על המעביד החובה לנקוט באמצעים סבירים כדי להגן על העובד מפני סיכונים המצויים במקום או בתהליך העבודה.
זוהי חובה המוטלת על המעביד באופן ישיר ואישי, והיא אינה ניתנת להעברה (ראה מ' ויסמן, "תביעות רשלנות בנזיקין", עמ' 429-439 והאסמכתאות המובאות שם). הרציונל לכך הוא בהנחה, שהמעביד הסביר הינו האחראי על
ההלכה בבג"ץ רמת"א לפיה, בהיעדר הסכמה מצידם של העובדים למעבר למעביד חדש, או לחלופין היעדר אקט של פיטורים מטעם המעביד המקורי, עובדים ממשיכים להיות קשורים בקשר חוזי עם מעבידם המקורי.
כמו כן אין במשפט העבודה, לרבות בקשר של העובד אל מקום העבודה כדי להצדיק קביעה בדבר העברת החובות
1.ראשיתו של ההליך, בתביעה שהגישו חבושה ארז ועוד ארבעה עובדים, כנגד יבטח, לתשלום זכויות המגיעות להם בגין תקופת העסקתם על ידי יבטח.
2.ביום 5/11/06 הוגשה בקשה להכיר בחלק מרכיבי התביעה, כתביעה ייצוגית (בש"א 9323/06).
3.יבטח הגישה בקשה לסילוק על הבקשה על הסף
1. תביעה זו הוגשה מלכתחילה על ידי מר סטיבן למפך ז"ל (להלן - המנוח), אשר נפטר ביום 5.9.94. המנוח העיד בבית הדין במשך שלוש ישיבות. לאחר פטירתו הוחלף שם התובע באופן שהתובעת במקומו היא אשתו - גב' סנדרה למפך.
2. לאחר פטירת המנוח הוגשה על ידי הנתבעת בקשה
א.הרקע, ההליך וטענות הצדדים
1.התובע, פועל בניין במקצועו, הגיש ביום 14/1/99 כתב תביעה בו טען כי הועסק ע"י הנתבע מ-2/86 ועד ליום 12/3/95, מועד בו נפגע בגבו במהלך עבודתו וכתוצאה מכך נזקק למנוחה של 6 חודשים. עם סיום תקופה זו
השופט שמואל צור
1. מר שלומי תורג'מן (להלן - העובד) הועסק על ידי חברת החשמל (להלן - חברת החשמל או החברה) כ"סטודנט - מאבטח", החל מחודש מאי 1997 ועד ליום 30.4.1999, מועד בו פוטר מעבודתו.
בבית הדין האזורי בחיפה התבררה תביעה שהגיש העובד נגד החברה לסעדים כספיים שונים
זוהי תביעה לתשלום זכויות סוציאליות שונות בגין עבודתו של התובע בנתבעת; תוספת ותק, ימי חג, פדיון חופשה, הפרשות לקרן פנסיה, גמול שעות נוספות. וכן לתשלום פיצויי פיטורים בגין נסיבות סיום העסקתו.
רקע עובדתי
1. הנתבעת היא חברה המספקת שירותי אבטחה ושמירה למוסדות שונים.
2. התובע הועסק אצל הנתבעת החל מיום
1. התובע עבד אצל הנתבעת כמשגיח כשרות בתקופה שמחודש אוגוסט 1995 ועד שנפסקה העסקתו עקב פיטוריו בחודש אוגוסט 2003. בפנינו תביעתו לפדיון חופשה, דמי הבראה, דמי נסיעות, הפרשי שכר, הפרשי תוספת יוקר, גמול עבודה במוצאי שבת והפרשי פיצויי פיטורים ששולמו לו לטענתו בחסר. לטענת הנתבעת היא שילמה לתובע את
לפני תביעה לתשלום פיצויים בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975.
1. התובע, יליד 1939, נפגע בתאונת דרכים ביום 05/10/1995 כאשר במהלך עבודתו כנהג מונית, בעת נסיעה במונית, התנגש עם המונית בעמודי חשמל ונפל לתעלה. בעקבות התאונה נחבל התובע בחלקי גופו והכל כפי שיפורט בהמשך.
2
מבוא:
1. התובע הוא עובד לשעבר של המועצה הדתית אילת (להלן: "הנתבעת") ועבד בשירותה מיום 1.8.98 ועד ליום 20.2.08.
2. הנתבעת הינה רשות ציבורית אשר הוקמה ופועלת במסגרת חוק שירותי דת יהודיים [נוסח משולב] 1971.
3. יחסי העבודה בנתבעת מוסדרים במישור הקיבוצי, בכפיפות להסכם קיבוצי