גזר - דין
הנאשם הורשע בעבירה של אי קיום צו בית משפט, לפי סעיף 210 לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה - 1965.
העבירה נשוא כתב האישום הינה עבירה אשר יש להתייחס אליה בחומרה נוכח העובדה שעניינה אי קיום החלטה שיפוטית, ובכך הבעת זלזול במערכת החוק והמשפט במדינת ישראל.
יובהר כי בשנת 1996
זוהי בקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז (כבוד השופט א' יעקב) מיום 16.6.2010, אשר דחתה את בקשת המבקשים לביטול פסק-הדין שניתן נגדם ביום 6.5.2010 עקב אי התייצבותם לישיבת קדם המשפט שהייתה קבועה לאותו המועד.
ואלו עיקר העובדות והטענות הצריכות לעניין
תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 קובעת:-
"ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה- לבטלה, בתנאים שייראו לו
הרושם שנוצר אצל בית המשפט, לאחר עיון במכלול נסיבות העניין, הוא כי עניין לנו בחייב שמזלזל באופן בוטה בחוק ובהוראות בית המשפט.
קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא זלזול בבית משפט בפשיטת רגל:
1. המבקש (החייב) הגיש לבית משפט זה בקשה למתן צו כינוס ולהכרזתו
לא היה מיוצג בתקופה לגביה נקבע כי פעל מתוך זלזול בבית המשפט
בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב מיום 12.1.14 (כב' השופט יאיר דלוגין) לפיה נדחתה עתירת המבקש לביטול פסקי דין שניתנו לטובת המשיבים במעמד צד אחד בשנים 2010 ו- 2011.
לטענת המבקש הוא