הנשיא כספי:
בערעור זה מתעוררת שאלת פירוש סעיף 30 לחוק המקרקעין, תשכ"ט- 1969 [8] (להלן - החוק), דהיינו אם רשאי בעל רוב החלקים במקרקעין המשותפים להשכירם, הגם בשכירות בלתי מוגנת, על אף התנגדותם של בעלי מיעוט החלקים באותם המקרקעין. בסוגיה זאת טרם נפסקה הלכה על-ידי בית- המשפט העליון
העירייה סירבה לתת לו רישיון עסק ובכך מנעה ממנו את השימוש בנכס, ועל כן אין מקום לחייבו בתשלום ארנונה במשך התקופה שבה החזיק בנכס והשימוש בו נמנע ממנו. בצד טענה זו העלה העותר גם טענות הנוגעות לסיווג הנכס ולגובה הסכומים שבהם חויב, אלא שכמסתבר מן הנספחים לטיעון המשלים שהגיש, כמו
החלטה
עניינה של המחלוקת בדמי השימוש הראויים או דמי השכירות אשר המבקש עותר לקבלם מן המשיב, הוא המפרק שמונה לחברת ברק תיעול והנדפה בע"מ (להלן: "החברה"), בגין שימוש בנכס מקרקעין שבבעלותו מיום מינוי המפרק הזמני (22/9/03) ועד ליום השבת הנכס למבקש (29/12/03).
העובדות וההליכים הצריכים
קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא דחיית מועד ביצוע צו איסור שימוש בנכס:
.1 ביום 23.3.84, בת"פ 6534/83, הרשיע בית-משפט זה (כבוד השופט קמא) את המבקש, מרכז החינוך העצמאי, בשימוש במקרקעין בלא היתר, עבירה לפי סעיפים 145(א) ו-204(א
לפניי בקשת התובע למתן צו זמני (מסוג מרווה) להגבלת הנתבעת מלעשות שימוש בנכס המצוי ברומניה, וזאת על פי תקנה 383 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1994 (להלן: "התקנות").
העובדות לענייננו:
הנתבעת הינה חברת זרה הרשומה בישראל כחברת חוץ בהתאם לסעיף 346 לחוק החברות, תשנ"ט-1999.
ביום 13.6
בימ"ש קמא הלך בעקבות הפסיקה שקבעה כי לא די שהשימוש בנכס מותר על פי תוכנית בניין עיר, אלא הוא צריך להיות מותר גם על פי ההיתר שניתן בעת הקמתו של הבניין (ראה ע"א 170/83 אורנשטיין ואח' נ' מ"י, פ"ד לח(1) 276 ועפ"א ת
בקשה למתן צו להגבלת שימוש בנכס בחו"ל
בפני בקשה למתן צו עשה שיורה למשיב לפרט אודות נכסיו בחו"ל אשר אינם ידועים למבקש וכן בקשה למתן צו להגבלת שימוש של המשיב בנכסיו הידועים בחו"ל (מה שמכונה צו מרווה), לפי תקנה 383 לתקנות סדר הדין האזרחי.
כעולה מן הבקשה
"במצב של שיתוף אין לבעל משותף זכות ייחודית בחלק כלשהו מן הנכס המשותף, המוגדר פיסית, ומכיון שזכותו של כל אחד מן הבעלים המשותפים מתפשטת, כלשון החוק, בכל אתר ואתר שבנכס המשותף, מתעוררת השאלה בדבר זכותו של בעל משותף להחזיק בנכס המשותף, כולו או בחלקו,ולהשתמש בו. ..מצב אחד הוא
מהו צו הגבלת שימוש בנכס ? (צו מרווה).
צו מרווה הוא פרי ההלכה הפסוקה במשפט האנגלי Mareva Compania Naviera S.Av. Int. Bulkcarriers S.A (1980) 1 ALL ER 213.
ד"ר וינוגרד, בספרו "צווי מניעה" (בעמ' 252) מגדיר צו מרווה כ "צו מניעה לשעה, המונע מהנתבע להוציא את נכסיו מתחום
ארנונה מוטלת על ידי הרשות המקומית על מחזיקי נכסי מקרקעין בתחומה של הרשות בכדי לממן את פעילות הרשות. החיוב לשאת במיסי הארנונה, בדומה לחיוב לשאת במיסים אחרים, צריך שיחול על כלל הציבור הנהנה מאותם שירותים הניתנים על-ידי רשות מקומית. קביעת המבחנים לפיהם יש לדרג את הארנונה הכללית מסורה לרשות