חופש ההתאגדות:
החוק בישראל לא הסדיר עד לשנת 2001 את סוגיית חופש ההתאגדות, למעט הוראות חוק שעסקו בכך בעקיפין. מהות הזכות, מעמדה, היקפה, מאפייניה וההשלכות המעשיות הנובעות ממנה, לא פורשו בעבר בספר החוקים. בהעדר הסדרה סטטוטורית, נדרש בית הדין לעבודה לקביעת מעמדה של זכות ההתארגנות, היקפה ויישומיה בחיי המעשה
החלטה
1. לבית הדין הוגשה בקשת המבקשת ליתן צווים זמניים דחופים האוסרים על המשיב ועל העובדים המועסקים במבקשת לנקוט בצעדים ארגוניים ו/או שיבושי עבודה כלשהם ולקיים את העבודה כסדרה עד ליום 1.9.09.
כן התבקש בית הדין לחייב את המשיב להפעיל את זכותו הארגונית ולהביא לקיומו של שקט
העובדים במערכת החינוך בישראל משתייכים, ככלל, לשתי יחידות מיקוח שונות המיוצגות על ידי שלושה ארגוני עובדים. יחידת המיקוח הראשונה הינה עובדי ההוראה המיוצגים על ידי ארגוני המורים - ארגון מורי בתי הספר העל-יסודיים והסתדרות המורים. עובדים אחרים במערכת החינוך ובעיקר עובדים מנהליים מיוצגים על ידי הסתדרות המעו"ף שהינה חלק
האם הצעדים הארגוניים בהם נוקט ארגון עובדים יציג, במסגרת התארגנות ראשונית במפעל, במטרה להגיע לחתימה על הסכם קיבוצי ראשון במקום העבודה, הם לגיטימיים או שיש ליתן צו המונע אותם? זו השאלה העומדת להכרעתנו בערעור זה.
וזה רקע הדברים
2. הסינמטק הוא עמותה רשומה הפועלת מאז 1981 בתחום היצירה הקולנועית. הסינמטק
הנשיאה נילי ארד
פתח דבר
שני ארגוני עובדים מתמודדים על היציגות באותו מקום עבודה. אֵילו אמות מידה יחולו על התנהלותם ועל ההכרה באחד מהם "כארגון היציג" לעניין הסכם קיבוצי מיוחד, בהתאם לנדרש בסעיף 3 לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957? ההיבט הנורמטיבי של שאלות אלה ויישומו, הם מושא הדיון בהליך
I. הליך
1. בבית-הדין האזורי בחיפה (אב-בית-הדין - השופט כנפי; נציגי ציבור - ה"ה ארנסט וגרסון; תב"ע מא/654 - 3) תלוי ועומד הליך שנפתח בכתב תביעה שהנתבעת בו היא פז חברת נפט בע"מ (להלן - החברה) ולא ב"בקשת צד בסכסוך קיבוצי".
במהלך הדיון העלה בית
על נקיטת עמדה מטעם מעביד, בסכסוך שכל כולו הכרה בגוף כ"ארגון 090 עובדים", אמר בית הדין את דברו יותר מפעם אחת. התערבות זאת, מצד מעביד, נוגדת את האמנות הבינלאומיות בדבר חופש ההתארגנות בארגוני עובדים ומעבידים כפי שפורשו בהליכים שהתבררו בפני הוועדה לעניין חופש ההתארגנות של ארגון העבודה הבינלאומי (ע
הנשיא מ' שמגר: 1. לפני בית הדין הארצי לעבודה עמדה לדיון השאלה המשפטית. אם לוועד הארצי של ארגון עובדי בנק איגוד לישראל בע"מ יכול להיות מעמד של מגיש תובענה לפי סעיף 24(א)(2) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969. בית הדין הארצי השיב על כך בחיוב, ועל
בית הדין הארצי לעבודה דן בשאלת ההכרה בגוף כארגון עובדים לעניין גבייה מרוכזת של דמי חבר על פי סעיף 25(א)(3) לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958, הותוו בדעת המיעוט שאומצה בבג"ץ, קריטריונים להכרה בארגון עובדים כדלקמן: ארגון המורכב רובו או כולו מעובדים, ארגון של עובדים ולמען
2 תנאים על מנת שבית הדין לעבודה יכריז על ארגון העובדים היציג
האחד, שעם חבריה נמנה המספר הגדול של העובדים המאורגנים שעליהם יחול ההסכם
השני, שמספר העובדים שהצטרפו לשורותיה אינו פחות משליש כלל העובדים עליהם יחול ההסכם.
בעניין הורן את ליבוביץ קבע בית הדין הארצי מהו המועד הקובע לבחינת יציגותו