חיפוש מתקדם
קטגוריה

תחומים ראשיים

הגדרת יחסי עובד מעביד

המונחים "עובד" ו-"מעביד" במשפט בישראל:

למונחים "עובד" ו"מעביד" אין מובן אחד ויחיד במשפט העבודה ומובנם של מונחים אלה משתנה עם ההקשר החקיקתי בו הם מופיעים במשפט הישראלי.

מובנה של ההגדרה "עובד" ו"מעביד" משתנה על פי הקשרה, והקשרה נקבע על פי תכליתה, כלומר לא בכל חוקי העבודה והבטחון הסוציאלי יש למונחים אלה משמעות אחת ויחידה, המשמעות והפרשנות של מונחים בסיסיים אלו יכולה להשתנות מהוראת חוק אחת להוראת חוק אחרת, ישנם מספר מבחנים באשר לשאלה מי נחשב לעובד שנקבעו בפסיקת בתי המשפט ובתי הדין בארץ, המבחנים המקובלים ששמשו לאורך השנים לצורך הכרעה האם אדם מסוים ייחשב לעובד היו בעיקרם אלה:

מבחן ההשתלבות, מבחן השליטה, מבחן הקרבה המשפחתית, מבחן הקשר האישי וכן מבחן האדם הסביר,

מבחנים אלו בשאלה מיהו עובד נבדקים על ידי בתי הדין גם במקרה שאין חוזה עבודה.

פסיקה בנושא יחסי עובד מעביד:

שאלת קיומם או היעדרם של יחסי עובד-מעביד נדונה בפסיקה לא אחת, ובתוך כך התפתחו על ידי בתי הדין מבחנים לקביעת מעמדו של אדם כ"עובד". לעניין זה נפסק:

"...היותו של אדם " עובד" הוא דבר הקרוב לסטטוס, ומעמד זה אינו נקבע על פי התיאור שניתן לו על ידי הצדדים אלא נקבע מבחינה משפטית על סמך נסיבות המקרה כהווייתן. לשם הכרעה בשאלה יש לבחון את מהות היחסים שנוצרו הלכה למעשה, והכל תלוי במכלול הסממנים ועובדות המקרה הספציפי" (ע"ע ( ארצי) 176/09 מואב - תפנית וינד בע"מ (9.11.10)).

מבחן כלי העזר:

נפסק לא אחת כי אספקת כלי עבודה וחומרים על ידי המעסיק איננה נחשבת ראיה משמעותית וכי גם במקרים בהם סיפק המעביד את כל ציוד העבודה ניתן לסווג את העסקה בין הצדדים כעסקת קבלנות (ר' דב"ע לג/0-30 המוסד נ' אבא כהן, פד"ע ד' 393; דב"ע תש"ן/3-14 נקש נ' מדינת ישראל, פד"ע כא, עמ' 180, דב"ע ל/3-1, רון שמואל נ' נציגות הבית המשותף, פד"ע א' עמ' 42; עב ( י-ם) 3348/94‏ ‏ ציפורה בשן נ' מדינת ישראל - שירות התעסוקה (26.3.02)).

מבחן הקשר האישי:

על פי הפסיקה, מבחן הקשר האישי הינו תנאי הכרחי בהעדרו נשמט הבסיס לקיומם של יחסי עובד מעביד ( ר' דב"ע נב/3-254 פריץ חיים נ' מפעל הפיס, פד"ע כ"ו עמ' 372).

הלכה פסוקה היא כי "הזכות להעביר את ביצוע העבודה לאחר ... או החובה להעמיד מחליף שוללות יחסי עובד מעביד" (דב"ע לב/3-1 גלוב נ' אליהו לוי, פד"ע ג 246), כך שעצם העובדה שהתובע יכל להעביר את עבודתו למדריכים מטעמו והעובדה שדאג למחליף כשנעדר מסיבות כאלה ואחרות, מהווה סממן לאי קיומם של יחסי עובד-מעביד.

צורת תשלום השכר ואופן הצגת ההתקשרות לרשויות:

הלכה פסוקה היא כי צורת תשלום השכר, לרבות רישום כעצמאי ברשויות המס, אין בה כשלעצמה כדי לקבוע את מהות היחסים. עם זאת מאפיינים אלו הם מבין הסממנים הרלוונטיים הנשקלים לעניין קביעת מעמדו של אדם כ"עובד" או כ"עצמאי" (בג"צ 5168/93 שמואל מור נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד נ(4), 628).



חיפוש לפי נושא