קשר סיבתי בין טינטון לבין תאונת עבודה

הוכחת קשר סיבתי בין טינטון לבין תאונת עבודה: 1. בפנינו תביעתו של התובע כנגד המוסד לביטוח לאומי (להלן:"הנתבע") להכיר בליקוי השמיעה ובטנטון מהם הוא סובל, כקשורים לתאונת עבודה שארעה לו ביום 27.10.04- כמשמעה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשמ"ה - 1995 (להלן - החוק) . 2. הנתבע הכיר בכאבי ראש, צוואר וגב מהם סובל התובע כ"פגיעה בעבודה", ודחה את תביעתו בגין ליקוי שמיעה וטנטון, בטענה שאין קשר סיבתי בין המחלה באוזניו לבין תאונת העבודה שארעה לו ביום 27.10.04 . 3. במסגרת דיון אשר נערך ביום 6.4.08, ולאחר שמיעת עדותו של התובע, הודיע הנתבע על הסכמתו למינוי יועץ רפואי בתחום א.א.ג, על מנת שיתן את חוות דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין תאונת הדרכים (שהוכרה כ"תאונת עבודה") בה היה מעורב ביום 27.10.04 , לבין ליקוי השמיעה והטנטון מהם הוא סובל לטענתו לאחר התאונה, על בסיס עובדות מוסכמות . 4. א. ביום 15.7.08 מינה ביה"ד את ד"ר א. ברקו לשמש כמומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין. ב. ביום 4.8.08 התקבלה חוות דעתו של ד"ר א. ברקו, אשר בה קבע בין היתר, כי עפ"י המסמכים הרפואיים שהיו בפניו "...במסגרת בירור תלונותיו נשלח לבדיקת שמיעה:בבדיקת שמיעה ראשונה מתאריך 12.12.04 היו ניסיונות אגרבציה, לאור זה הומלצה בדיקת BEAR לסף, אך זו לא בוצעה. ...רק ב- 13.7.06 בוצעה בדיקת שמיעה נוספת (13.7.06-גל) וזו הראתה שסובל מליקוי שמיעה עיצבי דומה ב-2 האוזניים,מעט אסימטרית בתדירויות הגבוהות. תוצאות בדיקת שמיעה זו נתמכה גם ע"י בדיקת OAE שהיא בדיקה אובייקטיבית. מה גרם לליקוי שמיעה זה? חבלת ראש עם LabyrinthinConcussion יכולה לגרום לליקוי שמיעה,אולם לרוב זה יהיה מלווה בסחרחורת. ..." על מנת להשלים את חוות דעתו, בקש המומחה לקבל לידיו את הנתונים החסרים הבאים: "1) תיאור מפורט של התאונה: ממה נפגע התובע בראשו?, האם סבל מסחרחורת, האם נפתחו כריות האויר ברכב-ואם כן, האם היו כריות האויר צידיות או קדמיות והאם חלונות הרכב היו פתוחים?. 2) המומחה בקש להפנות את התובע לבדיקת שמיעה עדכנית במכון שמיעה של אוניברסיטת חיפה, הכוללת בדיקת עזר אוביקטיבית (OAE +BER לסף)" ג. לאחר שעיין המומחה, ד"ר א.ברקו בנתונים המשלימים אשר נשלחו אליו, לרבות בדיקת השמיעה העדכנית מיום 24.11.08 , קבע בחוות דעתו המשלימה מיום 22.3.09, בין היתר כי "ליקוי השמיעה הוא תוצאה של חבלת הראש שעבר" ו- "תלונתו הסובייקטיבית על טינטון נתמכת ע"י בדיקות השמיעה וע"י רישום תלונתו על טינטון סמוך לתאונה" ד. בתשובותיו של ד"ר א. ברקו לשאלות הבהרה ואשר ניתנו ביום 18.12.09 קבע המומחה כי, "...בדיקת השמיעה מתאריך 13.7.06 וגם בבדיקה האחרונה מאוניברסיטת חיפה (למעט ספקות באשר לתוצאות שמאל) לא הייתה בעיית אמינות. שמיעתו,כפי שהתבטאה במכון גל וגם זו מאוניברסיטת חיפה(כאמור,למעט פער מסוים באוזן שמאל)מבטאת את מצבו השמיעתי הנכון. ... ה. התלונה על ירידה בשמיעה וטנטון נרשמה לראשונה אחרי שבוע. אולם תלונות על ליקוי שמיעה וטנטון סמוך מאוד לאחר התאונה,ובמקרה שלנו,אחרי שבוע בנוכחות הוכחה לנזק שמיעתי,יש לקבלם כקשורים לתאונה. ... אכן כן, רישום תלונה על טנטון סמוך לתאונה,וזה גם שבוע אחרי התאונה,יכולים לתמוך בתלונה הסובייקטיבית של החולה...." 5. לאחר קבלת חוות הדעת המשלימה, ונוכח עמדת הצדדים, הורה בית הדין על הגשת סיכומים בכתב . 6.   התובע טען בסיכומיו, כי יש לאמץ את ממצאיו ומסקנותיו של המומחה הרפואי בחוות דעתו, ולקבוע כי קיים קשר סיבתי בין פגיעתו של התובע בתאונה שארעה לו ביום 27.10.04 לבין ליקוי השמיעה והטנטון מהם סובל התובע. 7. מנגד טען הנתבע בסיכומיו כי,מתיקו הרפואי של התובע עולה כי אין כל איזכור לכך שסבל מסחרחורת לאחר התאונה. לאור חוות דעתו של המומחה אשר ממנה עולה כי חבלת ראש יכולה לגרום לליקוי שמיעה רק אם החבלה גרמה לסחרחורת והיות ואין הוכחה לכך שהתובע סבל מסחרחורת לאחר התאונה, דין התביעה בעניין ליקוי השמיעה והטנטון להידחות בשל העדר קשר סיבתי. 8. הוסיף לטעון הנתבע, כי כבר בחוות דעתו הראשונה של המומחה (מיום 1.8.08), כמו גם בתשובה ט' לשאלות הבהרה, קבע המומחה כי בבדיקת השמיעה הראשונה של התובע, היו ניסיונות אגרבציה ולמעשה הבדיקה לא הייתה אמינה, לפיכך יש לקבוע כי התובע אינו אמין במתן תשובותיו בבדיקות השמיעה ולכן יש להתחשב בבדיקות האוביקטיביות של הטנטון באוניברסיטת חיפה השוללות טינטון כרוני ולהעדיפן על דברי התובע ותלונתו. דיון והכרעה 9.    לאחר שעיינו בכל כתבי הטענות ונספחיהם, בחוות הדעת של המומחה, בחוות דעתו המשלימה ובשאר המסמכים בתיק, החלטנו לקבל את התביעה, לאור חוות דעתו של המומחה אשר ניתנה, לאחר שקיבל את הנתונים החסרים כמבוקש על ידו, ולאחר שהתובע עבר בדיקת שמיעה עדכנית, ורק לאחר מכן קבע המומחה באופן חד משמעי כי: "ליקוי השמיעה הוא תוצאה של חבלת הראש שעבר ותלונתו הסוביקטיבית על טינטון נתמכת ע"י בדיקות השמיעה וע"י רישום תלונתו על טינטון סמוך לתאונה", לכך יש להוסיף כי במסגרת חוות הדעת המשלימה, חזר המומחה על קביעתו כי, נכון שהתובע התלונן על ירידה בשמיעה וטנטון רק כשבוע לאחר התאונה, "אולם תלונות על ליקוי שמיעה וטנטון סמוך מאוד לאחר התאונה,ובמקרה שלנו,אחרי שבוע בנוכחות הוכחה לנזק שמיעתי,יש לקבלם כקשורים לתאונה". 10. באשר לטענת הנתבע, כי ד"ר ברקו קבע בחוות דעתו הראשונית שחבלת ראש יכולה לגרום לליקוי שמיעה "רק אם" היא מלווה בסחרחורת דינה להידחות.המומחה קבע בחוות דעתו כי " לרוב זה יהיה מלווה בסחרחורת", ולא כפי שטוען הנתבע. ובמילים אחרות, מהאמור בחוות דעתו של המומחה- יתכנו מקרים שחבלת ראש תגרום לליקוי שמיעה מבלי שהנפגע יסבול מסחרחורת. לפיכך, אין כל ממש גם בטענת הנתבע כי קיימת חשיבות רבה לעיתוי הופעת הסחרחורת וכי אין כל הוכחה על קיומה של סחרחורת בכלל, היות וכפי שקבע המומחה, לא בהכרח ליקוי שמיעה לאחר חבלת ראש יהיה מלווה בסחרחורת. 11. בענייננו, המומחה אכן קובע, בחוות דעתו הראשונה, כי בבדיקת השמיעה הראשונה של התובע מיום 12.12.04 "עלה חשד לאגרבציה", אבל,המומחה הפנה את התובע לבדיקת שמיעה עדכנית כולל בדיקות עזר אובייקטיביות, ולאחר עיון בתוצאות הבדיקה והפעלת שיקול דעתו, הוא קובע כי כי לדעתו תלונתו הסובייקטיבית של התובע על טנטון נתמכת ע"י בדיקות השמיעה וע"י רישום תלונתו של התובע על טנטון סמוך לתאונה. המומחה חזר על קביעתו זו, גם בחוות דעתו המשלימה מיום 18.12.09, אשר ניתנה במסגרת שאלות הבהרה שהופנו אליו לבקשת הנתבע. 12. באשר למשקל שמייחסים בתי הדין לעבודה, לחוות דעתו של מומחה יועץ רפואי, קבע בית הדין הארצי לעבודה: "... חוות דעת מומחה מטעם בית הדין היא בבחינת "אורים ותומים" לבית הדין בתחום הרפואי וככלל, בית הדין מייחס משקל מיוחד לחוות הדעת המוגשת לו ע"י המומחה מטעמו, יסמוך ידו עליה ולא יסטה מקביעותיו, אלא אם כן קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן. בית הדין נוהג לייחס משקל רב לחוות דעת המומחה מטעמו, שכן האובייקטיביות של המומחה מטעם בית הדין גדולה יותר ומובטחת במידה מירבית מעצם העובדה, כי אין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל את שכרו מידי בעל הדין ." (ראה: עב"ל 345/06 המוסד לביטוח לאומי - מרדכי בוארון, פס"ד של כב' השופט פליטמן מיום 15.5.07). 13. לאור האמור לעיל, התביעה מתקבלת,והננו קובעים כי קיים קשר סיבתי בין ליקוי השמיעה והטנטון מהם סובל התובע לבין התאונה שארעה לו ביום 27.10.04 14. הנתבע ישלם לתובע שכ"ט עו"ד בסך 3000 ₪ בתוספת מע"מ,וזאת תוך 30 יום מקבלת פסק הדין. 15.        לנתבע, הזכות לערער על פס"ד זה, לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 ימים ממועד קבלת פסה"ד . תאונת עבודהקשר סיבתישמיעהטינטון