הגדרת בני זוג - הבטחת הכנסה

סעיף 1 לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980 כפי שהוא בתוקף לאחר תיקונו (תיקון מס' 18, תחולה מיום 1/1/03), מגדיר את המונח "בני זוג", כך: "לרבות איש ואשה הידועים בציבור כבני זוג ומתגוררים יחדיו". להלן פסק דין בנושא: פסק - דין כללי - 1. בהליך אחר שהתנהל בפני בית דין זה (בל 1623/06), התבררה תביעתה של הגב' טיקטינסקי אירינה (להלן: "אירינה") לגמלת הבטחת הכנסה. לטענת המוסד לביטוח לאומי, כפי שבאה לידי ביטוי באותו הליך, לא עמדה הגב' טיקטינסקי בתנאים הקבועים בחוק הבטחת הכנסה, מאחר שניהלה משק בית משותף עם בן זוגה - מר קריבינסקי גריגורי, הוא המשיב בהליך זה. (להלן: "גריגורי"). בפסק דינו של כב' השופט חיים ארמון, מיום 15.1.08, נקבע כי השניים הינם בני זוג, לצורך בחינת הזכאות עפ"י חוק הבטחת הכנסה, כך שזכאותו של האחד מותנית בזכאותו של האחר. לפיכך, נקבע בפסק הדין, אין זכאית הגב' אירינה להבטחת הכנסה לתקופה מחודש 10/03 ועד 2/06 (תום התקופה הרלוונטית לתביעה), הואיל ומר גריגורי עשה - באותה עת - שימוש קבוע ברכב, כך שהוא עצמו לא היה זכאי להבטחת הכנסה בתקופה הרלוונטית. 2. בעקבות פסק הדין האמור, הודיע המבקש למר גריגורי, ביום 13.2.08, כי החליט לדחות את תביעתו לגמלת הבטחת הכנסה, החל מחודש 10/2003. כנגד החלטה זו, הוגשה תביעתו של מר גריגורי בהליך זה. 3. לפנינו בקשת המוסד לביטוח לאומי, לדחיית התביעה על הסף בשל מעשה בית דין. תמצית טענות הצדדים - 4. לטענת המבקש, אמנם טענו הגב' אירינה ומר גריגורי כי הם אינם בני זוג, ואף הגישו כל אחד מהם תביעה להבטחת הכנסה כבודד, אך היות שלאור פסק דינו של כב' השופט ארמון, יש לבחון את הזכאות במשותף, וזו נבחנה בהליך שהתקיים בפניו, לאחר שנשמעה עדותם של השניים, הרי שקיים מעשה בית דין, הואיל ומדובר באותה עילת תביעה. 5. המבקש מוסיף וטוען לחילופין כי מדובר בהשתק פלוגתא, הואיל ומתקיימים התנאים לקיומו של מחסום דיוני זה. 6. לטענת המשיב, מדובר בצדדים שונים ועילות שונות. המשיב טוען כי בהליך הקודם הגישה התובעת את תביעתה על בסיס היותה אם חד הורית, בעוד שתביעתו הוא, מקורה בהיותו נכה. לפיכך, טוען המשיב, אין כאן השתק עילה ואף אין השתק פלוגתא, באשר לא מדובר באותם בעלי דין, והשאלה העובדתית העומדת לדיון בהליך זה, לא נדונה בין אותם בעלי דין במשפט הראשון. 7. המשיב מוסיף וטוען כי הוא לא היה צד להליך הקודם והגם שהוזמן להעיד, הרי שלא היה לו יומו בבית הדין ולא היתה לו זכות הטיעון בנוגע לזכויותיו. דיון והכרעה - 8. בסוגיה דומה לזו המונחת לפנינו, דן בית הדין לארצי לעבודה בעניין אבו הדואן (עב"ל 765/07 עווני אבו הדואן ואח' נ' המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 4.9.08, לא פורסם). בפסק הדין האמור, קבעה כב' השופטת וירט-ליבנה, את הדברים הבאים היפים לענייננו - "ניתן לבסס טענה של מעשה בית דין על שני אדנים נפרדים, המבוססים על אותם שיקולים - השתק עילה והשתק פלוגתא. השתק עילה מקים מחסום דיוני לפני כל תביעה נוספת באותה עילה שמוצתה בפסק הדין קודם, לאחר שהתביעה נדונה לגופה והוכרעה על ידי בית משפט מוסמך, ומונע מבעד הצדדים או חליפיהם לחזור ולתבוע בשל אותה עילה, אפילו אם הם מבקשים להעמיד למחלוקת פלוגתאות שלא הועלו בתובענה הראשונה. השתק פלוגתא, לעומת זאת, מקים מחסום דיוני לפני כל אחד מבעלי הדין המבקש להתדיין שוב באותה פלוגתא שנדונה והוכרעה בפסק דין קודם, גם כאשר מבוססת ההתדיינות השניה על עילת תביעה שונה. התנאים המצטברים לביסוס טענה של השתק פלוגתא הובאו בפסק הדין בע"ע 1521/04 עמיר רונן נ' כלל (ישראל) בע"מ (לא פורסם, ניתן ביום 4.4.2006): 'א. פלוגתא זהה בשני ההליכים, על רכיביה העובדתיים והמשפטיים. ב. התקיימה התדיינות באותה פלוגתא בהליך הראשון בין אותם צדדים. תנאי זה דורש זהות בין הצדדים בשני ההליכים. הדוקטרינה של השתק פלוגתא יכול שתחול גם על מקרה בו אין זהות פורמלית בין בעלי הדין אם קיים ביניהם קשר מחייב, קירבה משפטית או עניינית או כאשר קיימת 'זהות אינטרסים' בין בעלי הדין בהליך הראשון לבעלי הדין בהליך השני, (ראו יעקב קדמי "על הראיות" חלק שלישי, עמודים 1193-1194 והאסמכתאות שם). לתנאי הדורש התדיינות באותה פלוגתא יש לבחון האם לבעל הדין שנגדו מועלית טענת ההשתק בהתדיינות השנייה "היה יומו בבית במשפט" ביחס לאותה פלוגתא. לערכאה השיפוטית נתון שיקול דעת. עליה לקבוע באילו נסיבות יוחל הכלל של השתק פלוגתא. יש לבחון את הנסיבות. יש לבחון האם לבעל הדין שמבקשים להשתיקו היתה הזדמנות מלאה להתדיין באותה פלוגתא ולהציג את עמדתו בצורה נרחבת. עתים ניתן לראות השתק פלוגתא בין צדדים שונים כאשר במקום בעלי הדין במשפט הראשון באים חליפיהם הנכנסים לנעליהם כגון קונה הבא בנעלי מוכר, יורש הבא בנעלי מוריש. ואילו אלה שיש להם זהות אינטרסים עם בעלי הדין במשפט כפופים להשתק אם בפועל היה להם יומם במשפט הראשון (יעקב קדמי, שם עמוד 1195). ג. ההתדיינות הראשונה מסתיימת בהכרעה מפורשת או מכללא באותה פלוגתא תוך קביעת ממצא פוזיטיבי לגביה להבדיל מממצא של חוסר הוכחה. ד. יש לבחון את מידת חיוניות ההכרעה בפלוגתא הנדונה לצורך מתן פסק הדין בהליך הראשון (ראו נינה זלצמן, "מעשה-בית-דין בהליך אזרחי" (תשנ"א), עמוד 141; ע"א 246/66, 247/66 קלוז'נר נגד שמעוני, פ"ד כב(2), 561, 583-584; דב"ע נג/32-3 גדי לוין נגד בנק איגוד לישראל בע"מ - לא פורסם; דב"ע נה/ 13-3 הנרי אסלוב - עיריית טבריה, פד"ע כח 231)". מן הכלל אל הפרט - 9. בפסק דינו של כב' השופט חיים ארמון בתביעתה של הגב' אירינה, נשמעו עדויות הנוגעים בדבר, לרבות מר גריגורי ונקבעו העובדות הבאות: "16. בקיץ של שנת 2003, הכירה התובעת את גרגורי. מאז אותו קיץ, גרגורי עבר להתגורר אצל התובעת במשך רוב הזמן. למעשה, הוא התגורר אצלה כל הזמן מלבד בשבתות שבהן בנה הצעיר של התובעת הגיע לבית אמו. באותן שבתות - שהה גרגורי בבית אמו, בקרית שמונה. 17. גרגורי מקבל מהנתבע קצבת נכות ובתקופה הרלוונטית - הוא גם עבד, כמאבטח בשוק של קרית שמונה, ומדי פעם - גם בקניון בקרית שמונה. 18. בתקופה הרלוונטית לתביעה, השתמש גרגורי באופן קבוע במכונית מסוג פיאט פונטו (שמספר הרישוי שלה היה: 05-928-73), הרשומה על שם של חבר של גרגורי, שנהג להשתמש במכונית אחרת. 19. גרגורי והתובעת היו מוכרים על ידי שכניהם כזוג. גרגורי היה מוכר לשכני התובעת. גרגורי והתובעת הלכו ביחד לעשות קניות. לעתים - גרגורי שילם בעבור הקניות (כך על פי האמור בהודעתו לחוקר הנתבע). הם יצאו לטיולים משותפים. תמונות של שניהם יחדיו קישטו את סלון הדירה שבה הם התגוררו. מסמכים אישיים של גרגורי (כגון מסמכים רפואיים, מסמכים בקשר שבינו לבין הנתבע, מסמכים מבית משפט ומסמכים בקשר למכשיר טלפון נייד על שמו) - היו מצויים בדירה שבה התגוררו השנים. " 10. בהתבסס על העובדות כאמור, נקבעו הדברים הבאים - "20. סעיף 1 לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980 (שייקרא להלן: "החוק"), כפי שהוא בתוקף לאחר תיקונו (תיקון מס' 18, תחולה מיום 1/1/03), מגדיר את המונח "בני זוג", כך: "לרבות איש ואשה הידועים בציבור כבני זוג ומתגוררים יחדיו.". 21. סעיף 4 לחוק, קובע כך: "(א) הזכאות לגימלה של כל אחד מבני זוג מותנית בכך שמתקיימים גם בבן זוגו תנאי הזכאות לפי סעיף 2. (ב) האמור בסעיף קטן (א) לא יחול על מי שהשר קבע בתקנות, בתנאים שקבע.". 22. השר עשה שימוש בסמכות שהוקנתה לו בסעיף 4(ב) לחוק והתקין את תקנה 7 לתקנות הבטחת הכנסה, התשמ"ב-1982, אך היא אינה רלוונטית לענייננו, ולא נביא אותה כאן. 23. התובעת וגרגורי אינם נשואים. על כן, שומה עלינו לבחון אם מתקיימת בהם ההגדרה המרחיבה בסעיף 1 לחוק לגבי בני זוג, כפי שצוטטה לעיל. 24. לדעתנו, העובדות שנקבעו לעיל, מצדיקות את הקביעה שהתובעת וגרגורי היו בגדר "בני זוג" בתקופה שמקיץ 2003 ואילך. אנו יוצאים מתוך הנחה שהנתבע אינו יכול להציב חוקרים מטעמו בכל דירה של כל מי שתובע גמלת הבטחת הכנסה כיחיד, כדי לבדוק את שאלת קיומו של בן זוג. לפיכך, אין מנוס מקביעות בענין זה על פי מאזן של הסתברויות. משקבענו כי השניים התגוררו ביחד במשך מרבית ימי השבוע, כי הם נשאו שניהם בהוצאות הבית (לפחות בהוצאות של הקניות, מדי פעם), וכי גם שכניהם ראו אותם כ"בני זוג", נראה לנו שדי בכך לשם הקביעה שלצורך חוק הבטחת הכנסה יראו את התובעת ואת גרגורי כ"בני זוג". גורל התביעה 25. משקבענו שמקיץ 2003 ואילך יש לראות את התובעת ואת גרגורי כ"בני זוג", הרי שזכאותה של התובעת לגמלת הבטחת הכנסה, היתה מותנית גם בזכאותו של גרגורי. 26. משקבענו כי גרגורי עשה - באותה עת - שימוש קבוע במכונית, הרי שגרגורי לא היה זכאי לגמלת הבטחת הכנסה (בענין זה ראו - למשל - את פסק הדין בתיק עב"ל 1010/04 המוסד לביטוח לאומי - עמר (פסק דין מיום 15/3/05). 27. התוצאה היא כי מקיץ 2003 ואילך - התובעת אינה זכאית לגמלת הבטחת הכנסה. הנתבע דחה את התביעה החל מחודש יולי 2003. אולם, לדעתנו, לא היה לנתבע בסיס לקבוע שמדובר דווקא בחודש יולי. התובעת מסרה לחוקר הנתבע כי היא מכירה את גרגורי מאז קיץ 2003 וכי הוא גר עמה מאז קיץ 2003, אך לא נאמר בהודעתה כי המגורים המשותפים החלו דווקא בחודש יולי 2003. בהעדר מועד מדוייק יותר, ובשל ההנחה שגם חודש ספטמבר יכול להיחשב, עדיין, כ"קיץ", אנו מורים שאת קביעתנו בדבר דחיית הזכאות לגמלה, יש לייחס לתקופה שמאוקטובר 2003 ואילך (עד פברואר 2006 - תום התקופה הרלוונטית לתביעה). " 12. נבחן אם כן, לאור האמור לעיל, האם מתקיימים התנאים המצטברים לביסוס הטענה של השתק פלוגתא: א. א. פלוגתא זהה בשני ההליכים. השאלה האם מדובר בבני זוג הינה פלוגתא זהה בשני ההליכים. כמו כן, השאלה האם השתמש גריגורי שימוש קבוע ברכב, הינה שאלה זהה בשני ההליכים, הואיל והיא רלוונטית הן לצורך קביעת זכאותה של אירינה והן לצורך קביעת זכאותו של גריגורי, שהרי הזכאות של כל אחד מבני הזוג, מותנית בקיום הזכאות אצל בן הזוג האחר. לפיכך, מתקיים התנאי של זהות הפלוגתאות. ב. ב. התקיימה התדיינות באותה פלוגתא בהליך הראשון בין אותם צדדים. אין חולק כי התקיימה התדיינות בהליך הראשון באותן פלוגתאות אשר עומדות על הפרק בהליך החדש (שאלת היותם של אירינה וגריגורי בני זוג ושאלת השימוש של גריגורי ברכב). אולם, יש לבחון קיומה של הסיפא לתנאי לעיל, לפיה ההתדיינות הראשונה והנוכחית, צריכה להתקיים בין אותם צדדים. לכאורה, בשני ההליכים צדדים שונים. בהליך הראשון היתה זו תביעתה של אירינה ובהליך הנוכחי מדובר בתביעתו של גריגורי. אולם, כפי שהובא לעיל, ניתן להחיל את הדוקטרינה של השתק פלוגתא, גם מקום בו אין זהות פורמאלית בין בעלי הדין, אולם קיים ביניהם קשר מחייב, קירבה משפטית או עניינית או כאשר קיימת זהות אינטרסים. (ע"א 718/75 שרה עמרם נ' גד סקורניק, פ"מ לא(1) 29). בענייננו, אין ספק כי קיימת זהות אינטרסים בין אירינה לגריגורי, ולכל אחד מהם היתה העדפה ברורה כי בית הדין לא יראה בהם בני זוג. לעניין זה אף נקבע בפסק הדין: "10. בנוסף למה שעולה מגרסאות חוקרי הנתבע, אנו סבורים שנכון לתת משקל גם לעצם הנסיונות של התובעת ושל גרגורי להסתיר את האמת. אנו מניחים שאלמלא היחסים בין גרגורי לבין התובעת היו כפי שהנתבע מייחס להם - הרי שהם לא היו מנסים להסתיר את האמת בעניין יחסים אלה. באותו אופן, נראה לנו שגרגורי לא היה מנסה להרחיק את עצמו מהשימוש במכונית שאינה רשומה על שמו, אילו השימוש היה כה אקראי כפי שהוא טען, ואף לא היה מסרב לבקשת החוקר להתלוות אליו אל המכונית." לא רק זהות אינטרסים היתה בין השניים. מפסק הדין נמצאנו למדים בדבר קיומו של קשר מחייב בין הצדדים, וגם אלמלא כן, הרי שלכל הפחות קיימת קרבה עניינית בין השניים, אשר בעקבותיה אין לראות את גריגורי כ"זר" בהליך הראשון. עוד נציין, כי מר גריגורי נחקר ע"י חוקרי המל"ל וכן העיד בעניינים השנויים במחלוקת, בפני בית הדין, כך שהיתה לו הזדמנות מלאה להתדיין באותה פלוגתא ולהציג את עמדתו בצורה נרחבת. במקום זאת, בחר מר גריגורי שלא לשתף פעולה באופן מלא עם חוקרי המוסד (ראה סע' 10 לפסק הדין שצוטט לעיל), וגם בפני בית הדין, הקפיד שלא למסור את האמת (ראה סע' 8, 9 ו- 10 לפסק דינו של כב' השופט ארמון). לפיכך, גם מטעם זה, משניתנה למר גריגורי ההזדמנות להביא את גרסתו לעניין הפלוגתאות הרלוונטיות, וזו התבררה כבלתי מהימנה לחלוטין, הרי שאין לאפשר לו לערוך "מקצה שיפורים" בנסיבות העניין. ג. ההתדיינות הראשונה הסתיימה בהכרעה מפורשת. אין חולק כי ההתדיינות בהליך הראשון באותן פלוגתאות, הסתיימה בהכרעה מפורשת תוך קביעת ממצאים פוזיטיביים. בפסק הדין נקבע כי יש לראות את השניים כבני זוג לעניין הוראות חוק הבטחת הכנסה וכן נקבע כי גריגורי עשה שימוש קבוע ברכב, בזמנים הרלוונטיים לתביעה, כך שהוא עצמו אינו זכאי לגמלת הבטחת הכנסה. ד. חיוניות ההכרעה בפלוגתאות הנדונות לצורך מתן פסק הדין בהליך הראשון. שאלת היותם של אירינה וגריגורי בני זוג, הינה פלוגתא אשר ההכרעה בה הכרחית לצורך בחינת הזכאות לגמלה הנתבעת. יתרה מזו, הפלוגתא הנוספת - שאלת השימוש ברכב ע"י גריגורי, חיונית גם היא לבחינת זכאותה של אירינה, הואיל וכאמור, הזכאות לגמלה של כל אחד מבני זוג מותנית בכך שמתקיימים גם בבן זוגו תנאי הזכאות. לפיכך, נדרש בית הדין כבר בהליך הראשון, לאחר שמצא את השניים כבני זוג, לבחון האם עשה גריגורי שימוש ברכב. 13. עולה מן האמור כי מתקיימים בענייננו כל התנאים המצטברים לקביעת קיומו של השתק פלוגתא, בכל הנוגעת לשתי הפלוגתאות המרכזיות העומדות להכרעה בהליך זה, ואשר עליהן מבסס המוסד לביטוח לאומי את החלטתו, כפי העולה מכתב ההגנה שהגיש בהליך והם אלה - א. היותם של השניים בני זוג. ב. שימוש קבוע ברכב ע"י גריגורי. 14. טענה נוספת שהעלה המשיב בהליך שלפנינו, היא כי ההכרעה בפלוגתאות הרלוונטיות, נוגעת לפרק הזמן שבין ספטמבר 2003 ועד פברואר 2006 בלבד, וכי אין מעשה בית דין לגבי התקופה שלאחר מכן. המשיב אף מוסיף ומציין כי "בניגוד למצב אצל זוג נשוי - שמצבם הסטטוטורי בעינו מרגע הנישואין ועד לכריתת גט - המצב של שני מבוגרים המתגוררים ביחד מרבית ימות השבוע במשך תקופה מסוימת (כאן-3 שנים לפי פסק הדין) - שונה וזמני ויכול להשתנות ולהפסק בכל רגע." החלטת המוסד לביטוח לאומי, אכן שוללת את זכאותו של מר גריגורי להבטחת הכנסה מחודש אוקטובר 2003 ואילך, על בסיס קביעת בית הדין בהליך הראשון וכל עוד לא נטען ע"י מר גריגורי, כי המצב שנמשך עפ"י פסק הדין לפחות עד חודש פברואר 2006, השתנה. יחד עם זאת, מובן וברור הדבר, כי אם חל שינוי בנסיבות הנוגעות לזכאות לגמלה נשוא פסק דין זה, פתוחה בפני מר גריגורי הדרך להגיש תביעה חדשה בעניין למוסד לביטוח לאומי, אשר תבחן לגופה. הדברים אף צוינו באופן מפורש במכתב הדחייה שקיבל. 15. סוף דבר - התביעה נדחית על הסף. אין צו להוצאות. הגדרות משפטיותבני זוגהבטחת הכנסה