הגדרת סכום קצוב

מהי הגדרת "סכום קצוב" בתביעה בסדר דין מקוצר ? חיוב יחשב "קצוב" אם הוא נקוב בסכום של כסף או לחילופין, אם ניתן לקצוב את שיעורו באמצעות פעולה אריתמטית פשוטה בהבדל מפעולה המחייבת שומה או הערכה. להלן החלטה בנושא הגדרת סכום קצוב: החלטה 1. עיריית הרצליה (להלן: "המשיבה") הגישה תביעה כספית בסד"מ נגד אסא רפאל (להלן: "המבקש"), בגין אי תשלום אגרת תיעול והיטלי ביוב וכביש, אשר על המבקש לשאת בהם לטענתה מכוח היותו בעל נכס. המבקש עתר לבית המשפט בבקשה למחיקת הכותרת סד"מ והעברת התביעה לפסים רגילים, ולחילופין, למתן רשות להתגונן. הבקשה למחיקת הכותרת סד"מ 2. בית המשפט בדיעה, שניתן היה להגיש התביעה בסד"מ, שכן המקרה דנן נכלל במסגרת התביעות, שפורטו בתקנה 202 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984 הקובעת: ”ואלה תביעות שהתובע יכול להגישן לפי סדר דין מקוצר: (1) ... (2) תביעות של רשות מקומית לתשלום סכום כסף קצוב המגיע לה בחזקת רשות מקומית על פי כל דין כארנונה, כהיטל, כאגרה או כדמי השתתפות;” בית המשפט אינו מקבל את טענת המבקש, שהתביעה הינה לסכום בלתי קצוב, אלא לסכום שיש לשום אותו. בהתאם להלכה הפסוקה: ”חיוב יחשב "קצוב" אם הוא נקוב בסכום של כסף או לחילופין, אם ניתן לקצוב את שיעורו באמצעות פעולה אריתמטית פשוטה בהבדל מפעולה המחייבת שומה או הערכה". (ראה: ע"א 734/83 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' שפיר דוידוביץ' פ"ד לח' (1) 613, עמ' 617 - 618; י. זוסמן סדרי הדין האזרחי מהדורה שביעית, ש. לוין עורך, סע' 523) אגרות והיטלים מוטלים על בעלי הנכסים מכוח חוקי עזר, שחוקקה המשיבה במסגרת סמכותה מכוח סעיף 250 לפקודת העיריות [נוסח חדש]. התעריפים בגין עבודות אלו נקבעו בחוקי העזר, וגובה התשלום מחושב באמצעות פעולה אריתמטית פשוטה: מכפלת התעריף בשטח הנכס. בהתאם לפרשנות שניתנה למונח "סכום קצוב", התביעה הינה ל"סכום קצוב" כדרישת תקנה 202 הנ"ל. 3. בקשת הרשות להתגונן בקשת הרשות להתגונן, שהגיש המבקש, נתמכת בתצהיר, שבו העלה המבקש טענות הגנה שונות. בין יתר טענותיו העלה המבקש טענה כנגד גובה סכום החוב הנתבע. המבקש הצהיר, כי לא ברור לו כיצד ועל פי איזה חישוב שוערכה התביעה דנן. עוד טען המבקש, כי הבעלים הקודמים של הנכס דיווח לו, כי הנ"ל שילם את כל הוצאות הפיתוח, בטרם מכר לו את הנכס ב- 1995. אמנם טענות אלה, כפי שהובאו, לא פורטו, ואמנם ההלכה היא, שעל מבקש רשות להתגונן חובה להיכבד ולהיכנס לפרטי הגנתו, אך במקרה דנן אין מקום להחמיר עם המבקש. הנתונים הרלבנטיים לצורך פירוט החוב לא היו ברשותו של המבקש אלא ברשות המשיבה. למרות זאת, בכתב התביעה, שהגישה המשיבה, נקוב סכום החיוב הסופי של המבקש, ללא פירוט נפרד של: העבודות השונות שבוצעו, שטח הנכס, עלות למ"ר. גם לא הובא פירוט של שיעור הריבית שהצטברה על הקרן מאז התגבשות החוב. בבוא בית המשפט לדון בבקשת הרשות להתגונן עליו לתת את הדעת גם להתנהגותו של התובע, לשקול את צורת ניסוח התביעה והאם הקשתה על המבקש להעלות גרסת הגנה מדויקת ומפורטת, כנדרש ממי שמגיש בקשת רשות להתגונן (ראה בעניין זה ע"א 105/89 קו אופ אבן יהודה אגודה צרכנית שיתופית בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ פ"ד מה (3) 585, 591). נראה שבמקרה דנן, כשהוגש כתב תביעה כה סתמי, מן הראוי לבוא לקראת המבקש וליתן לו רשות להתגונן. בית המשפט לא התעלם מהעובדה, שב"כ המשיבה ניסה לתקן את הפגם. בשלב מאוחר יותר שלח ב"כ המשיבה לבית המשפט את דרישות התשלום, ובהן הפירוט הנדרש, אך אלה לא הוגשו בפרוצדורה המקובלת. הדרישות הוגשו בשלב מאוחר, לאחר הגשת בקשת הרשות להגן, באופן חד צדדי, ללא קבלת רשות בית המשפט לתיקון כתב התביעה על ידי הוספת המסמכים, וללא קבלת הסכמת הצד שכנגד. ב"כ המבקש התנגד בסיכומיו להגשת דרישות התשלום, ועל בית המשפט להתעלם מהן. 4. לנוכח האמור לעיל, אני מחליטה ליתן רשות להתגונן גורפת, וקובעת, שאותן טענות שפורטו בתצהירו של המבקש ואשר בא כוח המבקש חזר עליהן בסיכומיו, ישמשו כתב הגנה. נדחה לקד"מ ליום 04/09/05 שעה 10:00. אני מחייבת את המשיבה בהוצאות בקשה זו בסך 2,000 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה למדד וריבית חוקית מירבית, החל מהיום ועד יום התשלום בפועל.