העורר 1 והעוררת 2 הם זוג נשוי. העורר 3 הוא נכדו של אחיו של מי שהיה נשוי לאחותו של העורר 1. השאלה היא אם ניתן לסווג את העורר 3 כ"קרוב" של העוררים 1 ו-2 במשמעות חוק מיסוי מקרקעין (שבח מכירה ורכישה) תשכ"ג - 1963 ותקנות מס שבח מקרקעין (מס רכישה) תשל"ה - 1974. בית המשפט פסק כי בבואנו לבחון את המונח "קרוב" כמוגדר בחוק הנ"ל ובתקנות הנ"ל יש ראשית לפנות למילותיהן של ההגדרות ולנסות לעמוד על משמעותן הפשוטה לכל רחבה. המשמעות הלשונית הרגילה והמקובלת של מילות ההגדרות הנ"ל הן ברורות ומעלות את המסקנה כי המחוקק לא נתכוון להכליל בהגדרת "קרוב" הרחבה מרחיקת לכת שאותם מבקשים העוררים להכליל בה, ואין אנו רואים כל חוסר סבירות באי הכללה זו להלן פסק דין בנושא הגדרת קרוב חוק מיסוי מקרקעין: פסק דין 1. בפנינו ערר על החלטת המשיב בהשגה שהגישו העוררים כפי שיפורט להלן. 2. העורר 1 יליד שנת 1925, והעוררת 2 ילידת שנת 1926, הם זוג נשוי המתגורר מאז שנת 1951 במושב בן-עמי הנכלל בישובי קו העימות שבגליל המערבי. העוררים 1 ו-2 הם בעלי זכויות במשק מס' 56 במושב הנ"ל. לעוררים 1 ו-2 אין צאצאים. במשך השנים נוצר קשר הדוק בינם לבין העורר מס' 3 שסייע ומסייע, יחד עם אשתו העוררת 4, לעוררים 1 ו-2 שהחשיבוהו כבנם. העורר 1 הצהיר כי העורר 3 הוא בנו של בן דודו והבהיר בפסקה 10 כי: "10.1 דודתי פאני, אחות אבי, היתה נשואה לדודי ששמו היה שמעיה. 10.2 אחיו של שמעיה, יצחק היה שמו, הוא סבו של מנחם (העורר 3) מצד אביו". משמע, העורר 3 הוא נכדו של אחיו של מי שהיה נשוי לאחותו של העורר 1. 3. במסגרת ההרחבה שאושרה למושב הוקצה לעוררים 1 ו-2 מגרש מס' 39 בשטח של 513 מ"ר, המהווה חלק מחלקה 2 בגוש 19936 (להלן: "המגרש הנ"ל"), והם החליטו להעביר את זכויותיהם במגרש הנ"ל, ללא תמורה, לעוררים 3 ו-4 על מנת שיבנו עליו את ביתם ויתגוררו בסמוך אליהם לעת זקנתם. 4. ב"כ העוררים צרף לעררו את מכתבו של עו"ד מאיר מזרחי מנהל מחלקת שומת מקרקעין בנציבות מס הכנסה ומס רכוש (נספח א') מתאריך ה- 07/09/97 המופנה למר בועז מקלר מנהל יחידת המיסוי הבין מושבית, הדן בהעברת "זכויות לבנים ללא תמורה בהרחבת מושבי קווי העימות" ונוסחו כדלקמן: "1. הריני לאשר כי בישובי קווי העימות להם נקבע על פי החלטות מינהל מקרקעי ישראל דמי חכירה מופחתים לשווי "0" יקבע שוויי הזכות בגינה ישולם מס רכישה כדקלמן: 2. שווי הזכות המועברת יחושב לפי 25% מהשווי שקבע השמאי הממשלתי לנכס בתוספת מע"מ. שיעור זה נקבע כהפרש שבין שיעור השווי שנקבע במרכז הארץ 66% לבין השווי שקבע השמאי הממשלתי 91%. 3. שווי המגרש יחושב בהתאם לקיבולת שנקבעה לו". (להלן "המכתב הנ"ל"). השמאי הממשלתי קבע את שווי המגרש הנ"ל לסך 563,603.16 ₪. העוררים מבקשים להחיל על הקנית המגרש הנ"ל לעוררים 3 ו-4 את האמור במכתב הנ"ל ולזכותם בהטבה הכלולה בו קרי להעמיד את שווי המגרש הנ"ל לצרכי מס רכישה על 25% מאומדן השמאי. המשיב דחה את בקשתם זו מאחר שאין "מדובר על העברות בין קרובים, אין מקום לסיכום לגבי 25% משווי שנקבע ע"י השמאי הממשלתי אלא שווי מלא" (נספחה ג' לכתב הערר). המשיב קבע את שווי המגרש הנ"ל לסך 90,000 דולרים בהתבסס על השוואה לשתי עסקאות מכירה של מגרשים סמוכים שנמכרו, האחד ב- 30/12/03 במחיר של 110,000 דולרים והשני ב- 27/1/04 תמורת 99,000 דולרים. 5. מבלי לקבוע מהו תקפו המחייב של המכתב הנ"ל הדן "בהעברת הזכויות לבנים ללא תמורה בהרחבת מושבי קווי העימות", נראה לנו כי המונח "בנים" שבנוסח המכתב הנ"ל הוא ברור וחל לגבי בן ביולוגי או בן מאומץ כדין הנחשב כילדו של המאמץ, ואין מקום להוסיף או לגרוע. מסקנותינו היא שהאמור במכתב הנ"ל אינו חל בעניננו מאחר והעורר 3 אינו בגדר בנם של העוררים 1 ו-2. השאלה היא אם ניתן לסווג את העורר 3 כ"קרוב" של העוררים 1 ו-2 במשמעות חוק מיסוי מקרקעין (שבח מכירה ורכישה) תשכ"ג - 1963 (להלן: החוק הנ"ל) ותקנות מס שבח מקרקעין (מס רכישה) תשל"ה - 1974 (להלן: התקנות הנ"ל). 6. הוראות החוק הרלונטיות לעניננו מצויות בסעיפים 1, 62 (א) לחוק הנ"ל ותקנות 1 ו- 20 לתקנות הנ"ל. סעיף 1 לחוק הנ"ל מגדיר "קרוב לאדם פלוני - (1) בן זוג (2) הורה, הורי הורה, צאצא, צאצאי בן הזוג, ובני זוגם של כל אחד מאלה (3) אח או אחות ובני זוגם (4) . . . . . . תקנה 1 לתקנות הנ"ל מגדירה קרוב: "קרוב - בן זוג לרבות מי שהיה בן זוג במשך ששה חדשים שקדמו למכירת זכות במקרקעין, הורה. צאצא בין זוגו של צאצא אח ואחות". עניינם של סעיף 62(א) לחוק הנ"ל ושל תקנה 20 לתקנות הנ"ל היא במכירת זכות במקרקעין מיחיד לקרובו ללא תמורה, מכירה זו פטורה ממס שבח וחייבת לפי תקנה 20 בשליש ממס הרכישה הרגיל. הגדרות "קרוב" בחוק ובתקנות לא כוללות בן מאומץ.. גם אם נניח בבחינת "כבוד האדם", כי העוררים 1 ו-2 רוצים בהקניית המגרש הנ"ל לעוררים 3 ו-4 כדי לבטא את יחסם הכן והעמוק כלפיהם. עדין נותרת השאלה אם מתן הפטור אפשרי על פי החוק הנ"ל. אם נקבל את הגישה כי במישור הלשוני הדבור "צאצא" רחב דיו כדי לכלול בחובו בן מאומץ הרי שהכוונה היא למי שאומץ כדת וכדין ונחשב לילדו של המאמץ, ולא די באמוץ למעשה-דה-פקטו. בענייננו לא נתמלא תנאי זה לגבי העורר 3. 7. נפסק בע"א 362/79 מנהל המכס והבלו נ. טל רד בע"מ פס"ד לה' (2) ע' 57 בע' 59 כי: ". . . כל חוק יש לפרש בראש ובראשונה על פי לשונו וכשהלשון ברורה אין מקום להוסיף או לגרוע" בהמשך נאמר כי . . . הלכה פסוקה היא שבפירוש הוראות חוק המטיל מס, אין להרחיב את החובה מעבר להוראות המחוקק על פי לשונו, ובהוראות חוק המקנה פטור ממס, אין להרחיב את הפטור מעבר להוראת המחוקק. . . .". בבואנו לבחון את המונח "קרוב" כמוגדר בחוק הנ"ל ובתקנות הנ"ל יש ראשית לפנות למילותיהן של ההגדרות ולנסות לעמוד על משמעותן הפשוטה לכל רחבה. המשמעות הלשונית הרגילה והמקובלת של מילות ההגדרות הנ"ל הן ברורות ומעלות את המסקנה כי המחוקק לא נתכוון להכליל בהגדרת "קרוב" הרחבה מרחיקת לכת שאותם מבקשים העוררים להכליל בה, ואין אנו רואים כל חוסר סבירות באי הכללה זו. נוסיף כי נפסק בע"א 616/69 ברייער נ. מנהל מס שבח פס"ד כד' (1) ע' 822 בע' 824 כי דוד או דודה אינם נכללים בהגדרה, ולא כל שכן בן דוד או דודה. 8. בא כח העוררים טוען לאפליה במניעת ההטבה מהעוררים 1 ו-2 חשוכי הילדים. אין אנו מקבלים טענה זו. תכלית ומטרת החוק הנ"ל כעולה מלשון החוק עצמו היא הטלת מס שבח על השבח ממכירת מקרקעין ועל פעולות באגוד מקרקעין ומס רכישה. החוק הנ"ל פוטר קבוצות מסויימות או סוג מסויים של נישומים מתשלום המס באופן מלא או חלקי. ונפסק בע"א 2622/01 מנהל מס שבח נ. לבנון פס"ד נז (5) ע' 309 בע' 321 כי: ". . . יש בכך העדפה של האחד על פני האחר, אלא שלא תמיד העדפה בחוק של קבוצת נשומים על פני אחרת היא הפליה פסולה, יש להבדיל בין הפליה בלתי מוצדקת לבין העדפה לגטימית על בסיס קריטריון סביר ואובייקטיבי שנועד להגשמת המטרה הראויה של המחוקק. . . " אין אנו רואים כל חוסר סבירות באי הכללת הקרבה הנטענת בפנינו בהגדרות "קרוב", ואין לומר כי הבחנת המחוקק ומחוקק המשנה בין סוגי קרובים כפי שעשה בהגדרות הנ"ל היא פסולה. מסקנתנו היא כי לא עלה בידי העוררים הטוענים לפטור ולפטור חלקי להוכיח כי הם באו בתחומי הפטור. 9. אנו מחליטים לדחות את הערר ומחייבים את העוררים יחד ולחוד, לשלם למשיב את הוצאות הערר ושכר טרחת עורך-דין בסך 5,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית בחוק מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל. מיסיםמקרקעיןהגדרות משפטיותמיסוי מקרקעין