דוקטרינת השליחות הנחזית

חוק השליחות פעולה ללא הרשאה: לעניין דוקטרינת השליחות הנחזית התייחס בית המשפט העליון בפסק הדין שניתן בע"א 3264/01 בסנינו נ' אליה פ"ד נו(6), בעמ' 566, שם נקבע, כי "הגם שהשלוח פעל ללא הרשאת השולח, הרי משהציג השולח מצג אובייקטיבי של הרשאה בפני הצד השלישי, נוצרת שליחות ממש לפי חוק השליחות". מכוח עיקרון זה נקבע בע"א 1796/10 שרה כתבן נ' בנק ירושלים בע"מ, כי הסכם פשרה שנחתם בין החייבת לבין ב"כ הבנק מחייב את הבנק על אף שבא כוחו חרג מסמכותו עת הגיע להסכם כאמור. באותה פרשה נקבע, כי התנהלות הבנק והעובדה שאפשר לבא כוחו לנהל משא ומתן עם החייבת, יצרו שליחות נחזית, ולפיכך אין הבנק רשאי להתנער מאותו הסכם פשרה ולטעון שההסכם אינו מחייב אותו. בע"א (חי') 1299/03 י.גיל אימפורט בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ קבע בית המשפט, כי במקרה שבו שיק נחזה כשיק של החברה (או העסק) והשיק חתום בידי עובד של החברה, העובד מוחזק כמי שמוסמך לחתום על השיק, ויש בחתימתו כדי לחייב את החברה. באותו עניין הבן היה מנהל החברה, ואביו שעבד בחברה משך מחשבון החברה שיק בסכום שאינו חריג וחתם עליו, ולפיכך לא היה כל דבר מחשיד בהתנהלות האב. בית המשפט שלערעור סיכם את ממצאי בית המשפט בערכאה הדיונית שהיו מקובלים עליו באומרו: "ד. בימ"ש קמא כותב שהשיק נחזה על פניו כשיק של החברה ועל פי דין הסמכות הנחזית, אדם העובד בחברה, כפי שאברהם ישראלי אכן עבד בה, מוחזק כמי שמוסמך לחתום בשם החברה ולחייב אותה כלפי חוץ, גם אם לפי הכללים הפנימיים בתוך החברה, הוא אינו מוסמך, לאמיתו של דבר, לחייב את החברה. הבנק רשאי היה להניח שאדם שהוא אביו של מנהל החברה, עובד בחברה ומחזיק שיקים של החברה, אכן מוסמך לחתום בשמה של החברה, ולא היה עליו לבדוק את הפרוטוקולים של החברה על מנת למצוא שמא הוגבלה סמכותו של אברהם ישראלי. הנטל להוכיח שבנסיבות אלה אברהם ישראלי לא היה מוסמך, וכי הבנק ידע או היה עליו לדעת על כך, מוטל היה על המערערת. בע"א 723/80 לה נסיונל חברה ישראלית לבטוח בע"מ נ' שאול חיים פ"ד לו(2) 714 עמ' 731, נקבע: "...מסכם ההלכה כך: אדם זר, העוסק עם חברה באמצעות הפקידים שלה, המתיימרים לפעול על-פי הרשאה שפקידים מסוגם רגילים לפעול, יהיה רשאי לראות את החברה אחראית לפעולות פקידיה, אף-על-פי שהם חרגו מתחום סמכותם המצויה, אלא אם כן : א) אותו אדם ידע שלאותו פקיד לא הייתה הרשאה ממשית. ב) נסיבות העניין חייבו עריכת חקירה ודרישה בדבר. ג) המסמכים הפומביים מראים בעליל שלאותו פקיד אין, ואף לא הייתה יכולה להיות לו, הרשאה כאמור".דוקטרינות משפטיותשליחות