הגדרת ''עבודה מתאימה'' - הבטחת הכנסה

מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא הגדרת ''עבודה מתאימה'' - הבטחת הכנסה: סגן הנשיא (אדלר) .1ביום 1.4.1992הגיש המערער תביעה לבית-הדין האזורי על רישום "סירוב" לקבל עבודה בחודשים: דצמבר 1989; ינואר, פברואר ומרץ 1990; ופברואר, מרץ, יוני ויולי .1991 בתיק בית-הדין האזורי מצאנו שלוש החלטות של ועדות ערער שליד מועצת לשכת התעסוקה, תל-אביב. החלטה אחת איננה קשורה לענייננו, שכן בה נתקבל ערר המערער לגבי החודשים אפריל ויוני .1990 שתי ההחלטות האחרות, שניתנו לאחר הגשת תביעת המערער לבית-הדין האזורי, מתייחסות לערר המערער בעניין רישום "סירוב" לצאת לעבודה ביום 14.7.1991, כפועל ניקיון בעיריית תל-אביב. הדיון בבית-הדין קמא התנהל לגבי ההחלטות בעניין זה. בית-הדין האזורי דחה את תביעת המערער, ומכאן הערעור שלפנינו. .2המערער הינו בעל תעודת הסמכה של רתך ממכון התקנים, ועבד בעבר כרתך. הוא נרשם כדורש עבודה בשירות התעסוקה, במדור לתובעי גמלת הבטחת הכנסה. פקיד הלשכה הפנה אותו לעבודות ניקיון ואחזקה במחלקת חזות העיר בעיריית תל-אביב, והוא סירב לקבלה. .3לפני בית-הדין האזורי ולפנינו התרעם המערער, כי פקיד הלשכה הפנה אותו לעבודה לא מכובדת כדי לנקום בו ולהשפיל אותו, וכי אין עבודת ניקיון באה בגדר הגדרת "עבודה מתאימה" שבסעיף 2(א)(2) לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א- 1980(להלן החוק). .4את דחיית התביעה נימק בית-הדין האזורי בכך שעל-פי סעיף 2לחוק וסעיף 127ו'(א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ"ח- 1968(להלן - חוק הביטוח הלאומי), מבוטח הדוחה הצעת "עבודה מתאימה" (היינו - שנרשם לו "סירוב"), אינו זכאי לקבל גמלת הבטחת הכנסה. העבודה שהוצעה למערער הינה "עבודה מתאימה" במסגרת החוק, ועל כן לא טעתה הלשכה משרשמה למערער "סירוב", ולא טעו ועדות הערר בדחיית העררים של מר חרמון. "עבודה מתאימה" .5יצויין בתחילת דברנו, כי סעיף 2(א)(1) לחוק הבטחת הכנסה מגדיר "עבודה מתאימה" בענף הבטחת הכנסה, וזה לשונו של הסעיף: ".2(א) תושב ישראל שמלאו לו שמונה עשרה שנים זכאי לגמלה, בכפוף להוראות חוק זה, כל עוד מתקיים בו אחד מתנאים אלה: (1) ... (2) הוא רשום בלשכת שירות התעסוקה כמחוסר עבודה בהתאם לכללים שנקבעו לעניין סעיף 127ו' לחוק הביטוח [הלאומי] ולשכת שירות התעסוקה לא הציעה לו עבודה מתאימה; לעניין פסקה זו, 'עבודה מתאימה' - כל עבודה התואמת את מצב בריאותו וכשרו הגופני, או הכשרה, השתלמות או הסבה מקצועית לפי הפניה משירות התעסוקה או ממי שאישר לכך שירות התעסוקה...". מכיוון שקיימת הגדרה של "עבודה מתאימה" בחוק הבטחת הכנסה, אין להחיל על ענף הבטחת הכנסה את הגדרת מונח זה בסעיף 127ו' (א) לחוק הביטוח הלאומי, הדן בדמי אבטלה. .6סעיף 2א)(1) לחוק הבטחת הכנסה מפנה לסעיף 127ו' לחוק הביטוח הלאומי בעניין רישום בלשכת התעסוקה ולא בעניין הגדרת "עבודה מתאימה". לפיכך, כדי לקבוע מהי "עבודה מתאימה" לצורך דיון בתביעה להבטחת הכנסה יש להתחשב רק באמור בסעיף 2(א)(2) לחוק הבטחת הכנסה. .7בסעיף 2(א)(2) לעיל לא מופיעה המלה "מקצוע", מכאן ש"עבודה מתאימה" יכולה להיות עבודה שאיננה במקצועו של המבוטח. על סמך הוראות החוקים שהוזכרו בפרק הקודם הפעילה לשכת שירות התעסוקה את סמכותה על פי תקנה 8לתקנות הבטחת הכנסה (כללי הזכאות והוראות ביצוע), התשמ"ב-1982, וסרבה לתת למערער אישור שמתקיימים בו התנאים הכלולים בסעיף 2(א)(2) לחוק. רישום "סירוב" זה שלל מהמערער את זכאותו לגמלת הבטחת הכנסה. .8בדברי ההסבר לחוק הבטחת הכנסה (ה"ח 1417, תש"ם, בע' 9) נאמר, כי החוק בא להבטיח רמת הכנסה מינימלית לתושב ישראל ש"אין ביכולתו לעבוד ולהתפרנס כדי מחייתו, או שעשה מאמץ סביר להשיג הכנסה על ידי עבודה ולא הצליח בכך...". .9המערער לא הוכיח, כי העבודה שהוצעה לו לא היתה "עבודה מתאימה". מחומר הראיות עולה כי מדובר בעבודה התואמת את מצבו הבריאותי של המערער ואת כושרו הגופני. הוא לא הוכיח כי אינו מסוגל לעבוד, או להשתתף בהכשרה שהוכרה על ידי הלשכה (ראו: דב"ע תשן/237- 04[1]). לעומת זאת, הוכח שהמערער לא היה מוכן לקבל עבודה שהוצעה לו ושהיתה "מתאימה" על-פי החוק. אין אנו חייבים להתייחס לטענה, שאין לתת לרתך לבצע עבודת ניקיון, שכן על-פי מצוות החוק על דורש העבודה לקבל "עבודה מתאימה", שאם לא כן יירשם לו "סירוב". כמו כן, לא מצאנו ראיה שפקיד המשיבה פעל שלא בתום לב במסירת ההפניה למערער. על כן, דין הערעור להידחות.הבטחת הכנסההגדרות משפטיות