הוראת תקנה 2(א) לתקנות הבטיחות בעבודה, קובעת כי מבצע בניה אחראי לכך כי כל עבודת בניה תתבצע בהנהלתו הישירה והמתמדת של מנהל עבודה שהוא מינה. כמו כן, מפורטות בתקנות התקנות הבטיחות בעבודה הוראות בטיחות נוספות שבאחריותו של מבצע בניה. הוראות פרטניות אלה משליכות על חובת הזהירות החלה על מבצע בניה אך אינן ממצות אותה. מבצע העבודה חב בחובת זהירות כלפי כלל עובדי האתר השונה באופייה מזו שחבים בה יתר הקבלנים באתר. השוני טמון באחריותו הייחודית לבטיחות האתר בכללותו, לכאורה, כשמדובר בקבוצת גורמים מקצועיים ועצמאיים אין צורך בערבות הדדית ביניהם בענייני בטיחות שכן כל גורם דואג לבטיחות עובדיו. אולם, כאשר מספר גורמים פועלים במקביל נוצרים סיכונים מעצם העבודה המשותפת, החורגים מאלה הכרוכים בעבודתם העצמאית. "מבצע הבניה" הוא הגורם שעליו לפעול כדי למנוע סיכונים אלה באופן סביר. מישור אחריות זה מצריך פיקוח על האינטראקציה בין קבלנים שונים העובדים במקביל ותיאום מאמץ הבטיחות מתוך מבט כולל על אתר העבודה. בית המשפט העליון קבע בפסיקתו כי, אחריות זו מושתתת על התפיסה כי במקום שבו מתבצעת עבודה במקביל, אין די במיומנותם המקצועית והבטיחותית של הקבלנים השונים בלבד. בניההגדרות משפטיותבטיחות בעבודה