הגדרת מאמץ מיוחד

בדב"ע נא0-133/ צבי כץ-המוסד לביטוח לאומי הגדיר בית הדין הארצי לעבודה מאמץ מיוחד כ"מאמץ בלתי רגיל שצריך להיות מאמץ ניכר יוצא דופן במידה בולטת המקשה מאוד על המבוטח"; קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הגדרת מאמץ מיוחד: השופטת א' סלע 1. המערער הגיש למוסד לביטוח לאומי תביעה לדמי פגיעה אשר נדחתה מן הטעם שלא ארעה למערער תאונת עבודה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה - 1995 (להלן - החוק) שכן לא הוכח שביום 3/3/95 אירע למערער אירוע תאונתי כלשהו במהלך עבודתו וכי הצורך בביצוע ניתוח להשתלת מעקפים נובע ממחלה טבעית של כלי הדם הכליליים ואין לעבודה כל השפעה על התפתחותו. 2. בית הדין האזורי לעבודה בבאר-שבע (השופטת הופמן - תב"ע נו0-216/) דחה את תביעת המערער ומכאן הערעור שבפנינו. 3. העובדות הנוגעות לעניין כעולה מהחומר שהיה בפני בית הדין האזורי ומפסק דינו הינן: א. המערער הינו בעל חנות לחומרי חשמל (להלן - החנות); ב. בעת מכירת מוצרי החשמל, דואג המערער להעמסתם ואספקתם לבית הלקוח; ג. בימי שישי, ולעיתים אף באמצע השבוע, נוהג המערער לעשות סדר בחנות לרבות הזזת מכונות ממקום למקום וניקיון; ד. ביום 3/3/95 התייצב המערער בחנות בשעה 8: 00 בבוקר, ועשה סדר כחצי שעה. בעת שהזיז המערער, יחד עם בנו, מכונת כביסה הרגיש כאבים בכתף שמאל והרגשה מוזרה בנשימה. המערער לא ייחס לכך חשיבות שכן הוא סובל משבר בכתף עוד מימי שירותו הצבאי ונכה 10% בגין ליקוי זה; ה. ביום 3/3/95 עסק המערער בעבודתו הרגילה ובעת ביצוע פעולה - הזזת מכונה - שהינה חלק מהפעולות שרגיל לבצע ושנעשות על ידו בדרך כלל, חש הוא בכאבים. 4. בערעור שבפנינו ניסה ב"כ המערער לשכנע אותנו כי טעה בית הדין האזורי בכך שהתעלם מעדות המערער בדבר הרמת 20 מכשירים ביום 3/3/95. 5. בערעור שבפנינו טען ב"כ המערער - א. אין התייחסות בפסק הדין של בית הדין האזורי לתעודות הרפואיות מבית חולים ולחוות דעתו של פרופ' חסין שהוגשו ע"י המערער ומהן עולה במפורש שגם אירוע תאונתי שנגרם כתוצאה מהרמת מכשיר אחד יכול לגרום לאירוע של תעוקת לב ובעקבותיה גם את הפגיעה שנגרמה למערער; ב. טעה בית הדין האזורי בכך שלא האמין למערער, בחקירתו הנגדית, באומרו שביום 3/3/95 הרים הוא 20 מכשירים חשמליים; ג. היה מקום לבדוק את המקרה בצורה אוביקטיבית לאור נתוני המערער שהוכר, ע"י משרד הבטחון, כנכה; ד. ביום האירוע, עצם העובדה שהמערער ביקש את בנו לעזור לו מעידה על כך שהיתה לו עבודה עם מאמץ חריג; ה. הרמת ציוד כבד ומיד לאחר דקות להרגיש את הכאב - מדברים בעד עצמם. 6. כנגד טענות אלה טען ב"כ המשיב - א. צדק בית הדין האזורי כאשר קבע שלמערער לא אירע אירוע חריג בעבודתו ביום 3/3/95; ב. בדב"ע נא0-133/ צבי כץ-המוסד לביטוח לאומי הגדיר בית הדין הארצי לעבודה מאמץ מיוחד כ"מאמץ בלתי רגיל שצריך להיות מאמץ ניכר יוצא דופן במידה בולטת המקשה מאוד על המבוטח"; ג. למערער היו ארבע הזדמנויות לספר גירסתו לענין האירוע החריג הנטען על ידו - בהודעתו לחוקר נ1/, בסעיף 3 לתצהירו, בסעיף 2 לתצהיר אשתו ולבסוף בכתב התביעה. לא זו בלבד שבכל אחת מהזדמנויות אלו לא ציין המערער שהיה אירוע חריג, אלא שבמקרים אלה נטען שהמערער רגיל לעשות את עבודת הזזת המכונות כדבר שבשגרה; ד. הפעם הראשונה בה המערער טען להזזת הסחורה היתה בסיום חקירתו הנגדית וגם זה באופן מקרי ביותר. גם אם נקבל את טענת המערער שביום 3/3/95 הוא הזיז את אותם דברים, הרי שהוא היה רגיל לכך ולא היה בכך שום שוני משגרת עבודתו; ה. הכאבים שהמערער חש הופיעו כשעתיים וחצי לאחר הזזת הסחורה. אין בסמיכות הזמנים לקבוע תמיד קשר ישיר בין האירוע לתאונה. 7. א. בית הדין האזורי, בפרטו את עדות המערער והודעתו לחוקר לענין אירועי יום 3/3/95, קבע: "3. במסגרת הודעתו לחוקר המוסד (נ1/) מפרט התובע, כי בימי שישי נוהג לעשות סדר בחנות, היינו, מזיז מכונות מפה לשם ועושה סדר ונקיון, כך גם עושה באמצע השבוע. ביום ששי בא הבן לעזור לו בעסק ובזמן שהתובע ובנו הזיזו מכונת כביסה הרגיש כאבים בכתף שמאל והרגשה מוזרה בנשימה. התובע לא יחס לכך חשיבות שכן טוען, כי סובל משבר בכתף עוד מימי שירותו הצבאי ונכה בשעור 10% בגין ליקוי זה. התובע פירט בפני חוקר המוסד, כי בדרך כלל מזיז סחורה בחנות, מוציא סחורה ומכניס סחורה חדשה, וביום המקרה התייצב בחנות בשעה 08: 00 בבוקר ועשה סדר כחצי שעה לערך ורק בשעה 11: 00 הרגיש את הכאב בכתף ובחזה ולפיכך בנו לקח אותו לביתו. התובע מציין, כי בעת הזזת מכונת כביסה ותנורים הרגיש כאבים שהתחזקו לאט לאט. התובע טוען כי מדובר בתאונת עבודה שכן הכאבים החלו בעת עבודתו ... במסגרת חקירתו הנגדית בבית הדין העיד, כי במשך השבוע נוהג להרים סחורה ממקום למקום ומסדר את החנות אולם הוסיף, כי ביום הארוע הרים 20 מכשירים, כי קיבל סחורה חדשה לחנות (עמ' 2 לפרוטוקול). כשנשאל מדוע לא פרט עובדה זו בתביעתו לנתבע, אמר, כי הפקיד הוא זה שמלא הטופס, אולם כל האמור בו אמת. כן פרט בחקירתו הנגדית, כי סידר הסחורה בחנות עד השעה 11: 00 עת החל להרגיש כאבים וכי לא ניתן לעשות סדר בחנות במשך ½ שעה, כפי שפרט בהודעתו (נ1/). התובע טוען, כי הרגיש כאבים בכתף ממשקל הסחורה שהרים (עמ' 3 לפרוטוקול)". ב. לאחר ניתוח גרסת המערער כפי שהושמעה בבית הדין האזורי והתייחסות להודעתו לחוקר המוסד ולאמור בכתבי הטענות, קבע בית הדין שגרסת המערער בדבר הרמת 20 מכשירים ביום 3/3/95 אינה אמינה עליו, ופסק: "7. לאחר עיון בטענות הצדדים ועדות התובע מסקנתי, כי התובע לא השכיל להוכיח "אירוע חריג" או "מאמץ מיוחד בלתי רגיל" בעבודתו ביום 3/3/95. התובע בכתב תביעתו, בתצהירו במקום עדות ראשית ובהודעתו בפני חוקר המוסד אינו מציין כלל, כי ביום הארוע היה עליו להרים 20 מכונות ולהזיזם ולסדרם בחנות. גירסה זו עלתה רק בסיום חקירתו הנגדית ויש לשער כי אם התובע היה רואה בכך אירוע חריג או "מאמץ בלתי רגיל" לעומת עבודתו הרגילה, היה מפרט זאת בהזדמנות הראשונה. גם בנו לא מצא לנכון לציין נקודה זו. התובע העיד, כי באותו יום עסק בעבודתו הרגילה. בתצהירו אין הוא מפרט הרמת מכונות חשמליות. בתביעתו ובהודעתו בפני חוקר המוסד מדבר על סידור והזזת מכונות מפה לשם, לרבות הכנסת סחורה חדשה לחנות. התובע מציין, כי ביצוע פעולות אלה הינן חלק מפעולות שרגיל לבצע ובפעולות שנעשות על ידו בדרך כלל. מתצהירה של אשת התובע עולה, כי במסגרת עבודתו מתאמץ התובע ומרים מוצרים כבדים וכי עושה הפעולות הנ"ל גם במסגרת אספקת סחורה לבתיהם של לקוחות. התובע בחקירתו אינו מכחיש עובדה זו אלא מאשר, כי הוא דואג להעמיס הסחורה לבית הלקוח, עובדות אלה מביאות למסקנה, כי התובע בעבודתו היומיומית מבצע את אותן פעולות שביצע ביום האירוע. הגירסה בדבר הרמת 20 מכשירים ביום 3/3/95 שכן קבל סחורה חדשה גם אם מדוייקת אינה בהכרח ביצוע פעולה חריגה או פעולה במאמץ בלתי רגיל בהשוואה לעבודתו הרגילה, שכן התובע מורגל בקבלת סחורה חדשה כפי שהעיד ולא מצא לנכון לציין, כי מדובר בכמות בלתי רגילה של סחורה חדשה שסופקה. עוד יצויין, כי באותו יום בנו היה בחנות על מנת לעזור לתובע כפי שאין כך הם פני הדברים במשך ימות השבוע". ג. לאחר ניתוח המסמכים שהיו בפניו והתייחסות אליהם ולעדות המערער בבית הדין ותוך לקיחה בחשבון של העובדה שרק בסיום חקירתו הנגדית, ולאחר שהיו לו ארבע הזדמנויות קודמות לעשות כן, העלה המערער את הגרסה בדבר הזזת 20 מכשירים ביום 3/3/95, הגיע בית הדין האזורי למסקנה שהמערער לא השכיל להוכיח קיום אירוע חריג בעבודתו וקבע - "לפיכך, בנסיבות המקרה הנדון ומכל שנאמר לעיל לא הוכח קיומו של "אירוע חריג" או "מאמץ בלתי רגיל" בעבודתו של התובע ודין התביעה להדחות. לא מצאנו כל מקום למנות מומחה - יועץ רפואי". 8. א. לאור הגרסאות שמסר המערער בבית הדין - הן בהודעתו לחוקר, הן בתצהירו ובתצהירי עדיו (בנו ואשתו) והן בכתב התביעה, בהן אין כל איזכור ולו ברמז לכך שביום 3/3/95 הזיז או הרים המערער מספר מכשירים החורג מהמספר אותו רגיל, ושהינו מספר פעמים מדי שבוע, להרים או להזיז וכפי שפורטו בהרחבה בפסק דינו של בית הדין האזורי, לאור קביעות בית הדין האזורי שהיו מבוססות על כל חומר הראיות שהיה בפניו ועל התרשמותו מעדות המערער - לא מצאנו מקום לחרוג מהכלל לפיו אין בית דין זה נוהג להתערב בקביעות עובדתיות של הערכאה הדיונים ששמעה את העדים והתרשמה מהם. ב. אנו מאשרים את קביעת בית הדין האזורי לפיו אין הוא מקבל את גרסתו המאוחרת של המערער בדבר הזזת 20 מכשירים ביום 3/3/95 כפי שמצאה ביטוי, לראשונה, בסיום חקירתו הנגדית. 9. אנו דוחים את הערעור מטעמיו של בית הדין האזורי. 10. אין צו להוצאות.