סמכות נגררת על פי סעיף 76 לחוק בתי המשפט היא סמכות לדון בשאלה שהכרעה בה דרושה לבירורו של עניין שהובא כדין בפני בית המשפט, גם כאשר שאלה זו עניינה בנושא הנופל בגדר סמכותו הייחודית של בית משפט אחר. באשר לסוגיית הלכת העיקר והטפל כותבת פרופ' נינה זלצמן בספרה "מעשה בין דין בהליך אזרחי" אשר צוטט בת.א (י-ם) 7660-06 בנדלה בקלה פאיק נ' בנדלה בקלה חמיס, כדלקמן: "אך ראוי להדגיש, כי הלכת 'העיקר והטפל', או הלכת קלקודה נ' 'אגד', מוגבלת רק למקרה שבו עניינם של שני הסעדים הנתבעים - העיקר והטפל - נוגע בתחום המקרקעין. כאשר ניתנים שני הסעדים הנתבעים להערכה כספית, ממילא תיקבע סמכות בית המשפט לפי שוויים הכולל של כל הסעדים הנתבעים. כאשר סעד אחד הוא כספי והאחר הוא במקרקעין, יהיה ניתן לכרוך את שני הסעדים הללו בתביעה אחת רק כאשר תביעת כל אחד מן הסעדים בנפרד הינה בתחום סמכותו של אותו בית משפט, שלום או מחוזי. במקרה כזה אפשר אף לומר, כי בעל הדין יהא חייב לעשות כן לאור תקנה 45 רישא, אלא אם כן הושגה רשות לפצל לפי תקנה 45 סיפא. אולם, כאשר כל אחת מן התביעות הינה בתחום סמכותו של בית משפט אחר, לאור טיב הסעד הנתבע, נכפה על בעל הדין פיצול התביעות בין בתי המשפט מכוח הוראות חוק בתי המשפט." סמכות נגררתסמכות ענייניתהלכות משפטיות