דוקטרינת פורום לא נאות

על פי דוקטרינת "פורום לא נאות", יכול בית המשפט לקבוע כי הפורום הנאות לדיון בתובענה אינו בית המשפט בישראל. המבחן הנוהג לענין זה הוא מבחן "מירב הזיקות", על פיו בית המשפט בוחן מהו הפורום בעל הקשר המשמעותי והמהותי למחלוקת נשוא הדיון. נטל ההוכחה בעניין זה מוטל על כתפו של הנתבע, שצריך לשכנע את בית המשפט, כי המאזן נוטה בבירור ובאופן משמעותי לעבר הפורום הזר. בשנים האחרונות הסתמנה בבתי המשפט מגמה המצמצמת את המקרים בהם תתקבל טענת "פורום לא נאות", וזאת בשל ההתפתחויות הטכנולוגיות של אמצעי התחבורה והתקשורת. יפים לעניין זה דברי כב' השופט אור שקבע ברע"א 2705/97, הגבס א' סיני (1989) בע"מ נ' The Lockformer Co., פ"ד נב(1) בעמ' 114: "כשבא בית משפט בישראל, כשהוגש בפניו הליך, לשקול אם על פי מרב הזיקות יש לקיים את ההליך בפניו, או שמא עליו לקבוע כי הוא אינו מהווה את הפורום הנאות, עליו לצאת מההנחה שקנויה לו סמכות לדון בעניין. רק אם האיזון בין הזיקות לפורום הישראלי לבין הזיקות לפורום הזר נוטה בבירור, באופן משמעותי, לפורום הזר, יחליט כי אין הוא הפורום הנאות...להנחה זו, שעל פיה בדרך כלל ייטה בית המשפט לדחות טענת פורום לא נאות, ישנו רציונל נוסף. רציונל זה מבוסס על ההתפתחויות שחלו בתקשורת ובדרכי התנועה המודרנים...העולם כולו הולך והופך ל'כפר אחד גדול', שבו למרחקים שבין מקום אחד למשנהו אין עוד אותה משמעות מכבידה כבעבר. לפיכך, אין להפריז במשקל שניתן לקשייו של נתבע לבוא עם עדיו לארץ אחרת, ומכאן גם מתבקש שהנטייה להיעתר לטענת פורום לא נאות תלך ותקטן". מכאן שנטל השכנוע כי פורום זר הוא הפורום הנאות לדיון, מוטל על המבקשים, והכלל לעניין זה, הוא כי בית המשפט ייצא מנקודת הנחה, שקנויה לו סמכות לדון בעניין. ראה גם רע"א 2903/96, מסיקה נ' דולנס, פ"ד נב(1) 817. בקביעת הפורום הנאות לדיון בתובענה, נותן בית המשפט דעתו למכלול של דברים, ולשם קביעת הזיקות יבחן בית המשפט את מקום מושב הצדדים, מקום ניהול עסקיהם וצורת התנהלות הקשרים העסקיים, כמו גם מקום האירוע המהווה את לב המחלוקת.דוקטרינות משפטיותהפורום הנאותמשפט בינלאומיפורום לא נאות