דוקטרינת ביצוע בקירוב

בע"א 11965/05 עיזבון המנוח מרדכי קליין נ' שרון נפסק כדלקמן: "דוקטרינת הביצוע בקירוב (cy pr?s) אשר פותחה במשפט המקובל האנגלי אומצה בפסיקתו של בית משפט זה קודם לחקיקה הישראלית בתחום דיני החוזים ..., אך לא מצאה את מקומה בהוראות חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970 וחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 ... יחד עם זאת, נראה כי הרציונאלים שביסוד דוקטרינת הקיום בקירוב עולים בקנה אחד עם הרציונאלים שביסוד עקרון תום הלב שהוכר בדין הישראלי כעקרון-על החולש, בין היתר, על האופן שבו יש לקיים חיובים ולממש זכויות על פי חוזה כהוראת סעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי). משכך נראה כי אין מניעה להוסיף ולהחיל גם כיום את רוחה ואת הגיונה של תורת הביצוע בקירוב מכוח עקרון תום הלב ... הרעיון העיקרי שביסוד דוקטרינה זו הוא כי יש לחתור, ככל הניתן, לקיום החוזה ולהגשמת המטרה העומדת ביסודו, גם אם מתברר בהגיע שעת ביצועו כי אין אפשרות לקיימו ככתבו וכלשונו. דוקטרינת הביצוע בקירוב, כמו גם עיקרון תום הלב, מאפשרים לבית המשפט במקרה כזה לערוך שינויים מסוימים בדרכי ביצועו של החוזה על מנת לקיימו ובלבד שבית המשפט יפעל בעניין זה בזהירות המתבקשת על מנת שלא ימצא עצמו עורך חוזה חדש בין הצדדים שתנאיו משנים מן היסוד את אופיו של החוזה המקורי". שלו בספרה תרופות מציינת כי גם עת מתקיים אחד מן הסייגים לאכיפה, רשאי בית המשפט, במקרים המתאימים, לעשות שימוש בדוקטרינת האכיפה בקירוב כדי להשיג תוצאה צודקת. ראו ה"ש 65 עמ' 195. כן ראו האמור בעמ' 262 - 267, כדלקמן: "האם רשאי בית המשפט, במצבים שבהם אכיפת החוזה במתכונתו המקורית אינה אפשרית בשל התקיימות אחד מסייגי האכיפה, להורות על אכיפתו באופן מקורב? לדוגמה: לא ניתן לספק לנפגע מוצר שאזל מן המלאי או נכס שהובטח לו אך נמכר לאדם שלישי שקנה בו זכות טובה - הרשאי הנפגע במקרים אלה ודומיהם לתבוע מהמפר לספק לו מוצר או נכס חלופיים שהם בעלי תכונות ואיכויות שונות - אך דומות- לאלה של המוצר או של הנכס המקוריים? על פי התיאוריה הקלאסית של דיני החוזים, אפשרות כזו אינה מתקבלת על הדעת באשר יש בה משום פגיעה בחופש החוזים של המתקשרים בחוזה. ... תפישה שמרנית זו אינה מקובלת עוד בימינו. הגישה שנשתרשה בדיני החוזים המודרניים היא, כי במקרים שבהם הדבר נחוץ לשם הגנה על אינטרס הקיום של הנפגע, ראוי להורות על אכיפה מקורבת של החוזה. זאת, גם במחיר של סטייה מסוימת מקווי המתאר של העסקה. זוהי גם עמדתם של דיני החוזים בישראל ... בפועל הובהר עד מהרה בפסיקתו של בית המשפט העליון - תחילה אגב אורחא ובהמשך במפורש ותוך קביעת הלכה - כי הסמכות להורות על אכיפה מקורבת של חוזים שרירה וקיימת גם כיום; זאת, בין מכוחו של עקרון תום הלב ובין מכוחה של פרשנות מרחיבה לסעיף 4 לחוק התרופות, שלפיה רואים בהסכמת הנפגע לעריכת שינוי קל בחוזה "תנאי" לאכיפה ה"מתחייב מן החוזה בנסיבות העניין". אכן, רוחה והגיונה של תורת האכיפה (הביצוע) בקירוב עולים בקנה אחד עם המגמה המודרנית בדיני החוזים ליתן תוקף לחוזים ולהביא למימוש תכליתם גם אם הדבר כרוך בעריכת התאמות המתחייבות משינוי הנסיבות - ובלבד שיישמרו אופיו של ההסכם והגיונו הכלכלי. ... עם זאת, בבואו לשקול אם להורות על אכיפה בקירוב, על בית המשפט להזהיר את עצמו מפני התערבות מופרזת בתוכן החוזה ומפני הכנסת שינויים שיש בהם כדי לפגוע בבסיס ההסכמה - האקטואלית או המשוערת - של הצדדים לחוזה. ... לשון אחר: הסטייה מקווי המתאר המקוריים של העסקה אפשרית על פי דוקטרינת האכיפה בקירוב רק כל עוד ניתן לראות בקיום המקורב דרך אחת (חלופית) למימוש התכנית החוזית המקורית". ביצוע בקירובדוקטרינות משפטיות