בקשה - ערובה אחרת במקום ערבון

החלטה המבקש בבקשת רשות הערעור הגיש בקשה לאפשר לו להמציא ערובה אחרת חלף ערבון. המבקש מציין כי הוא מצוי במעצר עד תום ההליכים מאז 11.9.00, וכי מצבו הכלכלי הדל, אינו מאפשר לו להפקיד הערבון הנדרש. המשיבה 1 מתנגדת לבקשה. המשיבה מציינת כי המרת הערבון בערובה אחרת תסכל לחלוטין את יכולתה להיפרע מן המבקש. היא מצביעה על העובדה שהמבקש טרם שלם את ההוצאות שהוטלו עליו בגדרם של ההליכים הקודמים. זאת ועוד, המשיבה 1 סבורה כי אין בערעור ממש, וכי סיכוייו הקלושים מחזקים את המסקנה שיש לדחות את הבקשה. המשיבה 1 היא חברת ביטוח. המשיבה, בהיותה חברת ביטוח היא בעלת כישורים, יכולות ואמצעים שאינם מצויים בהישג ידו של מתדיין אחר. יתרונות אלה מתבטאים גם ביחסים של החברות עם לקוחותיהן. אלה הם יחסי תלות של הלקוח בחברת הביטוח. למעשה תלות זו מציינת, במידה רבה, את יחסי החברות עם הציבור בכללותו, שכן המשמעות הביטוחית אינה מצומצמת רק ללקוחות המבוטחים, אלא לבני ציבור נוספים, ובהם מוטבים וצדדים שלישיים. זאת ועוד, חברות הביטוח זוכות ליתרונות מסוימים המיוחדים להן, וגופים דמויים להם, כמו למשל הבנקים. יתרונות אלה אינם מצומצמים לדין המהותי. גם מבחינה דיונית שמור לגופים אלה יתרון. כך, למשל, אין מעקלים את רכושם. באותו אופן, בקשותיהם לאפשר להם להפקיד התחייבות עצמית חלף ערבון, נענות כדבר שבשגרה. מכאן, שעל חברות הביטוח, כמו על הבנקים ניתן להשקיף כעל מעין סוכנות חברתית. חברות הביטוח נתפסות גם הן כגוף מעין ציבורי, והן נדרשות לרמה גבוהה של ניקיון כפיים ואיפוק בהפעלת יתרונותיהן הדיוניים והאחרים. אם לשאול את "נוסחתו" של הנשיא שמגר בע"א 1304/91 בנק טפחות נ' ליפרט, פ"ד מז (3) 309, הרי ניתן לומר שמכלול הדינים מגבש מעין עסקה דו צדדית בין חברות הביטוח לבין הציבור בכללותו, לפיו זוכות החברות ביתרונות מסוימים בצד הזכות, והן כפפות למערכת חובות מיוחדת בצד החובה. עמדתי על דברים אלה, משום שהם משליכים גם על נושא הערבון. בידי חברות הביטוח די אמצעים לוודא כי חובות שונים, לרבות אלה שמקורם בהוצאות משפט, יפרעו. החברות עוסקות בדרך השגרה בהפעלת כוח התביעה לשם מימוש זכותן. הן נהנות, אגב כך, ממערכת אכיפה משוכללת. הן עצמן פטורות מחובות המוטלות על בעלי דין אחרים, וזאת במישורים שונים, לרבות מישור הערבון. על כן, שומה עליהן לנהוג במדיניות נאותה וביד רחבה, כלפי בעלי הדין האחרים, המצויים בעמדת נחיתות כלפיהן, על מנת שלא תחסם זכות הגישה של אותם בעלי דין לבית המשפט. ודוק: אין ללמוד מדברים אלה כי חברות הביטוח זוכות ליתרונות מסוימים, ללא הצדקה. אני ער לכך שהפטור מחובת הפקדת הערבון מבוסס על מצבן הכלכלי של חברות הביטוח, ועל נוהגן המושרש לקיים החלטות של בית משפט במועדן. גם לא ניתן לומר כי חברות הביטוח אינן זכאיות להגנות הדיוניות הנתונות למערערים אחרים, לרבות בנושא הערבון. אין להצדיק מצב שבו חברות הביטוח יאלצו ללכת אחר החייבים, ולהשקיע משאבים מיותרים בגביית חובות. עצם העובדה כי החברות טרודות ממילא בהליכים שונים, אינה יכולה לשמש הצדקה להכבדה נוספת שעניינה הליכי גביית הוצאות. ברם, יתרונן של חברות הביטוח יכול לאפשר, במקרים מיוחדים, התחשבות במצבו של בעל הדין האחר. חברות הביטוח בהיותן מפזרות סכונים מובהקות, אינן נמשלות לבעל דין בעל "ריב" אחד, אשר יש לעשות הכל על מנת לחסוך ממנו את הצורך להתייגע פעם נוספת בהליכים משפטיים. כיצד נקשרים הדברים לפרשה זו? המבקש נתון במעצר עד תום ההליכים. פרט להקראה, טרם התקדם משפטו. למבקש משפחה בת 6 נפשות. הוא המפרנס היחיד של משפחה זו. במצד דברים זה, אין בידי המבקש לעמוד בנטל הכרוך בהפקדת ערבון. אין ביכולתו מטבע הדברים גם לאתר אמצעים כלכליים זמניים, עד שירווח. ההגבלה הנובעת ממעצרו, אסור שתתבטא בשלילת גישתו לבית המשפט בפועל, גם אם לא להלכה. היא מחייבת שקילה מיוחדת והגמשה של חובת ההפקדה, תוך התחשבות במצבו של המבקש, אם בצורך להבטיח, ככל שניתן את האינטרס של חברת הביטוח. בנסיבות אלה, אני נעתר מן הבחינה העקרונית לבקשת המבקש להמציא ערובה אחרת, ערבות צד שלישי, חלף הערבון. המבקש ימציא את הערבות יחד עם פרטי הערב, לרבות נתונים אודות מצבו הכלכלי, בתוך 10 ימים. אם הנתונים הכלכליים ילמדו, שיש בערבות כדי להבטיח את אינטרס חברת הביטוח במידה הראויה, תבוא הערבות במקום הערבון. ערבוןערובה