תביעה נגד שירות התעסוקה על אי קבלה לעבודה בגלל רצון לעבוד עבודה זמנית בגלל נסיעה לחו"ל

דרך מקובלת להעמיק בדיני עבודה וזכויות עובדים היא עיון בפסקי דין להלן תקציר נרחב של פסק דין שניתן ע"י השופטת טרכטינגוט חנה בבית הדין בתל אביב בעניין תביעה נגד שירות התעסוקה על אי קבלה לעבודה בגלל רצון לעבוד עבודה זמנית בגלל נסיעה לחו"ל הקדמה : זהו ערעור על החלטת ועדת הערר שליד לשכת התעסוקה בתל-אביב מיום 5.12.05 (להלן: "הועדה") אשר אישרה את "הסירוב", שרשם המשיב בגין הפנית המערער לעבודה מיום 24.1.05. להלן העובדות אשר אינן שנויות במחלוקת: א. ביום 24.1.2005 נשלח המערער על ידי שירות התעסוקה לחברת "אנוש אבטחה" (להלן: "המעסיק"), וביום 25.1.05 נערך עימו ראיון עבודה. ב. בראיון העבודה, נשאל המערער על ידי המעסיק בדבר נכונותו להתחייב לעבוד לפחות תקופה של שישה חודשים (לטענת המערער נשאל על נכונות להתחייב לשנה). המערער השיב כי הוא יכול להתחייב עד לחודש מרץ, שכן בחודש זה הוא מתכוון לטוס לניו-יורק. ג. המעסיק החליט לא לקבל את המערער לעבודה, ורשם בטופס "לא מתאים". ד. למערער נרשם "סירוב". על החלטה זו הוגש ערר לועדת הערר. ה. טענת המערער בוועדת הערר הייתה כי המעסיק לא קיבלו לעבודה בשל רצונו של המערער בעבודה זמנית. המשיב טען מנגד כי על המערער היה "לקבל העבודה על עצמו בלי להעלות נושא הטיסה". ו. ועדת הערר קבעה כי - "העורר הציג אישורים על הטיסה מהן עולה כי שילם וכי טס רק במרץ ולא הייתה וודאות מלאה כי אכן ייסע לארה"ב עוד בינואר 2005, משכך היה עליו לקבל העבודה על עצמו ועל כן הסירוב בדין נרשם והערר נדחה". (פרוטוקול ישיבת ועדת הערר מיום 5.12.2005). ז. בדיון שבפנינו טען ב"כ המשיב כי על המערער היה להתחיל לעבוד ולדחות את הטיסה דיון והכרעה : סעיף 163 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן: "חוק הביטוח הלאומי"), מגדיר אדם כמובטל אם - "...הוא רשום בלשכת שירות התעסוקה כמחוסר עבודה לפי תנאים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה, והוא מוכן ומסוגל לעבודה במקצועו או בכל עבודה אחרת המתאימה לו (לשני אלה ייקרא להלן: "עבודה מתאימה"), ..." . סעיף 166 לחוק הביטוח הלאומי קובע סייגים לזכאותו של מובטל, ובהם בין היתר- "מי שלשכת שירות התעסוקה הציעה לו עבודה מתאימה והוא סירב לקבלה המחלוקת בין הצדדים עניינה במוכנות המערער לצאת לעבודה. מכאן, שעל בית הדין לבחון האם אכן נהג המערער כמי שמחפש עבודה ומוכן לעשות מאמץ סביר ובתום לב ולא כמי שסומך על כך כי באין עבודה יקבל דמי אבטלה. [דב"ע נג/ 91-3 מוחמד אבו ג'מא נ' שירות התעסוקה, פד"ע כ"ה; דב"ע מא/ 34-9 מאיר אזיאס נ' שירות התעסוקה, פד"ע י"ג]. לטענת המשיב, ענייננו בדורש עבודה אשר לא היה זמין לעבודה ולפיכך לא יכול היה לקבל את התנאים של המעסיק בראיון העבודה. לטענת המשיב מועד הנסיעה, לא היה סגור והוא מבחינתו, אם באמת היה רוצה להתחיל לעבוד היה יכול לדחות את הטיסה בחודשיים שלושה בע"ע 1171/04 סיוון אלימלך נ' שירות התעסוקה וע"ע 445/03 עוזי בר-אל נ' שירות התעסוקה, התייחס בית הדין הארצי מפי סגנית הנשיא, לעבודה זמנית תוך שהוא מסתמך על ע"ע 1119/02 זומרוד רבדנוב נ' שירות התעסוקה. וכך נקבע: "גם מי שאומר בכנות ובהגינות למעבידו כי לא יוכל לעבוד בעבודה צמיתה והמעסיק מסרב לכן להעסיקו מאחר והוא מבקש לו עובד קבוע, זכאי למחיה מינימלית. אם המעביד מסרב לקבלו לעבודה מפני שהוא אינו מעוניין בעבודה זמנית, הרי שהמעסיק הוא זה שדחה את עבודתו של מי שהופנה אליו". יחד עם זאת, הדגיש בית הדין כי - "על מובטל המבקש לעבוד בתקופת הביניים עד שיתחיל ללמוד, מוטלת החובה לומר זאת לפקיד ההשמה, זאת לאחר שפקיד ההשמה מבקש ממנו להתייחס לשאלה זו בית הדין מדגיש הן את תכלית דמי אבטלה הבאה לפתור את בעייתם של מי שבאופן זמני אין להם עבודה, והן את חובת תום הלב המוטלת הן על המובטל לגבי הצעת עבודה והן על שירות התעסוקה, כאשר הוא מפנה לעבודה דורשי עבודה. בע"ע 724/05 עמיר דואב נ' שירות התעסוקה, אישר בית הדין הארצי סירוב שנרשם בנצרת בגין הפניה לקורס ביום 4.5.05 משדורש העבודה הודיע למראיינת כי לא יהיה נכון לעבור את הקורס במלואו משהוא מתעד לעבור לתל-אביב ולכן לא יוכל לסיים את הקורס. וכך נפסק - "על מבקש עבודה לעשות בתום לב ובנפש חפצה להתחיל ולסיים את הקורס אליו הוא נשלח". כך גם נפסק בע"ע 1061/01 אריה זוהר רם אל נ' שירות התעסוקה - "תנאי בסיסי לזכאות לדמי אבטלה היא נכונותו של דורש העבודה לבצע עבודה מתאימה ויכולתו הגופנית לכך. הנכונות של דורש העבודה לבצע עבודה אינה נכונות ערטילאית או עקרונית". אין חולק כי המערער נשאל על ידי המעסיק לגבי נכונות להתחייבות לעבוד לפחות חצי שנה המערער אשר תכנן לטוס לארה"ב בחודש מרץ, הודיע על כך למעסיק בדין. כשם שחלה חובת תום-לב ביחסים שבין דורש העבודה לשירות התעסוקה, חלה אף חובת תום לב ביחסים בין דורש העבודה לבין המעסיק הפוטנציאלי שאליו נשלח דורש העבודה. יחד עם זאת, על דורש העבודה לגלות לפקיד ההשמה גילוי מלא שלא כל נתוניו לפני שהוא מופנה לעבודה והעובדה כי הינו מתעתד לטוס לארה"ב תוך חודש וחצי הינה מסוג התנאים הרלבנטיים שגילויים נדרש בע"ע 1171/04 הנ"ל נקבע כי מגבלה של עבודה זמנית תמסר לפקיד ההשמה לאחר שפקיד ההשמה יבקש מדורש העבודה להתייחס לשאלה זו. אלא שהמקרה שלפנינו שונה. המערער היה רשום ב-17.11.04 בשירות התעסוקה וההפניה נשוא הליך זה היא מ-24.1.05. אין להטיל על פקיד ההשמה חובה מידי פעם לשאול את דורש העבודה אם חלו שינויים בנתוניו. דורש העבודה אשר ידע ב-24.1.04 כי הוא מתעתד לטוס לארה"ב בחודש מרץ ודהיינו כעבור כחודש וחצי, לידע את פקיד ההשמה ולא להמתין להפניה לעבודה. אכן, דורש העבודה זכאי לכך כי יופנה לעבודה, גם אם מדובר בעבודה זמנית, אלא שיש לטעמי לבחון בכל מקרה את משך הזמניות, הסיבה לזמניות והתנהגות דורש העבודה סוף דבר : במקרה שלפנינו דובר על זמניות של חודש וחצי אשר נבעה מרצון לסוע לארה"ב ולא נטען כי עובדה זו נמסרה לפקיד ההשמה. על פקיד ההשמה לדעת את כל התנאים המונעים מדורש העבוה לקבל עבודות כאלה ואחרות, על מנת להפנותו לעבודה מתאימה ובהסתרת עובדה זו יש משום חוסר תום לב. מדובר בנסיעה שאמורה להיות תוך חודש וחצי ולפיכך אין לומר כי המערער היה מוכן באמת ובתמים לעבודה בתקופה זו. אין להביא לידי אבסורד את הקביעה כי דורש העבודה זכאי להשלח לעבודה זמנית גם אם מדובר בתקופה קצרה ביותר, אלא שיש לקבוע כי בתקופה זו המערער לא היה זמין לעבודה בנוסף, יש לטעמי משקל לסיבה שבגללה מבוקשת עבודה זמנית. בע"ע 1119/02, מדובר בדורשת עבודה שביקשה עבודה לחודשיים עד לתחילת עבודה כאחות בבית חולים, עובדה שהיתה ידועה היטב לפקיד ההשמה. בע"ע 1171/04 דובר בתובעת שהיו לה תוכניות ללמוד לאחר 10 חודשים ולפיכך המעסיק סירב לקבלה. במקרה שלפנינו לעומת זאת מדובר בדורש עבודה שתכנן לנסוע לחו"ל. לא הובהרה מטרת הנ"ל. לפיכך, בהסתמך על ע"ע 724/05 בדין נרשם למערער סירוב בגין העבודה מיום 24.1.05.התוצאה הינה כי הערעור נדחה. אין צו להוצאותקבלה לעבודהדמי אבטלהשירות התעסוקה