ערעור פיטורים שלא כדין - בקשה לגילוי מסמכים

דרך מקובלת להעמיק בדיני עבודה וזכויות עובדים היא עיון בפסקי דין להלן תקציר נרחב של פסק דין שניתן ע"י השופטת דינה אפרתי בבית הדין בתל אביב בעניין ערעור פיטורים שלא כדין - בקשה לגילוי מסמכים - תביעה להשבת מטלטלין הקדמה: בפני ערעור על שתי החלטות רשם שבתיק זה. הערעור הראשון מופנה כנגד החלטת כב' הרשמת שלי ולך בבקשה למחיקת כתב הגנה ולחילופין לגילוי מסמכים שניתנה בבש"א 7135/05 ביום 6.11.05. הערעור השני מופנה כנגד החלטת כב' הרשמת שלי ולך מיום 15.1.06 בבקשה לגילוי מסמכים שניתנה בבש"א 7639/05 שבעב 6628/03 ועב 2791/04 (באיחוד דיון). הדיון בשני הערעורים אוחד לבקשת המערער והדיון בשניהם נתקיים במאוחד רקע והליכים קודמים : ביום 24.9.03 הגיש המערער תביעה לבית הדין לעבודה (עב 6628/03), במסגרתה טען, בין היתר, כי פוטר שלא כדין מן המשיבה 1 (להלן: "החברה"), ללא הודעה מוקדמת ותוך שלילת פיצויי פיטורים, בטענה שנהג שלא כדין בכספי החברה (להלן: "התביעה לפיצויי פיטורים"). ביום 1.2.04 הגישו המשיבות תביעה כנגד המערער (עב 2791/04), במסגרתה נטען, בין היתר, כי הרכב, הטלפון הנייד והמחשב הנייד המצויים בידי המערער שייכים לחברה וכי הוא מחזיק בהם שלא כדין (להלן: "התביעה להשבת מיטלטלין"). הדיון בשתי התביעות אוחד בפני כב' השופט טננבוים בהחלטה מיום 8.7.04 (להלן: "התיק המאוחד"). ביום 30.12.04 הגישה החברה תביעה נוספת כנגד המערער (עב 11151/04). במסגרת תביעה זו טענה החברה, בין היתר, כי המערער עשה שימוש בסודותיה המסחריים, גזל את נכסיה וגרם לה לנזקים כספיים (להלן: "התביעה לגזל סוד מסחרי"). להלן נדון בשני הערעורים שהגיש המערער כסדרם הערעור ב- עב9615/06 : ביום 2.8.05 הגיש המערער בקשה למחיקת כתב ההגנה של המשיבות בשל הפרת החלטת בית הדין ביחס לגילוי ועיון מסמכים מיום 27.1.04. לחילופין ביקש המערער להורות למשיבות לגלות בתצהיר אם מצויים ברשותן מסמכים המפורטים בבקשה. המסמכים שגילויים ביקש המערער היו כדלקמן: מסמכי הנהלת חשבונות לשנים 2000-2003 של המשיבות 1,2 פירוט חיובים בכרטיס אשראי של המשיבה 1 לשנת 2000-2003 דוחות שנתיים מבוקרים למשיבה 1,2 חשבוניות בגין ארוחות, רכישת ציוד משרדי, ספרות מקצועית, השתלמויות והרצאות בין השנים 2000-2003 שהוזמנו למערער מסמכי קניה ומכירה של רכב חברה מסוג אופל קורסה תלושי שכר של התובע בשנת עבודתו האחרונה יומן חופשות של הנתבעות 1,2 יומן פגישות ממוחשב של התובע לשנים 1999-2003 יומן משרדי שנוהל בין השנים 1999-2003 כב' הרשמת שלי ולך דחתה את הבקשה בהחלטתה מיום 6.11.05, וקבעה כדלקמן: "לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות לה וביתר מסמכי התיק, החלטתי הינה כדלקמן: ראשית דבר אין בית הדין נוטה להיעתר לבקשות מעין אלו אלא לעתים חריגות ביותר משמדובר בסנקציה קיצונית ומחריקת לכת. שנית, על פניו, ניתנה כבר בעניין גילוי המסמכים החלטה עוד ביום 15.7.05 ומשמילאו אחריה המשיבות בוודאי שאין לנקוט לגביהן בסנקציה המבוקשת. לו סברו המבקש ובא כוחו כי נפל פגם בהחלטה זו, הרי שכפי שציינו המשיבות בתגובתן, היתה פתוחה בפניו הדרך להשיג עליה בדרכים המקובלות לכך, היינו בהליך ערעור. מכל הטעמים שלעיל - הבקשה נדחית. המבקש ישלם למשיבות הוצאות הבקשה בסך 1,500 ₪ + מע"מ." על החלטה זו הגיש המערער כתב ערעור ביום 16.11.05 (עב 9615/05), שהדיון בו התקיים ביום 16.3.06. בפני נימוקי הצדדים בערעור : בכתב הערעור טוען המערער, בין היתר, כדלקמן: במסגרת התביעה לפיצויי פיטורים הורתה כב' השופטת הראשית, בתוארה אז, הגב' וירט ליבנה, לצדדים, בהחלטה מיום 27.1.04, לגלות האחד למשנהו את המסמכים המצויים ברשותם. המערער שלח למשיבות מכתבי דרישה לגילוי מסמכים, אך המשיבות התעלמו מדרישותיו, ועל כן הגיש ביום 1.6.04 בקשה לגילוי מסמכים כללי וספציפי, שרק בעקבותיה הגישו המשיבות תצהיר גילוי מסמכים מטעמן. בהחלטת כב' הרשמת בבקשת המערער לגילוי מסמכים שניתנה ביום 7.6.04 נקבע כדלקמן (להלן: "ההחלטה הראשונה"): "ניתן בזאת צו לגילוי ועיון מסמכים לצורך השלמת הגילוי לאור איחוד התובענות וזאת תוך 30 יום. לצורך הבקשה בתיק זה - משהוגש תצהיר גילוי מסמכים אין על המשיבות להוסיף על מה שגולה כבר בתצהיר ובכפוף לכך שהמשיבות ישלימו את הנתונים האמורים בסעיף 3 א' ו-ב' לתצהיר ככל שאלה ישוחזרו על ידן". ההחלטה הראשונה לא הומצאה לצדדים ועל כן לא ידע המערער על קיומה, אלא במועד מאוחר יותר ומעיון ב"כ החדש בתיק המצוי בבית הדין תצהיר גילוי המסמכים של המשיבות אינו עומד בדרישות הדין, שכן המשיבות פטרו את התצהירים בשמות כוללניים של קבוצות מסמכים מבלי שפרטו אותם כדין, ונמנעו מלגלות מסמכים מהותיים. בכתב התגובה טוענות המשיבות, בין היתר, כדלקמן:הבקשה שהגיש המערער למחיקת כתב ההגנה ולחילופין לגילוי מסמכים מהווה ערעור ההחלטה הראשונה. אפילו לא נשלחה למערער ההחלטה הראשונה, הרי שעליו החובה לבדוק האם ניתנה החלטה בבקשה שהגיש, ולחילופין היה עליו להגיש בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על ההחלטה הראשונה המסמכים הרלוונטיים גולו למערער, ואף בוצע עיון במסמכים. כך גולו המסמכים הבאים: חשבוניות בגין ארוחות, רכישת ציוד משרדי, ספרות מקצועית, דוחות שנתיים לשנים 2000-2003. המסמכים שלא גולו למערער הם כדלקמן: מסמכי הנהלת החשבונות של המשיבות 1,2 לשנים 2000-2003, פירוט חיובי כרטיס אשראי שהחזיקה המשיבה 3, מסמכי הקניה והמכירה של הרכב מסוג אופל קורסה בתשובה לתגובה טוען המערער כי המשיבות גילו חשבוניות סלקטיביות של המערער לשנים 2002 ו-2003, ומסתירות מסמכים מן השנים 2000-2001 המעידים אם אומנם עשה המערער שימוש שלא כדין בכספי החברה, כפי שנטען נגדו. מסמכים אלה הינם מהותיים להגנת המערער שכן יש בהם להראות כי ידי המערער נקיות ביחס לשימוש בכספי החברה ולפיכך זכאי לפיצויי פיטורים דיון והכרעה : כלל הוא כי החלטה הדוחה בקשה לגילוי מסמכים נתונה לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית שדנה בבקשה, וערכאת הערעור תמעט להתערב בהחלטות הערכאה הדיונית בעניין זה (דב"ע נז/16-4 בנק איגוד לישראל בעמ' נ' ההסתדרות הכללית, הסתדרות הפקידים ואחרים, פד"ע כז 255). יחד עם זאת, לאחר שעיינתי בכתב הערעור ובטענות הצדדים, הגעתי לכדי מסקנה כי בנסיבות המקרה שבנדון יש להיעתר באופן חלקי לערעור, לטובת אינטרס גילוי האמת, ומהטעמים כדלקמן: תקנה 46 (א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב - 1991 קובעת כדלקמן: "בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי ו/או לעיון במסמכים אם היה סבור שיש צורך בכך, כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות". תקנה זו משקפת את התפיסה לפיה ביסודו של ההליך השיפוטי עומדת חשיפת האמת, ותפקידו של השופט הוא "לעשות כדי שהאמת תצא לאור העולם" (רע"א 1412/94 הסתדרות מדיצינית הדסה נ' עפרה גלעד ואח' פ"ד מט(2), 516). גילוי האמת בא לשרת לא רק את האינטרס של הפרט המתדיין, אלא את האינטרס הציבורי כידוע, עקרון הגילוי אינו עומד לבדו וכנגדו ניצבים ערכים אחרים כגון אי מתן צו גורף ורחב, הגנה על אינטרסים לגיטימיים של הצד המגלה, וכן מניעת פגיעה באינטרסים של צד שלישי (דב"ע נד/4-16 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' ההסתדרות הכללית, פד"ע כ"ז 225). לאור זאת, הכלל הנוהג באשר לגילוי מסמכים ספציפיים הינו, כי גם כאשר ניתן צו לגילוי מסמכים שנקבע שהם רלוונטיים למחלוקת שבין הצדדים, יש להימנע ממתן צו גורף ורחב, ולפרט את הנתונים הדרושים בהם (דב"ע נב/3-118 עזבון יצחק וייס ז"ל נ' הוצאת מודיעין בע"מ, פד"ע כה 429). במסגרת זו יש לבחון הן את שאלת הרלוונטיות של המסמכים אותם מבקשים המשיבים לגלות והן את איזון האינטרסים שבין בעלי הדין, ובעיקר הנזק שייגרם מגילוי או מאי גילויים של מסמכים (דב"ע נז/3-102 ד"ר נבות פיקל נ' ד"ר מרדכי ריכטר, פד"ע לב 460). משהוגשה תגובת המשיבות ביום 2.4.06, לאחר שחלף המועד שנקבע להגשתה בהחלטת בית הדין מיום 16.3.06, ומבלי שקיבלו המשיבות ארכה, לא מצאתי מקום לדון לגופו של עניין בטענת המשיבה כי המערער איחר בהגשת הערעור על החלטת הרשם. כעולה מן המסמכים שבתיק איחרו המשיבות גם בהגשת תצהיר גילוי מסמכים. די באלה כדי לדחות טענות פרוצדוראליות המועלות על ידי המשיבות כעת לגופם של דברים - לא מצאתי מקום להורות למשיבות לחשוף בפני המערער את מסמכי הנהלת חשבונות של המשיבות 1,2 לשנים 2000-2003. יחד עם זאת על המשיבות לגלות את מסמכי הנהלת החשבונות מן השנים הללו, המפרטים את הוצאות המערער במשיבה לאורך שנות עבודתו שכן אלו רלוונטיים למערער לצורך התגוננות מפני התביעה לשלילת פיצויי פיטורים בגין שימוש שלא כדין בכספי חברה. בדומה לכך על המשיבות לגלות את החשבוניות שהגיש המערער לחברה בגין ארוחות, רכישת ציוד משרדי, ספרות מקצועית והשתתפות בהשתלמויות מקצועיות בין השנים 2000-2001. כעולה מתשובת המערער לתגובת המשיבות, גילו המשיבות את החשבוניות בגין השנים 2002-2003 אך סירבו לגלות את החשבוניות בגין השנים 2000-2001 ללא נימוק בנספח א' לכתב הערעור, מופיעים תדפיסים חלקיים בלבד של כרטיסי האשראי של החברה לשנים 2001-2003. במסגרת גילוי המסמכים נדרשו המשיבות לגלות את כל התדפיסים, ומכאן שעליהן לגלות גם את התדפיסים לשנת 2000, וכן את התדפיסים לחודשים ינואר -אוגוסט 2001, את התדפיסים של חודש דצמבר 2002 ושל חודש דצמבר 2003. מתשובת המערער לתגובה עולה עוד כי המשיבות טרם מסרו לידי המערער את הדוח השנתי המבוקר לשנת 2002 ולפיכך עליהן להעבירו לידו לאלתר לא מצאתי מקום להורות למשיבות לחשוף את פירוט החיובים בכרטיס אשראי של החברה שהחזיקה המשיבה 3 לשנים 2000-2003, מן הטעם שהמערער לא הצביע על קיומה של עילה כלשהי להרמת מסך כנגד המשיבה 3, שיהא בה כדי לקשור בין חיובי המשיבה 3 למשיבות 1,2. לא מצאתי מקום להורות על גילוי מסמכי המכירה והקניה של רכבו של בנם של המערער והמשיבה 3, בהיעדר רלוונטיות לתביעות שבנדון אשר לחשיפת היומנים - משטענו המשיבות כי לא עלה בידיהן לשחזר את היומן הממוחשב, אין מובנת לי תביעת המערער לגילויו. טענותיו של המערער בקשר עם הסתירות שנתגלו לטענתו בגרסאות המשיבות לעניין זה אינן רלוונטיות להחלטה ועל כן לא מצאתי לנכון להתייחס אליהן. סיכומו של דבר - הערעור מתקבל בחלקו, כמפורט לעיל הערעור בעב2553/06 : ביום 1.9.05 הגיש המערער בקשה לגילוי מסמכים (בש"א 7639/05), וזאת במסגרת התיק המאוחד. המסמכים שגילויים נתבקש על ידי המערער היו כדלקמן: מסמך בחתימת המבקש המאשר כי הרכב הינו רכוש המשיבה; חשבונית הקנייה של מכשיר הטלפון הנייד שבידי המבקש; מסמכים המעידים על התשלומים החודשיים שמשלמת המשיבה למבקש בגין מכשיר הטלפון הנייד לתקופה שמיום 1.1.00 ואילך בהחלטה שניתנה ביום 15.1.06 על ידי כב' הרשמת שלי ולך, דחתה הרשמת את הבקשה מהטעמים כדלקמן: "לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות לה אני קובעת כי אין על המשיבות להוסיף על מה שכבר גולה בתצהיר גילוי המסמכים וכי גם נשוא בקשה זו הוסדר כבר למעשה. הבקשה נדחית. המבקש ישלם למשיבות הוצאות הבקשה בסך 1,000 ₪ + מע"מ. בשולי הדברים לא ניתן להימנע מלהעיר כי אולי הגיע הזמן לשים קץ להליכי הביניים המתמשכים בתיק זה ולאפשר דיון לגופו של עניין - נושא שאמור, ולו לכאורה, להיות אינטרס של התובע/המבקש עצמו בתיק זה." על החלטה זו הגיש המערער כתב ערעור ביום 23.1.06 (בש"א 2553/06), שהדיון בעניינו התקיים בפני ביום 16.3.06 ובמסגרתו נקבע לוח הזמנים להגשת תגובה בכתב מטעם המשיבה בערעור ותשובת המערער לתגובה נימוקי הצדדים בערעור : בכתב הערעור טוען המערער כי בהחלטתה התעלמה הרשמת מהרלבנטיות של המסמכים מושא הבקשה לתביעה להשבת מיטלטלין, ולא דנה בטענתו כי מדובר במסמכים מהותיים. עוד טוען המערער כי רק לאחר שהגיש את הבקשה לגילוי מסמכים ספציפיים בקשר לתביעה להשבת מיטלטלין שהוגשה נגדו (עב 2791/04), המציאה המשיבה תצהיר גילוי מסמכים כללי מתוקן, שגם בו התעלמה מדרישתו לגילוי המסמכים הספציפיים. גם כאן טוענת המשיבה בתגובתה כי יש לדחות את הבקשה משום היותה ערעור על בקשה קודמת שהגיש המערער למתן צו גילוי מסמכים דיון והכרעה : במועד בו הגיש המערער את הבקשה לגילוי מסמכים, טרם אוחד הדיון בתביעת הפיטורין עם התביעה להשבת מיטלטלין שבחזקת המערער. על כן אין ממש בטענת המשיבה כי הבקשה מושא החלטה זו איננה אלא ערעור מוסווה על החלטה מיום 15.7.04. לטעמי, בבקשה הנוכחית מבקש התובע מסמכים שהם בבסיס המחלוקת המשפטית מושא כתב התביעה של המשיבה בתביעה להשבת המיטלטלין - הרכב, הטלפון הנייד והמחשב הנייד. באופן דומה, המסמכים שגילויים מבוקש - ככל שאלו מצויים בחזקת המשיבה - מתייחסים לאותם המיטלטלין שאת השבתם תובעת המשיבה מן המערער, כפי שפורט בכתב התביעה שהגישה. משכך הם פני הדברים, אין ספק בעיני כי מסמכים אלה רלוונטיים כדי להגיע לחקר האמת בתביעה להשבת המיטלטלין המשיבה לא הצביעה בתגובתה על כל אינטרס מוגן שיש בו כדי להוות שיקול של ממש להטיית הכף לטובתה ואף לא על נזק כלשהו שייגרם לה מחשיפת המסמכים. משבחרה המשיבה לתבוע את המערער כמי שאחראי לנזקים והפסדים בגין המיטלטלין שבחזקתו, הרי שבכך חשפה עצמה בידיעה וברצון לאפשרות שהמבקש יבקש לעיין בכל אותם המסמכים הנוגעים למיטלטלין המוחזקים על ידו לטענת המשיבה ואשר אותם נדרש להשיב. לפיכך החלטתי לקבל את הערעור ולהורות למשיבות, תוך 21 יום מיום קבלת פסק הדין, לגלות למערער את המסמכים המפורטים בבקשה, ולאפשר לו לעיין ולהעתיק את המסמכים הרלוונטיים המצויים בחזקתה סוף דבר : הערעור בעב 9615/05 מתקבל באופן חלקי כמפורט לעיל. הערעור בעב 2553/06 מתקבל. המשיבות תישאנה בשכר טרחת עו"ד של המערער בסך של 3,500 ₪ בתוספת מע"מ כחוק שישולמו למערער בתוך 30 יום מהיוםגילוי מסמכיםמסמכיםפיטוריםערעור