תביעה על עישון בבית קפה

פסק דין התובעים ביקרו בבית הקפה של הנתבעת בכ"ס. היו במקום מעשנים, והעשן הפריע לתובעים. בכתב התביעה פרטו התובעים את שארע בבית הקפה ושהיווה את עילת התביעה בפרשה זו. הנתבעת הכחישה חלק מן העובדות שהתובעים טענו להן אולם לאחר דיון לא ארוך נעתרו בעלי הדין להצעת בית המשפט והסכימו, שהוא יפסוק פסק דין של פשרה, לפי הסמכות הקנויה לו בסעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984. בית המשפט הסביר לבעלי הדין את משמעות הסכמתם, דהיינו, שאין בית המשפט חייב לנמק את פסק הדין שלו, אלא די שיקבע את הסכום שלפי שיקול דעתו זכאי לו אחד הצדדים, אם יחליט בית המשפט לקבל את התובענה. סעיף 79א אינו מונע את בית המשפט מלהחליט, בגדר סמכותו, לקבל את התביעה במלואה או לדחותה במלואה, אם כי יש להניח שנסיבות אלו תהיינה מטבע הענין נדירות (ע"א 3958/95 שמעון נ' עזבון המנוח אלפרד שמעון ואח', תקדין עליון, 1, 96, 487). "הרעיון הוא - הסמכת בית המשפט להכריע בסכסוך שביניהם שלא על יסוד ראיות מלאות או ראיות בכלל, אלא על יסוד הערכת השופט בדבר סיכויי התיק, שבעלי הדין מוכנים לסמוך עליה מראש": ד"ר שלמה לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית - מבוא ועקרונות יסוד, סעיף 167, עמ' 155. ראו גם ספרו של כב' הנשיא אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מה' 8, 315-314 (רע"א 9311/04 רונן נ' סמואל ואח', כב' השופט א. רובינשטיין בבית המשפט העליון, פס"ד מיום 21.2.2005). עם זאת, הסביר בית המשפט לצדדים, כי ראוי לעודד מתדיינים ללכת בדרך הפשרה ומשפסק בית המשפט על דרך זאת, הסיכוי לדיון בערעור קלוש למדי שכן ערכאת הערעור לא תתערב בפסיקתו אלא במקרים נדירים ויוצאי דופן (ע"א 1639/97 אגיאפוליס בע"מ נ' הקסטודיה אינטרנציונלה דה טרה סנטה, פ"ד נג, 1, 337; וראו גם רע"א 8101/04 חוסיין נ' אלון טבעון בע"מ, מיום 29.12.2004; וכן רע"א 4044/04 יצחק ועמוס בוקרה קבלנים בע"מ נ' סגל, מפי כב' השופט א. רובינשטיין, החלטה מיום 22.7.2004: "... ככלל, החלטת פשרה בראייתן של הבריות היא במיצוע כזה או אחר (לאו דווקא באמצע ה"גיאומטרי" או ה"אריתמטי"), ורוב הפשרות היו כאלה מימות עולם וכך יהיו מן הסתם גם בעתיד. זו גם משמעותה הלשונית הבסיסית של הפשרה. המילון העברי גור מגדיר פשרה כ"משפט שלום בין בעלי דין, התרת סכסוך וטענות ותביעות בין רבים וניצים על דרך ממוצע ושווי, שכל אחד מוותר על זכויותיו". אין בכך כדי לסתור כל עיקר התחשבות בדין המהותי, שהרי מבקש בית המשפט לעשות צדק והדין המהותי אמור הוא מטבעו לשקף צדק. הדעת נותנת, כי המקרים שבהם יקבע בית המשפט בהליך פשרה, בלכתו בעקבות הדין המהותי, כי יש מקום לקבל או לדחות את התביעה בשלמותה - יהיו נדירים וחריגים.)." בית המשפט חזר אפוא ועיין בכל הנספחים לכתבי הטענות. בנושא זה מתעשרת הפסיקה בארץ מעת לעת. נוסף על פסקי דין של ערכאות נמוכות פסק ביהמ"ש העליון לאחרונה פס"ד בקשה לפגיעה במעשנים בניגוד לחוק הגבלת העישון במקומות ציבורייים תשמ"ג - 1983. כבוד השופט א רובינשטיין פסק ב-5.7.06 ברע"א 9615/05 שמש נ. פוקצ'טה בע"מ שאכן ראויים תובעים כמו אלה שבפרשה שבה אנו דנים לפיצוי. המעשה שעשתה הנתבעת הוא אי הקפדה על הוראת החוק הנ"ל ולפיכך עוולה הנתבעת את העוולה של הפרת חובה חקוקה בניגוד לסעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]. אכן, על פי הפרשנות שביהמ"ש העליון נתן לשימוש בסעיף 63 הנ"ל, מדובר במקרה קלאסי ממש של חיקוק המיועד לטובת הניזוק והפרת החיקוק "גרמה לאותו אדם נזק מסוגו או מטבעו של הנזק שאליו נתכוון החיקוק ...". כבוד השופט רובינשטיין הסביר בפסק דינו הנ"ל מדוע ראויה תביעה מסוג זה להתקבל אף כי חלק על הסכום שנקבע בתובענה ההיא. בדרכו ילך בימ"ש זה. על יסוד אלה הוא פוסק, שכדי להביא לסילוק מלא ומוחלט של התביעה ובלי לקבוע את מידת אחריותם המשפטית של בעלי הדין לנזקים שנגרמו לתובעים, תשלם הנתבעת לכל אחד מן התובעים 1,000 ₪. הסכום ישא ריבית כדין והצמדה מיום 26.2.07, ועד התשלום המלא בפועל. היות שמדובר בפסק דין של פשרה, ישא כל צד בהוצאותיו. טבק / סיגריותעישון במקומות ציבורייםבית קפה