פסק דין 1. הנתבעת היא בעלת עסק של הסעדה (קייטרינג). התובעים הזמינו אצל הנתבעת קייטרינג לחגיגת בר המצווה של בנם, ביום 3.6.06. עלות השירות היתה, לטענת התובעים, כ- 12,150 ₪, בתוספת 750 ₪ עבור שלושה מלצרים. אין מחלוקת כי בנוסף, שילמו התובעים 2,097 ₪ עבור השכרת הציוד שנדרש לאירוע. 2. בשל טענות שונות של התובעים, לגבי המזון ולגבי מספר פרטים אחרים, שלטענתם הנתבעת לא סיפקה כפי שסוכם, תבעו התובעים פיצוי בסך 17,800 ₪, היינו - החזר מלוא הסכום ששילמו לנתבעת, בתוספת סכום פיצוי נוסף. 3. טענותיהם של התובעים הן: הבשר במנה העיקרית (רוסטביף) הוגש נא ובלתי צלוי במידה מספקת; סוג הבשר השני (עוף) הוגש בחלקו בלתי צלוי במידה מספקת, ובחלקו - יבש מדי; למנה של פטה כבד לא סופקו קרייקרים, שהיו אמורים להיות מוגשים יחד עמה, ונאמר לאורחים כי לא הוזמנו; סלט שורשים הוגש כשהוא מלא חול, והדבר הוצג לפני הנתבעת עצמה, אשר הודתה כי הסלט אינו ראוי למאכל; לא הוזמנו צלחות במספר מספיק, ועל כן נשטפו צלחות תוך כדי האירוע והוגשו לאורחים כשהן רטובות, ואף נאמר לאורחים כי בשל מחסור בצלחות, עליהם לעשות שימוש חוזר בצלחות שכבר לכלכו; לא סופקה כמות מספקת של שתיה קרה, והיה מדובר ביום חם מאד; השירות על ידי המלצרים היה איטי מדי. 4. הנתבעת טענה בכתב ההגנה כי התובעים הזמינו מנות בשר, שיש להכינן במקום, והם ידעו מראש שהדבר יצריך המתנה מסויימת. אשר למחסור הנטען בצלחות, טענה הנתבעת כי היא המליצה לפני התובעים להזמין מספר רב יותר של כלים, על מנת שיהיה מספר מספיק של כלים כרזרבה, אך התובעים ביקשו לחסוך עלויות, ועל כן לא קיבלו את המלצתה. הנתבעת טענה כי המחסור בכלים נגרם בעטייה של החלטה זו של התובעים. לטענתה, לפנים משורת הדין, היא הטילה על מלצריה לשטוף את הצלחות, במהלך האירוע, ללא תשלום נוסף, למרות שלא היה זה חלק מתפקידה. על כן, לשיטתה, אין לתובעים להלין בעניין זה אלא על עצמם. בעדותה בביהמ"ש הוסיפה הנתבעת וטענה, כי גם מספר המלצרים לא הספיק. היה מדובר בכ- 70 אורחים מבוגרים, ועוד כ- 20 ילדים. הנתבעת טענה כי המליצה להעסיק חמישה מלצרים, והעמידה את המספר של שלושה מלצרים כמספר מינימלי, שבפחות ממנו לא תסכים לקבל את ההזמנה. לדבריה, התובעים - אשר ביקשו לחסוך בעלויות גם בעניין זה - החליטו להסתפק בשלושה מלצרים, בניגוד להמלצתה, ועל כן אין מקום לתלונה מצידם על איטיות השירות. 5. הנתבעת כפרה בכל הטענות לגבי טיב המזון והכנתו. היא טענה כי הקייטרינג שלה ידוע בטיבו ובהקפדה ובמקצועיות בהכנה, ואין זה נכון כי מנות הבשר לא הוכנו כהלכה, כטענת התובעים. אשר למחסור בשתיה קרה, טענה הנתבעת כי היא סיפקה את כל כמות השתיה שהוזמנה, וכי לאחר האירוע נותרו עוד בקבוקי שתיה ריקים, שכלל לא נפתחו. על כן כופרת היא בטענת התובעים בדבר מחסור בשתיה קרה. הנתבעת הכחישה כי התובעים הראו לה את סלט השורשים עם החול. לטענתה, היא לא ראתה חול בסלט, אך בשל טענה זו של התובעים, ולמרות שלא נוכחה באמיתותה, היא הסכימה להפחית כמה מאות שקלים ממחיר העסקה, על מנת לרצותם. הנתבעת טוענת כי הפחיתה 600 ₪, ואילו התובעים טוענים כי הסכום היה 300 ₪. כך או כך, אין מחלוקת כי בתום האירוע הסכימה הנתבעת, לנוכח טענות התובעים, להפחית כמה מאות שקלים מהסכום שהוסכם; ואין מחלוקת כי הוסכם בין הצדדים כי עם תשלום הסכום הסופי שהוסכם, אשר התובעים אמנם שילמו - סיימו התובעים לשלם לנתבעת את המגיע מהם (בכתב ההגנה טענה הנתבעת כי נותרה יתרת חוב שטרם שולמה, אך בעדותה הודתה, כי סיכמה עם התובעים שעם תשלום הסכום לאחר ההפחתה, היא קיבלה את כל המגיע לה). 6. התובעים צרפו לכתב התביעה מספר מכתבים של אורחיהם, שבהם הועלו התלונות שצויינו לעיל. התובעים לא זימנו לעדות אף אחד מאורחיהם. מנגד, צרפה הנתבעת לכתב ההגנה מספר מכתבים של לקוחות אחרים שלה, ובהם תשבחות רבות, הן לגבי טיב המזון והכנתו והן לגבי השירות. ברור כי על מנת לתמוך בתלונות התובעים, היה צורך בעדות של לפחות אחד או שניים מאורחיהם, על מנת שיעמדו לחקירה נגדית על ידי הנתבעת (עדות של לקוחות הנתבעת היא פחות חשובה, לענייננו, שכן הצורך הוא בראיות לגבי האירוע הספציפי, מושא התביעה). התמונה שקיבלתי לאחר שמיעת הצדדים עצמם היא שעומדת, איפוא, בבסיס מסקנותי. 7. במהלך שמיעת הראיות התברר כי כחודש לפני האירוע מושא התביעה, ולאחר שהזמנת ההסעדה לבר-המצווה כבר נעשתה, הזמינו התובעים אצל הנתבעת קייטרינג לאירוע נוסף שערכו, ובו כ- 40 אורחים. התובע העיד כי באותו אירוע לא היו להם טענות לגבי טיב המזון ואופן הכנתו, אלא רק כי הכמויות היו בלתי מספיקות, והם התרו בנתבעת לא לחזור על "בושה" זו באירוע בר המצווה. למרות זאת, לא ביטלו התובעים את ההזמנה, על אף שנותר זמן של כחודש עד מועד בר-המצווה. הנתבעת מאשרת את קיומו של האירוע הנוסף האמור, אך כופרת בתוקף כי לאחריו היו לתובעים טענות כלשהן לגבי שירותיה. גם בעניין זה מצויות, איפוא, לפני "גירסה מול גירסה", אך כאמור - אין מחלוקת בדבר עצם ביצועה של הזמנת אירוח, שקדמה לחגיגת בר-המצווה, ואין מחלוקת כי לאחר אותו אירוע ראשון לא ביטלו התובעים את הזמנת בר-המצווה. 8. לכתב התביעה צורף התפריט שהוזמן אצל הנתבעת, וניתן לעמוד על כך שמדובר בתפריט עשיר ורב-מנות ופרטים. התובעת אישרה בעדותה, כי האמור בכתב התביעה ממצה את כל טענותיהם של התובעים כנגד ביצוע ההזמנה על ידי הנתבעת, וכי יתר פריטי ההזמנה בוצעו כנדרש. לפיכך, מדובר בטענות שהתייחסו רק לחלק קטן מפריטי התפריט. מנגד, מעדותה של הנתבעת למדתי כי לפחות חלק מטענות התובעים אינן מופרכות: כך, הנתבעת אישרה בעדותה (בעמ' 3 לפר') כי הקרייקרים, שהיו אמורים להיות מוגשים יחד עם המנה של פטה כבד (ואשר נקראים בתפריט: בריוש קלוי) - לא הוכנו בכמות מספקת, ואכן חסרו. אשר לצלי הבקר (רוסטביף), אישרה הנתבעת בעדותה כי כבר במעמד של ניסיון ה"טעימות" שערכה לתובעים, הם אמרו לה שאינם מעוניינים בבשר שמוכן באופן כמעט נא, כפי שהודגם לפניהם. הנתבעת העידה כי מטעם זה היא החליפה את הסינטה, שנכתב בתפריט, ב-אנטרקוט, שניתן לצלייה רבה יותר, אך מסתבר שלא היה די בכך, שכן הנתבעת אישרה כי כ- 15 מנות של הבשר הוחזרו בעת האירוע למטבח, לצורך צלייה נוספת. 15 מנות, ביחס למספר האורחים באירוע זה, הוא מספר לא קטן של מנות. כאן המקום לציין כי התרשמתי שהתקשורת בין הצדדים לא היתה טובה, ויתכן כי זו הסיבה לאכזבה שנחלו התובעים, בסופו של דבר, ממנת הבשר העיקרית. לגבי העוף, כפרה הנתבעת לחלוטין בטענה, כאילו אף מנות עוף הוחזרו לשם צלייה נוספת, והתובעים לא הביאו, מצידם, ראייה לעניין זה. עניין החול שנתגלה בסלט השורשים נותר שנוי במחלוקת: התובעים נותרו בגירסתם, וכך אף הנתבעת, לאמור: נכון כי התובעים התלוננו לפניה על החול בסלט, אך היא לא ראתה זאת ולא נוכחה באמיתותה של טענה זו. אשר למחסור בשתיה הקרה: בתשובה לשאלה אם ידעה שלאחר האירוע נותרו בקבוקים של שתיה קרה, שכלל לא נפתחו, השיבה התובעת כי המלצרים של הנתבעת, הם שאמרו לאורחים, שהשתיה הקרה אזלה. כאמור, התובעים לא הביאו אף עד בעניין זה, ובסופו של דבר לא הוכיחו את טענתם לגבי השתיה הקרה. אף לגבי מספר המלצרים, וכמויות הכלים שהוזמנו, עמד כל אחד מהצדדים על גירסתו: הנתבעת טענה כי הזהירה את התובעים, כי למספר כזה של אורחים יש צורך בחמישה מלצרים, וכי מספר הכלים שהזמינו הוא מינימלי, וכי יש צורך בכמות גדולה יותר של כלים כ"רזרבה", אך התובעים דחו את המלצתה. מנגד טוענים התובעים, כי מספר המלצרים וכמות הכלים נקבעו על ידי הנתבעת, וכי הם פעלו בעניינים אלה רק על פי המלצתה. דוגמה אופיינית לאופי המחלוקת שבין הצדדים מצוייה בטענתם של התובעים, כי הצלחות אזלו, בשל כך שהאורחים הותירו אותן מלאות, מבלי לאכול את האוכל שהיה בהן; ומנגד - טענתה של הנתבעת כי האורחים חזרו שוב ושוב, על מנת למלא את צלחותיהם, כיוון שנהנו מאד מהאוכל, וזו הסיבה שמספר הצלחות לא הספיק. 9. לאחר ששמעתי את הצדדים בהרחבה, אוכל לקבל רק אותן טענות של התובעים, אשר נמצאה להן תמיכה בעדותה של הנתבעת עצמה, שמהווה הודאת בעל דין לעניינים אלה. לגבי יתר הטענות ששנויות במחלוקת, לא הרימו התובעים את נטל ההוכחה שעליהם. שתיים מטענות התובעים הוכחו, מתוך הודאת הנתבעת, והן: א. כי למנה של פטה כבד לא סיפקה הנתבעת מספר מספיק של הקרייקרים (בריוש קלוי), שהיו צריכים להיות מוגשים ביחד עם הפטה. ב. כי חלק מהמנות של המנה העיקרית של צלי הבקר (רוסטביף) הוכנו באופן נא מדי, לטעמם של התובעים ואורחיהם. בעיה זו היתה ידועה לנתבעת מראש, ויתכן שהיה מקום להכניס שינוי גדול יותר בסוג הבשר, בהתחשב בהערתם של התובעים, עוד בשלב המוקדם של המגעים בין הצדדים, כי בשר שמוכן באופן נא, או כמעט נא, אינו לטעמם. מדובר אמנם בשתיים בלבד מתוך טענות התובעים, אך הטענות הללו מתייחסות לשתיים מהמנות החשובות בתפריט, ואני מקבלת את טענת התובעים כי בכך נגרמה להם אכזבה מהקייטרינג שהזמינו. למותר לומר, כי אכזבה כזאת, כשמדובר באירוע רב חשיבות כמו חגיגת בר-מצווה, כרוכה במפח נפש רב ובבושה אל מול האורחים שהוזמנו לאירוע. הנתבעת עצמה היתה מודעת להיבט זה, שכן גם מבלי שאישרה את אמיתות טענותיהם של התובעים, היא הסכימה להפחית מספר מאות שקלים מהתמורה שהגיעה לה. עוד נמסר לי כי התנהלו בין הצדדים מגעים להשגת הסכמה, ולפיה יפוצו התובעים ב"ארוחה מתקנת", עבור מספר קטן יותר של אורחים, על מנת שיוכלו להציג לפני אורחיהם, כי הקייטרינג שהזמינו לחגיגת בר-המצווה היה איכותי; אך הצדדים לא הגיעו לעמק השווה לגבי הסדר זה. 10. בנסיבות כפי שהוכחו לפני, מרבית פריטי התפריט העשיר סופקו כמוסכם, ועל כן אין הצדקה לדרישת התובעים לקבל בחזרה את מלוא המחיר, ששילמו עבור ההסעדה, בצירוף תוספת פיצוי, ככל שמגעת סמכותו של ביהמ"ש לתביעות קטנות. התובעים זכאים לפיצוי בגין הביצוע הלקוי, באופן חלקי, של ההזמנה, אך פיצוי זה צריך לעמוד ביחס מתאים להיקף ההזמנה, להיקף הפריטים שכן סופקו כנדרש, ויש אף להתחשב בעובדה שאינה במחלוקת, כי הנתבעת כבר פיצתה את התובעים על ידי הפחתת כמה מאות שקלים ממחיר ההזמנה. אני סבורה כי פיצוי זה אינו מספיק, בנסיבות העניין, אך תוספת הפיצוי, שבה אחייב את הנתבעת, צריכה לעמוד ביחס סביר לכל הנסיבות שפורטו לעיל. 11. לאחר ששקלתי את מכלול הנסיבות והראיות, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים פיצוים והוצאות המשפט בסכום כולל של 2,000 ₪, שיישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה: 30.11.06, ועד לתשלום בפועל. קייטרינגאירועים (תביעות)