פסק דין א. מבוא 1. בתביעה שבפני עתר התובע לחייב הנתבעים לשלם לו פיצוי בגין נזקים שנגרמו לו במהלך ארוע בר מצווה שערך לבנו באולם המנוהל ע"י הנתבעת מס' 2. נטען כי במהלך מופע זיקוקים שבוצע ע"י הנתבע מס' 1, נתזו ניצוצות לעבר גלאי האש באולם וצינורות וזרנוקים לכיבוי אש, הופעלו ונשפכו מים מלוכלכלים על האורחים. 2. כתוצאה מהאמור בתביעה, הופסק ארוע בר המצווה ל- 45 דקות. האורחים הועברו לאולם אחר ונגרמו לטענת התובע הנזקים המתוארים בכתב התביעה. 3. ביום 5.9.06 ניתן על ידי פסק דין בהעדר הגנה. משום שאיש מן הנתבעים לא הופיע, בפסק הדין חייבתי הנתבעים לשלם לתובע רק חלק מהסכום הנתבע על ידו לאחר ששמעתי התובע וטענותיו. 4. ביום 11.9.06 עתר הנתבע מס' 1 (להלן: "מר לוי") לבטל פסק הדין שניתן נגדו בטענה כי לא הומצא לו כדין כתב התביעה וכי לא זומן כדין לדיון. 5. ביום 24.10.06 לאחר שמר לוי קיים הדרישה האמורה בהחלטתי בבקשתו מיום 12.9.06 , ביטלתי רק פסק הדין שניתן נגד מר לוי וביום 11.4.07 קיימתי דיון במעמד הצדדים במהלכו נשמעו ראיות מטעם שני הצדדים. יובהר כי עד מועד הדיון לא הגיש הנתבע כתב הגנה למרות זאת התרתי למר לוי להגיש כתב הגנה במועד הדיון עצמו. 6. בכתב ההגנה טען מר לוי כי: א. הארוע ארע ברשלנות התובע. ב. מר לוי כלל לא נכח במועד הארוע. ג. מר לוי לא היה אחראי לארוע הזיקוקים אלא רק מכר לתובע ע"פ בקשתו זיקוקים והתובע עצמו הבהיר כי מצא מפעיל אחר להפעילם בארוע. ד. הנזקים הנתבעים מוגזמים ומוכחשים. 7. במועד הדיון בפני טען מר לוי עוד כי: א. הוא כיבס בעבור התובע ובהסכמתו ועל חשבונו את כל הבגדים שהתלכלכלו במהלך הארוע. ב. התובע הסכים במהלך משא ומתן שנוהל בין הצדדים כי נזקיו הינם בסך 4,000 ₪ ומר לוי אף היה מוכן לשלם סכום זה בפגישה שנועדה לצורך כך ולצרכיה הוכן מסמך נ/2 והתובע לאחר ששוכנע ע"י בנו, חזר בו מהסכמתו. ג. כל תהליך הגשת התביעה מקורו בסחיטה כעולה מהקלטת שיחה שנערכה בין חברו של מר לוי ובן התובע וכן משום שמר לוי אולץ לקחת על עצמו אחריות לנזקי התובע שאחרת, לא היה התובע מסכים לשלם לבעל האולם וזה איים לתבוע את מר לוי על נזקיו. 8. ביום 11.4.07 נתתי החלטה לפיה פסק דין ישלח לצדדים בדואר. דא עקא ביום 15.4.07 הגיש מר לוי בקשה דחופה לאפשר לו להשמיע עד נוסף אשר הוא ולא מר לוי הפעיל הזיקוקים באולם במועד הארוע. בקשת מר לוי הועברה לתגובת התובע ובהעדר תגובתו איפשרתי בהחלטתי מיום 6.5.07 למר לוי להשמיע עד נוסף ובתנאי שיפקיד בקופת בית המשפט סך נוסף של 1,000 ₪ להבטחת הוצאות העד והתובע בגין הצורך בקיום ישיבה נוספת. מאחר ומר לוי ביצע הנדרש בהחלטתי מיום 6.5.07, קבעתי דיון לשמיעת העד הנוסף מר עוזרי ליום 17.7.07. במהלך הדיון ביום 17.7.07 הגיש לי מר לוי מוצגים נוספים; תמליל קלטת שבה שיחה שנערכה בין חברו ובין התובע, קבלה על רכישת זיקוקים דומים לאלו שטען כי רכש בעבור התובע ואותם הפעיל העד מר עוזרי ולא הוא, ומכתב המאשר כי בארוע אחר הפגין מר לוי יכולת טובה במופע זיקוקים. כן הוגשה לי קלטת הארוע ע"י התובע. 9. לאחר שמיעת העד וטענות הצדדים קיימתי בהסכמת הצדדים דיון לא פורמלי אשר לא נשא פרי ובשל כך, ביקשו הצדדים כי ינתן פסק דין. ב. המסקנה לאחר שעיינתי בכתבי טענות הצדדים על כל נספחיהם וכן במוצגיהם וכן שמעתי העדים והתרשמתי מהם, והאזנתי לטענות הצדדים, נחה דעתי כי דין תביעת התובע גם כנגד מר לוי להתקבל אם כי בחלקה וכי מר לוי נושא באחריות לנזקים שארעו לתובע בגין מופע הזיקוקים שהוכן על ידו בארוע בר המצווה של בנו של התובע. אין מחלוקת כי בין מר לוי והתובע היתה התקשרות לצורך אירגון מופע זיקוקים בארוע בר המצווה של בן התובע. אין גם מחלוקת כי מר לוי סיפק הזיקוקים לצורך המופע. אין מחלוקת כי במהלך ארוע המופע פגעו ניצוצות בגלאי האש באולם ומים נשפכו על האורחים והארוע הופסק. טענת מר לוי כי הוסכם שתפקידו יהיה רק מכירת זיקוקים אשר יופעלו ע"י גורם אחר, לא הוכחה. טענה זו הוכחשה על ידי התובע והופרכה בעדות העד מר עוזרי אותו ביקש מר לוי בעצמו להביא בפני. מר עוזרי העיד כי כל מופע הזיקוקים הוכן על ידי מר לוי והוא התבקש כטובה לחבר לסייע למר לוי ורק ללחוץ על המתג המפעיל המופע תוך שמר לוי מאשר ומרגיע כי דבר לא יכול לקרות וכי אין סיבה לדאגה. יתר על כן, מר לוי בעצמו אישר כי במועד תחילת ארוע בר המצווה, נכח בפגישה עם התובע ומר עוזרי, ללמדך שתפקידו של מר לוי לא הצטמצם למכירת זיקוקים בלבד אלא הוא עסק גם בהתקנת הזיקוקים באולם חיבורם למתג שהציתם. עוד אציין כי בפני עדות אחת של מר לוי מול עדויות סותרת של מר עוזרי והתובע. עוד אציין גם כי התרשמותי מעדות מר לוי אינה כזו המאפשרת להסתמך על עדותו היחידה לצורך קביעת מימצאים עובדתיים בתיק זה. יתר על כן, צפיתי בקלטת הארוע בה נראה אם כי לזמן קצר, מופע הזיקוקים. ניתן לראות כי מדובר בזיקוקים שהותקנו מבעוד מועד ולמקום התקנתם חשיבות גדולה באשר להבנת אופן הארוע. נדמה כי הזיקוקים הותקנו במקום צפוף ובסמוך (סמוך מידי לטעמי) לשולחן בו התרחש הטקס וליד מקום המצאו של האחראי על המוסיקה. ניתן ללמוד מהצפיה בקלטת כי אין לאמר שהארוע, שאינו מוכחש, ארע רק בשל הדלקת הזיקוקים אלא כי ארע בראש ובראשונה בשל מיקום הזיקוקים. הטענה כי הזיקוקים מוקמו באולם ע"י מר לוי לא הוכחשה ודי בכך כדי להטיל אחריות על מר לוי להתרחשות הארוע. יותר מכך, החלטת מר לוי להותיר הדלקת הזיקוקים בידי אדם אחר, שאינו מיומן ואינו עובד עימו, גם היא לכשעצמה החלטה בלתי סבירה אשר תרמה להתרחשות הארוע. סביר שאם מר לוי שהוא מיומן במקצועו כעולה גם מהאמור בנ/3 היה נותר במקום היה ביכולתו למנוע הדלקה נוספת של זיקוקים את תוצאת הארוע. הסכמת מר לוי להותיר הדלקת הזיקוקים בידי גורם אחר אינה סבירה בעיני וגרמה לנזק. עוד אציין כי טענת מר לוי שכך הוסכם עם התובע, הוכחשה על ידי התובע ולא נתמכה בעדות העד מטעמו. לאור כל האמור לעיל, נחה דעתי כי אכן נושא מר לוי באחריות לארוע בגינו נגרם נזק לתובע ולפיכך חב הוא בפיצוי התובע. שונים פני הדברים באשר לסכומי הנזק הנתבע הסכומים האמורים בסעיפים 7.2 ו- 7.3 לכתב התביעה סכומים אלו לא הוכחו וגם לא נסתרה טענת מר לוי כי הוא ביצע בעצמו ועל חשבונו כביסה של הבגדים שהתכלכלו בארוע. טענה זו אף נתמכה בעדות מר עוזרי אשר לא מצאתי סבה לפקפק בה. בנסיבות אלו, נדמה כי אכן חלק מהסכומים הנתבעים ע"י התובע בתביעתו, לא הוכחו. מאידך, אין מחלוקת כי אכן התרחש ארעו במהלך חגיגת בר המצווה אשר חייב הפסקת החגיגה ומעבר לאולם אחר והותיר רשומו על בן בר המצווה משפחתו ואורחיו . שותפה אני לדעתם אשר התחזקה לאחר צפיית הקלטת כי ארוע שכזה, גרם עוגמת נפש רבה ומן הדין לפצות התובע ומשפחתו על עוגמת נפש זו. לא מצאתי ממש בטענות הנתבע כי מדובר בתביעה שהוגשה לצורך סחיטה וגם האמור בתמליל שהוגש לי, לא מחזק טענה זו. מה גם שמדובר בתמליל שיחה שלא נערכה עם התובע. אני מעריכה בנסיבות הענין את עוגמת הנפש בסך של 4,000 ₪. בנוסף, נגרמו לתובע הוצאות רבות בשל הצורך להזקק לערכאות לצורך קבלת הפיצוי המגיע לו. במקרה דנן, גם נגרר התובע פעם אחר פעם לדיונים בשל העובדה כי פסק דין בו זכה, בוטל ואחר כך בשל כך בשל הצורך לקיים דיון נוסף כדי לשמוע עד נוסף מטעם הנתבע. אשר על כן אני מקבלת התביעה כנגד מר לוי בחלקה ומחייבת אותו לשלם לתובע סך של 4,000 ₪ ובצרוף הוצאות בסך של 1,500 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין שאם לא כן, ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית ממועד פסק הדין ועד התשלום בפועל. כספים שהופקדו ע"י מר לוי בקופת בית המשפט (לאחר שישולמו הוצאות העד) יועברו לידי התובע וישמשו לפרעון חלקי של חוב מר לוי כלפי התובע ע"פ פסק הדין. אירועים (תביעות)פיצויים