פיטורים בהריון - שמירת הריון


פסק דין

1. התובעת עבדה אצל הנתבעת כמנהלת חשבונות מיום 9.2.94 ועד לפיטוריה. התובעת פוטרה בהיותה בהריון ביום 6.3.97 בכפוף לאישור הפיטורים על ידי הממונה על יחסי העבודה אשר קבע, כי הפיטורים יכנסו לתוקף במועד סיום חופשת הלידה. קודם ללידה שהתה התובעת בשמירת הריון.

המועדים הרלוונטים לתביעה זו הינם אלה:
א. מיום 1.2.94 ועד ליום 10.2.97 - עבודה בפועל.
ב. מיום 11.2.97 ועד ליום 30.7.97 - העדרות בשל שמירת הריון.
ג. ביום 31.7.97 - לידה.
ד. מיום 31.7.97 ועד ליום 24.10.97 - חופשת לידה.
ה. 25.10.97 - פיטורים.


התובעת הגישה לבית דין זה תביעה לתשלום יתרת פיצוי פיטורים, הפרשי שכר, פדיון חופשה, דמי הבראה, ביטוח מנהלים, קרן השתלמות, ביגוד והנעלה, משכורת 13 ולפיצויי הלנה בגינם. במהלך ההליכים המקדמיים הגיעו הצדדים להסכמה דיונית שקיבלה תוקף של החלטה לפיה ראשי התביעה יצומצמו כך,שיוותרו על כנן התביעות לפיצויי פיטורים בגין תקופת שמירת ההריון, הפרשות המעביד לביטוח מנהלים, קרן השתלמות וקופת גמל בגין תקופת שמירת ההריון, תשלום חלק יחסי ממשכורת 13 וחלק יחסי מקיצבת ביגוד. שאר ראשי התביעה לרבות התביעה לפיצוי הלנה, נמחקו.


פיצויי פיטורים

3. האם זכאית התובעת לפיצויי פיטורים בגין התקופה בה שהתה בשמירת הריון?



סעיף 7 (ג) (1) לחוק עבודת נשים, התשי"ד - 1954 קובע:


" (ג) עובדת רשאית להיעדר מעבודה:
(1) בחדשי ההריון, אם אישר רופא בכתב, כי מצבה לרגל ההריון מחייב זאת ובמידה שאישר; היעדרות מכח פסיקה זו לא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובדת אצל מעבידה".


עבור תקופת עבודתה אין עובדת המצוייה בשמירת הריון זכאית לשכר. היא איננה זכאית לדמי מחלה (דב"ע מח/ 3-61 נטלי רייזמן נ. תלם מחשבים, פד"ע כ' 41). העדרותה של עובדת בתקופה זו, הינה איפוא בגדר חופשה ללא תשלום מכח החוק. יש להזכיר כי מכח סימן ה' לפרק ג' לחוק הביטוח הלאומי [ נוסח משולב], התשנ"ה - 1995, זכאית עובדת לגמלת שמירת הריון בתנאים מסויימים.


תקנה 10 לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), התשכ"ד - 1964 קובעת, כי תקופה של חופשה או פגרה שלא בשכר שניתנו לעובד על פי חוק או בהסכמת המעביד, העודפת על 14 יום לשנת עבודה,לא תבוא במניין לענין קביעת סכום פיצויי הפיטורים. הוראה זה מוציאה מתחילתה את התקופה בעדה זכאית עובדת לדמי לידה.


משמדובר בחופשה ללא תשלום מכח החוק הרי שתקופת שמירת ההריון העודפת על 14 יום לשנת עבודה, אין לקחתה בחשבון התקופה עבורה זכאית העובדת לפיצויי פיטורים.


הנתונים שבפנינו מורים כדלקמן: התובעת עבדה מיום 1.2.94 ועד ליום 11.2.97 מועד בו יצאה לשמירת הריון. תקופת שמירת ההריון נסתיימה עם הלידה ביום 31.7.97. התובעת עבדה שלוש שנים קודם לשמירת הריון ועל כן, יש לקחת בחשבון 42 יום מתוך אותה תקופה לצורך חישוב תקופת פיצויי הפיטורים. בפועל נסתיימו יחסי עובד מעביד בין התובעת לנתבעת ביום 25.10.97. כל תקופת העבודה לצורך חישוב פיצויי פיטורים הינה 40.5 חודש.


באשר לשכרה הקובע של התובעת. מתלוש השכר לחודש פברואר 97 (נ5/) עולה, כי שכרה הינו 5055.15 ש"ח (כשרכיב הנסיעות לא נלקח בחשבון). בטופס 161 (נ7/) מציינת הנתבעת, כי שכרה של התובעת לצורך חישוב פיצויי הפיטורים הינו בסך 5338 ש"ח. ( יש לציין כי ברשימת המוסכמות נקבע שהשכר האחרון הינו 6,200 ש"ח אך נראה, כי הכוונה היתה לשכר הכולל גם הוצאות נסיעה - סעיף 6 לסיכומי הנתבעת). אנו קובעים כי לצורך חישוב פיצויי הפיטורים השכר הקובע הינו זה המצויין בטופס 161 בסך 5338 ש"ח.


לאור האמור זכאית התובעת לפיצויי פיטורים לפי החישוב הבא:
18,016 ש"ח = 40.5 חודשיםX 5338ש"ח

12



בפועל קיבלה התובעת בדרך של שחרור כספי ביטוח המנהלים, סכום של

17,427 ש"ח ועל כן, נותרה הנתבעת חייבת לתובעת בגין פיצויי פיטורים סך 592 ש"ח.


תשלום הפרשות המעביד לביטוח מנהלים, קרן השתלמות וקופת גמל בגין תקופת שמירת הריון

4. בסעיף 3 לעיל הצבענו על הוראת סעיף 7 (ג) (1) לחוק עבודת נשים לפיו, זכאית עובדת להעדר מהעבודה עקב שמירת הריון כשהעדרות זו אינה פוגעת בזכויות התלויות בוותקה של העובדת.


מדובר כאמור, בחופשה ללא תשלום מכח החוק.על מהותה של חופשה ללא תשלום אומר בית הדין הארצי בדב"ע שם / 3-38 שלום גרדי נ. עירית רמת גן, (פד"ע י"א 273 בעמ' 279):


" בעת היותו של העובד בחופשה ללא תשלום, מוקפאות החובות והזכויות: המעביד משוחרר מכל חיוב כספי בגין אותו עובד והעובד פטור מחובתו לעבוד אצל המעביד. מהות הקשר המשפטי בין השניים מתמצית, במשך פרק זמן מוסכם, בהתחייבות הדדית אחת; זו של המעביד- לקבל את העובד בחוזה לעבודה בתום החופשה, וזו של העובד- לשוב לעבודה בתום החופשה".


לעקרון זה השלכה גם באשר לשאלת ההפרשות לקופת גמל ( עמ' 279-278 לפסה"ד ):


" המגמה שלא להטיל על המעביד LABOUR COSTS בעבור מי שאינו עובד בפועל, באה לידי ביטוי בכך שהמעביד פטור מלהפריש דמי גמולים לקופת גמל ומלשלם פנסיה או פיצויי פיטורים בגין אותו פרק זמן בו נמצא העובד בחופשה ללא תשלום...".


את הטענה לפיה, יש להקיש מההסדר בענין זה ביחס לתקופת חופשת לידה גם לתקופה בה שוהה עובדת בשמירת הריון, אין בידינו לקבל. זכויותיה של עובדת כלפי מעבידה בחופשת לידה הוסדרו מפורשות בסעיף 6 לחוק עבודת נשים. סעיף 6 (ז) מורה כי, בתנאים המפורשים בסעיף קטן זה, ימשיך המעביד לשלם תשלומים להבטחת פנסיה או לקרן השתלמות עבור התקופה בעדה שולמו דמי לידה כאילו הוסיפה העובדת לעבוד בתקופה זו. המחוקק לא ראה לנכון לקבוע הוראה דומה ביחס לתקופת שמירת הריון.


אין ספק,כי זכויותיה הסוציאליות של עובדת עלולות להפגע בתקופה בה אין היא מקבלת שכר ואין מעבידה מפריש עבורה את התשלומים לקופת גמל, אך עניינו של המחוקק היא להסדיר עניין זה. אין להטיל חיוב כספי על מעביד ביחס לתקופה בה אין העובדת עובדת בפועל, כשלחיוב זה אין מקור בדין.


אשר על כן, נדחית התביעה להפרשות לביטוח מנהלים, קרן השתלמות וקופת גמל לתקופת שמירת ההריון.


תשלום חלק יחסי ממשכורת 13

5. בהסכם העבודה של התובעת מיום 9.2.94 (נספח א' לכתב ההגנה) נקבע בסעיף

3, כי התובעת תהא זכאית "בתום השנה הראשונה וכן בעתיד למשכורת 13 אשר לא תשא הוצאות סוציאליות".


תביעתה של התובעת הינה לקבל את החלק היחסי ממשכורת 13 בגין חמשת חודשי העבודה בשנת 97, החודשים ינואר, פברואר, אוגוסט, ספטמבר ואוקטובר.


מנוסח סעיף 5 להסכם העבודה ותוך התחשבות במהותה של "משכורת 13" עולה, כי מדובר בתשלום חד פעמי המשולם עם תום כל שנה עבור כל השנה.אין מדובר בתשלום יחסי על בסיס חודשי או על בסיס של חלקי שנה ועל כל פנים לא הוכיחה התובעת את ההיפך מכך.


בעניין דומה נקבע בדב"ע מב / 3-18 ג. את ר. אורבך, מהנדסים יועצים בע"מ נ. חיים גלנצר (פד"ע י"ד 92 בעמ' 101), כי מקום שלא הוכח שמשכורת 13 היתה משתלמת יחסית למספר חודשי העבודה,אין מקום לתשלום יחסי עבור חלק משנת העבודה.


תביעה זו נדחית.


תשלום חלקי עבור ביגוד

6. תביעתה האחרונה של התובעת הינה, לתשלום בגין קצובת בגוד לחודשים ינואר - פברואר 97.


בהסכם העבודה לא נזכר כלל תשלום זה. עם זאת מוסכם, כי התובעת קיבלה בחודשים אוקטובר 96 ומרץ 97 תשלום עבור קצבת ביגוד.


איננו סבורים, כי התשלום ששולם בפועל הפך לחלק מהסכם העבודה המחייב את הנתבעת למרות אי איזכור תשלום זה בהסכם העבודה. נוסיף ונציין כי מדובר בתשלום שהינו בגדר הוצאות נלוות שאיננו ניתן - בהעדר הסכמה מפורשת- לפדיון.


גם תביעה זו נדחית.


סיכום

7. לאור האמור, הננו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובעת הפרשי פיצויי פיטורים בסך 592 ש"ח בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 25.10.97 ועד ליום התשלום בפועל.


לאור התוצאה אליה הגענו, אין אנו עושים צו להוצאות.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. גמלת שמירת הריון

  2. חוק שמירת הריון

  3. פיטורים בשמירת הריון

  4. מכתב דחיית שמירת הריון

  5. תביעה לגמלת שמירת הריון

  6. עבודה חלקית - שמירת הריון

  7. שמירת הריון - אישור רפואי

  8. פיטורים בהריון - שמירת הריון

  9. הפסקת עבודה לצורך שמירת הריון

  10. ההלכה בנושא שמירת הריון

  11. שמירת הריון מורה של משרד החינוך

  12. סוכרת הריונית שמירת הריון

  13. יחסי עובד מעביד - גמלת שמירת הריון

  14. גמלת שמירת הריון ביטוח לאומי

  15. שמירת הריון עקב תאונת דרכים

  16. גמלה לשמירת הריון חוסר התאמה

  17. שמירת הריון הפחתת שעות עבודה

  18. חישוב תקופת שמירת הריון וותק בעבודה

  19. גמלה לשמירת הריון - אי קבלת אישור רפואי

  20. הגישה תביעה לקבלת גמלת שמירת הריון

  21. מינוי מומחה בנושא גמלת שמירת הריון

  22. סעיף 50 לחוק הביטוח הלאומי - גמלה שמירת הריון

  23. שמירת הריון דחייה של ביטוח לאומי - מה עושים ?

  24. תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי לתשלום גמלת שמירת הריון

  25. ביטוח לאומי לא קיבל אישור רפואי לגבי שמירת הריון – מה עושים ?

  26. תביעה כנגד החלטת ביטוח לאומי לפיה לא אושרה גמלת שמירת הריון

  27. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון