נכות זמנית נוירולוגית - ביטוח לאומי

פסק דין 1. בפני ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה - 1995 (להלן-החוק), על החלטת הועדה הרפואית לעררים מיום: 17.10.99, אשר קבעה למערער שיעורי נכות זמנית כמפורט בהחלטה, בגין הפגיעה בעבודה מיום: 12.03.97. 2. ואלה נימוקי הערעור: א. טעתה הועדה בכך שלא קבעה למערער נכות נוירולוגית בגין הפגיעות הנוירולוגיות בגפיים תחתונות ועליונות עפ"י ממצאי בדיקת ה - E.M.G.. ב. טעתה הועדה משקבעה למערער נכות אורטופדית עפ"י סעיף 37 7 (ב) למבחנים כאשר מצבו בעקבות ניתוח שעבר בע"ש גבי חמור יותר ומתאים לסעיף 37 7 (ג) למבחנים. ג. הועדה לא העניקה אחוזי נכות בגין צלקת מכאיבה ומגבילה. ד. טעתה הועדה בקביעת דרגות הנכות הזמניות כפי שקבעה, חרף המסמכים הרפואיים המצביעים על אובדן כושר עבודה מלא לאורך כל התקופה, ללא שחל שינוי במצבו של המערער המצדיק הפחתת אחוזי הנכות הזמנית ועל הועדה היה לנמק מדוע נכותו השתנתה. ה. טעתה הועדה משלא קבעה את נכותו הרפואית הצמיתה והסתמכה על האפשרויות הטיפוליות שהוצעו למערער, בכללן ניתוח נוסף ואשר לא ניתנות למימוש בשל מצבו הבריאותי הכולל. המערער לא חזר לעבודה, ואינו מסוגל לחזור לעבודה כלשהי נוכח מגבלותיו. 3. טיעוני ב"כ המשיב הם: א. קביעת הועדה בדבר שיעורי הנכות האורטופדית והנוירולוגיות כמו גם קביעותיה לגבי הנכות הזמנית הן קביעות רפואיות שבסמכות הועדה ועפ"י ממצאיה ואין בית הדין מתערב בהן. ב. הועדה בדקה את המערער בדיקה נוירולוגית ונוכח ממצאי הבדיקה שהייתה תקינה קבעה שאין מקום להעניק נכות נוירולוגית. ג. הועדה הציעה לתובע פיתרון ניתוחי ולאחר חלוף תקופת הזמניות תדון הועדה שוב במצבו לאור יישום הטיפול או אי יישומו, הצלחתו או חוסר הצלחתו ותקבע את שיעורו נכותו מבחינה רפואית. לאחר שעיינתי בפרוטוקול הועדה הרפואית לעררים ובחנתי טיעוני ב"כ הצדדים, להלן החלטתי: 4. הועדה הרפואית לעררים קיימה שתי ישיבות בענינו של המערער, בתאריך: 18.05.99 ובתאריך: 17.10.99. האבחנה הרפואית כמצויין בפרוטוקול היא: "כאבי גב תחתון פריצת דיסק L4-L5 עם דיסקטומיה". הרכב הועדה הרפואית לעררים כלל אורטופד, אורולוג ונוירולוג. 5. עיון בפרוטוקול הועדה מיום: 18.05.99, מעלה כי הועדה התייחסה לכל תלונותיו של המערער ולמגבלותיו התפקודיות ופירטה אותן בפרוטוקול. הועדה עיינה בחומר הרפואי, בדקה את המערער בהתייחס לכל תחומי הפגימות, מבחינה אורולוגית, נוירולוגית ואורטופדית, וציינה באופן מפורט ביותר את ממצאיה בפרוטוקול. 6. באשר לנכות הנוירולוגית - הועדה בדקה את המערער בדיקה נוירולוגית, ציינה את ממצאי בדיקתה בפרוטוקול מיום: 18.05.99 וביקשה לבצע בדיקת E.M.G. עדכני בגפיים ועצבי גפיים תחתונות. בישיבתה השנייה מיום: 17.10.99, עיינה הועדה בתוצאות בדיקת ה - E.M.G. מיום: 09.06.99 (צורפה לכתב הערעור) וציינה כי הממצאים "מראים תופעות רדיקולופליות כרוניות לא אקטיביות" ומדובר "בתוצאות לא חד משמעיות של בדיקת E.M.G.", וזאת בניגוד לטענת ב"כ המערער לפיה נמצאו ממצאים חד משמעיים בבדיקת ה - E.M.G. החוזרת. קביעתה זו של הועדה היא קביעה רפואית שבסמכותה המקצועית של הועדה ואין בית הדין מוסמך להתערב בה. לציין בהקשר זה כי לא הוכח כל בסיס לטענת ב"כ המערער באשר לנכות נוירולוגית בשיעור 20%-30% כנטען. 7. באשר לנכות האורטופדית - המערער נותח בגבו בתאריך: 04.01.98. הועדה בדקה את המערער מבחינה אורטופדית, עיינה בחומר הרפואי ופירטה בדו"ח את ממצאי ה - M.R.I. מיום: 18.02.99 וציינה כי ממצאי ה - C.T. מחודש 04/98 היו בלי ממצא פתולוגי. בהסתמך על ממצאי בדיקתה ועל התיעוד הרפואי שהיה בפניה, קבעה הועדה למערער נכות אורטופדית בשיעור של 20% ולפי סעיף 37 (7) (ב) למבחנים. מדובר בקביעה רפואית מובהקת שבסמכות הועדה ואין בית הדין מוסמך להתערב בה. לא הובא כל ביסוס רפואי לטענת ב"כ המערער להענקת דרגת נכות לפי סעיף 37 (7) (ג) או סעיף 37 (1) (3) (א) למבחנים. 8. באשר לנכות בגין צלקת - הועדה ציינה בפרוטוקול כי מדובר בצלקת ניתוחית עדינה באמצע גב תחתון. עם זאת, לא התייחסה הועדה בהחלטתה לשאלה אם הצלקת מכאיבה או מגבילה, ואין די בהתייחסותה לאחד משני המרכיבים, "מכאיבה או מכוערת" כלשון סעיף 75 למבחנים. 9. באשר לשיעורי הנכות הזמנית - הועדה הרפואית קבעה למערער דרגות נכות זמניות כדלקמן: א. לתקופה 21.09.97-11.09.97 - דרגות נכות של 100%. ב. לתקופה 03.01.98-22.09.97 - דרגות נכות של 20%. ג. לתקופה 15.03.98-04.01.98 - דרגות נכות של 100%. ד. לתקופה 20.04.98-16.03.98 - דרגות נכות של 50%. דרגות הנכות הנ"ל הוענקו למערער בגין נכות אורטופדית לפי סעיף: 37 (7) (ב) - 20%, ובגין נכות אורולוגית לפי סעיף 24 (5) - 30%. אכן, קביעת שיעורי הנכות הזמנית כמו גם משך תקופת הנכות הזמנית הן קביעות שבסמכותה הועדה לעררים, בהסתמך על ממצאיה ועל התיעוד הרפואי והאחר. עם זאת, מן הראוי שהועדה תנמק מדוע מצאה לנכון להפחית את דרגת הנכות הזמנית כפי שקבעה בגין התקופות השונות כאמור, תוך התייחסות למסמכים הרפואיים והאחרים המצויים בפניה ובהתחשב בעובדה שהמערער טרם חזר לעבוד. 10. באשר לאי קביעת נכות צמיתה - הועדה סוברנית לקבוע, עפ"י שיקול דעתה המקצועי, אם המועד בו "התגבשה" נכותו של המבוטח לכלל נכות צמיתה לאחר תום תקופת הנכות הזמנית. הועדה ציינה כי עיינה במכתבו של פרופסור שקד מיום: 19.03.99, אשר ממליץ על אפשרות קיבוע, וקבעה כי "בהתחשב באפשרויות הטיפוליות אשר הוצעו לנפגע וכן בתוצאות לא חד משמעיות של בדיקת ה - E.M.G. הועדה בדיעה שמצבו של הנפגע עדיין זמני". גם קביעה זו היא קביעה רפואית ואין ביה"ד מתערב בה. 11. אשר על כן - מוחזר הענין לועדה על מנת שתנמק החלטתה להפחית את אחוזי הנכות מדרגת נכות זמנית של 100% לדרגות נכות זמנית של 20% או 50% כמפורט בהחלטתה. כן תתייחס הועדה הרפואית לענין הצלקת הניתוחית כאמור בסעיף 8 לעיל. נכות זמניתנוירולוגיהנכותביטוח לאומי