דיני עבודה קלנסווה | עוֹרך דין רונן פרידמן

זקוקים לעורך דין דיני עבודה בקלנסווה ? מתי כדאי לתבוע מעסיק באמצעות עו"ד לענייני עבודה ? בין אם אתם מעסיקים ובין אם אתם עובדים, מומלץ להתייעץ עם עורך דין בעל ניסיון, מיומן ובקיא בתחום דיני עבודה.

מטרת דיני עבודה בקלנסווה להגן על גם על העובדים וגם על המעסיקים. עורכי דין דיני עבודה בקלנסווה מעניקים ייצוג משפטי וייעוץ בענייני עבודה במגוון הליכים משפטיים. כל מעסיק וכל עורך דין המתמחה בדיני עבודה בקלנסווה, חייב להכיר בשינוי המהותי שעבר תחום דיני העבודה בשנים האחרונות, אנו מאמינים כי שיתוף הלקוח באסטרטגיית ניהול המשפט מהווה את הבסיס להצלחה ולכן אנו מעמידים לרשותכם "מדריך דיני עבודה" שבאמצעותו תוכלו לקבל הצצה לעולם דיני העבודה. לרשימת הפוסטים המלאה - 🔍 עורך דין דיני עבודה קלנסווה ##מחיר (שכר טרחה) עורך דין דיני עבודה:## מרבית העובדים והמעסיקים שהחליטו לבחור באופציה של "עורך דין דיני עבודה זול" - כלומר לייצג את עצמם...ולא להיות מיוצגים על ידי עורך דין מומחה בדיני עבודה בקלנסווה, מצאו את עצמם מתמודדים עם סיטואציות שהם לא בהכרח מבינים כראוי. האם עורך דין שעובד על אחוזים נחשב "עורך דין זול"? לא בהכרח. לעיתים שכר טרחת עורך דין דיני עבודה באחוזים נגזר מהפחתת תשלום. (1) תביעות בבית הדין לעבודה

##(א) תביעה לתשלום דמי נסיעות לעבודה בקלנסווה## לפנינו תביעת התובעים לתשלום קצבת נסיעות עבודה. לטענת התובעים, לאור העובדה שמקום עבודתם נמצא יותר מ -500 מטרים ממקום מגוריהם, על הנתבע לשלם להם קצבת נסיעה בסך 190 ₪ לחודש החל משנת 2006 ועד למועד הגשת התביעה, כי הוא, במשך 7 שנים. לטענת הנתבעת, התובעים אינם זכאים לקצבת נסיעות מכיוון שלא השתמשו בשום הובלה, כולל רכב פרטי בכדי להגיע למקום עבודתם, אלא הלכו ברגל, זאת לאור העובדה שלקלנסווה אין שירותי תחבורה ציבורית עירונית. לטענת הנתבעת, אם יתקבלו טענות התובעים, יש לחשב את קצבת הנסיעה שלהם לפי סכום של 97 ₪ לחודש, למשך עשרה חודשים בשנה, לאור העובדה שמדובר בתשלום כרטיס "חודשי בחינם". באזור המדובר. בענייננו, אין מחלוקת כי אין תחבורה ציבורית בתוך העיר קלנסאווה. לתמיכה בטענה זו צירף הנתבע לתצהיר עדות ראשית מטעמה תדפיס מחירון חודשי בחינם, בהסתמך על המחיר הקבוע לעיריות אום אל פאחם ובאקה אל גרביה, לאור העובדה כי אין תחבורה ציבורית בקלנסווה ולכן אין כרטיס חודשי בחינם. לאור האמור לעיל, ובהתחשב בכללים הקבועים בפסיקה ובעובדה שמדובר בנסיעה עירונית בלבד, שכן אנו דנים בעניינם של תובעים הנמצאים במרחק של יותר מ -500 מטרים ממקום עבודתם, אך כולם גרים בעיר קלנסאווה עצמה אנו קובעים כי התובעים זכאים ל- 97 ₪ לחודש. ##הכרעת בית הדין לעבודה:## לפיכך, לאור הכללים שנקבעו בפסיקה לפיה משולמת קצבת נסיעה כהוצאה שהעובד הוציא, ומכיוון שגרסת הנתבעת אינה נסתרת לגבי 10 חודשי עבודה בשנה, נוכל רק לקבוע כי קצבת הנסיעה יחושב לתקופה של 10 חודשים בלבד. ##(ב) העברת מורה בבית ספר בקלנסווה## לפנינו ערעורו של המערער, ​​לאחר מתן רשות, גם על החלטות בית הדין האזורי שניתנו בהליכים אלה, בהן הורה על הצבתו של המשיב 1 בבית הספר בקלנסאווה, ועל עניינים נוספים הקשורים להצבתו של המשיבה המשיבים, כמפורט להלן. המשיבה 1, מורה במקצועה ועובדת משרד החינוך, הגישה את תביעתה לבית הדין האזורי בתל אביב, בבקשה להעביר אותה להוראה באחד מבתי הספר הסמוכים למקום מגוריה בקלנסווה, תוך ביטול ההשמה. של המשיבים 2 ו -3 המשמשים כמורים בבית הספר. הסעיף הראשון הוא סעיף A2 לנוהל, הקובע כי המועד האחרון להעברת עובדי הוראה קבועים הוא 15.8; הסעיף השני הוא סעיף 15 לנוהל, הקובע כי משרד החינוך פטור מלספק את הנימוק לדחיית בקשת העברה. בית הדין הורה גם על משרד החינוך להעמיד את המשיב 1 כעובד הוראה בקלנסווה במקום המשיבים 2 ו -3, ככל שאין עובד הוראה אחר שהגיש בקשה למורה כמורה למתמטיקה בבית הספר המקומי, על פי התהליך. במהלך אוקטובר 2012 הגישה בקשה לצו מניעה זמני ותביעה עיקרית, במסגרתה טענה נגד דחיית בקשתה שהוגשה בפברואר 2012, להעברה כעובדת הוראה בעיירה קלנסאווה. עוד מציינת המדינה כי החלק האופרטיבי של פסק הדין יושם, ובהתאם להוראות פסק הדין הועברה לבית ספר בטייבה, ובמקומה הוצבה בבית הספר בקלנסווה בית קבע מורה עם הציון הגבוה ביותר. לכן, כאשר הוגשה בקשת ההעברה של גב 'זמירו ביום 17 בפברואר 2012, הבקשה נשוא הדיון, גב' נטור כבר שולבה כעובדת הוראה קבועה בבית הספר בקלנסווה. ##הכרעת בית הדין לעבודה:## בנסיבות אלה, המדינה צודקת בטענתה כי בקשת ההעברה שהוגשה בשנת 2012 לא הייתה צריכה להיות רלוונטית לגב 'נטור, שהייתה באותה עת עובדת הוראה קבועה בקלנסווה. ##(ג) סכסוך עבודה קיבוצי בעיר קלנסווה## ביום 26 בנובמבר 2012 הוגשה בקשה דחופה לסעד זמני וקבוע מטעם הסתדרות מעוף וההסתדרות החדשה - אזור המשולש הדרומי במסגרת בקשה למפלגה בסכסוך קיבוצי נגד עיריית קלנסווה. ביום 27 בנובמבר 2012 הגישה עיריית קלנסווה עתירה למפלגה בסכסוך קיבוצי ובקשה לצו מניעה זמני נגד הסתדרות העובדים הכללית החדשה, הסתדרות מעוף ויו"ר ועד עובדי קלנסווה. לטענת העירייה, הדרישה לחתימה על כרטיס נוכחות מעוגנת בחקיקה (סעיף 25 לחוק שעות עבודה ומנוחה, 1951; תיקון 24 לחוק הגנת השכר 1958, בהסכמים קיבוציים (סעיף 5.6 לחוקת העבודה; הסכם קיבוצי מיום 28.4.89 בין המדינה להסתדרות העובדים הכלליים החדשים) ובנהלי משרד הפנים. ##הכרעת בית הדין לעבודה:## עיריית קלנסאווה כרשות מקומית שהיא חלק מהרשות המבצעת במדינה, מחויבת לקיים את כללי המשפט החוקתי, המינהלי והציבורי, כולל הגבלות על כוחה להפר את פרטיות עובדיה. ##(ד) איחור בתשלום משכורת לעובד בקלנסווה## זו תביעתו של התובע, עובד עיריית קלנסווה, לתשלום פיצויי הלנת שכר בגין הלנת שכרו המתמשכת, מינואר 2006 ועד אוקטובר 2006. לטענת התובעת, הנתבעת שכרה מגורים שוב ושוב, החל מינואר 2006 ועד אוקטובר 2006, ללא כל סיבה מוצדקת, תוך הסתמכות על טענה כללית בדבר מצבה הכלכלי הקשה מבלי שהוכח או נתמך במסמך כלשהו. לטענת התובע, העיכוב הארוך והרציף בתשלום משכורותיו יצר מצב של חוסר כיס, וכתוצאה מכך נאלץ לפנות לבנק בבקשה לקבלת הלוואות בתנאים לא נוחים, לצורכי המחיה והפרנסה של בני משפחתו. הנתבע משלם את שכר העובדים על בסיס חודשי, למעט עיכוב קודם שהחל בינואר-פברואר 2006. הנתבע הוסיף וטען כי הטלת פיצויים בשיעור של 25% ריבית שנתית, תשלום אשר ביחס לכל עובדי הנתבעת עומד על אלפי שקלים יפגע בעקיפין בעובדים שכן התקציב המיועד למטרות אחרות יוקדש כולו לפיצוי בגין הלנת שכר. מצבה הכלכלי העגום של הנאשם, שהתבסס על ירידה בהכנסות הנתבעת מארנונה, אי העברת תקציבים ואוכלוסייה במצב סוציו-אקונומי נמוך, פגע ביכולתה לשלם את שכר עובדיה במועד. ##הכרעת בית הדין לעבודה:## לא מדובר בעיכוב קל וחד פעמי, שכן, כמפורט בסעיף 7 לכתב התביעה, עסקינן בהלנה רציפה החל מינואר 2006 וכלה באוקטובר 2006, כאשר השכר משולם חודשי ומשולם לאחר כחודשיים מהמועד הקובע. (2) מהם חובות המעביד כלפי העובד ?

החוק מטיל על כל מעסיק בקלנסווה חובה למסור לעובד הודעה לעובד על תנאי העסקה לא יאוחר משלושים ימים מהיום שהעובד התחיל לעבוד אצלו. (3) מהן זכויות עובדת בהריון ולאחר חופשת לידה ?

החוק אוסר על פיטורים בהריון בקלנסווה ללא היתר, גם במקרים בהם המעביד לא ידע כלל על ההיריון בעת ההחלטה על הפיטורים, וגם אם הפיטורים אינם קשורים להיריון. (4) האם ניתן להגביל את חופש העיסוק ?

במקרים מסוימים ניתנה למעסיק אפשרות להגביל את חופש העיסוק של עובדיו. הגבלת חופש העיסוק בקלנסווה נעשית בדרך כלל באמצעות תניית אי תחרות בחוזה עבודה כל עוד מטרתה להגן על אינטרס לגיטימי של המעביד והיא אינה חורגת מעבר לסביר. (5) מה ההבדל בין חוזה עבודה לבין חוזה רגיל ?

בחוזה רגיל היחסים בין הצדדים לחוזה בקלנסווה בדרך כלל מסתיימים לאחר חתימת החוזה, יחודו של חוזה עבודה אישי הוא בכך שהוא יוצר יחסים מתמשכים, כלומר לאחר חתימת החוזה היחסים בית הצדדים רק מתחילים ותנאיהם משתנים מעת לעת. (6) רכיבי השכר

החוק קובע שכר מינימום לעובדים וחל גם על תשלום על התלמדות בעבודה בקלנסווה, כאשר שכר יסוד הנו השכר "הרגיל" לעניין גמול שעות נוספות משמעו, השכר המשתלם בעד השעות שקדמו לשעות הנוספות.
מחשבון מיסים עיפרון ומחברת
תשלומים ישירים או בלתי ישירים המשתלמים לעובד שלא בעד פרקי הזמן שבהם לא עבד ולא העמיד עצמו לרשות העבודה הם בתחום התנאים הסוציאליים כגון: ##(א)## דמי הבראה - צו ההרחבה הכללי בדבר תשלום דמי הבראה קובע כי הזכאות לדמי הבראה, קמה רק לאחר שהשלים העובד את שנת עבודתו הראשונה. ##(ב)## דמי חגים - מענק חג הוא הטבה כספית טהורה, שממנה נהנה העובד בלבד, לכן בהיותה טובת הנאה לעובד מדובר בזכות נלווית אשר ניתנת לפדיון גם לאחר תום יחסי עובד-מעביד. ##(ג)## דמי חופשה שנתית - חוק חופשה שנתית מקנה לעובד זכות לקבל חופשה שנתית, ובמקביל מוטלת על המעביד בקלנסווה חובה לתת אותה. פדיון חופשה, המשולם מכוח חוק חופשה שנתית, תכליתו לפצות את העובד שמסיבה זו או אחרת לא ניצל בתקופת עבודתו אצל המעסיק את ימי החופשה השנתית המגיעים לו. ##(ד)## דמי מחלה - חוק דמי מחלה מעניק לעובד זכות לקבל דמי מחלה בעד תקופת מחלתו. גם כאן ראוי לשים לב שהוראות הפטור למעביד מתשלום דמי מחלה מתייחסת לדמי מחלה לפי חוק דמי מחלה ולא לפי חוקים אחרים. ##(ה)## דמי נסיעות - על המעביד החובה להשתתף בהוצאות הנסיעה של עובדיו לפי תעריף תחבורה ציבורית, גם כאשר העובד עושה שימוש ברכבו הפרטי, כאשר תקרת החזר הוצאות הנסיעה ליום עבודה נקבע בצו ומתעדכן מעת לעת. ##(ו)## תשלומי אש"ל - זכות זו אינה בגדר שכר עבודה במובן הצר של המילה, היינו תמורה בעד עבודה שנעשתה. חובת המעביד להשתתף בתשלום אש"ל במהלך תקופת העבודה אינה ניתנת לפדיון אלא אם כן הוסדרה הזכות לפדיון בחוק או בהסכם. ##(ז)## תשלומים לקרן פנסיה - כל עוד לא מתאפשר להפריש עבור העובד את ההפרשות הנדרשות לקרן הפנסיה, זכאי העובד לפיצוי בגין אי-ביצוע ההפרשה לפנסיה, כאשר גיל הפרישה בישראל הינו אחיד וקבוע ולא המתחשב בנתוניו הפרטניים של כל עובד בקלנסווה. רכיבי שכר נוספים ניתן למצוא, בעיקר בענף ההי-טק, במקרים של הסדר של הענקת אופציות לעובדים לרכישת מניות של חברה שנועד להעניק הטבה כלכלית לעובד. (6) הלנת שכר

על מנת להרתיע מעבידים בקלנסווה מלא לשלם לעובדים את שכרם בזמן ולמנוע מקרים של הפרשי שכר בין השכר שהעובד קיבל לבין השחר שמגיע לו, חוק הגנת השכר קבע כי במקרה של הלנת שכר לעובד ישולמו לו פיצויים.
יד כותבת שיק
(7) שעות עבודה ומנוחה

##(א) שעות נוספות ## - לנוכח הגידול בהיקף התופעה של התעלמות מעבידים בקלנסווה מחובות רישום שעות עבודה המגמה כיום בעניין הוכחת שעות נוספות של עובד היא לקבוע כי בהעדר רישומים בקשר לעבודתו של העובד ע"י המעביד כמתחייב מהוראות החוק, יועבר נטל ההוכחה על שעות נוספות למעסיק. ##(ב) עבודה בשבת ## - תכלית איסור העסקה בשבת היא סוציאלית, תכלית זו באה לחייב את העובד לנוח שלושים ושש שעות בשבוע עבודה. התכלית השנייה היא תכלית המבקשת לשמר את צביונה היהודי של מדינת ישראל. ##(ג) הפסקה בעבודה## - החוק מחייב את המעביד להעניק לעובד הפסקות בעבודה. המונח "הפסקה" הקבוע בחוק שעות עבודה ומנוחה תלוי במכלול העובדות של כל מקרה. ##(ד) עבודה בחגים## - זכות עובד יומי לדמי חגים בגין עבודה בחג אינה מעוגנת בחוק כלשהו. זכות זו יכול ותבוא מהסכם קיבוצי, צו הרחבה ##(ה) עבודת לילה ## - חוק שעות עבודה ומנוחה מגדיר "עבודת לילה כעבודה ששתי שעות ממנה, לפחות, הן בתחום השעות שבין 22 ובין 06.00. (8) שימוע לעובד לפני פיטורים

מהי זכות השימוע ? זכות שימוע לעובד היא זכותו לדעת מהן הטענות המועלות כלפיו, ולהשמיע את טענותיו בפני הגורם שאמור להחליט על פיטוריו ולנסות לשכנעו להחליט אחרת. כנגד חובתו של המעביד בקלנסווה לערוך לעובד שימוע טרם פיטוריו, ניצבת חובתו של העובד להופיע להליך השימוע, אי התייצבות לשימוע - משמעות אי התייצבות לשימוע היא ויתור של העובד על זכות הטיעון
צל אל אדם מפוטר מאחורי דלת ואדם שמחזיק את הראש
(9) פיטורים

השכר הקובע לפיצויי פיטורים מחושב בדרך כלל לפי ממוצע 12 החודשים האחרונים לעבודתו ועל מנת לזכות בתביעתו, על העובד להוכיח כי תקופת ה"הפסקה" לא הביאה לקטיעת רצף העבודה לצורך פיצויים. חוק פיצויי פיטורים מכיר ברציפות בעבודה לא רק אצל אותו מעביד אלא גם במקום עבודה אחד. במקרה של פיטורים שלא כדין הסעד אותו ראוי להעניק לעובר - פיצויי פיטורים בלבד או אכיפתם של יחסי העבודה, וכן היקפה הראוי של האכיפה - נתון לשיקול דעתו של בית הדין לעבודה.
פיטורים של אדם במשרד
(10) יחסי עובד מעביד

במשפט הישראלי למונח יחסי עובד מעביד אין הקלנסווה מוחלטת ומובנו של מונח זה משתנה עם ההקשר בו הוא מופיע. קיימים 3 סוגים של עובדים: "עובד", "משתתף חופשי" ו"עצמאי", כאשר רק "עובד" זכאי לזכויות ולהגנות שמקנה משפט העבודה ואילו "משתתף חופשי" ועצמאי אינם זכאים להן. (11) אפליה הטרדה מינית ופגיעה בפרטיות עובדים

לבית הדין לעבודה סמכות לדון בתביעות הטרדה מינית בעבודה, תביעה מכח החוק למניעת הטרדה מינית בעבודה באזור קלנסווה יכולה להיות מוגשת כנגד המטריד, על עצם מעשה ההטרדה, וכנגד המעביד, כמי שנושא באחריות בהתאם לחוק. (12) ארגוני עובדים

זכות ההתארגנות במישור יחסי העבודה הקיבוציים בישראל מוגשמת באמצעות ארגון עובדים יציג אחד העומד בתנאים הנדרשים בחוק, והמוגדר כ"ארגון העובדים היציג" והוא זה אשר יכול להיות צד להסכם קיבוצי מול המעסיק ותפקידו בין היתר לדאוג להשוואת תנאים בין עובדים שונים בקלנסווה. (13) סוגיות נוספות בדיני עבודה

##(א) ##עובדי מדינה בקלנסווה - על המדינה כגוף שלטוני חלה חובה מוגברת לנהוג , ללא שיקולים זרים, על פי כללי הצדק הטבעי וללא ניגוד אינטרסים, אך לא תמיד זהו המצב. קיימים מקרים בהם בית הדין לעבודה יבחן את סבירות ההחלטה של המדינה כגון העברה יזומה של עובדי הוראה, שכר עידוד, אישור שקילות לתואר לצורכי שכר, קיצור תקופת צינון ועוד. ##(ב)## עובדי שטחים - חוקי מדינת ישראל לא חלים באזור יהודה ושומרון אלא מוחלת בו תשתית המורכבת מן הרובד של הדין הירדני, ומצווים שהוציא המפקד הצבאי מתוקף הסמכות שהוקנתה לו על פי כללי המשפט הבינלאומיים. ##(ג) ## דיני עבודה בקיבוצים - "חבר קיבוץ" לא מוגדר כ"עובד" של הקיבוץ כשהוא מועסק במסגרת סידור העבודה הפנימי של הקיבוץ. במסגרת זו, חבר הקיבוץ לא מקבל "שכר" תמורת עבודתו. הקיבוץ לא משלם לו משכורת, לא מנפיק לו תלושי שכר ולא משלם לו זכויות סוציאליות. ##(ד) ## זכויות עובדים בפירוק חברה בקלנסווה - קיימים מקרים בהם חברה נסגרת מבלי ששילמה לעובדיה את שכרם, במקרים מסוימים בית המשפט יכול לחייב את בעלי החברה באופן אישי לחובות העובדים בהליך המכונה "הרמת מסך", אולם הרמת מסך בדיני עבודה תיעשה רק במקרים חריגים.

 

בקשה מעובד לחתום על טופס תקינות רכבים - הרעת תנאי עבודה

פסק דין 1. התובע עבד אצל הנתבעת בסניפה בטייבה מיום 22.10.93 ועד להתפטרותו ביום 26.8.96. בפנינו תביעתו של התובע לפיצוי פיטורים בעילה של התפטרות עקב הרעת תנאים מוחשית וכן תביעה נוספת לתשלום פדיון ימי חופשה. תביעה אחרת לתשלום אחוזים מהכנסות הנתבעת ממע"צ, נמחקה על ידי התובע במהלך הדיון. 2. א. לגירסתו של התובע בחודש יוני 96 כשעבד בפרוייקט לסלילת כביש עוקף קלקליה, פרוייקט שבוצע עבור מע"צ,בקש ממנהלת סניף הנתבעת בטייבה גב' כיראם בלעום סיוע בכח אדם. בקשה זו באה בעקבות תלונות שהופנו כלפיו מטעם קבלן הפרוייקט ומטעם בוחן של מע"צ. מנהלת הסניף סרבה להצעה זו בצורה מעליבה. בשלב מאוחר יותר החלה מנהלת הסניף לשלוח עובד אחר לצורך עזרה לתובע בעבודתו, אולם היתה קוראת לו לבצע עבודה במקומות אחרים כך שבפועל נוכחתו באתר הייתה על הנייר בלבד. מספר ימים לאחר מכן ביקש התובע ממנהלת הסניף, כי תשחררו באופן זמני מתפקידו כקצין רכבים על מנת שיוכל להתפנות לעבודתו באתר אולם בקשתו לא נענתה. למחרת נתבקש התובע על ידי מנהלת הסניף לחתום על טופס תקינות רכבים לאחר הבדיקות שהיה מבצע, דבר שלא היה עושה קודם לכן והוא סרב הואיל ואין לו את הידע הדרוש לכך. מנהלת הסניף לא קיבלה את עמדתו של התובע,התפרצה בלשון מעליבה נגדו בנוכחות שאר העובדים והודיעה על סיום יום עבודתו למחלקת כח אדם. התובע נעדר יום אחר מהעבודה וכשחזר נדרש להפקיד את הרכב שהיה צמוד לעבודתו ונלקחה ממנו עבדותו הרגילה באתר. סידור העבודה של התובע שונה והוא נשלח למשימות לא שגרתיות שלא ביצע בעבר. הרכב בו מדובר שימש בעיקרון רק לצרכי העבודה אולם לעיתים גם לצרכים פרטיים בתוך קלנסווה לפי אישור עקרוני של המנהל. התובע שהה בחופשת מחלה 13 יום במחצית הראשונה של חודש אוגוסט 96 ולאחר שחזר ניסה לשפר את יחסי העבודה אולם ללא הועיל. התובע היה יושב ללא מעש ולא קיבל סידור עבודה. הרכב לא הוחזר לו והוא נאלץ לבוא בכוחות עצמו לעבודה מקלנסווה לטייבה מאחר ומנהלת הסניף הורתה לעובדים תושבי קלנסווה שלא לקחת את התובע לעבודה. התובע פנה למנהלת הסניף ולמר מרדכי נאמן בעלה של מנהלת הנתבעת ובעצמו מנהל בה, ליתן לו מכתב פיטורים ולשלם לו את זכויותיו, אולם בקשתו נדחתה. ב. גירסתה של הנתבעת ניתנה בתצהירו ובעדותו של מר מרדכי נאמן. לטענתו לא היה מקום לבקשת התובע לקבל סיוע של עובד אחר באתר והגורם היחיד שיוכל היה לפנות בבקשה היה מע"צ. בעקבות הוראתו של מר נאמן שלא להענות לבקשתו של התובע לפטרו מהנתבעת, דווח מר נאמן על ידי מנהלת הסניף, כי התובע משתמט מעבודתו בתואנות שונות, מאחר להגיע לעבודה ועוזב את מקום העבודה בטרם עת וללא אישור. מר נאמן הורה למנהלת הסניף לא לתת רכב לתובע כל עוד איננו מתפקד כנדרש. באשר לדרישה לבדיקה מכנית של כלי הרכב, הרי שלא מתבצעת בדיקה מסוג זה בנתבעת אלא במוסך אצל אנשי מקצוע. לגבי הרכב שהיה אצל התובע זה הועבר למי שהחליף את התובע באתר. התובע נעדר לסרוגין מעבודתו בחודשים יולי- אוגוסט 96 והדבר חייב להחליפו בעובד אחר. התובע קיבל עבודתו מזדמנות ואם לא היתה עבודה לא היה עושה כלום. 3. מכח סעיף 11 (א) לחוק פיצוי פיטורים, התשכ"ג - 1963, רואים התפטרות עובד "מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה" כפיטורים לעניין חוק פיצויי פיטורים. בדב"ע נו / 3-127 אוריינט קולור בע"מ נ. פנחס מזרחי (טרם פורסם) נקבע, כי נטילת תפקיד אחראי מעובד מהטעם שעמד על זכויותיו הוכר כהרעת תנאים מוחשית אף אם לא היתה פגיעה בשכרו. מהנתונים שבפנינו עולה, כי התובע הועבר לעבודה מהאתר לעבודה אחרת וקיבל עבודות מזדמנות ולפעמים לא היה עושה כלום. בהמשך לכך נשלל ממנו הרכב שעמד לרשותו לפחות כדי להגיע ממקום מגוריו למקום העבודה. נסיבות אלו הינן,בגדר הרעה מוחשית בתנאי העבודה אשר בגינן זכאי היה התובע להתפטר וזכאי הוא לפיצוי פיטורים. הנתבעת לא הוכיחה, כי העברתו של התובע מהעבודה באתר נעשתה בשל גורמים התלויים בתובע. לא הוצגו כרטיסי עבודה או מסמכים אחרים להוכיח את העדרותו את התובע בחודשים יולי- אוגוסט 96. ככל שהתובע נעדר הרי היה זה בשל מחלה ועל סמך אישורי מחלה. שכר היסוד של התובע היה בסך 3,200 ש"ח (סעיף 2 לרשימת המוסכמות) ועל כן, זכאי הוא לפיצוי פיטורים בסך 9,067 ש"ח. מצאנו כי הסכום לא שולם בשל חילוקי דעות של ממש ועל כן,אין אנו מחייבים את הנתבעת בפיצויי הלנת פיצוי פיטורים. 4. הנתבעת הודתה בחובה לשלם 3 ימי פדיון חופשה שנתית ועל כן, אנו מחייבים את הנתבעת בתשלום 369 ש"ח בגין פדיון חופשה שנתית. 5. לאור האמור, הננו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים: א. פיצוי פיטורים בסך 9,067 ש"ח. ב. פדיון חופשה שנתית בסך 369 ש"ח. לסכומים הנ"ל יתווספו הפרשי הצמדה וריבית מיום 27.8.96 ועד ליום התשלום בפועל. בתביעתו המקורית כלל התובע תביעה בסך 28,000 ש"ח בגין תשלום אחוזים מהכנסות הנתבעת ממע"צ. לתביעה זו לא היה יסוד ועם תחילת ישיבת ההוכחות השניה, ביקש התובע למחוק תביעתו זו . מחקנו אותה ללא צו להוצאות. לוקחים אנו נושא זה בחשבון עם סיום ההליך ועל כן, אין אנו עושים צו להוצאות. דיני עבודה