תביעה עובד נמל שינוי דרגה ימאי - רב חובל - תוספת ניהול, תוספת ראש ענף

דרך מקובלת להעמיק בדיני עבודה וזכויות עובדים היא עיון בפסקי דין להלן תקציר נרחב של פסק דין שניתן ע"י השופטת יהודית גלטנר-הופמן בבית הדין לעבודה בבאר שבע בעניין תביעה עובד נמל שינוי דרגה ימאי - רב חובל - תוספת ניהול, תוספת ראש ענף הרקע להגשת התביעה : בפנינו מונחת תביעתו של התובע, "רב חובל גוררת", שעבד בנמל אילת ופרש לגמלאות ביום 31/10/05, לשינוי דרגתו מדירוג "ימאים" לדירוג "רבי חובלים" ובעקבות כך לשלם לו שכר וזכויות נילוות לתקופה בת 7 שנים. כמו כן, תובע התובע, ללא קשר לתביעתו לשינוי דרגתו ושכרו לשכר "רבי חובלים", לקבל תוספות שכר ונלווים שונים כגון תוספת ניהול ותוספת ראש ענף בטענה, כי הנתבעת היפלתה אותו לרעה, כאשר לא שילמה לו הזכויות הנ"ל, אם כי קודמיו בתפקיד ו/או מקביליו בנמלים אחרים, זכו לזכויות אלה התובע ציין בתביעתו ובתצהירו, כי אין ביכולתו לחשב באופן מדויק את הסכומים בגין השוואת תנאי שכרו על פי הדירוג הנתבע ועל כן תבע סכומים משוערכים בסך של 336,000 ₪ נטו (לפחות) בגין 7 שנות עבודתו וביקש לחלק הדיון לשני שלבים, בשלב הראשון לקבוע זכויותיו לקבלת הפרשי השכר והתוספות ובשלב השני, לחייב את הנתבעת להמציא במסגרת בירור חשבונות פרטים לגבי הפרשי השכר ולאחר הבירור לחייב הנתבעת בהתאם העובדות : התובע החל עבודתו ברשות הנמלים ב-28/7/1969 כמכונאי בנמל אילת. בתחילה שולם שכרו לפי דירוג פועלים והחל מ-21/10/74 החל לקבל שכרו לפי דירוג ימאים עד לצאתו לגמלאות ביום 31/10/05 (נספח ה' לתצהיר איציק כוחיי). התביעה הוגשה טרם פרישתו של התובע לגמלאות. ביום 10/3/93, הוסמך התובע ל"חובל גוררת" (תעודת הסמכה מטעם משרד התחבורה מינהל ספנות הנמלים - נספח א' לכתב התביעה). ביום 7/5/1998 נבחר התובע במסגרת מכרז פנימי של נמל אילת לתפקיד "רב חובל גוררת". בכתב המינוי נרשם, כי התפקיד הינו בדירוג ימאים. (נספח ז' לכתב ההגנה המתוקן). התובע הוסמך על ידי משרד התחבורה ל"חובל גוררת" בלבד, אך לא הוסמך לתפקיד "רב חובל גוררת" או "רב חובל" על ידי משרד התחבורה, על פי האמור בתקנות הספנות (ימאים) תשס"ב - 2002. מדובר בתפקידים בעלי הכשרה שונה ובחינות הסמכה שונות. (סעיף 4 לתצהיר גיא גילרון - רב חובל נמל אילת וראש מח' ים בנמל אילת). רב חובל נמל אילת, שהינו גם ראש מח' הים, הינו בעל תעודת הסמכה כ"רב חובל" מטעם משרד התחבורה על מערכת היחסים שבין הצדדים חלים הוראות הסכם העבודה הקיבוצי המיוחד לעובדי רשות הנמלים שנחתם בין רשות הנמלים בישראל לבין הוועד הפועל של ההסתדרות הכללית (להלן: "הסכם 1966"). הסכם 1966 מפרט בסעיף 123 רשימת הדירוגים השונים הקיימים בנתבעת ובכלל זה בסעיף 123 ה' - דירוג ימאים ובסעיף 123 ט' - דירוג נתבים, רבי חובלים ומכונאים ראשיים" (להלן: דירוג "רבי חובלים" או "דירוג נתבים"). בנוסף, נחתמו בנתבעת, מעת לעת, הסכמי שכר עם סקטורים שונים בנתבעת. הסכמים אלה נחתמו עם נציגות העובדים (ההסתדרות) באמצעות מועצת הפועלים ו/או האגף לאיגוד מקצועי. למשל, הסכם קיבוצי מיוחד בין רשות הנמלים ובין נציגי עובדי מח' הים בנמל אילת (נספח ב' לתצהיר מר כוחיי). הסכם קיבוצי מיוחד מיום 28/7/02 בין רשות הנמלים ובין נציגות עובדי הגוררות בנמל אילת (להלן: "הסכם 2002") (נספח ג' לתצהיר מר כוחיי). ההסכמים הנ"ל חלים על עובדי העגינה והגוררות הכלולים בדירוג הימאים, אשר התובע נמנה עליהם ושמו אף פורט בנספח ל"הסכם 2002" נספח ה' להסכם טענות התובע : התובע טוען, כי מתוקף תפקידו כ"רב חובל גוררת", זכאי לשכר של דירוג "רבי חובלים", שכן במסגרת הגדרת הדירוג, בסעיף 123 ט' להסכם 1966, אין כל פיצול או הבחנה בין התפקידים השונים בדירוג הנ"ל ומדובר בדירוג אחיד לכל סוגי רבי החובלים, הנתבים והמכונאים הראשיים שבנתבעת. התובע אינו חולק על העובדה, כי לא מונה ל"רב חובל גוררת" על ידי משרד התחבורה אך טוען, כי במסגרת מילוי תפקידו כ"רב חובל גוררת", ביצע חלק מהתפקידים של רב חובל "מוסמך" למשל יציאה מספר פעמים מחוץ למים הטריטוריאלים של מדינת ישראל באישור משרד התחבורה. גוררת נכללת בהגדרת "כלי שיט", על פי סעיף 1 לחוק הספנות (ימאים) תשל"ג - 1973, התובע בתפקידו כ"רב חובל גוררת", שימש כקברניט, היינו מי שבידו הפיקוד על כלי השיט, כאשר כל אנשי הצוות כפופים לו, תפקיד זהה לתפקידו של "רב חובל". הנתבעת היפלתה לרעה את התובע בשכרו ובזכויותיו, משלא העניקה לו דירוג "רבי חובלים", ותוספות שונות, כגון תוספת ראש ענף ותוספת ניהול, כאשר לעובדים אחרים במעמדו ואף פחות מכך, הוענקו הטבות אלה ולעתים בעקבות תביעות משפטיות שהוגשו על ידי חלק מהם התביעה הוגשה סמוך למועד פרישתו של התובע לגמלאות, שכן לא ידע על קיומו של דירוג "רבי חובלים" קודם לכן. כך גם באשר להטבות הנוספות שתבע בתביעתו והדבר נודע לו לאחר שפנה לבא כוחו להתייעץ בדבר זכויותיו ושבעקבות כך הוגשה תביעתו. התובע פנה למנהל הנמל ולאנשי הנהלת הנתבעת בדרישה להשוואת תנאי שכרו, אולם התעלמו מפניותיו טיעוני הנתבעת : דירוג "רבי חובלים" כהגדרתו בסעיף 123 ט' להסכם 1966, חל אך ורק על "רב חובל נמלי", היינו בעל הסמכה ממשרד התחבורה. כך יושם הסעיף על ידי הצדדים ליחסי העבודה במשך כ-40 שנה בכל נמלי הארץ. תכלית הסעיף הנ"ל לא הייתה מתן דירוג לכל עובד המשיט או אחראי על כל כלי שייט, (היינו רב חובל בתפקיד ולא בהסמכה) אם אינו "רב חובל" מוסמך, אלא לקבוצה קטנה ומסוימת של עובדים. הדירוג הגבוה הנ"ל לא נועד לכלול כל רב חובל אם לא הוסמך ככזה ונקלט לתפקידו בתקן הכולל דירוג זה. התובע מונה ל"רב חובל גוררת" בחודש מאי 1998 בדרוג ימאים - נספח ז' לכתב ההגנה המתוקן בנתבעת מעולם לא נכללו בדירוג "רבי חובלים" עובדים ששימשו בתפקיד של "רב חובל גוררת" (סעיף 6 - 7 לתצהיר אידה שפירא). תקני כוח אדם ברשות הנמלים קבעו מאז ומעולם, כי "רבי חובלים בגוררות" בכל הנמלים מדורגים בדירוג ימאים. הדבר בא לידי ביטוי גם בשורה של הסכמים קיבוציים סקטוריאליים שנחתמו בין רשות הנמלים ובין עובדי מחלקת הים בנמל אילת. התובע לא מחה על כך במהלך כל תקופת עבודתו עד סמוך לפרישתו, לפיכך מנוע מלטעון נגד הדירוג והדרגה. התובע לא הוכיח הבסיס העובדתי והמשפטי לתביעתו בדבר השוואת תנאי שכרו לעובדים המקבילים לו בתפקיד בנמלים אחרים. תביעתו ל"תוספת ענף" פורטה רק בסיכום טענותיו. תוספת הניהול הינה בבחינת תוספת אישית המעוגנת בהסכמים קיבוציים מיוחדים בכל נמל ונמל הנתבעת אינה רשאית להסכים לשינוי בדרגתו ובתנאי, אלא באישורו של הממונה על השכר לאור הוראת סעיף 29 לחוק יסודות התקציב. התובע לא כימת תביעתו ולא עלה בידו לבסס את סכום התביעה, למרות שניתנה לו הזדמנות לעשות כן, אם אכן היה נוקט בהליכי ביניים ראויים ומשלא עשה כן אין לו להלין אלא על עצמו העדויות : התובע הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו. מטעם הנתבעת הוגשו תצהיריהם של איציק כוחיי, ממלא מקום ראש מחלקת משאבי אנוש בנמל אילת; אידה שפירא, המשמשת מאז שנת 1975 בתפקידים שונים במחלקות שונות בתחומי שכר וכוח אדם ומשנת 2000 כממלאת מקום ראש ענף משאבי אנוש ברשות הנמלים ועובדת בנתבעת; יצחק בלומנטל המשמש משנת 2000 בתפקיד סגן למינהל משאבי אנוש בנמל אשדוד; יעקב לטבינסקי המשמש כראש מחלקת משאבי אנוש בנמל חיפה. איציק כוחיי הצהיר, כי מדובר בתביעה מסדרת תביעות של עובדים שלאחר עשרות שנות עבודה בדירוג שכר מסוים הגישו תביעה ערב פרישתם לגמלאות בטענה, כי זכאים לשכר לפי דירוג גבוה יותר העד הצהיר, כי לפי מיטב ידיעתו אין בארץ רב חובל גוררת אחד המקבל את שכרו לפי דירוג נתבים. בנמל חיפה קיבל הדבר ביטוי בהסכם קיבוצי מיוחד מיום 1.9.01. המצהיר הדגיש, כי במשך כל השנים, מלבד תקני הרשות, גם במכרזים השונים לתפקיד "רב חובל גוררת" שפורסמו על ידי הרשות, נקבע באופן ברור, כי מדובר בתפקיד המדורג בדירוג הימאים, ועל יסוד הסכמה זו נחתמו ברשות הסכמי שכר מעת לעת. עובדי הגוררות הינם סקטור של עובדי מחלקת הים, עליהם חלים הסכמי מחלקת הים שנחתמו מול נציגות העובדים של מחלקה זו. מוסכמה זו אינה ייחודית לנמל אילת, אלא ידועה ומושרשת בכל הנמלים התובע נהנה במהלך שנות עבודתו מהטבות שכר בדירוג הימאים שאין לעובדים בדירוג הנתבים (רבי חובלים). תוספת הניהול הינה תוספת ייחודית ואישית מכוח הסכם קיבוצי מיוחד. אידה שפירא, הצהירה, כי הייתה מעורבת במו"מ שעניינו יחסי עבודה קיבוציים ברשות הנמלים ומכירה את הסכם 1966, לרבות אופן יישומו בנמלים השונים. הגב' שפירא הצהירה, כי קיימת אבחנה בין דרוג ימאים ובין דירוג נתבים, מזה עשרות שנים ברשות הנמלים. תקני כוח האדם ברשות הנמלים קבעו מאז ומעולם, כי רבי חובלים בגוררות בכל הנמלים מדורגים בדירוג ימאים. לעומת זאת, מיום חתימת הסכם 1966, הצדדים להסכם פירשו אותו כך שדירוג הנתבים חל אך ורק על נתבים, רב חובל הנמלי שהוא רב חובל על פי הסמכתו על ידי משרד התחבורה וכן על המכונאי הראשי של כל נמל. כמו כן ציינה, כי החל משנות ה-80' דירוג הנתבים אינו חל על רב חובל כלשהו, בין רב חובל נמלי ובין רב חובל של גוררת, שכן רבי החובלים הנמליים מדורגים בדירוג מנהלי-בכירים. אם תתקבל גרסת התובע, על כל נמל יהא לשנות את דירוג השכר לעובדים שתפקידם מקביל לתפקידו ומדובר בהפרשי שכר בסך של 5,200 ₪ לחודש והפרש בסכום הגמלה בסך של כ-3,600 ₪ לחוד יצחק בלומנטל, הצהיר כי הכיר היטב את הסכם 1966 וחלק על פרשנותו של התובע. העד חזר על הגרסה, כי רבי חובלים וגוררות, מאז ומעולם בכל הנמלים מדורגים ב"דירוג ימאים". כמו כן הדגיש, כי אין בנמל אשדוד ולו רב חובל גוררת אחד המקבל את שכרו לפי דירוג נתבים. גרסת התובע סותרת את התנהגות הצדדים במשך שנים רבות, כפי שקיבלה ביטוי גם בהסכמים הקיבוציים. יעקב לטבינסקי הצהיר, כי אין בנמל חיפה רב חובל גוררת אחד המקבל את שכרו לפי דירוג נתבים. גיא גילרון המשמש כרב חובל הנמל וראש מחלקת ים בנמל אילת, הוסיף בתצהירו, כי התובע זכאי לשכר בהתאם לתקן שנקבע לתפקידו. העד פרט את ההבדלים בדרישות התפקיד בין "רב חובל מוסמך" לבין "רב חובל גוררת" על פי תקנות הספנות (ימאים) תשס"ב המחלוקות : הצדדים חלוקים בשתי סוגיות עיקריות: א. האם התובע זכאי לתשלום שכר וזכויות על פי הדירוג הידוע בשם "דירוג נתבים, רבי חובלים ומכונאים ראשיים" - (להלן: "דירוג רבי חובלים") על פי הגדרות הסכם 1966. ב. האם זכאי התובע לתוספת ראש ענף ותוספת ניהול הנובעת מהשוואת תנאיו לקודמיו בתפקיד או למקביליו בתפקיד מכוח הסכם ו/או נוהג ו/או מקור אחר עמ' 7 וסעיף 64 לסיכום טענות התובע האם זכאי התובע להיכלל בדירוג רבי חובלים : בסעיף 122 להסכם 1966 נקבע, כי: "אם לא נאמר אחרת בהסכם זה, ישולם שכרו של כל עובד בהתאם לאחד הדירוגים המנויים לקמן כפי שתוקפם ברשות מזמן לזמן". סעיף 123 להסכם 1966 מפרט את רשימת הדירוגים הנהוגים בנתבעת המתפלגים ל-9 קבוצות (סעיף א-ט). הסעיף הרלוונטי למחלוקת הנוכחית הינו סעיף ט' שעניינו: "דירוג נתבים, רבי חובלים ומכונאים ראשיים", היינו דירוג "רבי חובלים" או דירוג נתבים המצב המשפטי : הנחת היסוד היא, כי בית הדין לא יתערב בתוכנו של ההסכם הקיבוצי, בהיותו מקור של משפט אוטונומי בתחום העבודה, המטיל חובות ומעניק זכויות לצדדים להסכם (ע"ע 300031/98 התעשיה האוירית לישראל - יהודה מורג, פד"ע לה 281). מאחר ו"בהסכם ובהסדר קיבוצי ישנה מורכבות רבה והתנאים השונים מהווים חלק ממכלול, בו כל פרט הינו חלק ממערכת איזונים ופשרות... יתר על כן, מאחר והסכמים מעין אלו נוגעים לציבור רחב, יש להתחשב בכך שגורמים רבים מסתמכים על תוכנם". (בג"ץ 104/87 נעמי נבו - בית הדין הארצי לעבודה והסוכנות היהודית, פד"י מד (4) 749. לפיכך, התנהגות הצדדים במשך השנים מעידה על הפרשנות הנכונה שיש ליתן להסכמות שביניהם. (עס"ק 1014/01 הסתדרות העובדים הכללית החדשה - אל אופ תעשיות אלקטרו אופטיקה בע"מ, לא פורסם). במלאכת הפירוש של הסכם קיבוצי נודעת חשיבות רבה לדרך בה יושם במשך שנים רבות, שכן דרך זו מצביעה על אומד דעתם של הצדדים כמו גם על הבנת ההסכם על ידי הגופים שכרתו אותו ולפיכך נפסק, כי: "אין מקום לפרש הסכם קיבוצי בניגוד לדרך בו יושם תקופה ארוכה, בפרט כאשר ארגון העובדים החתום על ההסכם מבכר שלא להגיש בקשה לקביעת פירוש אחר" (ע"ע 1249/02 עיריית ירושלים - שלמה כהן (לא פורסם). ס"ק 1005/02 ההסתדרות הכללית החדשה - בזק - החברה הישראלית לתקשורת בע"מ - נספח ב' לסיכומי הנתבעת בהתאם לפסיקה, על פירושו של הסכם קיבוצי חלים דיני החוזים הרגילים, ובראשם ההוראה שבסעיף 25(א) לחוק החוזים (חלק כללי), שעל פיו יפורש הסכם על פי אומד דעתם של הצדדים. רק מקום שאומד דעתם של הצדדים אינו עולה מההסכם עצמו, יתייחס בית הדין לנסיבות העניין (כלשון סעיף 25, כאמור). (בג"ץ 306/86 מדינת ישראל - בית הדין הארצי ובניטה, פ"ד מא(2) 639; דב"ע מט/3-55 תמר בשיסט - קרית אתא, פד"ע כא 221; דב"ע מח/4-22 ההסתדרות הכללית - מדינת ישראל, פד"ע יט 461). מקום בו מדובר בפירוש הסכם קיבוצי מיוחד, ההתייחסות לנוהג, למערכת יחסי העבודה הקיבוציים ולהקשר התעשייתי, צריך שתהיה בעדיפות ראשונה לאלה הקיימים במישור המפעל שעליו חל ההסכם, כפי שניתן להם ביטוי ביחסים הקיבוציים. (דב"ע לד/3-68 ארגמן בע"מ - ישעיהו קורניצקי, פד"ע ו 103; דב"ע לד/3-32 קרן קיימת לישראל - יוסף רווח, פד"ע ה 337; דב"ע מח/4-29 ההסתדרות הכללית - בזק חברה ישראלית לתקשורת בע"מ, פד"ע יט 529). טענת התובע, כי אין בהסכם 1966 הבחנה בין "רב חובל גוררת" לבין "רב חובל" על כל כלי שיט אחר, או כי דירוג "רב חובלים" חל רק "רב חובל" בעל הסמכה מטעם משרד התחבורה התובע תומך טיעוניו בפסק דין שניתן על ידי בית הדין הארצי בדב"ע נד 9-3 תביעתו של ישראל יניב - רשות הנמלים (פסק דין מיום 27.10.94) (נספח א' לסיכום טענותיו). בפסק הדין הנ"ל נקבע, כי התובע, באותו מקרה ששימש כמכונאי ראשי בגוררת זכאי לקבל שכר על פי הדירוג שפורט בסעיף 123 ט', הינו "נתבים, רבי חובלים ומכונאים ראשיים", ונדחו טענות הנתבעת, כי הדירוג הנ"ל חל רק על מכונאי ראשי של נמל ים היינו, של מחלקת הים או מכונאי החבר בארגון קציני הים (סעיף 17-16 לפסק הדין). התובע מבקש להקיש מפסיקה זו לעניין ההבחנה של הנתבעת, במקרה שלפנינו, היינו בין "רב חובל" ו"רב חובל גוררת" ולדחות את טענת הנתבעת הנתבעת (רשות הנמלים), בתביעתו של יניב, הגישה בג"ץ על פסק הדין של בית הדין הארצי. בפני בג"ץ הגיעו הצדדים להסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין לפיו, קיבל יניב, הפרשי שכר בגין תקופת העבר וגמלה לפי משכורת בדירוג נתבים, על כל מרכיביה כמקובל ברשות הנמלים והוסכם, כי פסק הדין של בית הדין הארצי (דב"ע נד/9-3), לרבות פסק הדין האזורי שבגינו הוגש הערעור ונידון בדב"ע נד/9-3, יבוטלו (נספח ב' לסיכומי התובע). בפנינו, חלוקים הצדדים באשר למשקל הראייתי שיש ליתן לפסיקת בית הדין הארצי שבוטל בבג"ץ אך התובע אינו חולק, כי פסק הדין של בית הדין הארצי שבוטל, אינו מחייב כיום כהלכה, אך טוען, כי לא ניתן להתעלם מהאמור בו וטוען, כי פסק הדין של בית הדין הארצי תומך בפרשנותו לסעיף 123 ט' להסכם 1966 (ס' 38 לסיכום טענותיו). מנגד טענה הנתבעת, כי פרשנות בית הדין הארצי לסעיף 123 ט' להסכם 1966, בפסק דין יניב, ניתנה כאשר הטענה, הועלתה רק בשלב הערעור מבלי שניתנה לנתבעת אפשרות להביא ראיות להתמודד עם הטענה. ואכן מקריאת פסק הדין הנ"ל, צוין הדבר מפורשות בפסק הדין בפסק דין יניב, נקבע, בין היתר, כי הסכם קיבוצי יש לפרש מתוך ד' אמותיו ובהיות לשונו ברורה אין להיזקק לכתבים או לראיות חיצוניות ואין להוציא מקרא מידי פשוטו. במקרה שלפנינו, אין מקום לפרש את הוראת סעיף 123 ט' על פי פירוש מלולי דווקני בלבד, אלא על פי הפסיקה, יש לבחון את הוראות ההסכם בשלמותן, לרבות מתן משקל לתכליתו, ההקשר התעשייתי ודרך יישומו החל ממועד כריתתו. טענות התובע לפרשנות הסעיף אינן עולות עם הפירוש ויישום הסעיף על ידי הצדדים ליחסי העבודה, במשך שנים רבות. יש לתת משקל לדרך היישום והפרשנות על ידי הצדדים, בפרט כאשר מדובר בהסכם קיבוצי מיוחד ואכן, מראיות הנתבעת עולה, כי הצדדים להסכם 1966, נהגו ופרשו את הדירוג הנ"ל, כדירוג החל רק על "רב חובל" בעל הסמכה. נטען מפי עדי הנתבעת ולא נסתר, כי ממועד חתימת ההסכם ובמשך כארבעה עשורים, לא נכללו בדירוג הנתבים עובדים ששימשו בתפקיד של "רב חובל גוררת" (סעיף 7-6 לתצהיר אידה שפירא ועדותה בעמ' 15 לפרוטוקול מיום 18.6.06; סעיף 19 לתצהיר איציק כוחיי). טענת התובע, כי העדים הנ"ל לא היו קשורים ולו בקשר רופף לאותו הסכם ולפיכך אין ליתן משקל לעדותם, יש לדחות. העדים הנ"ל העידו על אופן יישומו של ההסכם מאז כריתתו, מידיעתם, ניסיונם והתפקידים שמילאו בנתבעת. עדי הנתבעת הצהירו, כי תקני כוח האדם ברשות הנמלים קובעים באופן ברור, כי רבי חובלים בגוררות בכל הנמלים מדורגים בדירוג ימאים וכי מיום חתימת "הסכם 1966", הצדדים להסכם פירשו אותו כך יצחק בלומנטל הצהיר, כי הכיר היטב את הסכם 1966 וחלק על פרשנותו של התובע. העד חזר על הגרסה, כי רבי חובלים וגוררות, מאז ומעולם בכל הנמלים מדורגים ב"דירוג ימאים". כמו כן הדגיש, כי אין בנמל אשדוד ולו רב חובל גוררת אחד המקבל את שכרו לפי דירוג נתבים. גרסת התובע סותרת את התנהגות הצדדים במשך שנים רבות, כפי שקיבלה ביטוי גם בהסכמים הקיבוציים. ואכן לא הוכח, מפי התובע עליו מוטל הנטל להוכיח גרסתו, כי רב חובל גוררת בנמל כלשהו דורג וקיבל שכר של "רבי חובלים". יצוין, כי מדובר במחלוקת בדבר פרשנות הסכם קיבוצי מיוחד, ואין ספק כי במשך כל השנים מעולם לא הלין מי מהצדדים על אופן יישומו של דירוג "רבי חובלים" בנתבעת, לרבות ההסתדרות, שהינה צד להסכם 1966. אין ספק כי אם אכן הפרשנות ויישום סעיף ההגדרות שבהסכם במשך כל השנים לא היה על דעת ההסתדרות, או שלא על פי כוונת הצדדים להסכם, ההסתדרות הייתה מלינה על כך, לרבות בפניה לבית הדין. הדבר לא נעשה פרשנותו המילולית-דווקנית של התובע לסעיף 123 ט' אינה נתמכת בהתנהגות הצדדים, כוונתם, הדרך בה יישמו הסעיף במשך כל השנים, מדובר בפרשנות המנוגדת לתכליתו של הסעיף ולשכר שקיבל התובע במשך כל שנות עבודתו, במעמדו כ"רב חובל גוררת", בדירוג הימאים ללא כל עוררין. סבורים אנו, כי יש לדחות תביעת התובע לשינוי דרגתו גם מנימוקים נוספים שיפורטו להלן והנובעים בין היתר מהוראות הסכם 1966. - להלן דיון על ההסכמים ההסכמים החלים על הצדדים : תנאי העבודה של עובדי הנתבעת (לרבות התובע), מוסדרים בשורה של הסכמים קיבוציים מיוחדים כוללים הן הסכמי עבודה קיבוציים ייחודיים והן הסכמי שכר פנימיים ובראש ובראשונה, ההסכם הקיבוצי הבסיסי משנת 1966. הוכח ולא נסתר, כי הסכם 1966 הסדיר שורה של דירוגים בהם מדורגים עובדי הרשות. ההשתייכות לדירוג, אופן ההתקדמות בדרגות באותו הדירוג, השכר המשתלם לכל דרגה בדירוג וכל עניין אחר הנגזר מנושאים אלה, נקבעו בהסכמים קיבוציים מיוחדים בין הנתבעת לבין ההסתדרות הכללית. הסכם 1966 קובע בלשון ברורה, כי סוג הדירוג אליו משתייך כל עובד מעובדי הנתבעת, נקבע על פי המשרה בתקן אליה התקבל העובד ובה הוא משמש סעיפים 116 (א) וסעיף 93 להסכם 1966 קובעים בהאי לישנא: "לעובד קבוע תקבע הדרגה בהתאם לדרגה שנקבעה למשרתו במסגרת התקן, בכפיפות להוראות הסכם זה" (סעיף 93). "שכרו של עובד ישולם בהתאם לדרגה ולסוג הדירוג שנועדו למשרתו הקבועה בתקן" (סעיף 116 (א)). תקני כוח אדם ברשות קובעים באופן מפורש, כי רבי חובלים גוררות בכל הנמלים, לרבות בנמל אילת, מדורגים בדירוג ימאים - סעיף 8 לתצהיר מר כוחיי וסעיף 4 לתצהירה של אידה שפירא הסכם 1966 קובע בסעיף 78 ב', כי עובדים המתקבלים לעבודה כרבי חובלים, נתבים ומכונאים ראשיים, חייבים להיות בעלי הסמכה מתאימה וכן חברי איגוד הימאים (נספח ו' לכתב ההגנה). אין חולק, כי התובע לא הוכיח, כי הוסמך ל"רב חובל" ואין חולק, כי התובע לא שימש בתפקיד של "רב חובל מוסמך" על מגוון התפקידים שיוחדו לתפקיד זה. לאור תקני הרשות במכרז הפנימי, בו מונה התובע לתפקידו כ"רב חובל גוררת" צוין מפורשות, כי מדובר במינוי בדירוג ימאים זאת ועוד, בהסכמים הקיבוציים המיוחדים, אשר נחתמו מול נציגות העובדים בנמל אילת בעניינם של עובדי מח' ים ככלל וצוות הגוררות בפרט בדירוג ימאים, נכללו שמותיהם של רב חובלי גוררות בנספחים להסכם ובכלל זה שמו של התובע (נספח ה' להסכם 2002) (נספח ב' ו-ג' לתצהיר מר כוחיי). התובע במשך כל תקופת עבודתו היה משובץ בתקן בדירוג ימאים וקיבל שכרו, לרבות תנאי העסקתו כקבוע בהסכם הקיבוצי מיום 28/7/02, ולא הלין על כך במשך כל השנים התביעה לשינוי דרגה עומדת בניגוד להוראות הסכם 1966. לא ניתן לעבור מדירוג לדירוג ללא הסכמת הצדדים להסכם, החלפת תפקיד או הסכם קיבוצי מיוחד אחר (ע"ב (באר-שבע) 1597/00, שרגא קריגל ואח' - רשות הנמלים והרכבות, מיום 16/2/04 (נספח ג' לסיכומי הנתבעת); ו-ע"ע 1308/04 שרגא קריגל וצוותו - רשות הנמלים והרכבות מיום 11/7/06 המאשר את פסק הדין האיזורי לפיכך, בהעדר ראיה המצדיקה לסטות מסוג הדירוג והדרגה שנקבעו לתובע על פי ההסכמים הקיבוציים החלים על הצדדים, לא ניתן להיעתר לתביעת התובע לשינוי הדירוג רק בשל העובדה שבסעיף 123 ט' לא צוין מפורשות, כי הוא חל על כל רב חובל התביעה לתוספת ניהול ותוספת ראש ענף : התובע טוען לזכאותו לקבלת התוספות הנ"ל, בעקבות תביעתו להשוואת תנאי שכרו לבעלי התפקידים המקבילים לו בנמל חיפה ואשדוד. יצוין, כי זכאותם של עובדים בנמלים אחרים לתוספות שונות, אינם בהכרח מובילים למסקנה, כי התובע זכאי לאותן תוספות גם אם עסק בתפקיד זהה או מקביל. הזכאות לתוספות השונות שקיבלו עובדי הנתבעת עוגנו בהסכמי שכר פנימיים או הסכמים קיבוציים ייחודיים לכל נמל ונמל; למשל "הסכם 2002". הוכח, מפי עדי הנתבעת, כי קיים שוני הן בהיקף הפעילות והן בהיקף כוח האדם בנמליה השונים של הנתבעת ופועל יוצא מכך, כי קיים הבדל בתקנים ובהיקף התפקיד המבוצע על ידי עובדים בנמלים השונים. עובדה זו לא נסתרה בראיות התובע. באשר לתוספת ראש ענף - טענה לקבלת התוספת הנ"ל לא פורטה בכתב התביעה. אין גם כל התייחסות לתשלום תוספת זו בתצהירו של התובע, בניגוד לתביעתו המפורשת לקבלת תוספת ניהול נטל הראיה מוטל על התובע להוכיח זכאותו לקבלת התוספת הנ"ל מכוח הסכם קיבוצי כלשהו, או הסדר כלשהו ולא הוכיח בסיס עובדתי או משפטי בכתבי טענותיו, על מנת להיעתר לתביעתו בעילה זו ודי בכך כדי לדחותה. ובאשר לתוספת הניהול, מדובר בתוספת אישית, ששולמה לשני עובדים הנמנים על צוות הגוררות, מר יחזקאל סמוארה ומר נסים חיון, על פי מכתב נלווה ל"הסכם 2002", שנחתם בין הרשות להסתדרות העובדים הכללית ונציגות עובדי הגוררות בנמל אילת בעניין תנאי עבודתם של עובדי הגוררות בנמל אילת. מדובר בזכאות לתוספת שפורטה ברשימה שמית סגורה - סעיף 24 לתצהירו של איציק כוחיי. מדובר בתוספות אישיות שניתנו לשני העובדים הנ"ל במסגרת משא ומתן לקראת חתימת ההסכם הקיבוצי המיוחד הנ"ל ושהזכאות לקבלת תוספת פורטה במכתב נלווה, שלא הוכר כחלק בלתי נפרד של ההסכם הקיבוצי (ע"ב (באר שבע) 2678/04, ניסים חיון - חב' נמל אילת בע"מ (לא פורסם, מיום 15/10/06). יצוין, כי אכן יחזקאל סמוארה, קיבל בגמלתו תוספת ניהול בעקבות הסדר, בדבר תנאי פרישתו, אולם אין בכך כדי להחיל ההסדר הנ"ל גם על התובע. אמנם הוכח, כי רב חובל בנמל אשדוד או בנמל חיפה מקבל תוספת ניהול, אך במקביל הוכח, כי לכל נמל הסכמים קיבוציים משלו וכל תוספת לעובד פלוני או אלמוני לתפקיד מסוים, מעוגנת בהסכם זה או אחר, ואין לקבוע, כי בנסיבות אלה מדובר בהפליה בתנאי שכר - עדות אידה שפירא בעמ' 13-14 לפרוטוקול מיום 18/6/06 ועדות לטבינסקי בעמ' 19 לפרוטוקול טענת התובע בסיכום טענותיו, כי שטרוצר ששימש בתפקיד זהה לתובע כ"רב חובל גוררת" ובמתח דרגות זהה לזה של התובע וקיבל שכרו לפי דירוג ימאים אך זכה לתוספת ניהול ותוספת ראש ענף, לא הוכחה. ככל שניתן להסיק מעדותו של גיא גילרון, כי שטרוצר לא קיבל תוספת ניהול בזמנו, אלא בעקבות תביעה שהגיש (עמ' 13 לפרוטוקול מיום 18/6/06), לפיכך הגרסה הכוללנית של התובע, כי שטרוצר שהיה במעמדו ובתפקידו של התובע, קיבל תוספת ניהול במהלך עבודתו, לא הוכחה ואף אם הוכחה אין בה כדי לקבוע, כי גם התובע זכאי לתוספת זו. גיא גילרון אישר, כי סמוארה קיבל תוספת ניהול כתוספת אישית-שמית רק בהסכם האחרון ולא בשל תפקידו (עמ' 13 לפרוטוקול מיום 18/6/06). העד אינו חולק על כך, כי התובע ביקש תוספת ניהול אך סורב על ידו וציין, כי אין הוראה לתשלום תוספת ניהול בנמל אילת בדרגות התובע ובתפקיד שמילא באשר לטענת התובע, כי מר עברי ארז שימש כמכונאי גוררת וזוכה בדירוג של "רבי חובלים", הנתבעת חלקה על גרסה זו. מר איציק כוחיי העיד, כי מר עברי נקלט כעובד בנמל אילת בתיקו של מכונאי ראשי של מח' ים בנמל אילת. וככזה נתקבל לעבודה מלכתחילה בדירוג "רבי חובלים". התפקידים הנוספים שמילא, עוגנו במכרז למשרה בה נקלט. (סעיף 26 לתצהיר). עדות זו לא נסתרה ואין ספק, כי התובע לא דייק בסיכום טענותיו ממנו עלול להשתמע, כי מר עברי שהיה רק מכונאי בגוררת, זוכה במהלך עבודתו בשכר של "רבי חובלים". לא כך הם פני הדברים. שכן, ככל שהוכח שיעור שכרו היה בהתאם לדרגה והתקן בה נקלט לעבודתו בנתבעת (ס' 48 לסיכום הטענות). בנסיבות אלה, התובע לא הוכיח זכאותו לקבלת התוספת שתבע מכוח טענתו, כי הופלה לרעה ותביעתו לקבלת התוספות הנ"ל אינה מעוגנת בהסכמי שכר כלשהן שיהוי ומניעות : התובע טען בסיכום טענותיו, כי עד להכרעה בעניינו של יניב, עליה נודע לו בדיעבד בעקבות תביעתו של מר שטרוצר, הוא לא ידע להצביע על מקור הפער בזכויות שקיבלו השניים וכי לא היה מודע לדירוגים השונים בהוראות ההסכמים הקיבוציים (סעיף 69 לתצהירו). לאחר מכן טען, כי פנה אין ספור פעמים למנהל הנמל גדעון גולבר, והלין על כך, כי קיבל שכר על בסיס דירוג ימאים וכי זה האחרון הצדיק את דרישתו, אולם דבר לא נעשה ועדותו לא נסתרה. גרסת התובע מעוררת ספק. אין חולק, כי התובע במעמדו היה מודע לדירוג של רבי חובלים ולהבדלים השונים בתנאי השכר של הדירוגים השונים. כמו כן, הודה כי ידע כי מקבלים יותר ממנו, אך לא ידע כמה (עמ' 11 לפרוטוקול מיום 9/3/06). עדות זו אינה תואמת את האמור בתצהירו של התובע, כי רק בעקבות זכייתו של מר שטורצר צבי בתביעתו בשלהי שנות ה-90 נודע לו בדיעבד על קיומו של הדירוג הזה - סעיף 59 לתצהיר התובע ובאשר לתוכן פנייתו למנהל הנמל, התובע אינו מבחין בסיכום טענותיו בין פניה לקבלת שכר לפי דירוג "רבי חובלים" לבין פנייתו לקבלת תוספת ניהול ותוספות אחרות. וכך העיד: "ש. בוא נדייק. פנית למנהל הנמל וביקשת תוספת ניהול, האם נכון? ת: ביקשתי גם תוספת ניהול, ביקשתי את כל התוספות המגיעות לי. ש: האם ביקשת ששכרך ישולם לך לפי דירוג נתבים? ת: לא, לפי דירוג רבי חובלים ומכונאים ראשיים. הייתי גם מכונאי גם מלח. ש. האם אתה יכול להפנות אותך פניה שלך להנהלת הנמל שבו אתה מבקש תשלום שכר לפי דירוג רבי חובלים? ת. אני מכיר פניה, ביקשתי שישוו אותי לקודמי ומקבילי" (עמ' 7 לפרוטוקול מיום 9/6/06). בהמשך עדותו השיב התובע "אני שייך לאותו סקטור שהיה ישראל יניב, מר שטרוצר, מר סמוראה ומר קנפו בחיפה, אותו הסקטור" (עמ' 8 לפרוטוקול). התובע העיד, כי אכן ידע שעובדים שבדירוג רבי חובלים או נתבים מקבלים יותר, ובתשובה לשאלה, מדוע בשנת 1998, כאשר מונה ל"רב חובל גוררת" לא פנה לקבל שכר בהתאם, השיב, כי "המנהל שלי אמר לי שאני מקבל יותר מהם אז לא חשבתי שצריך לקבל" (עמ' 11 לפרוטוקול). התובע עבד בנמל במשך כ-37 שנים, והחל מ-1974 דורג בדירוג ימאים. במהלך עבודתו נהנה מהטבות שכר המוקנות לעובדים בדירוג ימאים שאין לעובדים בדירוג "רבי חובלים" אין חולק, כי היה מודע לכך. לא הוכח, כי מחה על דירוגו גם כאשר מונה לאחר מכן ל"חובל גוררת" או "רב חובל גוררת" ויש לראותו כמי שהסכים לדירוגו ולתנאי שכרו ולתוספות וההטבות שקיבל במסגרת מילוי תפקידיו אלה סוף דבר : הסכמה זו יש בה כדי להשתיקו מלטעון כיום כנגד דירוגו ולדחות תביעתו לשינוי דרגתו. למעלה מן הדרוש יצוין, כי תביעת התובע לשינוי דרגתו ולקבלת שכר בהתאם לדירוג "רבי חובלים" וכן תביעתו לקבלת תוספת נוספות, גם אם הייתה מתקבלת, אין ספק, כי הייתה כפופה לאישור הממונה על השכר על פי הוראת סעיף 29 לחוק יסודות התקציב. לפיכך, ומכל שנאמר לעיל, דין התביעה להידחות. התובע הינו גמלאי. בנסיבות אלה סבורים אנו, כי אין להשית עליו תשלום הוצאות ושכר טרחת עורך דין, אף כי תביעתו נדחתה. זכות ערעור תוך שלושים יום מיום המצאת פסק הדין, לבית הדין הארצי לעבודה בירושליםגמול ניהולדירוג שכר (דרגה)תוספות שכרמשפט ימי - דיני ימאותרב חובל