הפליה מטעמי גיל - סעיף 2 (א) (1) חוק שיוויון הזדמנויות בעבודה

פסק דין 1. בתביעה זו מתבקש בית הדין לחייב את הנתבעת לשלם לתובעת פיצויים וכן ליתן צו המורה לנתבעת לקבלה לעבודה וזאת בשל הפלייתה של התובעת מטעמי גיל ומין בניגוד לסעיף 2 (א) (1) לחוק שיוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח - 1988 (להלן - החוק). 2. א. ביום 25.11.94 פירסמה התובעת מודעה בעיתונות בדבר משרות פנויות לעורכי דין בשירות המשפטי בתחום הפלילי. בשלב מאוחר יותר פורסמה מודעה גם לגבי התחום האזרחי. ביום 27.11.94 הגישה התובעת את מועמדותה למשרה שהתפרסמה ביום 25.11.94. למועמדותה צרפה התובעת את קורות חייה (ת1/) הכוללים את השכלתה, תחומי עיסוקה ונסיונה המקצועי וציינה כי היא ילידת שנת 1943. ביום 2.1.95 התקיים ראיון עם התובעת. את הראיון קיימו המשנה ליועץ המשפטי של הנתבעת עו"ד עמי פזטל וכן מנהלן השירות המשפטי. הואיל ובין הגשת המועמדות לבין מועד הראיון , פורסמה מודעה נוספת לעו"ד בתחום האזרחי, נדונה גם מועמדותה למשרה זו. כבר בשלב זה יש לציין, כי אין מדובר בהליכי מכרז אלא בפגישה לצורך הכרות ראשונה ולקבלת פרטים. התובעת מודה בכך בתחילת חקירתה הנגדית ( עמ' 1 לפרוטוקול). לטענתה של התובעת, נסוב הראיון על גילה וההשלכות הנובעות ממנו לגבי צורת העסקתה וזאת הואיל וניתן להעסיקה על פי חוזה מיוחד ללא קבלת קביעות או צבירת זכויות לגימלאות. מינהלן השירות המשפטי אמר לתובעת, כי אין מקבלים עובדים מגיל 50 ומעלה אלא על פי חוזה מיוחד. התובעת השיבה, כי היא מוכנה לעבוד במסגרת העסקה כזאת. בהמשך אמרה התובעת למראייניה, כי בדעתה לעבוד תקופה ארוכה בשירות המשפטי. הנושא השני שנדון הוא המשכורת החודשית כשבמרכזו הועלה נושא תוספת הרכב. גם לעניין זה הסכימה התובעת לעבוד בתנאים שהוצגו. התובעת מציינת, כי עו"ד פזטל שאל האם בכוונתה להמשיך בעבודה באוניברסיטה כאסיסטנטית אולם לא שאלה לגבי נסיונה בעבודה המשפטית. בין השאר מצהירה התובעת, כי עו"ד פזטל ציין בפניה כי הוא עוסק בהוראה אקדמית וכי הוא, עו"ד פזטל, אחראי ישירות לתחום הפלילי. עוד אמר עו"ד פזטל, לדברי התובעת,הוא חושש מהיותה "אקדמית מדי ". בסופו של הראיון נאמר לתובעת, כי סביר שתקבל תשובה למועמדותה תוך כשבועיים ימים. עד לפרסום המודעה הנוספת בסוף שנת 95 כמפורט להלן, לא קיבלה התובעת תשובה כלשהי והיא אף לא פנתה במהלך כל אותה שנה לברר מה עלה בגורל מועמדותה ולא קיימה כל קשר עם הנתבעת מאחר ואין התובעת מכירה פרוצדורה כזו( עמ' 2 לפרוטוקול). ב. ביום 29.12.95 התפרסמה מודעה נוספת למשרת עו"ד לטיפול בנושאים בתחום האזרחי בשירות המשפטי של הנתבעת שמצויין בה "העדפה לנסיון בדיני מקרקעין ומשפט מוניציפלי. ביום 31.12.95 הגישה התובעת את מועמדותה למשרה זו. במכתבה מאותו יום (ת2/) מציינת התובעת, כי ביום 27.11.94 הגישה את מועמדותה למשרה הנ"ל ומאז הראיון שהתקיים עימה לא קיבלה הודעה כלשהי בדבר תוצאותיו. התובעת מודיעה במכתב זה, כי היא מחדשת את מועמדותה למשרה המוצעת. לאחר בקשה טלפונית של גב' תבורי מהשירות המשפטי העבירה התובעת שוב את קורות חייה. למכתבה זה לא קיבלה התובעת תגובה ולא הוזמנה לראיון נוסף. ביום 5.7.96 קיבלה התובעת את מכתבו של מר א. בן שושן סגן מנהל השירות המשפטי למנהל לפיו לא מצאה הנתבעת אפשרות להעסיקה במשרדה. (ת4/). התובעת פנתה למבקר העירייה בבקשה להודיעה על סמך מה לא נמצאה האפשרות להעסיקה וכן בבקשה לבדוק את נוהל המכרזים (ת5/). לאחר שיחת טלפון עם מר בן שושן נשלח ביום 13.8.96 מכתבו של מבקר העירייה (ת6/) על פיו, מסיבות טכניות תקופת הראיונות נמשכה זמן רב כך גם ההחלטה בענין קביעת המועמד המתאים. המבקר מתנצל על כך שההודעה בדבר אי העסקתה של התובעת נשלחה אליה באיחור. טענתה של התובעת הינה, כי ממהלך הראיון ביום 2.1.95 עולה הפלייה מטעמי גיל ובשל אי הזמנתה לראיון בעקבות הגשת המועמדות למודעה הנוספת, עולה בברור הפליה מטעמי מין. ג. עו"ד פזטל אשר בתקופה הרלוונטית היה המשנה ליועץ המשפטי של הנתבעת מצהיר,כי הראיון עם התובעת לא התקיים במסגרת הליכי מכרז והוא נועד להכרות ראשונית ולמתן פרטים ותו לא. בעקרון אין מזמינים את כל הפונים וחלק מהם אשר על פניו נראה כבלתי מתאים לא הוזמן לראיון כלל. מוסיף עו"ד פזטל ומצהיר, כי מצא לנכון להבהיר לתובעת במסגרת הראיון את משמעות הגיל לעניין התקשרות אפשרית וזאת לאור גילה של התובעת. לדבריו תצהירה של התובעת לוקה באי דיוקים רבים לדוגמא: אין הוא עוסק בהוראה אקדמאית ולא היה אחראי לתחום הפלילי בנתבעת. עו"ד פזטל דוחה מכל וכל את טענות התובעת בדבר הפליה ומציין, כי בנתבעת ובשירות המשפטי שלה מועסקות מעל ל- 50% נשים וכן גברים ונשים מעל לגיל 50. כל ההבהרות והשאלות שהופנו לתובעת היו לגיטימיות ובסופן נמצא שהתובעת אינה מתאימה למשרה. שיקולי מין וגיל, כלל לא נלקחו בחשבון ולא היו רלוונטיים. לענין המודעה שפורסמה בדצמבר 95 מציין עו"ד פזטל, כי עיין פעם נוספת בקורות החיים שהועברו על ידי התובעת ולא מצא,כי התובעת מתאימה להשתלב בדרך כלשהי בשירות המשפטי גם לתפקיד הנ"ל. בעדותו ( עמ' 4 לפרוטוקול) מוסיף עו"ד פזטל, כי על פי קורות חייה התמחתה התובעת בתחום המסחרי, בדיני עבודה וביטוח לאומי ותחום זה רחוק מדיני רשויות מקומיות תכנון ובניה, רווחה וחינוך נושאים שבגינם נזקקה הנתבעת לעורכת-דין. 3. א. סעיף 2 לחוק קובע בין השאר, כי אסור למעביד להפלות בין דורשי עבודה מחמת מינם או גילם בכל הקשור לקבלה לעבודה. סעיף 9 (א) (1) לחוק הדן בנטל ההוכחה קובע, כי לענין קבלה לעבודה, אם קבע המעביד תנאים או כישורים ודורש העבודה הוכיח כי נתקיימו בו אותם תנאים או כישורים, תהא חובת ההוכחה על המעביד כי לא פעל בניגוד להוראות סעיף 2 לחוק. נפסק, כי לאחר שהעובד מרים את הנטל הראשוני המוטל עליו ומוכיח עילה לכאורה עובר הנטל אל המעביד לסתור את הטענות ( דב"ע נו / 3-129 פלוטקין ואח' נ. אחים אייזנברג פד"ע ל"ג 481 בעמ' 495). בנסיבות דנן לא עמדה התובעת בנטל הראשוני ונטל ההוכחה לא עבר לכתפיה של הנתבעת. כעולה מהמודעה שפורסמה ביום 29.12.95 ניתנה העדפה לנסיון בדיני מקרקעין ומשפט מוניציפלי. מקורות חייה של התובעת ( ת1/) למדים אנו שעסקה בעיקר בנושאי מס, דיני עבודה וביטוח לאומי. מכאן כי לא נתקיימו בנתבעת "התנאים או הכישורים" אשר נקבעו על ידי המעביד כאמור בסעיף 9 (א) (1) לחוק. נטל ההוכחה לקיומה של הפליה מוטל איפוא לפיתחה של התובעת. ב. בכל הקשור לראיון ביום 2.1.95 הרי שהשאלות הנוגעות לגילה של התובעת נגעו לשיטת העסקתה האפשרית דהיינו העסקה על פי חוזה מיוחד. אין התובעת טוענת, כי עקרונית ההעסקה על פי חוזה מיוחד נגועה בהפליה מטעמי גיל והיא אף מציינת כי הסכימה להיות מועסקת בדרך זו.עצם הצגת שאלות מצד המראיינים בנושאים מסויימים תוך מתן הסברים ודגשים בנושאים אחרים, אין בה כדי להוכיח כי ההחלטה בדבר אי קבלתה של התובעת למשרה, נגועה בהפליה. אף אם נקבל את מלוא גירסתה העובדתית של התובעת באשר למהלך הראיון, גירסה שחלקה מוטל בספק לאור עדותו של עו"ד פזטל, לא נמצא בדברים אלו יסוד להפליה מטעמי גיל. ביתר שאת נכונים הדברים באשר לטענת התובעת להפליה מטעמי מין וזאת בשל אי הזמנתה לראיון לאחר המכתב ת2/. עו"ד פזטל הצהיר, כי בדק את קורות חייה של התובעת ואלו לא התאימו למשרה אותה הציעה הנתבעת. בין אם היתה חובה להזמין את התובעת לראיון ובין אם לאו, אין בעובדות שהוצגו בפנינו בסיס ולו לכאורה, לטענת הפליה מטעמי מין. מקובלת עלינו טענתה של הנתבעת, כי לא מדובר בהליכי מכרז. יחד עם זאת ברי, כי ככל שמדובר בהפליה הרי שזו אסורה גם בהליכים מסוג זה שהתקיימו במקרה דנן. כאמור, לא הוכחה התנהגות מפלה במקרה שבפנינו. עיינו וחזרנו ועיינו בכתבי בי-דין, בתצהירי הצדדים, בפרוטוקול הדיון ובסיכומי הצדדים ולא מצאנו יסוד לטענת ההפליה, לא מטעמי מין ולא מטעמי גיל. מדובר בתביעת סרק שמלכתחילה לא היה לה יסוד ומוטב שלא היתה באה לעולם. המחוקק, בתי המשפט ובתי הדין לעבודה מתייחסים בחומרה להפליה מטעמים פסולים ובחומרה יתרה להפליה מטעמי מין. הדברים באים לידי ביטוי בסעד אותו רשאי בית הדין להעניק לעובד הנפגע מהתנהגות מפלה ( סעיף 10 לחוק) ולעונש שניתן להשית על המעביד המפלה (סעיף 15 לחוק). ככל שהתנהגות מפלה יש לראותה בחומרה כך יש להתייחס בזהירות ראויה לטענות בלתי מבוססות בדבר הפליה בקבלה לעבודה. מטבע הדברים למשרה מוצעת יתקבל רק מועמד אחד מתוך רבים. יש לדחות מכל וכל טענות בדבר הפליה שנועדו רק להוות כסות לאי יכולתו של מועמד לעמוד בדרישות הענייניות שנקבעו לאותה משרה. 4. התביעה נדחית. הפליה / אפליה