גמלת סיעוד - תעודת עיוור

פסק דין 1. זוהי תובענה כנגד החלטת פקיד התביעות אשר דחה את תביעתה של התובעת לגימלת סיעוד. 2. התובעת מתגוררת בקרית ארבע, לבדה, והיא בת 77. כמו כן היא בעלת תעודת עיוור. מהחומר שהיה בפני בית הדין קובע בית הדין את מידת תלותה של התובעת בעזרת הזולת בביצוע פעולות היומיום, המנויות בחוק, כדלהלן: I. אם כי היא בעלת תעודת עיוור, מסוגלת התובעת לראות חלקית בעין אחת, ואין מדובר בעיוורון מוחלט. II. בעבר, בגלל תאונה ואישפוז, היתה התובעת מרותקת לכיסא גלגלים. בעת הבדיקה כבר איננה משתמשת בכיסא גלגלים, והיא מסוגלת, בכוחות עצמה, אם כי בקשיים, להסתובב בכוחות עצמה בתוך הבית בעזרת הליכון. כמו כן, התובעת מסוגלת לקום בעצמה מהמיטה או מהכיסא. III. התובעת מסוגלת להתלבש בעצמה, אלא שאיננה מסוגלת לגרוב גרביים בגלל מגבלות רפואיות המונעות ממנה להגיע לכפות הרגליים. IV. התובעת מסוגלת לרחוץ בעצמה פנים וידיים (דהיינו רחיצת בוקר או ערב). לענין רחיצת כל הגוף, היא זקוקה לנוכחות אדם נוסף על מנת למנוע ממנה סכנה בעת הרחצה, וכמו כן זקוקה לעזרה פעילה של אדם אחר כדי לרחוץ חלקים מגופה שאיננה מגיעה אליהם. כיום, כאשר התובעת נעזרת בעזרה חיצונית בתשלום, שלא דרך המוסד לביטוח לאומי, היא מתרחצת במקלחת פעם בשבוע בלבד. V. התובעת מסוגלת לאכול בעצמה. אולם, אין היא יכולה לבשל אוכל, וכמו כן היא מתקשה לחמם אוכל. אח בריאות הציבור המליץ שלא תחמם אוכל על גז כיוון שהיא שכחה את הגז דלוק מספר פעמים, דבר המהווה סכנה לה (ולסביבה במידה והלהבה נכבית והגז ממשיך לדלוף). לא ברור כי התובעת תהיה מסוגלת לחמם באופן עצמאי את האוכל שלה גם באמצעות מכשירים אחרים כגון פלטה חשמלית או מיקרוגל. VI. התובעת שולטת על הסוגרים ועצמאית בשימוש בשירותים. 3. סעיף 224(א) לחוק קובע את הזכאות לגימלת סיעוד למי שתלוי במידה רבה בעזרת הזולת בביצוע "רוב" פעולות היומיום כפי שהוגדרו בחוק. על פי הפסיקה, אין מדובר ב"רוב" חשבוני אלא בהערכה שהמבוטח זקוק לעזרה רבה מהזולת בביצוע "הרבה" מהפעולות כך שמוצדק לקבל עזרה חיצונית על מנת לנטרל את המגבלות הפיזיות של המבוטח. כמו כן, בבואנו לשקול אם התלות במציאות מגיעה לרמה הנדרשת על פי החוק, עלינו לשים לב ולבחון את המבוטח בתוך המסגרת המשפחתית בתוכה הוא נמצא, כלומר, בהתחשב בעזרה המשפחתית שסביר לדרוש מבני משפחה המתגוררים יחד עם המבוטח. עוד קבע בית הדין הארצי לעבודה כי המחוקק קבע "תנאים נוקשים" לזכאות בגימלת סיעוד. 4. לאחר שבית הדין שקל את מידת תלותה של התובע בעזרה חיצונית, מגיע בית הדין למסקנה כי יש לקבל את התביעה מהנימוקים כדלהלן: I. התובעת הינה בודדת, ומתגוררת בעצמה. אין לחשב את העזרה שהתובעת יכולה לקבל מבנה, המתגורר באותו יישוב, אם כי בריחוק של מספר ק"מ מאמו, כאשר גם הבן וגם אשת הבן, עובדים במשרות מלאות במשך כל שעות היום. II. אין להביא בחשבון בחינת תלותה של התובעת בעזרת הזולת את העובדה כי למעשה יש לה עזרה כזאת. אין עובדה זו מפחיתה מחובת הביטוח הלאומי לספק לה עזרה כדי לנטרל את תלותה של התובעת בזולת. אדרבה, העובדה כי התובעת מקבלת עזרה חיצונית בפועל אך מחזקת את הרושם כי היא אכן זקוקה לכך. III. לגבי פעולת האכילה, מגיע בית הדין למסקנה כי בהעדר עזרה חיצונית, חוץ-משפחתית, לא תוכל התובעת לא לבשל לעצמה אוכל ולא לחמם את האוכל. מה תועלי לתובעת העובדה כי היא מסולת לבצע בעצמה את פעולות האכילה באם אין לה מה לאכול? על כן, נראה לומר כי התובעת, בנסיבות שהוכחו, בכל הקשור לאוכל, תלוייה לגמרי בעזרת הזולת. IV. לגבי רחצה, בהעדר עזרה מהזולת, לא תוכל התובעת להתרחץ במקלחת. לא מקובל על בית הדין כי קשיש, ברמת החיים בה חיים תושבי המדינה, תיאלץ להסתפק ברחיצת כל הגוף פעם אחת בשבוע בלבד. אין כל ספק כי התובעת זקוקה להתרחץ, כמו יתר בני תרבות, פעם ביום, ולשם כך היא זקוקה לעזרת הזולת, בין אם מדובר בנוכחות או בעזרה. בנסיבות בהן חיה התובעת, כאשר היא בודדת, גם נוכחות ועזרה מסויימת בביצוע הרחצה במקלחת הופכת אותה תלוייה בעזרת הזולת בביצוע פעולות הרחצה באופן יומיומי. V. בנוסף לכף זקוקה התובעת בסיוע מסויים בהלבשה. אילו היה מדובר רק בסיוע זה, לא היה בית הדין מהסס לקבוע כי אין מדובר בתלות ברמה הנדרשת על פי החוק. אולם, כאשר התובעת תלוייה בעזרה חיצונית לביצוע פעולות אחרות, יכולה תלות זו בסיוע להצטרף לתלות האחרת על מנת שבית הדין ישקול את היקף העזרה הכוללת הנדרשת. 5. לאור האמור, נראה לבית הדין כי התובעת תלוייה בעזרת הזולת בביצוע פעולות היומיום במידה כזו שסיבר הוא לקבל עזרה חוץ-משפחתית בהיקף המוענק בחוק כדי לנטרל את הליקויים הפיזיים בביצוע אותן פעולות יומיום. 6. לאור האמור, התביעה מתקבלת. מאחר והתובעת היתה מיוצגת באמצעות הסיוע המשפטי, אין צו להוצאות. עינייםמסמכיםסיעודעיוורים