## א. תיאור של בעלי הדין ## 1. התובעת: גב' שרה כהן, ת.ז. _________, המתגוררת ברחוב התמר 12, מעלה אדומים. התובעת הינה אישה בת 77, עיוורת, המתגוררת לבדה וזקוקה לעזרת הזולת בביצוע פעולות יומיומיות. 2. הנתבע: המוסד לביטוח לאומי, שכתובתו דרך בגין 155, תל אביב. הנתבע הינו תאגיד סטטוטורי המופקד על יישום חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, ובכלל זה על מתן גמלאות סיעוד לזכאים. ## ב. הסעד המבוקש ## 3. כבוד בית הדין מתבקש להורות על קבלת תביעתה של התובעת לגימלת סיעוד, ולקבוע כי התובעת זכאית לגימלת סיעוד בהתאם לקבוע בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, ובתקנות שהותקנו מכוחו, החל ממועד הגשת תביעתה המקורית לפקיד התביעות. 4. כבוד בית הדין מתבקש להורות לנתבע לשלם לתובעת את מלוא גימלת הסיעוד המגיעה לה, לרבות הפרשי הצמדה וריבית כחוק, ממועד דחיית תביעתה ועד למועד התשלום בפועל. 5. כבוד בית הדין מתבקש להורות לנתבע לשאת בהוצאות המשפט של התובעת, לרבות שכר טרחת עורך דין, בתוספת מע"מ כחוק. ## ג. העובדות הנחוצות לביסוסה של עילת התביעה ומתי נולדה ## 6. התובעת, ילידת 1947, הינה אישה בת 77, המתגוררת לבדה במעלה אדומים. התובעת הינה בעלת תעודת עיוור, וסובלת ממגבלות פיזיות קשות המקשות עליה בביצוע פעולות יומיומיות בסיסיות. 7. ביום 15.03.2023, הגישה התובעת תביעה לגימלת סיעוד לנתבע, בהתאם להוראות חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995. 8. ביום 20.05.2023, דחה פקיד התביעות של הנתבע את תביעתה של התובעת לגימלת סיעוד, בנימוק כי אינה עומדת בתנאי הזכאות הקבועים בחוק. 9. עילת התביעה נולדה במועד קבלת החלטת הדחייה של פקיד התביעות, אשר לטענת התובעת ניתנה שלא כדין, תוך התעלמות ממצבה הרפואי והתפקודי המורכב ומנסיבות חייה הייחודיות. ## ד. העובדות המקנות סמכות לבית המשפט ## 10. סמכותו העניינית של כבוד בית הדין לעבודה לדון בתביעה זו נובעת מסעיף 225 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, הקובע כי על החלטת פקיד תביעות בעניין גמלת סיעוד ניתן לערער בפני בית הדין לעבודה. 11. סמכותו המקומית של כבוד בית הדין לעבודה בירושלים נובעת מכך שהתובעת מתגוררת במעלה אדומים, הנמצאת בתחום שיפוטו של בית דין זה. ## ה. פירוט הטענות ## ## הערכת תלות התובעת בעזרת הזולת ## 12. התובעת תטען כי הערכת תלותה בעזרת הזולת על ידי פקיד התביעות הייתה שגויה ולקויה, שכן היא לא שיקפה נאמנה את מצבה התפקודי האמיתי ואת הקשיים המהותיים עמם היא מתמודדת בביצוע פעולות יומיומיות בסיסיות, כפי שפורט בחוות הדעת הרפואיות שהוגשו. 13. התובעת תטען כי פקיד התביעות התעלם מההשפעה המצטברת של מגבלותיה הרפואיות, לרבות עיוורונה החלקי, קשיי הניידות והמגבלות בתפקודי הרחצה והאכילה, אשר יחד יוצרות תלות משמעותית בעזרת הזולת בביצוע רוב פעולות היומיום. 14. התובעת תטען כי ההערכה צריכה להתבצע תוך התחשבות במכלול נסיבות חייה, ובפרט בעובדה שהיא מתגוררת לבדה, ללא עזרה משפחתית זמינה וקבועה, מה שמחריף את תלותה בעזרה חיצונית לצורך תפקוד בסיסי. 15. התובעת תטען כי הגישה הפרשנית לפיה "רוב" פעולות היומיום אינו בהכרח רוב חשבוני, אלא הערכה כוללת של הצורך בעזרה רבה, מחייבת קבלת תביעתה, שכן היא זקוקה לעזרה משמעותית ב"הרבה" מהפעולות המנויות בחוק. 16. התובעת תטען כי דחיית תביעתה מנוגדת לתכלית חוק הסיעוד, שנועד להבטיח קיום בכבוד לאנשים קשישים ותלויים, ולאפשר להם להמשיך להתגורר בביתם תוך קבלת סיוע הולם. ## תלות בפעולת האכילה והכנת מזון ## 17. התובעת תטען כי למרות יכולתה לאכול בעצמה, היא תלויה לחלוטין בעזרת הזולת בכל הקשור להכנת מזון וחימומו, שכן היא אינה מסוגלת לבשל ומתקשה לחמם אוכל, במיוחד לאור המלצת אח בריאות הציבור שלא תשתמש בגז עקב סכנת שריפה. 18. התובעת תטען כי היכולת לאכול אינה מספקת אם אין לתובעת מה לאכול, ובהיעדר עזרה חיצונית, היא תישאר ללא מזון מבושל או מחומם, מה שהופך אותה לתלויה באופן מוחלט בעזרת הזולת בפעולה זו. 19. התובעת תטען כי גם אם תצליח לחמם אוכל באמצעות מכשירים חשמליים, הדבר כרוך בקשיים וסיכונים לאור מגבלותיה, ואינו פותר את הצורך בעזרה בהכנת האוכל עצמו, שהינו חלק בלתי נפרד מפעולת האכילה. 20. התובעת תטען כי פרשנות מצמצמת של פעולת האכילה, המתעלמת מהצורך בהכנת המזון, מרוקנת מתוכן את הזכאות לגימלת סיעוד עבור קשישים שאינם מסוגלים לדאוג למזונם באופן עצמאי. 21. התובעת תטען כי מצבה הבודד, ללא עזרה משפחתית זמינה להכנת ארוחות, מחייב הכרה בתלותה המלאה בעזרת הזולת בכל הקשור למזון, וכי אי הכרה בכך פוגעת בזכותה לקיום בסיסי. ## תלות בפעולת הרחצה ## 22. התובעת תטען כי למרות יכולתה לרחוץ פנים וידיים, היא תלויה בעזרת הזולת לצורך רחיצת כל הגוף, הן בשל הצורך בנוכחות אדם נוסף למניעת סכנה והן בשל הצורך בעזרה פעילה לרחיצת חלקים שאינה מגיעה אליהם. 23. התובעת תטען כי הסתפקות ברחצה פעם בשבוע בלבד, כפי שהיא נאלצת לעשות כיום באמצעות עזרה חיצונית בתשלום, אינה עומדת בסטנדרטים של קיום בכבוד ואיכות חיים סבירה, וכי היא זקוקה לרחצה יומיומית. 24. התובעת תטען כי נוכחות אדם נוסף בעת הרחצה, גם אם אינו מסייע באופן פעיל בכל שלביה, מהווה תלות בעזרת הזולת, שכן בלעדיה היא אינה יכולה להתרחץ בבטחה ובאופן מלא. 25. התובעת תטען כי מצבה הבודד מחריף את תלותה בפעולת הרחצה, שכן אין מי שיסייע לה או יהיה נוכח בעת הרחצה, וכי אי הכרה בתלות זו מותירה אותה במצב של חוסר היגיינה וסכנה. 26. התובעת תטען כי הפסיקה הכירה בחשיבותה של רחצה יומיומית כחלק מהצרכים הבסיסיים של אדם, וכי מניעתה מהתובעת בשל דחיית תביעתה לגימלת סיעוד מהווה פגיעה קשה בכבודה ובבריאותה. ## תלות בפעולת ההלבשה ## 27. התובעת תטען כי היא זקוקה לסיוע מסוים בפעולת ההלבשה, ובפרט בגריבת גרביים, עקב מגבלות רפואיות המונעות ממנה להגיע לכפות רגליה, וכי סיוע זה מצטרף למכלול התלות שלה בעזרת הזולת. 28. התובעת תטען כי אף אם תלות זו לבדה לא הייתה מצדיקה גימלת סיעוד, הרי שבשילוב עם תלותה בפעולות אחרות, כגון אכילה ורחצה, היא מהווה נדבך נוסף המצדיק את קבלת התביעה. 29. התובעת תטען כי יש לבחון את מכלול התלות של המבוטח באופן הוליסטי, ולא לנתק כל פעולה בנפרד, שכן סך המגבלות והקשיים הוא שקובע את מידת התלות הכוללת. 30. התובעת תטען כי גם סיוע חלקי בפעולת ההלבשה, כגון גריבת גרביים, הינו קריטי לשמירה על היגיינה, בריאות ואיכות חיים, וכי אי יכולתה לבצע זאת בעצמה מהווה מגבלה משמעותית. 31. התובעת תטען כי דחיית תביעתה מתעלמת מהצורך בסיוע זה, ומותירה אותה במצב בו היא אינה יכולה להתלבש באופן מלא וראוי, דבר הפוגע בכבודה ובאוטונומיה שלה. ## השפעת העיוורון על התלות ## 32. התובעת תטען כי למרות שאינה עיוורת לחלוטין, עיוורונה החלקי, יחד עם גילה המתקדם ומגבלותיה הפיזיות האחרות, משפיע באופן מהותי על יכולתה לתפקד באופן עצמאי ומגביר את תלותה בעזרת הזולת. 33. התובעת תטען כי העיוורון מקשה עליה בניידות בתוך הבית ומחוצה לו, בזיהוי חפצים, בקריאת הוראות ובביצוע פעולות הדורשות קואורדינציה ראייה-יד, ובכך מחריף את הצורך בסיוע. 34. התובעת תטען כי פקיד התביעות לא נתן משקל מספק להשפעה המצטברת של העיוורון על מכלול תפקודיה, וכי יש לראות בו גורם משמעותי התורם לתלותה הכוללת. 35. התובעת תטען כי גם אם היא מסוגלת לראות חלקית בעין אחת, הדבר אינו מאפשר לה תפקוד עצמאי מלא, וכי היא עדיין זקוקה לסיוע והכוונה בפעולות רבות עקב לקות הראייה. 36. התובעת תטען כי יש לפרש את תנאי הזכאות לגימלת סיעוד באופן המכיר במורכבות מצבם של קשישים עיוורים, ולא להתעלם מהשפעת העיוורון על יכולתם לתפקד באופן עצמאי. ## היעדר עזרה משפחתית זמינה ## 37. התובעת תטען כי העובדה שהיא מתגוררת לבדה, ללא עזרה משפחתית זמינה וקבועה, מהווה נסיבה מכרעת שיש לתת לה משקל רב בהערכת זכאותה לגימלה, שכן אין מי שיסייע לה בביצוע פעולות היומיום. 38. התובעת תטען כי בנה, המתגורר באותו יישוב אך בריחוק של מספר קילומטרים, אינו יכול לספק לה עזרה יומיומית קבועה, שכן הוא ואשתו עובדים במשרות מלאות במשך כל שעות היום. 39. התובעת תטען כי הפסיקה קבעה כי יש לבחון את המבוטח בתוך המסגרת המשפחתית בה הוא נמצא, וכי במקרה זה, היעדר עזרה משפחתית מחייב הכרה בתלותה בעזרה חיצונית. 40. התובעת תטען כי אין לדרוש מבני משפחה עובדים במשרה מלאה לספק עזרה סיעודית יומיומית, שכן הדבר יפגע קשות ביכולתם להתפרנס ולתפקד, וכי תכלית החוק היא לספק מענה במקרים כאלה. 41. התובעת תטען כי התעלמות מהיעדר העזרה המשפחתית הזמינה מרוקנת מתוכן את הזכות לגימלת סיעוד עבור קשישים בודדים, וכי יש להכיר בצורך שלה בעזרה חוץ-משפחתית. ## משמעות קבלת עזרה חיצונית בפועל ## 42. התובעת תטען כי העובדה שהיא מקבלת בפועל עזרה חיצונית בתשלום, שלא דרך המוסד לביטוח לאומי, אינה מפחיתה מחובת הנתבע לספק לה עזרה, אלא דווקא מחזקת את הטענה כי היא אכן זקוקה לכך. 43. התובעת תטען כי קבלת עזרה חיצונית בפועל מעידה על צורך אמיתי ומוכח, וכי אין להעניש אותה על כך שהיא דואגת לצרכיה בכוחות עצמה, אלא יש לראות בכך אינדיקציה לצורך בגימלה. 44. התובעת תטען כי תכלית חוק הסיעוד היא לספק מענה לצרכים אלו, וכי אין זה סביר לדרוש ממבוטח להגיע למצב של חוסר אונים מוחלט לפני שיוכר כזכאי לגימלה. 45. התובעת תטען כי הנתבע אינו יכול להתנער מאחריותו בטענה שהתובעת כבר מקבלת עזרה, שכן תפקידו הוא להבטיח את זכויותיה על פי חוק, ולא להסתמך על פתרונות זמניים או פרטיים. 46. התובעת תטען כי יש לפרש את החוק באופן המיטיב עם המבוטח, וכי קבלת עזרה בפועל צריכה להיחשב כראיה נוספת לצורך בגימלה, ולא כעילה לדחייתה. ## פרשנות המונח "תלוי במידה רבה" ## 47. התובעת תטען כי פרשנות המונח "תלוי במידה רבה" אינה פרשנות חשבונית גרידא, אלא דורשת הערכה כוללת של מידת התלות והצורך בעזרה רבה בביצוע "הרבה" מפעולות היומיום, כפי שנקבע בפסיקה. 48. התובעת תטען כי במקרה דנן, מכלול מגבלותיה, לרבות קשיי אכילה, רחצה, הלבשה ועיוורון חלקי, יחד עם מצבה הבודד, מצביעים על תלות משמעותית ורחבה בעזרת הזולת. 49. התובעת תטען כי יש לפרש את תנאי הזכאות באופן המגשים את מטרת החוק לסייע לקשישים תלויים, ולא באופן מצמצם ודווקני המרוקן את הזכות מתוכנה. 50. התובעת תטען כי הפסיקה הכירה בכך שהמחוקק קבע "תנאים נוקשים" לזכאות, אך יחד עם זאת, יש ליישם תנאים אלו באופן סביר והוגן, תוך התחשבות במכלול נסיבותיו של המבוטח. 51. התובעת תטען כי דחיית תביעתה במקרה זה מנוגדת לרוח הפסיקה ולתכלית החוק, שכן היא מותירה קשישה בודדה ותלויה ללא מענה הולם לצרכיה הבסיסיים. ## חובת הנתבע לספק עזרה ## 52. התובעת תטען כי על הנתבע מוטלת חובה סטטוטורית לספק גימלת סיעוד למי שעומד בתנאי החוק, וכי חובה זו אינה תלויה במקורות עזרה אחרים שהמבוטח מצליח לארגן לעצמו. 53. התובעת תטען כי דחיית תביעתה מהווה הפרה של חובה זו, וכי הנתבע אינו יכול להתנער מאחריותו לספק את הסיוע הנדרש על פי חוק. 54. התובעת תטען כי תכלית החוק היא להבטיח רשת ביטחון סוציאלית, וכי אי מתן גימלה במקרה זה פוגע בעקרונות היסוד של הביטוח הלאומי. 55. התובעת תטען כי הנתבע, כגוף ציבורי, מחויב לפעול בהגינות, בשקיפות וברגישות כלפי מבוטחיו, ובמיוחד כלפי קשישים תלויים, וכי החלטתו לדחות את התביעה אינה עומדת באמות מידה אלו. 56. התובעת תטען כי יש להורות לנתבע לקיים את חובתו על פי חוק ולספק לתובעת את גימלת הסיעוד המגיעה לה, על מנת לאפשר לה קיום בכבוד וטיפול הולם. ## השפעת המגבלות על איכות החיים ## 57. התובעת תטען כי מכלול מגבלותיה, לרבות קשיי אכילה, רחצה, הלבשה ועיוורון חלקי, פוגע באופן דרמטי באיכות חייה, באוטונומיה שלה ובכבודה כאדם. 58. התובעת תטען כי אי מתן גימלת סיעוד מותיר אותה במצב של תלות מוחלטת ופגיעות, ומונע ממנה לנהל אורח חיים סביר ומכובד. 59. התובעת תטען כי תכלית חוק הסיעוד היא לאפשר לקשישים תלויים להמשיך להתגורר בביתם ולשמור על איכות חיים סבירה, וכי דחיית תביעתה מנוגדת לתכלית זו. 60. התובעת תטען כי יש לראות במתן גימלת סיעוד לא רק זכות כלכלית, אלא גם זכות יסוד לכבוד, לאוטונומיה ולאיכות חיים, וכי יש להגן על זכויות אלו. 61. התובעת תטען כי כבוד בית הדין מתבקש להתערב בהחלטת פקיד התביעות על מנת להבטיח את זכותה של התובעת לקיום בכבוד ולאיכות חיים הולמת, בהתחשב במצבה המורכב. אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, יהא זה מן הדין ומן הצדק לקבל את התביעה על כל חלקיה.כתב תביעהעינייםמסמכיםעיווריםסיעוד