סרוב לעבוד בעבודה - משמרות

פסק דין 1. זהו ערעור על החלטת וועדת הערר שליד שירות התעסוקה מיום 21.5.00 אשר דחתה את הערר הגיש המערער כנגד 5 סירובים שנרשמו למערער בגין שליחה לעבודה ב- 5 הזדמנויות שונות. לשם היעילות נדון בכל אחת מהמקרים בנפרד. 2. ביום 30.11.99 נשלח המערער לחברת ORS לעבודה בבזק, בעבודה של פוקד. לטענתו הוא התייצב ונקבע כי איננו מתאים. לדבריו, החזיר את האישור לפקידת ההשמה, אולם הפקידה העידה כי לא קבלה חזרה את האישור, וכן בבירור אצל המעביד לא נרשם כי ניתן אישור כזה. לאחר ששקלנו את דברי הצדדים הגענו למסקנה כי לא שוכנענו כי המערער אכן התייצב במקום העבודה על מנת לקבל עבודה וכי הוחלט כי איננו מתאים. בנסיבות אלו, אין לנו אלא לדחות את הערעור בנושא זה. 3. ביום 21.12.99 נשלח המערער לעבודה בחברת סופר-דרינק בעטרות. המערער סירב לאותה עבודה בטענה כי מדובר בעבודה במשמרות, וכי איננו מוכן לעבוד במשמרות. בנוסך טען כי לגבי משמרת בוקר, המתחילה בשעה 7:00, נוצרת בעיה עם תפילת השחר, וכי הוא איננו יכול להתפלל לאחר הנץ החמה. אנו דוחים טענת המערער מהנימוקים הבאים: I. רצונו של המערער שלא לעבוד במשמרות איננו יכול להיחשב סיבה המצדיקה דחיית העבודה. אין כל ספק כי מדובר בעבודה מתאימה, ומשדחה המערער את העבודה לא נחשב הוא כי שמוכן לקבל כל עבודה המוצעת לו על ידי הלשכה. II. מדברי פקידת ההשמה עולה כי מדובר בסידור של הסעות מביתו של המערער כאשר ההסעה אמורה לצאת מביתו בשעה 7:00 בבוקר. לאור זאת, קיימת אפשרות למערער להתפלל תפילת בוקר. תפילת בוקר מותר להתפלל מעלות השחר, וכמו כן ניתן להתעטף בטלית ולהניח תפילין כשעה או לכל הפחות 50 דקות לפני הנץ החמה. גם אם זמן התפילה המועדפת הינה עם הנץ החמה, בוודאי, לאור ההלכה, הצורך בפרנסה מתירה תפילה לפני הנץ החמה, וכל שכן שדבר זה מונע מהמערער להזקק ל"מתנת בשר ודם" כפי שהוא בוודאי כולל בברכת המזון שהוא מברך. III. לאור זאת, אנו דוחים את הערעור לגבי סירוב זה. 4. ביום 18.1.00 נשלח המערער לעבודה במזנון משרד החינוך. לטענתו, היה צריך להגיע לשם בשעה 7:00 בבןקר, דבר שהיה פוגע באפשרות של תפילה בבוקר. לאחר ששמענו את טענות הצדדים לענין זה, אנו דוחים את הערעור. לענין שעת התפילה, אנו חוזרים על הנאמר לעיל. בנוסף, מדובר במזנון הנמצא ברח' הנביאים בתוך העיר. לא היה מניעה שהתובע יצא מהבית מוקדם לפני התפילה ויתפלל בשעה המותרת בסביבת מקום העבודה, כיוון שבידיעת בית הדין מדובר באיזור שמושפע בבתי כנסת רבים ובוודאי היה המערער יכול למצוא מנין המסתיים בסמוך לפני שעה 7:00 בבוקר. מדובר באיזור המרוחק פחות מ- 10 דקות הליכה משכונת מאה שערים. באשר לארוחת בוקר, הרי מדובר בעבודה במזנון, ומן הסתם היה המערער יכול להגיע להסדר עם בעל המזנון בענין זה או להביא אוכל מהבית. מכל מקום, לא ניסה לברר נושאים אלו, ועל כן מדובר בדחיית עבודה שלא בתום לב. 5. ביום 1.2.00 הופנה המערער לחברת "לימור" לשם עבודות אבטחה כבודק בטחוני. שוב סירב המערער לקבל את העבודה בגלל שעות התפילה. אנו דוחים את הערעור. בנוסף לאמור לעיל בקשר לשעות התפילה, ייאמר כי שוכנענו, על יסוד דברי פקידת ההשמה, כי מדובר, בין היתר, בעבודת בסופרמרקטים במשמרות, כאשר משמרת שנייה מתחילה בשעת 14:00 עד לשעות הסגירה. גם לא היתה כל מניעה לעבוד משמשרת קבועה. לאור זאת, יורדת הטענה של תפילת הבוקר. לא היתה כל מניעה שהמערער יתפלל תפילת מנחה לפני שיתחיל את המשמרת בשעה 14:00, ואת תפילת ערבית לאחר שיסיים את עבודתו, בידיעת בית הדין העובדה כי קיימים בתי כנסת רבים בעיר בהם קיימים מנינים תכופים לתפילת מנחה החל מחצי שעה לאחר חצות היום, ומנינים רצופים לערבית עד לשעה 1:00 לאחר חצות. משלא ניסה המערער לברר אפשרות זו, נחשב הוא בדין למי שסירב לקבל עבודה. 6. המערער הופנה לעבודה ביום 2.5.00 לשמירה וביטחון. בדבריו בפני וועדת הערר אמר: "איני זוכר מדוע לא הלכתי למעסיק". אין אנו מקבלים את טענת המערער כי הצעת העבודה בוטלה. מקובל עלינו, מדברי פקדי הלשכה, כי מפגש התעסוקה בלשכה בוטלה אולם כי כל מי שהתייצב בלשכה הופנה באותו יום אל המעסיק באופן אישי. משלא הופיע המערער, לא יכלה הלשכה להפנות אותו למעסיק, ויש לראותו כמי שלא התייצב כלל וכמי שסירב לעבוד. 7. סוף דבר: בית הדין מתרשם כי מדובר בסרבן עבודה מקצועי, אשר לצערנו משתמש באמתלות מתחום הדת כדי להצדיק את חוסר רצונו לעבוד ובמקום זה להתפרנס על חשבון הציבור. לאור זאת, כל הערעורים נידחים. שעות עבודה ומנוחה