ערעור על דחיית תביעה בגלל חוות דעת של מומחה רפואי

פסק דין 1. התובע עותר להכיר בליקוי בגבו תוצאה של תאונת עבודה שאירעה ביום: 15.07.94 ובנוסף ו/או לחלופין בגדר פגיעה בעבודה מכח תורת המיקרוטראומה, וכמשמעותה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה - 1995 (להלן-החוק). 2. בכתב ההגנה נטען כי לא אירעה לתובע תאונת עבודה או סידרה של תאונות זעירות (מיקרוטראומות) כמשמעותן בסעיף 79 לחוק. עוד נטען להעדר קשר סיבתי בין עבודת התובע ומחלתו הבאה על רקע מצבו הבריאותי-הקונסטיטוציונלי וכי השפעת העבודה על מחלת התובע הייתה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים. 3. הדיון בתביעה התקיים בפני כב' השופטת גבריאלי ובהתאם להחלטתה מיום: 02.04.98, מונה ד"ר אגינסקי כמומחה רפואי למתן חוו"ד בתיק (להלן: "המומחה-הרפואי") חוות דעתו של המומחה הרפואי מיום: 17.07.98, הוגשה לתיק בית הדין בתאריך: 26.07.98. ב"כ התובע הגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה על החלטת בית הדין שלא להאריך את המועד להפניית שאלות הבהרה למומחה. הבקשה נדחתה עפ"י החלטת ביה"ד הארצי מיום: 24.09.98. בתאריך: 12.10.98, ניתן פסק דין ע"י כב' השופטת גבריאלי, על פיו נדחתה התביעה בהסתמך על חוות דעתו של המומחה הרפואי. בעקבות בקשת רשות ערעור שהוגשה לבית הדין הארצי ע"י ב"כ התובע ובהסכמת ב"כ הנתבע, ניתן ביום: 02.03.99, פסק דין על פיו הוחזר התיק לבית הדין האיזורי לעבודה על מנת לאפשר הפניית שאלות הבהרה למומחה הרפואי והגשת סיכומים ע"י ב"כ הצדדים. התיק הוחזר למותב אחר בשל פרישתה של כב' השופטת גבריאלי. 4. ואלה העובדות שנקבעו ע"י כב' בית הדין בהחלטתו מיום: 09.04.98, והועברו למומחה הרפואי לצורך מתן חוות הדעת: א. התובע, יליד 16.02.58, עובד כ-"מלאן" דלק בשירותה של חברת "פי גלילות מסופי נפט וצינורות בע"מ". ב. ביום ו' - 15.07.94, תוך כדי עבודה מאומצת, טיפוסים וכיפופים תדירים, חש התובע כאבים עזים בעמוד השידרה המותני. על אף הכאבים העזים בגב, התובע המשיך לעבוד עד סוף היום. ג. בעדותו בבית הדין מתאר התובע את עבודתו כדלקמן: "כאשר מגיעה מיכלית לתידלוק, הדבר הראשון שאני עושה הוא לגשת למיכלית ולשים את הפלומבות, מספר הפלומבות תלוי בגודל המיכלית. את הפלומבות שמים כדי שלא ניתן יהיה לפתוח את המיכלית. בשלב זה העבודה נעשית בעמידה. לאחר מכן, הנהג מתחבר להארקה, המיכלית עומדת כדי לתדלק, בינתיים אני עובר למיכליות אחרות כדי לשים את הפלומבות. לאחר שהנהג מילא את המיכלית, הוא קורא לי, או למלאן הקרוב ביותר אליו. השלב הבא הוא שאני עולה על גשר בין 10 עד 12 מדרגות, הגשר הוא מתקן קבוע במקום, שמשני הצדדים שלו עומדות המיכליות. מהגשר הזה אני יכול לעלות ישירות לגג של המשאית ולבדוק את כמות הדלק שמולאה. בכל מיכלית יש בין ארבעה לעשרה מיכלים. בכל מיכל יש מדיד, מוט ברזל, שבעזרתו אני מודד את כמות הדלק שבמיכל. כדי למדוד את כמות הדלק, אני מתכופף עד לרגליים שלי כדי להוציא את המדיד מהמיכל ולראות את כמות הדלק שמולא. במיכלים שבהם יש מצופים ולא מדידים, אין צורך למדוד את כמות הדלק באמצעות מוט ברזל, אלא רק את סוג הדלק. כדי לזהות את סוג הדלק, אני צריך כולי להתכופף, אין לי זמן לכרוע ברך, ואז לאחר שאני בודק את כמות הדלק, אני סוגר את המכסה. לאחר שאני גומר עם המשאית, אם הכול בסדר, אני יורד למטה מהגשר". ד. הבדיקה של המלאן נעשית לבד. במקום נמצאים מספר מלאנים. מדי יום באות כ - 50 מיכליות שאותן צריך לבדוק כאמור לעיל, לפעמים יותר, לפעמים פחות. התנועה לביצוע כל הפעולות המתוארות לעיל, היא תמיד אותה תנועה, כאשר התובע מתכופף עד הרגליים. ה. התובע עבד בחברה בערך מאז 05.11.86. ו. יש בכרטיס הרפואי של התובע שניים או שלושה תאריכים בשנת 85, שבהם התלונן התובע על כאבי גב תחתון, אך לטענתו היו אלה דברים קטנים, שום דבר חריג, ועפ"י עדותו, הכאבים אז לא היו באותו איזור שבו הוא החל לסבול מאז 15.07.94. ז. בשבת אחר הצהריים, כאשר כאבי הגב גברו ללא נשוא, התובע פונה לבית החולים "מאיר". ח. בתעודת חדר המיון נאמר ש-"כאבי גב תחתון שהחלו ללא סיפור של חבלה יום קודם הגעתו". כאשר התובע נשאל מה יש לו לאמר לגבי הקביעה הנ"ל, ענה כי אכן הוא לא קיבל שום מכה בעבודה, אבל הצטברות המאמצים והעומס על הגב, שנגרם עקב הצורך בהתכופפויות מרובות במשך היום לצורך בדיקת המיכליות, הם שגרמו לכאבים החמורים בגבו, ולאבחנה שנקבעה על ידי הרופא שיש לתובע בלט של דיסק ופגם בעצם. ט. התובע טען שהוא לא יכול היה לחזור לאותה עבודה, ומשום שלא הייתה בשבילו עבודה חלופית, לכן הוא פוטר. 5. כב' בית הדין, בהחלטתו מיום: 09.04.98 (סעיף 8 להחלטה) שלל אירוע תאונתי ספציפי ביום: 15.07.94 והפנה למומחה הרפואי שאלות בהתייחס לאפשרות של פגיעה בעבודה עפ"י תורת המיקרוטראומה . 6. להלן השאלות שהופנו למומחה הרפואי ובצידן התשובות שניתנו ע"י המומחה הרפואי בחוות דעתו שהוגשה לבית הדין ביום: 26.07.98: א. לשאלה מהי המחלה ממנה סובל התובע-השיב המומחה כי מדובר בכאבי גב תחתון. המומחה ציין כי עפ"י תעודת חדר המיון מיום: 17.07.94, "לא אובחנו גרעונות נוירולוגיים בצילומי הרנטגן לעמוד שדרה מותני נצפתה ספינה-ביפידה ב - S1". ב. לשאלת קיומו של קשר סיבתי בין כאבי הגב התחתון מהם סובל התובע לבין עבודתו שלל המומחה קיומו של קשר סיבתי כזה וציין כי לתובע "עבר" של כאבי גב תחתון כפי שעולה מהרישומים הרפואיים, מיום: 22.10.85, 11.02.86 ו - 05.12.89. בהסתמך על העובדה שהתובע סבל כבר בשנים קודמות מכאבי גב תחתון קשים ונחבל בגבו בשנת 1989, קבע המומחה הרפואי כי התובע היה חשוף יותר מאדם אחר בגילו ללקות בכאבי גב תחתון. ג. המומחה הרפואי נשאל האם לדעתו עפ"י העובדות, כל התכופפות שעשה התובע לבדיקת פלומבות, מדדים וכמויות דלק, גרמה לפגיעה כלשהי בגבו של התובע כך שבהצטרף אליה פגיעות דומות וחוזרות נוצר המצב הקיים או שמדובר בהליך תחלואתי שאין לייחסו לאירוע או פעולה בעבודה. המומחה הרפואי השיב כי התכופפויות אינן מהוות פגיעה בגב וציין כי עפ"י הממצאים שאובחנו בבדיקת ההדמיה מיום: 23.07.94, מדובר בממצאים ניווניים שאין לייחסם לאירוע או לפעולות מסויימות בעבודת התובע. עוד ציין המומחה הרפואי כי בהתחשב בעברו הרפואי של התובע כפי שפורט לעיל, סביר ביותר להניח שממצאי צילומי ההדמיה מקורם טרם תלונותיו לכאבי גב תחתון ביום: 15.07.94. מסקנתו של המומחה הרפואי היא שאין להחיל בנסיבות הענין את תורת המיקרוטראומה. 7. ב"כ התובע ביקש להפנות שאלת הבהרה אחת למומחה הרפואי, והיא: "האם נכון לאמר שהשוני במינוח בלט/בקע/פריצה היא בעצם ענין של פרשנות לגבי מידת התזוזה של הדיסק לכיוון חוט השדרה (קטנה/בינונית/גדולה), אך אין לכך קשר סיבתי הכרחי לענין האבחנה, אם המדובר במקור תעסוקתי או ממצא קונסטיטוציונלי ?". 8. בחווה"ד המשלימה, השיב המומחה הרפואי כדלקמן: "האבחנה באם מדובר בבלט, בקע או פריצה היא לא ענין לפרשנות, כי אם ממצא רפואי חשוב. בלט דיסק עד 3 מ"מ הוא בתחום הנורמה (בלט קל). בלט דיסק בינוני שאינו פוגע ברקמות בסביבתו, כמו מוצא העצבים, שורש העצב ואינו גורם לחץ על מעטפות חוט השדרה או מוחק את השומן האפידורלי גם הוא ייחשב כבלט א-פתולוגי. בלט דיסק גדול הגורם ללחץ על הרקמות שבסביבתו ייחשב כבלט פתולוגי". עוד ציין המומחה הרפואי כי הממצאים הנ"ל בצירוף אנמנזה, הרקע וממצאים נוספים שמאובחנים בצילומי רנטגן, הדמיה ותהודה מגנטית מאפשרים לקבוע במדוייק באם הממצא שנצפה בצילומי ההדמיה והתהודה המגנטית הוא כתוצאה מרקע טראומטי או על רקע ניווני תחלואתי מתמשך. 9. עפ"י חווה"ד של המומחה הרפואי וחווה"ד המשלימה ניתן לקבוע כי המומחה לא שינה את מסקנתו הסופית לגבי העדר קשר סיבתי בין כאבי הגב התחתון מהם סובל התובע לבין עבודתו וקבע כי מדובר בממצאים ניווניים שאין ליחסם לפעילות מסוימת בעבודת התובע. 10. אשר על כן - דין התביעה להידחות. 11. אין צו להוצאות. מומחהרפואהערעורמומחה רפואיחוות דעת מומחהחוות דעתחוות דעת מומחה רפואי