מינוי מומחה קלינאית תקשורת

החלטה לפני בקשה שהגישה המבקשת / הנתבעת להורות על ביטול מינוי מומחה/ קלינאית תקשורת שמונתה על ידי ביהמ"ש באשר איננה עונה על ההגדרה של מומחה / רופא בהתאם לתקנות. על מנת שניתן יהא להידרש לבקשה, אביא להלן את השתלשלות העניינים: התובעת 1 ילידת 13/11/96 , הגישה את התביעה כנגד הנתבעת בגין אירוע, אשר בהתאם לנטען אירע ביום 16/12/97 בעת שהייתה בת שנה וחודשיים. בהתאם לכתב התביעה, גננת שעבדה אצל הנתבעת, הכניסה את התובעת ביחד עם ילד נוסף באותה קבוצת גיל למתקן שהוכנס לגן הנתבעת שבועיים קודם לכן, התובעת נפלה / הופלה על ידי הילד הנוסף וכתוצאה מכך, שיניה של התובעת ננעלו על לשונה ו היא נחתכה בחתך עמוק וארוך בחלקה הקדמי של הלשון בעטיו של האירוע נגרמו לתובעת נזקים לרבות נזק בדרכי ההגייה של ארבע אותיות ב שפה העברית. התובעת צירפה לכתב התביעה חוו"ד מטעמה של ד"ר פרידמן – מנתח פלסטי אשר קבע בתחום מומחיותו 15% נכות צמיתה וציין במסגרת חוו"ד, כי יש צורך בהערכת קלינאי תקשורת כדי לקבוע אם יש בחתך שנגרם לתובעת בלשון כדי לגרום להפרעה כלשהי בדיבור. בתאריך 19/6/11 נבדקה התובעת על ידי מומחה מטעם הנתבעת, פרופ' דן מלר בתחום הכירורגיה הפלסטית ובחוו"ד מטעמו שצורפה לכתב ההגנה, נקבעה נכות צמיתה בשיעור של 2% תוך ציון והפנייה של התובעת למומחה בתחום הדיבור על מנת שייקבע את קיומו של הקשר בין הסדק הקטן בלשונה של התובעת לבין הטענה לפיה לתובעת הפרעה בהגיית ארבע אותיות בשפה העברית ( דבר שהמומחה מטעם הנתבעת לא מצא בעת שערך את הבדיקה מטעמו ). כב' השופט , ד"ר אבינור מינה מטעם ביהמ"ש, את פרופ' דניאל האובן, מומחה בתחום הכירורגיה הפלסטית שבדק את התובעת וביום 17/8/11 ניתנה חוו"ד לפיה נקבעה לתובעת נכות צמיתה בשיעור של 7% . מומחה ביהמ"ש בחוו"ד המליץ להפנות את התובעת לקלינאי תקשורת ומומחה לדיבור לשם הערכה מדויקת בנושא . לאחר שהתקבלו חוו"ד מטעם שלושת המומחים בתחום הכירורגיה הפלסטית ונוכח המלצת כל המומחים להפניית התובעת לבדיקה אצל מומחה – קלינאי תקשורת לעניין הקשר בין הסדק/ נזק שנגרם לתובעת בלשון לבין ההגייה של אותן ארבע אותיות, ניתנה החלטה על ידי כב' השופט ד"ר אבינור ביום 1/4/12 בדבר מינוי מומחה בתחום הקלינאות תקשורת כאשר בשכר ו תישא בשלב זה הנתבעת – עוד ציין כב' השופט ד"ר אבינור, כי ב"כ הצדים ינסו להגיע להסכמה באשר לזהות המומחה. בהעדר הסכמה בין הצדדים באשר לזהות המומחה, הוגשה בקשה נוספת לביהמ"ש למנות מומחה –קלינאי תקשורת בהתאם לשיקול דעת ביהמ"ש באשר לזהות המומחה ביום 2/8/12 ניתנה החלטה על ידי כב' השופטת קלוגמן במסגרתה התבקשו הצדדים למסור לביהמ"ש רשימת מומחים בתחום ו/או להגיע להסכמה באשר לזהות המומחה וביהמ"ש ימנה בהתאם. בהעדר הודעה כאמור, עתר ב"כ התובעת לקביעת מינוי מטעם ביהמ"ש ביום 3/10/12 ובהתאם ניתנה החלטתי ביום 16/10/12 למינוי מומחית מטעם ביהמ"ש – קלינאית תקשורת הגב' מלי גיל שבדקה את התובעת ובטרם הוציאה את חוו"ד , הוגשה הבקשה המונחת לפני כעת. בהתאם לבקשת הנתבעת, התבקשה המומחית להשהות הליכי הבדיקה מטעמה וזאת עד לקבלת החלטה בבקשה ולא לפעול להוצאת חוו"ד. עולה כי, התובעת נבדקה על ידי המומחית מטעם ביהמ"ש, בטרם נודע לה אודות החלטתי ושכרה שנפסק על ידי ביהמ"ש טרם שולם. מכל האמור לעיל עולה כי הנתבעת הייתה מודעת להחלטתו של כב' השופט ד"ר אבינור בדבר מינוי מומחה בתחום הדיבור במשך תקופה של למעלה מ- 8 חודשים, בשום שלב לא עתרה לשינוי ההחלטה או לבדיקה של התובעת באמצעות מומחה מטעמה. אם לא די בכך, גם לאחר שניתנה החלטת ביהמ"ש בדבר זהות המומחה שמונה בתחום זה, הוגשה הבקשה בחלוף חודש ימים לערך ממועד שניתנה. מצאתי לנכון לציין, כי הצורך בקבלת חו"ד בתחום קלינאות תקשורת לא זו בלבד שעלה בהמשך לחוו"ד המומחים כולם, בהמלצה שניתנה על ידם במסגרת חוו"ד שנמסרו, הרי שלביהמ"ש נתונה הסמכות למנות מומחה מטעמו על מנת לסייע לפתרון הסכסוך באופן יעיל לשם הגשמת ההליך השיפוטי. קלינאית התקשורת לא מונתה לצורך קביעת שיעור או גובה נכותה של התובעת, זה נעשה על ידי המומחים הרפואיים שמונו אלא על מנת שתיבדק טענת התובעת לפיה יש לה הפרעה בדיבור ולשאלת הקשר הסיבתי לצלקת בלשון ואולי לדרכי הטיפול אם ישנם כאלה– הא ותו לא. ביהמ"ש לא נדרש בשלב זה להשלכות של תוצאות חוו"ד אלא לבדיקת הקשר הסיבתי בין ההפרעה הנטענת, ככל שישנה כזו, לבין הצלקת שנגרמה בתאונה כאמור. טענת הנתבעת לפיה קיימת לה זכות לבדוק את התובעת ולצרף חוו"ד מטעמה בטרם תוצא חוו"ד מטעם המומחה שמונה על ידי ביהמ"ש, נטענה לראשונה במסגרת הבקשה שמונחת לפני כעת, בשום שלב לא נטענה הטענה וממילא לא הועלתה דרישה מטעם הנתבעת לבצע בדיקה של התובעת באמצעות מומחה מטעמה. טוב היו עושים הצדדים שניהם אם היו פועלים בהתאם להחלטות שניתנו בתיק זה על ידי שני מותבים באשר להסכמה לעניין זהות המומחה ו/או רשימת מומחים מטעמם ממנה היה ביהמ"ש בוחר למנות מומחה, במיוחד נוכח הקושי שבמינוי מומחה בתחום זה ואולם זה לא נעשה. אין בכל האמור לעיל כדי לשלול את זכותו של בעל הדין שכנגד, ככל שהוא מעוניין בכך, מלהגיש חוו"ד מומחה מטעמו – כאמור דרישה שבאה לעולם לראשונה בבקשה המונחת לפני כעת. ראה לעניין זה, פסק דינו של כב' השופט יצחק עמית בשבתו בביהמ"ש המחוזי בחיפה בעניין ברע 1775/07,ענבל נ' דאנס בר ואח'. סוף דבר, על מנת שזכויותיה של הנתבעת לא תפגענה, הנני מאפשרת לאחרונה למסור הודעה בכתב לביהמ"ש וזאת תוך 14 יום מקבלת החלטתי זו , האם מבקשת להגיש חוו"ד מטעמה בתחום זה ובהתאם תינתן הוראה מתאימה. בשלב זה ועד למתן החלטה אחרת, לא תוצא חוו"ד של המומחית אלא בכפוף ולאחר שהנתבעת תממש את זכותה לבצע בדיקה באמצעות מומחה מטעמה, אשר חוו"ד מטעמו תועבר לידי המומחית שתתייחס אליה בחוו"ד שתוצא על ידה ותומצא לצדדים. בנוסף, הנני מורה לנתבעת באמצעות ב"כ לדאוג לשלם למומחית את שכרה לאלתר ללא כל דיחוי. מומחהמינוי מומחהמקצועות פארא-רפואיים