דיון במהלך פגרת בתי המשפט

החלטה 26.6.00 ניתנה החלטה בתיק זה המורה על איחוד הדיון בבקשה לסעד הזמני - (בש"א 3545/00), (להלן: "הבקשה לסעד הזמני"), עם הדיון בתביעה העיקרית, (להלן - "הדיון המאוחד"). כן נקבע באותה החלטה, כי הדיון המאוחד יתקיים במהלך פגרת בתי המשפט, ב- 1.8.00 וכי "באי כח הצדדים יעשו כמיטב יכולתם כדי לסיים את חקירת מצהירי הצד שכנגד, הכל באותו היום". הדיון ב- 1.8.00 נמשך ברציפות משעה 09:00 ועד סמוך לשעה 17:00. הוא היה דיון "טעון" ביותר כאשר באי כח שני הצדדים הטיחו כל הזמן האשמות וטענות הדדיות זה כנגד זה וביה"ד נאלץ מספר פעמים להפסיק את מהלכו כדי לאפשר להם להרגע. בדיון זה נחקרו התובע ושלושה עדים מטעמו. נותר עוד לשמוע את חקירתן הנגדית של שתי העדות מטעם הנתבעת. עקב השעה המאוחרת, הדיון "הטעון" כאמור והעובדה שהגב' תירוש אחת העדות מטעם הנתבעת לא התייצבה לדיון לא ניתן היה בכל מקרה להשלימו. ב"כ התובע חזר בשלב זה על הבקשה לסעד הזמני, עקב הנסיבות כאמור ועתר לקבלת צו מניעה זמני כמפורט בבקשה לסעד הזמני. לדידו, מאחר והדיון לא הסתיים ב- 1.8.00 הרי שיש בכך משום שינוי נסיבות לעומת המצב עובר להחלטה מ- 26.6.00, המצדיק מתן הצו הזמני. עוד נטען על ידו, בין היתר, כי הבקשה לסעד הזמני מעלה יסוד לכאורה לבטלות הפיטורים ולסיכוי טוב להצלחה בתביעה העיקרית . לדידו, עדותו של ד"ר שושני וד"ר גרנות בדיון ב- 1.8.00 תומכת בגירסה זו. כן נטען על ידו, כי איזון האינטרסים מחייב את מתן הסעד הזמני שכן התובע יפגע בכך שלא יקבל יותר שכר לאחר חודש אוגוסט ואין לו זכות בשלב זה לקבלת פנסיה לאור גילו. לטענת ב"כ הנתבעת אין להעתר לבקשה לסעד הזמני בשלב זה, מאחר ואין שום שינוי נסיבות לאחר הדיון ב- 1.8.00, לעומת הנסיבות המפורטות בהחלטה מ- 26.6.00. לענין הנזק הכספי שעלול להגרם לתובע טען ב"כ הנתבעת כי התובע החזיר לנתבעת המחאה שנשלחה לו עם סיום היחסים שבין הצדדים. לדידו , הדיון ב- 1.8.00 התקיים במהלך הפגרה ושעות רבות ברציפות על מנת לעמוד בלוח זמנים מהיר. בכל מקרה הדיון לא היה מסתיים ב- 1.8.00 שכן הסיכומים היו מוגשים בשלב מאוחר יותר. לאחר ששמענו את טענות הצדדים לא מצאנו להעתר לבקשה למתן הסעד הזמני בשלב זה. בית הדין ער לצורך ולהנחיות שקבל בדבר שמיעת הדיון בהקדם, במידת האפשר. הדיון אכן התקיים בדחיפות, ב- 1.8.00, והתארך לאור העובדה שביה"ד גילה אורך רוח ואיפשר את חקירת עדי התובע, בלי להגביל את זמן החקירה. יצויין, כי בראשית הדיון הציע ביה"ד לב"כ הצדדים כי כל אחד מהם יחקור את עדי הצד שכנגד במשך שעתיים בלבד, אולם, הם סרבו לקבל הצעה זו ואף ב"כ התובע הודיע לביה"ד כי בכוונתו לחקור חקירה ארוכה את עדות הנתבעת. אין בעובדה שהדיון לא הסתיים ב- 1.8.00 כדי להוות נסיבה חדשה המצדיקה את קבלת הבקשה לסעד הזמני לעומת הנסיבות המתוארות בהחלטה מ- 26.6.00. הנימוקים שניתנו באותה החלטה לגבי אי מתן הצו הזמני אז, מתאימים גם לבקשה דנן ועומדים בעיינם. (ראה פסקאות 2 ו- 3 בעמ' 3 להחלטה מיום 26.6.00). מאחר וטרם הסתיים הדיון המאוחד ונותר עוד לשמוע את חקירת עדות הנתבעת, חקירה שתשמע בהקדם, הרי שאין מקום למתן צו המניעה הזמני. הבקשה לסעד הזמני, נדחית. ביה"ד שאל את באי כח הצדדים האם הם מוכנים להמשיך את הדיון ב- 3.8.00. ב"כ הנתבעת הודיע כי אינו מסכים ופרט את סיבותיו. לא ניתן לכפות עליו להתייצב לדיון במהלך הפגרה מה גם שלפי דבריו הגב' תירוש - עדת הנתבעת תהיה אז בחו"ל. פגרהדיון