מכרז בחירת עובד - התאמת עובד לדרישות תקן


דרך מקובלת להעמיק בדיני עבודה וזכויות עובדים היא עיון בפסקי דין להלן תקציר נרחב של פסק דין שניתן ע"י השופטת מיכל לויט בבית הדין לעבודה בתל אביב בעניין מכרז בחירת עובד - התאמת עובד לדרישות תקן - נטל הוכחת נוהג

הקדמה
בפנינו שתי תביעות אשר הגישה התובעת : האחת: למתן צו עשה המורה למדינה להעביר את התובעת לדירוג חוקרים ולקבוע כי המדינה מחויבת היתה לעשות כן כבר בשנת 1994 ולחילופין ליתן צו עשה הקובע כי המדינה מחויבת להעמיד לרשות התובעת את כל שנפסק לה על ידי הועדה הפריטטית מיום 19.7.98.השנייה: לפסילת החלטת ועדת הבוחנים במכרזים הפנימיים אליהם ניגשה התובעת . כן התבקש ביה"ד להורות למדינה לקיים שוב את המכרז הפנימי, לרבות כינוסה של ועדה בהרכב חדש אשר תדון בשנית במועמדותה של התובעת

הרקע העובדתי והשתלשלות העניינים
התובעת מועסקת במינהל המחקר החקלאי במכון להגנת הצומח מיום 3.1.79 ועד היום לפי הפירוט שלהלן: מיום 3.1.79 ועד 31.1.81 הועסקה על פי חוזה מיוחד. מיום 1.2.81 ועד יום 31.3.82 הועסקה במעמד זמני. מיום 1.4.82 ועד היום מועסקת התובעת במעמד קבוע, כמהנדסת מחקר. בשנת 1980 עברה התובעת למחלקה לכימיה של שארית רעלים וחומרי טבע במכון להגנת הצומח. ביום 8.11.94 קיבלה התובעת דוקטורט. התובעת פנתה בינואר 1995 לפרופ' שפיגל, מי שכיהן כמנהל המכון להגנת הצומח, במטרה להיות מועברת למחלקה לאנטמולוגיה. בקשתה נענתה. זמן קצר לאחר המעבר אוחדו המחלקות כימיה ואנטומולוגיה למחלקה אחת

התובעת מצויה בדירוג מהנדסים מתחילת העסקתה בשנת 1979. במרוצת השנים שחלפו מאז הוסמכה לדוקטורט , פנתה התובעת מספר פעמים לממונים עליה על מנת שאלו יפעלו להעברתה לדירוג עובדי המחקר. בחודש ינואר 2000 שבה התובעת וביקשה לעבור לדרגה בדירוג עובדי המחקר. בקשתה של התובעת נענתה בשלילה, כאשר התובעת נתבקשה להציג מועמדותה למשרת חוקר לכשיתפרסם "קול קורא" ו/או יוצא מכרז פנימי ( במכתב התשובה מיום 23.2.00 צוין כי על התובעת לגשת למכרז חיצוני ועל כך מלינה התובעת בכתב התביעה , אולם בכתב ההגנה הודתה המדינה כי דובר בטעות והכוונה היתה למכרז פנימי ). בחודש נובמבר 2000 נודע למבקשת כי יצאו שני "קולות קוראים" עבור שתי משרות חוקרים במחלקה לאנטומולוגיה ובעקבות כך נפתחו שתי ועדות חיפוש

התובעת הגישה בקשה לצו מניעה (בשא 5310/00) המורה למדינה שלא לאייש כל משרת חוקר פנויה המיועדת למחלקה לאנטמולוגיה שכן ועדת חיפוש כמוה כועדת מכרז ציבורי (חיצוני) ומכאן שאין לקיימה קודם לקיומו של מכרז פנימי. לאחר שהתקיים דיון בהליך זה, הגיעו הצדדים לידי הסכמה לדחות את ההליכים הקשורים לועדות החיפוש המתייחסים לשתי המשרות בתואר "חוקר" במחלקה לאנטמולוגיה, זאת כל עוד לא פורסמו מכרזים פנימיים למשרות אלו ולא מוצו הליכי המכרז הפנימי לגביהן

ביום 20.11.01 פורסמו שני מכרזים פנימיים למשרות הנדונות. התובעת התמודדה במכרזים אלו, אולם לא זכתה בהם. התביעה בתיק עב 3257/01, לחיוב המדינה לדרג את התובעת בדירוג עובדי המחקר הוגשה ביום 4.4.01. התביעה בתיק עב 6365/02, לביטול החלטת ועדת הבוחנים הוגשה ביום 26.6.02. מטעם התובעת הוגשו תצהירה שלה וכן תצהירה של פרופ' רחל גלון. מטעם המדינה הוגש תצהירו של פרופ' שפיגל, המכהן כסגן ראש מינהל המחקר החקלאי ומי שכיהן כמנהל המכון להגנת הצומח. כן העידו מטעם התובעת ד"ר ישי ספרים, ד"ר שמילוביץ, ד"ר ברוורמן, ד"ר מזרח , הגב' אתי מלינצקי והגב' קרן גיחון. בנוסף עמד בפנינו גם כל חומר הראיות שהובא במסגרת הבקשה למתן סעד זמני

טענות התובעת
על פי סעיף 24.258 לתקשי"ר זכאית התובעת החל מתחילת עבודתה כחוקרת מקצועית, דהיינו ממועד סיום הדוקטורט, להיות מדורגת בדירוג עובדי המחקר. המדינה לא קיימה ולא יישמה את המלצות הועדה פריטטית מיום 19.7.98 שדנה בעניינה של התובעת . במכרזים הפנימיים אליהם ניגשה התובעת נפלו פגמים מהותיים המצדיקים פסילת החלטת ועדת הבוחנים

טענות המדינה
קליטת חוקר לדירוג המחקר הינו הליך מורכב, המצריך מילוי אחר התנאים הקבועים לשם כך. בלעדי עמידה בתנאים מהותיים אלה אין לתובעת כל זכות מוקנית כי תיקלט בדירוג המחקר. המלצות הועדה הפריטטית יושמו, ככל שלא נשתנו הנסיבות, שינוי המצדיק סטייה מן ההמלצות. לא נפלו כל פגמים במכרזים הפנימיים ובהחלטת הועדה בעניינה של התובעת. ההחלטה התקבלה לאחר הליך תקין, משיקולים עניינים, ומשכך אין מקום להתערבות בית הדין

התביעה לפסילת המכרזים
כאמור, ביום 20.11.01 פורסמו שני מכרזים פנימיים למשרות בתואר "חוקר" במחלקה לאנטומולוגיה שמספריהם 27/2001 ו- 28/2001 . ועדת הבוחנים עבור שני מכרזים אלה אמורה היתה להתכנס ביום 10.4.02. ביום 9.4.02 הועברו לידי התובעת שני מסמכים שעניינם חוות דעת שליליות לגביה שנערכו על ידי הממונים עליה – ד"ר קריצמן וד"ר נבון. מסמכים אלו הועברו אף לועדת הבוחנים. התובעת פנתה לנציבות שירות המדינה בבקשה לדחות את מועד קיום הועדה על מנת שתוכל להתמודד מול הטענות שהועלו נגדה על ידי ד"ר קריצמן וד"ר נבון, ולהגיש לועדה את תגובתה בכתב בתוספת המלצות וחוות דעת נגדית

הנציבות קיבלה את בקשתה ודחתה את מועד כינוס הועדה. ביום 27.4.02 ביקשה התובעת להפיץ את תגובתה בכתב בקרב חברי הועדה קודם לכינוסה. בתגובה נמסר לה כי תגובתה תועבר לעיון לחברי ועדת הבוחנים, אשר יקדישו זמן לעיין בה ככל שידרש (נספח ח' לבקשה לצו מניעה זמני בבשא 3978/02). בפתח ישיבת הועדה נמסרו לחבריה עותקים מתגובתה של התובעת לחוות הדעת השליליות בעניינה. יו"ר הועדה, מר קליין, ציין בפני התובעת כי הועדה לא תקרא את התגובה במלואה. בסיום הישיבה נתקבלה ההחלטה שלא לבחור בתובעת למשרות הנדונות. משנציגי הועדה נחלקו בדעותיהם, הכריע את הכף קולו של יו"ר הועדה

נימוקי הועדה כפי שנרשמו בפרוטוקול היו: מיעוט פרסומיים מדעיים בספרות מבוקרת. לא הוצגו פרסומים בספרות מקצועית מבוקרת בחמש השנים האחרונות לפני הועדה. הועדה מתרשמת מעמדות הממונים בדבר בעיות ביחסים תקינים עם חברי המחלקה וביצירת שיתוף פעולה עם חוקרים במחלקה

בעקבות החלטת הועדה הגישה התובעת בקשה לצו מניעה זמני המורה למשיבה לחדול מכל מעשה הקשור באיוש המכרזים הנוגעים למשרות הנדונות וזאת עד למתן פס"ד בהליך העיקרי. טוענת התובעת כי החלטת הועדה נתקבלה מנימוקים פסולים וממניעים זרים שעניינם למנוע מהתובעת זכייה במכרז בכדי שניתן יהיה להוציא את המשרות למכרז פומבי שאליו יוכלו לגשת שתי מועמדות אחרות שהמדינה חפצה ביקרן

נימוקי התובעת אותם העלתה בבקשה לצו זמני והחוזרים אף בתביעה העיקרית הינם: התובעת עמדה בכל תנאי הסף שנדרשו בשני המכרזים. בתנאי מכרז 27/2002 לא מופיעה כלל דרישה לפרסומים ודי בנימוק זה כדי לפסול את החלטת הועדה. לתובעת 10 פרסומים בספרות מבוקרת ואחרים בספרות לא מבוקרת

על פי הנוהג במחקר די בשלושה פרסומים: התובעת ביקשה חזור ושוב מן הממונים עליה כי יבהירו על מה מתבססות חוות הדעת השליליות הנוגעות ל"יחסים בעבודה" של התובעת", אך לא נענתה. חברי הועדה לא התייחסו לטענת התובעת בעניין אי ביסוס האשמות נגדה. חברי הועדה לא נימקו מדוע העדיפו את גרסת המדינה על פני גרסת התובעת אשר נתמכה בחוות דעת ובהמלצות. ד"ר זיידרמן, אחד מחברי הועדה, כתב הערה לפיה נראה כי יש מגמה להכשיל את התובעת במטרה להוציא את המשרות למכרזים חיצוניים. די בהערה זו על מנת שיו"ר הועדה יפעיל שיקול דעת מעמיק יותר. התובעת הייתה מועמדת יחידה בשני המכרזים . על מנת לפסול מועמד יחיד, יש צורך בנימוקים כבדי משקל ויוצאי דופן

הלכה פסוקה היא כי בית הדין אינו מציב את שיקול דעתו במקום שיקול דעתה של הרשות המנהלית, ומתערב בהחלטתה רק משנפלו בה פגמים מהותיים. (ראה בג"צ 389/80 דפי זהב נ' רשות השידור, פ"ד לה(1) 421). לאורה של הלכה ברורה זו בחנו את ההחלטה נשוא התביעה. על פניו עולה כי החלטת הועדה ניתנה בהתאם לכללים הקבועים בתקשי"ר : ההחלטה ניתנה באותו היום ולבקשת בעלי דעת המיעוט בועדה צורפו הערותיהם לפרוטוקול ההחלטה ( סעיפים 11.454-11.456, 11.465-11.466 ). אין כל הוראה בתקשי"ר המחייבת את חברי הועדה לרשום התייחסותם להערות בעלי דעת המיעוט, כפי שלטענת התובעת נדרש היה לבצע. כמו כן לא מצאנו כי בהערתו של ד"ר זיידרמן יש כדי להצביע על פגם בניהולו של המכרז. לא סברנו גם כי זכות הטיעון של התובעת נתקפחה

התובעת עצמה העידה כי הראיון בועדה נמשך יותר משעתיים באווירה טובה ומקצועית. (עמ' 2 לפרוט' ש' 20-21). מעדות התובעת ומעדותו של מר קליין עולה כי התובעת נשאלה בהרחבה על עבודתה, הגישה מכתבי המלצה והבהירה היטב את נושא העדר הפרסומים. התובעת העידה בחקירתה : " אמרתי מה שיש לי להגיד בנושא. עניתי לכל מה ששאלו וירדו איתי לפרטים " (עמ' 3 לפרוט' שורות 12-13). יתרה מכך, לאחר שהובהר לתובעת כבר בפתח הישיבה כי חברי הועדה לא יקראו את תגובתה במלואה, לא עשתה התובעת דבר על מנת להפסיק את הישיבה ולעצור את המכרז ( עדות התובעת בעמ' 2 לפרוט' ש' 18). הלכה פסוקה היא כי משתתף במכרז ביודעו על פגם שנלווה אליו, אינו יכול לבוא בדיעבד ולבקש את פסילת המכרז בגלל אותו פגם. (דב"ע תש"ן/27-3 הראל – האוניברסיטה העברית, פד"ע כא 31 בע' 32). אולם, אף מבלי להיזקק להלכה זו, התרשמנו, לגופו של עניין כי לתובעת נתנה האפשרות להציג את עמדתה בנוגע לחוות הדעת השליליות לגביה וכן להציג בפני הועדה מכתבי המלצות וחוות דעת נגדיות ( ראה עדותו של מר קליין, סעיפים 13 ו -14 לתצהירו ). אין בעצם העובדה כי הועדה בחרה לייחס חשיבות גדולה יותר לחוות דעת הממונים על התובעת, בכדי להוות פגם המוביל לבטלות ההחלטה

שיקולי הועדה
התובעת בחקירתה הודתה כי לפחות ב- 5 השנים האחרונות לא היו לה פרסומים מבוקרים בעיתונות המדעית ( עמ' 2 לפרוט' מיום 26.6.02 ש' 1 ). העד שמואל קליין העיד כי קיבל את עמדת נציגת המינהל לפיה פרסומים הינם גולת הכותרת של חוקר וכי לא ניתן להעריך עבודה מחקרית של חוקר ללא פרסומים. בהעדר פרסומים, לא קיימת אינדיקציה חיצונית אובייקטיבית להתקדמות המחקר. עדותו בעניין זה היתה מהימנה עלינו ולא מצאנו כי נפל פגם בשיקוליו בעניין זה

כאמור, אין בית הדין מחליף את שיקול דעתו בשיקול דעת הועדה. אם סברה הועדה כי פרסום מחקרים הינו מדד ראוי להערכת חוקר- בית הדין לא יבוא בנעליה ויקבע מדד אחר. מעבר לכך וכפי שנקבע גם בהחלטה בבקשה לסעד זמני, המדד של פרסום מחקרים בספרות מבוקרת אינו חורג ממתחם הסבירות. מאמרים שפורסמו בעיתונות מקצועית מבוקרת הינם פרסומים שנבחנו על ידי בעלי מקצוע בתחום ופורסמו לאחר שנמצאו ראויים. עדות התובעת כי כתבה שני מאמרים, אשר נדרשה לתקנם וכי התיקון יארך כשנה, מעידה אף היא על חשיבות קיומם של פרסומים מבוקרים

חברי הועדה אינם עוסקים בהכרח בתחום עיסוקה של התובעת. אין לדרוש איפוא כי ידעו להעריך את טיב עבודתה על סמך ידיעתם המקצועית שלהם. לא ראינו איפוא כל פגם בכך שחברי הועדה נעזרו בתשובותיה של נציגת מנהל המחקר, אשר הינה חוקרת בעצמה. איננו מקבלים את טענת התובעת כי הועדה שינתה את תנאי המכרז והוסיפה עליהם. כפי שציינו לעיל, פרסומים מבוקרים הינם דרך סבירה וראוייה באמצעות ללמוד על טיב עבודתו של חוקר. בנוסף לכך, עיון בתיאור התפקיד לכל אחת מן המשרות מעלה כי קיימת דרישה לפרסום מחקרים בשתיהן, ובלשון המכרז: "מפרסם מחקרים מקצועיים בארץ ובחו"ל ". זאת ועוד- הלכה פסוקה היא כי במכרז לבחירת עובד, בניגוד למכרז למתן שירותים או טובין, הועדה רשאית לשקול שיקולים רלוונטיים ועניינים אף אם אינם נזכרים מפורשות בתנאי המכרז. ( ראה בג"צ 703/87 יעקב קראון נ' נציב שירות המדינה, פ"ד מה(2) 512 ) משקבעה הועדה כי אין די בנתונים שהציגה התובעת בכדי ללמוד על טיב עבודתה ולפיכך יש צורך בפרסומים מבוקרים – לא ישים ביה"ד את שיקול דעתו במקום זה של הועדה

כמו כן איננו מקבלים את הטענה כי היות התובעת מועמדת יחידה יש בה להשפיע על שיקולי הועדה. כאשר מתקיים מכרז פנימי והועדה מוצאת כי המועמדים אינם מתאימים לתפקיד , קיימת חובה לקיום מכרז חיצוני. זאת על מנת לבחור בעובד הטוב והמתאים ביותר לתפקיד. עובדה זו אינה משתנה גם במקום בו יש מועמד יחיד. התובעת אף לא הציגה כל סימוכין לטענתה. לאור כל האמור לעיל, דינה של התביעה נשוא תיק עב 6365/02 – להדחות

היש לשבץ את התובעת בדירוג עובדי המחקר
סעיף 24.258 לתקשי"ר קובע כדלקמן: " דירוג עובדי המחקר בדרגות ה עד א1 של דירוג עובדי המחקר מדורגים העובדים העוסקים בביצוע או בניהול של מחקר ושל פיתוח במדעי הטבע והטכנולוגיה והמועסקים במוסדות מחקר (אך לא עובדים שעיקר עבודתם הוא בדיקות שגרתיות, ייעוץ, הדרכה, חינוך, ביקורת טיב או ביקורת תקן, אף אם הם מועסקים במוסד בתנאי שהם בעלי תואר מוסמך במדעי הטבע או תואר גבוה ממנו שניתן על - ידי מוסד אקדמי מוכר, או בעלי תואר מקביל בתחום ההנדסה הניתן לאחר ארבע שנות לימוד במוסד אקדמי מוכר. כעוסקים בניהול מחקר ופיתוח ייחשבו רק עובדים בעלי הכשרה אקדמית ורקע מחקרי, אשר תפקידם להנחות מחקר ופיתוח " . טוענת התובעת כי הינה עומדת בכל דרישות הסעיף הנ"ל, באשר הינה מבצעת ומנהלת מחקר ופיתוח בתחום מדעי הטבע, מועסקת במוסד מחקר ונושאת תואר שלישי שניתן על ידי מוסד אקדמאי מוכר

לפיכך, כך לטענתה, הינה זכאית החל מהתחלת עבודתה כחוקרת עצמאית, דהיינו ממועד סיום הדוקטורט להיות מדורגת בדירוג עובדי מחקר. מוסיפה התובעת וטוענת כי קיים היה נוהג במנהל המחקר לאפשר לעובדי המחקר שהיו בדירוג המהנדסים לעבור לדירוג עובדי מחקר וזאת על ידי פעולה טכנית בלבד של שינוי תואר משרה. נוהג זה, כך מציינת התובעת, עולה בקנה אחד עם האמור בתקשי"ר, לפיו מי שעומד בקריטריונים המופיעים בסעיף 24.258 שלעיל, אמור לעבור לדירוג עובדי מחקר. נוהג זה, לטענת התובעת, תקף גם במוסדות מחקר נוספים במשרד החקלאות כגון המכון הווטרינרי, ומכאן שנוהג זה השתרש בכל מוסדות המחקר של משרדי הממשלה. חריגה מנוהג זה בעניינה מהווה אפליה

מנגד טוענת המדינה כי ההליך לשיבוץ עובד בדירוג המחקר אינו אוטומטי וכי קיימים קריטריונים למעבר לדירוג המחקר. קריטריונים מהתחום המנהלי-תקציבי וקריטריונים מהתחום המקצועי. קריטריונים אלה באים לידי ביטוי בנוהל פנימי המציב שלושה תנאים מצטברים, על מנת שניתן יהיה לקלוט עובד בדירוג המחקר (סעיף 10 לתצהירו של מר שפיגל): קיומה של משרה פנויה בתקן. היותו של העובד בעל תואר שלישי באחד מהתחומים המפורטים בסעיף 24.258 לתקשי"ר. אישור הועדה הפרופסיונלית של המינהל ואישור הועדה המקצועית הרלוונטית לדירוג העובד בדרגה המומלצת בדירוג עובדי המחקר

המינהל מחויב לשבץ את העובדים בדירוג מחקר בתקן לאחר קיומו של מכרז, כנהוג בשירות המדינה. המכרז מתפרסם לאחר שמתפנה ו/או נוצרת משרה בתקן, וניתן לה כיסוי תקציבי. המינהל מפרסם תחילה מכרז פנימי, ובמידה ואין מועמדים מתוך המינהל, או לחילופין מועמדים כאמור לא נמצאו מתאימים, מפרסם המינהל מכרז חיצוני

לאחר שבחנו את טיעוני הצדדים , שוכנענו כי שיבוץ עובד בדירוג עובדי המחקר אינו מסתכם בפעולה אוטומטית ו/או טכנית גרידא, כטענת התובעת. התובעת הועמדה על הדרישה לקיומו של תקן פנוי כתנאי למעבר לדירוג עובדי המחקר עוד בשנת 2000, ראה מכתבו של ד"ר נבון לתובעת מיום 6.3.00 : " … קבלת חוקרים במערכת נעשית כיום בהליך של סימון תקן מתאים בוועדת כוח אדם מנהלית. על פי סימון זה ובהמלצת המכון מוקמת ועדה פרופסיונלית לעניינך… " (נספח יא' 2 לתצהיר התובעת). ממכתב נציבות שירות המדינה, המהווה אסמכתא לקיומו של נוהל פנימי / הנחיה מנהלית בשירות, לתובעת במענה לבקשתה להיות מדורגת בדירוג עובדי המחקר (נספח ד' לתצהירו של מר שפיגל), אכן עולה כי המעבר מדירוג לדירוג מחייב עמידה במכרז פנימי, לאחר שהוקצה תקן למשרה: " קידום עובדים בשירות המדינה מבוססים על חוקי וכלל שירות המדינה ( מינויים) המפורטים בתקשי"ר. כעובדת מדינה קבועה הדרך המקובלת לעבור מדירוג המהנדסים בו א משובצת , לדירוג עובדי המחקר שלדעתך את ראויה לו, היא באמצעות הנוהל הקיים לגבי מכרזים פנימיים. בבסיס פרסום המכרז הפנימי עומדת החלטת המשרד להקצות תחילה תקן מחקר וזאת בהתאם לצורכי עבודה, על פי שיקולים מקצועיים ולפי הכללים המוכתבים בחוק שירות המדינה ( מינויים ), התשי"ט – 1959, הקובע בהגדרה: כי לא יתמנה אדם עובד משינה אלא למשרה פנויה בתקן, כך שקיום משרה בתקן מהווה תנאי להעסקה בה

נוהל פנימי זה של חובת עריכת מכרז, הוסדר ועוגן, בשינויים מסוימים, בהודעה של נציב שירות המדינה מספר סד/30 מיום 1.6.04 בדבר שינוי נוהלי קליטת עובדי מחקר במוסדות המחקר הממשלתיים ( מוצג נ/2 ). העיד פרופ' שפיגל, ועדותו לא נסתרה, כי ההליך המפורט בהודעת הנציבות, שומר על רוח ההליך שהיה מקובל לפני כן : " אני רוצה לציין שההליך הזה שומר בעצם על רוח ההליך שהיה מקובל לפני כן, אלא שעכשיו ההליך הוא פשוט ממוסד " ( עמ' 37 לפרוט' מיום 7.3.05 ש' 6-8 ) ובהמשך העיד פרופ' שפיגל כי נהגו כך גם לפני שהנוהל הפך רשמי מתוך נוהל פנימי

גם מהוראות התקשי"ר עולה כי שיבוץ עובד במשרה מותנית הן בקיומו של תקן והן בביצוע הלכה למעשה את המטלות המפורטות בתיאור התפקיד. סעיף 10.121 לתקשי"ר קובע: (א) אין להעסיק עובד קבוע, אלא אם הוא משובץ במשרה פנויה בתקן. (ב) אין לשבץ במשרה עובד במעמד כלשהו, אלא אם יבצע הלכה למעשהאת המטלות המפורטות בתיאור התפקיד. יוצא כי אין די בכך שהתובעת מילאה בפועל אחר התנאים הקבועים בוראה 24.258 לתקשי"ר וכי יש צורך בתקן פנוי למשרה. לא מצאנו כל אסמכתא לטענת התובעת כי בהתאם לפרק 04 לתקשי"ר, ככל שמדובר בשינוי משרה תקנית, קיימת האפשרות לשנות את תואר המשרה

על חשיבות הקצאת תקנים על ידי נציבות שירות המדינה ניתן ללמוד מפסיקת ביה"ד האזורי בירושלים, אשר אושרה על ידי בית הדין הארצי (עב' 1336/99 ד"ר איליה קוסלמן נ' מ"י, עב- אזורי, יג' 945 וע"ע 1350/02 קוסלמן נ' מ"י, עב-ארצי, לג(48), 42 ), וכך נקבע: " נציבות שירות המדינה מופקדת, בין השאר, על הקצאת התקנים של כל עובדי המדינה. הקצאה זו נעשית בהתאם לדרישות וצרכי המשרדים השונים ובהתאם לתקציב המוקצה לצורך זה. מאחר שהתקציב הינו משאב מוגבל, הרי שיכול להיווצר מצב בו לא ייענו כל הצרכים של כל המשרדים, והתקנים יינתנו בהתאם לדחיפותם וחשיבותם של צרכים אלו. השיקולים השונים אותם יש לשקול בעניין זה מצויים בתחום מקצועיותה וסמכותה של נציבות שירות המדינה, כל עוד מדובר כמובן, בשיקולים שאינן חורגים מתחום סמכותה ושאינם נגועים בחוסר תום לב, בהפליה, בשיקולים זרים וכיוצ"ב". אין בידינו לקבל את טענת התובעת לפיה יש לה זכות למעבר "אוטומטי" לדירוג המחקר היות והיא ממלאת אחר התנאים המופיעים בפסקה 24.258 לתקשי"ר וכי הצורך להתמודד במכרזים קם אך ורק לעובדים אשר אינם עונים כלל על דרישות הסעיף בתקשי"ר

קבלת טענתה של התובעת תרוקן מתוכן את דרישות הסף המופיעות בסעיף 24.258 לתקשי"ר , המגדריות את נתוני העובד אשר יכול להיות משובץ בדירוג המחקר. כמו כן הדבר מתעלם משיקולי תקציב ותקינות משרות במנהל. בדב"ע שן/27-3 כרמי הראל- האוניברסיטה העברית, פד"ע כא, עמ' 315 פסק בית הדין הארצי בהתייחס לחובת קיום מכרזים בכלל: "כבר נפסק ש"בשירות הציבורי - "שירות ציבורי" במשמעות הרחבה ביותר - הנורמה הרצויה היא איוש משרות בדרך מכרזים: מכרז פנימי - להבטחת זכות העובדים להתקדם בעבודתם ועל ידי כך גם הבטחה למקום העבודה, כך שלא יווצר מצב של אנטי-סלקציה, שתביא לעזיבת עובדים טובים והמשך עבודה של עובדים אחרים; מכרז פומבי - כדי להבטיח לציבור שהטובים ביותר יתקבלו לעבודה ולא "הקרובים ביותר"; (דב"ע מד/4-20, "חלמיש" בע"מ נ' מועצת פועלי תל אביב יפו ואח', פד"ע ט"ו, 320, 327). זאת ועוד, קבלת טענת התובעת מהווה אף פגיעה בעיקרון השוויון ומנוגדת להוראות התקשי"ר והוראות סעיף 15 לחוק שירות המדינה (מינויים) הקובע כי: " לא יתמנה אדם עובד המדינה אלא למשרה הפנויה בתקן". התמודדות בדרך של מכרז מגשימה את עיקרון השוויון ומובילה לכך שהמועמד המתאים ביותר למשרה יבחר

כך גם אין לקבל את טענת התובעת כי עיסוקה במחקר בפועל בהוראת הממונה עליה (פרופ' שפיגל) בצירוף עמידתה בתנאי ההשכלה הנדרשים בפסקה 24.258 לתקשי"ר, די בהם על מנת לשבצה בדירוג המחקר. שוכנענו כי לתובעת, כמו גם למהנדסי מחקר אחרים, ניתנה האפשרות לעסוק במחקר עצמאי מתוך רצון לעודד יצירה ויזמות בקרב השותפים למחקר, אך בכך אין לשנות את העובדה כי התובעת הועסקה כמהנדסת מחקר ולא כחוקרת, ראה מכתבו של פרופ' שפיגל למנהל המחלקה לאנטומולגיה מיום 25.1.95 ובו נאמר: " ד"ר מזור תועסק כמהנדסת מחקר על פרויקטים אשר מימונם יבוא בעיקר מתקציבי מחקר שגויסו על ידה ( נספח ב' לתצהיר התובעת). כמו כן, בפרשת קוסלמן שאוזכרה לעיל נקבע כי אף אם העובד ראוי ומתאים מבחינת כישוריו האישיים להיות מדורג בדירוג החוקרים, התאמתו לדרישותיו של תקן מסוים אינה תנאי מספיק על מנת לדרגו בדירוג המחקר: " התובע ראוי, מבחינת נתוניו האישיים - השכלתו כישוריו ומצוינותו שאין חולק עליהם, להיות מדורג בדירוג החוקרים. יחד עם זאת ההחלטה בעניין קביעת תקן למשרה אותה הוא ממלא נתונה בידיו של נציב שירות המדינה. התאמתו של עובד לדרישותיו של תקן מסויים מהווה רק שיקול אחד במכלול השיקולים בהחלטה האם ליתן לעובד תקן מסויים. שיקול נוסף הוא שיקול כלכלי ותקציבי שרק בידי נציב שירות המדינה ועוזריו הכלים המקצועיים והראיה המערכתית לשקלו. ההחלטה שלא ליתן לתובע תקן מחקר אינה בשל סירכא או פגם שנמצאו בו אלא יסודה בעמדת הנציב להגביל את התקנים בדרוג המחקר למחקרים מיוחדים המתאימים לכך, ואילו משרתו של התובע אינה מתאימה לכך ". (פסקה 15 לפסק הדין). אשר על כן קובעים אנו כי התובעת אינה זכאית לשיבוץ אוטומטי בדירוג עובדי המחקר ועליה לעמוד בתנאים הנדרשים לשם כך על פי הנוהל שפורט לעיל

האם הופלתה התובעת לעומת עובדים אחרים
התובעת טענה כי היה נהוג במנהל המחקר לאפשר מעבר לדירוג המחקר וזאת על ידי פעולה טכנית בלבד של שינוי תואר משרה. התובעת נוקבת ברשימת שמות של עובדי המנהל שלגביהם פעלו לטענתה גורמים במנהל בהתאם לנוהג הנטען האמור. המדינה טענה כי בעבר אפשר המנהל לעובדים בודדים, אשר היו משובצים בדירוג מהנדסי מחקר לעבור לדירוג המחקר, בהסתמך על המלצה מקצועית של ועדה עליונה. אך המדובר במקרים בודדים ולא בנוהג ומכל מקום המקרים המדוברים אירעו לפני כעשור ומאז השתנתה המדיניות והוקשחו הנהלים למעבר מדירוג לדירוג. לטענת המדינה, על שינוי המדיניות ניתן ללמוד ממכתבו של ד"ר נבון לתובעת מיום 8.3.00 : " תנאי המעבר מדירוג המהנדסים לחוקרים הם כיום קשים יותר מבעבר" . (נספח יא' 1 לתצהיר התובעת). הנטל להוכחת קיומו של נוהג מוטל על כתפי הטוען לו, הוא התובע

התובעת הציגה רשימה של מספר מקרים בהם נהגו במנהל בהתאם לנוהג הנטען. אלא שלשם הוכחת קיומו של נוהג מעין זה, אין די בהצבעה על מספר מקרים (אם כי זו אינדיקציה חשובה). רמת ההוכחה חייבת להיות גבוהה וברורה ונדרשת לצורך כך תשתית ראייתית רחבה ומסודרת. עדות על מקרים מסוימים בלבד בהם ננקט דפוס פעולה מסוים, אינה מספקת כדי להוכיח קיומו של נוהג רחב ומחייב

נכבר נפסק כי הוכחת נוהג חייבת להיות חד משמעית וודאית (דב"ע מח/3-40 חבקין נ' גחלת, פד"ע כ 169).נמעבר לכך, המדינה הוכיחה כי חלקם של העובדים המנויים ברשימת התובעת שובצו בדירוג המחקר לאחר שעברו מכרזים פנימיים למשרות ( ראה לדוג' עדותו של ד"ר ספרים בעמ' 3 לפרוט' מיום 10.11.04 ש' 18-19 ובש' 34-36) ומעברם של היתר היה תלוי בהמלצת הועדה המקצועית העליונה ומכל מקום, המעבר לא בוצע באופן אוטומטי (טכני). ( ראה סעיף 23 לתצהיר שפיגל). עוד התברר כי אישור הועדה העליונה למעבר, לגבי השמות הנקובים ברשימת התובעת, ניתן לכל הפחות , עשר שנים, לפני שהגישה התובעת את בקשתה לעבור לדירוג עובדי המחקר. מאז השתנו הנהלים והמנהל מחייב התמודדות במכרזים לצורך זכייה במשרות בדירוג זה

גם אם היינו מניחים, לטובתה של התובעת, קיומו של נוהג כאמור, הרי מותר לה לרשות מנהלית לערוך שינויים נדרשים לפי שינוי העיתים והצרכים. במקרה זה שוכנענו כי מרבית המקרים אותם הציגה התובעת אירעו לפני כעשור ומאז שונה הנוהל למעבר בין הדירוגים. התרשמנו כי מדובר בשינוי אמיתי. ואכן, גם עדי התובעת העידו בחקירתם הנגדית כי הנהלים למעבר לדירוג מחקר שונו ברבות השנים. כך העיד ד"ר שמילוביץ: "ש: אתה אמרת שאתה היום מנהל המכון להנדסה חקלאית. מהו נוהג המעבר היום לדירוג מחקר? ת: היום צריך לצאת למכרז. זה הנוהל היום למיטב ידיעתי". ( עמ' 6 לפרוט' מיום 10.11.04 ש' 22-24 וכן ש' 29-31). וכך העיד ד"ר ברוורמן: "ש: פרופ' שפיגל בתצהירו הבהיר שאכן לפני 15 שנה אירעו מקרים של מעבר מדירוג אחד לדירוג מחקר שלא בדרך של מכרז אלא רק בעקבות אישור של הועדה העליונה. הוא הצהיר גם שב- 15 שנים האחרונות כדי שעובד ייקלט בדירוג המחקר בתקן הדבר מחייב הליך מכרז.. האם פרט למקרה של ד"ר בלובלין שכעת ציינת, אתה מכיר מקרים אחרים שלפיהם אתה חושב שפרופ' שפיגל אינו צודק בתצהירו? ת: כרגע איני יכול לזכור. לא עולה בדעתי שום שם" . ( עמ' 9 לפרוט' מיום 10.11.04 ש' 21-27) . התובעת אינה יכולה איפוא להתלות במצב שהיה בתקופת עבר ולדרוש שהמדינה תמשיך לפעול כך גם לעתיד לבוא, שהרי ככלל, אין לאזרח זכות קנויה כנגד שינוי מדיניות והתובעת לא הצביעה על שום התחייבויות או התנהגות מצד הרשות שהעניקו לה זכות קנויה כזו

בסיכומיה מתייחסת התובעת לשלושה מקרים מן העת האחרונה בהם לטענתה הועברו עובדים מדירוגים אחרים לדרוג החוקרים ללא קיומו של מכרז ורק באמצעות חוו"ד של הועדה הפרופסינולית. ראשית יאמר כי גם אם אכן במקרים אלו פעלה הרשות בניגוד לנוהל הפנימי ובניגוד לתנאים המתבקשים, הרי שבכך אין להכשיר סטייה נוספת מן הנהלים הנדרשים

בנקודה זו נפסק, כי : "אין בכוח ביטולה של האפליה כדי להעניק לפלוני זכות שהדין אינו מאפשר להעניק לו. בית המשפט לא יצווה על הרשות המנהלית לעשות מעשה, להעניק לפלוני זכות, אשר עומדת בניגוד לחוק" (ראה בג"צ 640/78 קצאן את הרשטיג בע"מ נ. יו"ר הועדה המקומית לתכנון עיר נתניה, פ"ד לד (2), 1) כן נפסק בבג"צ 301/69 יצחק שמילביץ' ואח' נ' עיריית תל-אביב ואח' (פ"ד כד, (1) 302) כי : "לא כן הדבר כאשר מה שהאזרח מבקש להשיב איננו מגיע לו בזכות, שאינו צודק לגופו, או שעשוי להזיק לזולת. במקרה כזה, לא תעמוד לאזרח טענה של הפליה אך ורק משום שמה שהוא מבקש כעת או משהו דומה לו, הותר לפנות לאזרח אחר. שגגה שיצאה מלפני הרשות, אין היא חייבת לחזור עוד ועוד אך ורק כדי לתת סיפוק לעקרון של אי אפליה". מעבר לאמור נוסיף: באשר למעבר העובדת במכון לחקר האגמים והימים, המכונה ח', הרי שעל פי המידע שנתקבל מהמכון הנ"ל (לפי צו מיום 14.12.03) עולה כי אותה עובדת נבחרה מבין כמה מועמדים ( דהיינו התקיים מעין מכרז פנימי ) וכן הועברה לדירוג מחקר בהתאם לתקן של משרתה החדשה. יוצא איפוא כי אין המדובר במעבר אוטומטי ו/או טכני, אלא נדרש תקן פנוי וכן העובדת נבחרה על פי כישוריה מבין כמה מועמדים

בסיכומיה מציינת אף התובעת כי באמצעות העד ד"ר ברוורמן הובאו בפני ביה"ד שמותיהם של שני חוקרים מהמכון הווטרינרי אשר עברו מדירוג מיקרו ביולוגיה לדרוג עובדי מחקר רק באמצעות הערכה של ועדה פרופסיונלית והם ד"ר דוידסון וד"ר לובלין. בנוגע לד"ר דוידסון העיד ד"ר ברוורמן כי המעבר היה לפני כעשר שנים ( עמ' 9 לפרוט' מיום 10.11.04 ש' 12 ) – כך שמקרה זה אינו שונה מהמקרים האחרים שאירעו לפני כ- 10 שנים שבעניינם דנו לעיל. באשר לד"ר לובלין העיד ד"ר ברוורמן: " לדוג' ד"ר אבישי לובלין עבר לדעתי ללא מכרז, עד כמה שאני יודע וזה היה לפני פחות שנים ". ( שם בש' 17 ) , כך שלא הוכח ברמה וודאית כי אכן הועבר מדירוג לדירוג בניגוד לנהלים הקיימים

טענת האפליה בין הדירוגים
התובעת טוענת עוד לאפליה בינה, כמהנדסת המבצעת מחקרים, לבין עובדי דירוג המחקר אשר מבצעים אף הם מחקרים. דרישתה של התובעת הינה "לתנאי עבודה שווים, בעד עבודה שווה". לפיכך יש לבדוק האם קיים שוני מהותי בין העובדים המדורגים בדירוג המחקר ובין העובדים המדורגים בדירוג המהנדסים והטכנאים, כך שמדובר באבחנה מותרת בין עובדים שונים. באם התשובה תהא שלילית , הרי שיש מקום לקבל את טענת האפליה אותה מעלה התובעת

ראשית יאמר כי החוק והפסיקה במדינת ישראל הכירו בטענת ההפליה בעבודה רק בנסיבות מסוימות וכך נקבע : " טענת אפליה תמיד טובה ובכך הסכנה שבטענה. לא כל שוני בתנאי עבודה, ובענייננו בשכר עבודה, משמעו "אפליה" שבית-משפט יעשה לסילוקה. כשמדובר בתנאי עבודה, קיימת שורה של סימני היכר, אשר אם בשל אלה משתלם שכר שונה או מקיימים תנאי עבודה שונים, התוצאה תהיה בגדר "אפליה פסולה". סימני היכר אלה הם בדרך כלל גזעו, מינו, דתו, השקפתו המדינית, מוצאו הלאומי והמוצא החברתי של העובד (סעיף 1לאמנת העבודה הבינלאומית למניעת אפליה משנת 1958שאושרה על-ידי ישראל; פסק-הדין בעניין עדנה חזין, [2], בע' 371-372). בענייננו לא טענו שהפרש בין שכרו של כל-אחד מהמשיבים ובין השכר שמקבל איש משמר הכנסת שדרגתו סמל יסודו באחד המבחנים האמורים לעיל. אלא מאי? טענו, שעבודה שמבצע כל-אחד מהמשיבים זהה לעבודה שמבצע איש משמר הכנסת בדרגת סמל. התשובה לכך היא בשני מישורים

המישור האחד - במשפט העבודה טרם הוכר הכלל המוכר כבר במספר מדינות, למשל גרמניה ואוסטריה, לפיו מחובת "ההגינות ותום הלב" באה חובה ליתן שכר שווה בעד עבודה שווה אף עת השוני אינו נובע מהמבחנים האמורים לעיל " .(דב"ע מב/ 2-33 מדינת ישראל נגד גבריאל אזולאי ואח', פד"ע טו, 105). ועוד נקבע: "המגמה הכללית, אשר על בית הדין להדריך עצמו לפיה, היא כי "מדיניותו של המחוקק הישראלי היא להימנע מהתערבות בחופש של הצדדים ליחסי העבודה לקבוע את שכר העבודה של העובדים, בכפוף לשכר המינימום על פי חוק שכר מינימום, התשמ"ז1987-" (דב"ע נא / 4-28 ההסתדרות הרפואית בישראל - מדינת ישראל ואח', פד"ע כג 143, 151). החריג לכך הוא מניעת הפליה בתשלום שכר, מטעמים שפורטו בחקיקה. מטעם זה יש לנקוט בגישה מצמצמת להתערבות שיפוטית בנושאים אשר המחוקק העדיף להשאירם למשא ומתן בין הצדדים ליחסי העבודה, ומאידך - יש לנקוט בגישה רחבה והתערבות שיפוטית בנושאים אשר המחוקק עצמו הורה למנוע בהם הפליה, כמפורט לעיל. ( דב"ע נו/ 3-71 דורית עירון ואח' נגד אל-על בע"מ, פד"ע ל' 193)". מעבר לכך שוכנענו, בהתאם לתצהירו של פרופ' שפיגל, כי קיים שוני מהותי בין העובדים המדורגים בדירוג המחקר ובין העובדים המדורגים בדירוג המהנדסים, ביחס לדרישות המנהל ולעמידה בסטנדרטים מקצועיים, כגון: הובלת המחקר, כמות פרסומים הנדרשת בזמן נתון וגיוס תקציבי מחקר - ראה פסקאות 15 -21 לתצהירו של שפיגל

האם יושמו החלטות הועדה הפריטטית
בעקבות תלונותיה של התובעת על הפליה בזכויותיה כמהנדסת מחקר המגייסת תקציבים ומבצעת מחקרים באופן עצמאי, נתכנסה ועדת בוררות פנימית ( ועדה פריטטית ) לדון בעניינה. החלטת הועדה הפריטטית בעניינה של התובעת ניתנה ביום 19.7.98 ולפיה היות והתובעת רשאית לגייס תקציבי מחקר באופן עצמאי ולנהל מחקרים אלה היא ראויה לאותם תנאי עבודה הקשורים לביצוע המחקרים בפועל, ע"פ הקריטריונים המקובלים במכון להגנת הצומח אותם הציג מנהל המכון בפני הועדה : א. הועדה ממליצה לאשר את בקשת מנהל המכון שהוגשה לועדת הרכב להעלות את דרגת הניידות שלה מא' לב'. בנוסף ממליצה הועדה לתת לד"ר מזור דרגת ניידות גבוהה יותר מב', כאשר יתפנה תקן רכב כזה במחלקה. ב. הועדה סבורה שלד"ר מזור מגיעה עזרה תקנית כמו לכל חוקר המגייס תקציבי מחקר. לפיכך ממליצה הועדה כי ד"ר מזור תיכלל באותם הסדרים הקיימים במכון להגה"צ לגבי עזרה תקנית או העברת כספים למטרה זו מחוקרים להם עזרה מעל המקובל. ג. כל עוד לא קיבלה ד"ר מזור עזרה טכנית, תועמד מכסת השעות הנוספות שלה על 30 לפחות. ד. הועדה ממליצה כי יישמר הנוהג לפיו מוזמנת ד"ר מזור לפגישות חוקרים במחלקה

לטענת התובעת, לא קיימה המדינה את החלטות הועדה הפריטטית, דרגת הניידות שלה לא הועלתה מעבר לדרגה ב', גם העלייה לדרגה ב' בוצעה באיחור של שנה. מס' השעות הנוספות הופחת ל–18 בלבד. הטכנאית שהוצמדה לה נתגלתה כנטל וסרח עודף אשר עברה מחוקר לחוקר במכון, כאשר אצל כל חוקר היא מועסקת זמן קצר. התובעת פעלה כדרך שפעלו החוקרים האחרים וויתרה על שירותיה של טכנאית זו, אולם בניגוד לחוקרים האחרים, לא קיבלה טכנאית חלופית

התובעת אף הגישה בקשה למתן צו מניעה זמני (בשא 2344/03) ולפיו מתבקש ביה"ד להורות לנתבעת לחדול מהתנכלותה לתובעת המתבטאת בסירובה להעניק עזרה טכנית לתובעת ולפעול על פי החלטותיה של הועדה הפריטטית. בהחלטה מיום 30.6.03 נקבע כי העניין נשוא הבקשה ידון במסגרת התובענה העיקרית. לטענת המדינה המלצות הועדה אומצו על ידי ראש המנהל דאז, ככל שהתובעת עמדה בקריטריונים ליישומם

זכאות התובעת לעזרה טכנית
אין חולק כי לתובעת הוקצתה עזרה טכנית בדמותה של הטכנאית אמי כספי. התובעת משיקוליה שלה בחרה לוותר על עזרה זו כבר בחודש 12/99. כאמור, טוענת התובעת כי לא הוקצתה לה עזרה טכנית חלופית לאחר שויתרה על שירותי הטכנאית כספי. בהחלטת הועדה הפריטטית נאמר כי יישומן של ההמלצות יהיה: " ע"פ הקריטריונים המקובלים במכון להגנת הצומח אותם הציג מנהל המכון בפני הועדה" וכי- " לפיכך ממליצה הועדה כי ד"ר מזור תיכלל באותם הסדרים הקיימים במכון להגה"צ לגבי עזרה תקנית " . משמעות הדברים היא כי יש לבדוק האם עמדה התובעת בקריטריונים הקבועים במכון בכדי שתיכלל בהסדרים אלו

הקריטריונים לזכאות לעזרה בכוח אדם טכני נקבעו על ידי " הועדה המנהלית לקביעת נוהלי הפעלת כוח אדם מחקרי" , אשר המלצותיה מהוות יישום של הפררוגטיבה הניהולית בדבר קביעת מדיניות, ביחס להקצאת עזרה טכנית לחוקרים. החלטת הועדה המנהלית קובעת:"כחוקר הזכאי לעזרה טכנית יוגדר חוקר שלרשותו תקציבי מחקר שנתיים בגובה של לפחות 10,000$ ... שלילת עזרה תקנית תופעל לגבי חוקרים אשר במשך 3 שנים רצופות לא השיגו תקציב מחקרי כנ"ל ". ( ראה ת/6 ) התובעת מפרשת החלטה זו כך שדי ברזרבות מתקציבי מחקר שגויסו בשנים קודמות (רזרבות העולות כדי 10,000 $ בשנה) בכדי לענות על הקריטריונים לקבלת עזרה טכנית

אין בידינו לקבל פרשנות זו ונבהיר: לשון ההחלטה קובעת כי חוקר יהיה זכאי לעזרה טכנית אם לרשותו עומדים תקציבי מחקר שנתיים של לפחות 10,000$. קבלת פרשנותה של התובעת מרוקנת מתוכן את הדרישה כי תקציבי המחקר השנתיים יהיו לפחות בגובה של 10,000$. ( פרשנות כזו יכול ותוביל לסיטואציה ובה חוקר אשר יגייס 30,000$ בשנה, יבוא ויאמר די בכך לשלוש השנים הבאות ) לשם כך נוקבת ההחלטה בלשון של לפחות 10,000$ ובכך הכוונה להבהיר כי גם אם גויסו למעלה מ 10,000$ בשנה סכום זה מוגבל לשנה בלבד. כפי שהוכח, בשנים 2001,2002 לא גייסה התובעת כלל תקציבי מחקר חדשים. תקציבי המחקר הבינ"ל המפורטים בסיכומי התובעת אושרו לתובעת בשנים קודמות ( תקציב האיחוד האירופי בשנת 1999 ותקציב ה- BRAD בשנת 2000 ) ויתרה מכך, תקציבים אלו באו על סיומם בחודש יוני 2002. ( עמ' 24 לפרוט' מיום 10.11.04 ש' 10-14 ) התובעת בחקירתה הנגדית מיום 26.6.02 במסגרת בשא 3978/02 הודתה כי בשנתיים האחרונות לא קיבלה כל מענק כספי וכי כספי המחקר שהועמדו לרשותה, הוענקו לה בשנים קודמות

כעולה מעדותה של התובעת, המימון האחרון שקיבלה היה בשנת 2003 בסכום של 35,000 ש"ח ממועצת הפירות (עמ' 24 לפרוט' מיום 10.11.04 ש' 17-18)מנתונים אלו עולה כי התובעת לא עמדה בקריטריונים המפורטים בהחלטת הועדה המנהלית לקבלת עזרה טכנית או שווי כספי של עזרה כזו, כאשר מקובלת עלינו עמדת המדינה הטוענת כי הרציונל הטמון במדיניות זו נעוץ בהיותו של המנהל מוסד מותנה הכנסה, אשר המשך קיומו טמון בגיוס עצמי של הון. משכך הם פני הדברים, אף אם נראה את המלצות הועדה הפריטטית כהבטחה אשר ניתנה לתובעת, הרי שבשל שינוי הנסיבות נמצא כי יש טעם ענייני וסביר לסגת מהבטחה זו

וכך נקבע בפסיקה - " אפילו ניתנה לעותרים הבטחה מינהלית, העונה על התנאים שנקבעו בפסיקת בית המשפט, הרי במקרה כגון זה אין לצוות על מילויה. רשות ציבורית יכולה לחזור בה מהבטחה, מקום שישנו "טעם ענייני וסביר" המצדיק זאת. בכל אופן, אין לחייב את הרשות לקיימה כאשר יש לה סיבה מוצדקת לסטות מהבטחתה" (בג"צ 636/86 נחלת ז'בוטינסקי ו-10 אח' נ' שר החקלאות פ"ד מא(2), 701 ,עמ' 706-707). לאור האמור, התובעת אינה זכאית לקבל עזרה טכנית החל משנת 2001, מועד בו לא קיבלה מענקי מחקר חדשים. עם זאת, התובעת היתה זכאית לקבלת עזרה טכנית עד לשנת 2001. כאמור, התובעת ויתרה על שירותיה של הטכנאית כספי בחודש 12/99. שוכנענו כי הויתור על עזרת הטכנאית נעשה מטעמים סבירים ועל המדינה היה להקצות לתובעת עזרה טכנית, או חלופה כספית, לשנת 2000. לפיכך ובהתאם להנחיות הועדה המנהלית, תזכה המדינה את חשבון כספי המחקר של התובעת בסך של 22,000$ - סכום השווה לעלות עזרה טכנית בגין שנת עבודה אחת ( ראה עמ' 15 לדו"ח הועדה המנהלית), בגין שנת אלפיים

יישום יתר החלטות הועדה הפריטטית
אין חולק כי בשנת 99 עלתה התובעת ברמת הניידות מא' ל- ב' (עמ' 22 לפרוט' מיום 10.11.04 ש' 16-17), אולם החלטת הועדה הפריטטית ניתנה בחודש יולי 98 ומכאן שבתקופה בת קרוב לחצי שנה לא יושמו החלטות הועדה. מנגד, לא הוכח כי צורכי העבודה של התובעת חייבו אישור תקן רכב ברמה ג'. לפיכך תשלם המדינה לתובעת פיצוי בגובה ההפרש בין רמת ניידות ב' לרמת ניידות א', לתקופה של 5 חודשים

סוף דבר
התביעות נדחות, על כל רכיביהן, למעט ברכיב עזרה טכנית ורמת ניידות –באופן חלקי, כמפורט בסעיפים 67 ו-68 לעיל. המדינה תבצע את החיובים דלעיל תוך 60 יום ממועד קבלת פסק הדין. בנסיבות העניין – איננו עושים צו להוצאות לטובת מי מהצדדים



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ביטול מכרז

  2. אפליה במכרז

  3. פגמים במכרז

  4. מינוי ללא מכרז

  5. חוזה פיתוח מכרז

  6. מכרז ביטוח לאומי

  7. חוק חובת המכרזים

  8. איסור פרסום מכרז

  9. הסכם בוררות מכרז

  10. מכרז למינוי אימאם

  11. מכרז מנהל בית ספר

  12. מכרז עבודות תכנון

  13. מכרז פנימי בעירייה

  14. מכרז להסעות תלמידים

  15. טענות כלפי תנאי מכרז

  16. הקפאת מכרזים פנימיים

  17. פגם באופן ביטול מכרז

  18. הודעה על זכייה במכרז

  19. השיקולים לביטול מכרז

  20. מכרז קווי נסיעה

  21. עמידה בתנאי סף – מכרז

  22. תקנות פטור ממכרז

  23. דרישות השכלה - מכרזים

  24. איגוד ערים מכרז

  25. עיכוב הליכי מכרז

  26. הכנת מסמכי מכרז

  27. תקיפת כישורי זוכה במכרז

  28. מכרז שירותי סריקה

  29. פטור ממכרז עירייה

  30. עצירת הליכי מכרז

  31. שינוי במפרט מכרז

  32. תקנות חובת המכרזים

  33. מכרז אחזקת כבישים

  34. מחסן ממוחשב - מכרז

  35. מכרז מערכות השקייה

  36. מכרז לתפקיד מבקר העירייה

  37. מכרז כיכרות באשדוד

  38. הצעה במכרז מקרקעין

  39. תקנות העיריות מכרזים

  40. שטח בניה מירבי על פי מכרז

  41. ביטול מכרז של ביטוח לאומי

  42. הצעה גרעונית במכרז

  43. פתיחת תיבת המכרזים

  44. מכרז פנימי כלכלנים – סכסוך

  45. צמצום משתתפים במכרז

  46. נמל חיפה - מכרז בניה

  47. שכונת הארגזים - מכרז

  48. אכיפת מסירת עבודה לפי מכרז

  49. ביטול מכרז לאחר הצעות

  50. מכרז עבודה עם העירייה

  51. הצעות להפעלת מעון יום

  52. עתירה לקיום מכרז פתוח

  53. האם מכר כפוף לדיני מכרזים ?

  54. מכרז רכישת ציוד מעבדה

  55. מכרז למינוי מבקר פנים בעיריה

  56. זכאות להשתתף במכרזים פנימיים

  57. מכרז סגור - פסילת הצעה

  58. ועדת המכרזים שידורי טלוויזיה

  59. מכרז עבודות ניקוז חיפה

  60. מכרז מינוי מפקד שירותי כבאות

  61. עתירה נגד תוצאות מכרז

  62. הנחה בהצעת מחיר - מכרז

  63. כריית חול - פטור ממכרז

  64. עיכוב הליכי מכרז פומבי

  65. מכרז שירותי גביית חובות

  66. הוצאת מגרש למכרז פומבי

  67. מכרז מקלט לנערות במצוקה

  68. ביטול מכרז שירותי גרירה

  69. ניסיון קודם כתנאי למכרז

  70. מכרז לתפקיד בנמל אשדוד

  71. מכרז התפלת מי ים באשדוד

  72. בקשה ביטול מינוי מנכ"ל – מכרז

  73. מכרז שירותי רפואה דחופה

  74. עתירה מנהלית לביטול מכרז

  75. סבירות דרישת ניסיון במכרז

  76. ביטול מכרז למכירת מקרקעין

  77. אי עמידה בתנאי סף של מכרז

  78. התפטרות במקום עבודה שאיבד מכרז

  79. היטלי פיתוח במכרז עירייה

  80. הוראות החשכ"ל ביחס למכרז

  81. הגבלת מספר משתתפים במכרז

  82. מכרז עבודות חשמל - בית ספר

  83. צו זמני להקפאת מכרז פנימי

  84. מכרז רכב וחלפים - צו מניעה

  85. מכרז דיור מטעם המשרד לקליטת עליה

  86. מכרז שירותי ניקיון בעירייה

  87. ביטול זכיה במכרז של העירייה

  88. עתירה נגד זכיה במכרז פומבי

  89. תקיפת מכרז של חברה ממשלתית

  90. מכרז שתוצאותיו ידועות מראש

  91. טעות אריתמטית - ועדת המכרזים

  92. מיון מוקדם - ועדת המכרזים לגז טבעי

  93. קניית רכב ממכרז הוצאה לפועל

  94. ביטול מכרז איסוף ופינוי אשפה

  95. הגדלה של מספר המשתתפים במכרז

  96. בחירת מנהל בית ספר - מכרז או ועדה ?

  97. סמכות בית דין לדון בהשלכותיו של מכרז

  98. הצעה שלא הוכנסה לתיבת המכרזים

  99. מכרז עובדי סמך - טיפול בקשישים

  100. תקנות העיריות מכרזים לקבלת עובדים

  101. צו מניעה אוסר לפרסם מכרז למנות מנהל חדש

  102. חוזה לפני חקיקת חוק חובת המכרזים

  103. מכרז פינוי פסולת - תעשייה אווירית

  104. ביטול השתתפות על ידי מזמין המכרז

  105. ערבות לא מתאימה למדד הבסיס במכרז

  106. בקשה למנוע הקצאת מגרשים בדרך של פרסום מכרז

  107. חברת ניקיון הפסידה במכרז - פיצויי פיטורים

  108. קבלן משנה לביצוע עבודת ניקיון במכרז

  109. העברת רכבים שנרכשו במסגרת מכרז באיחור

  110. מכרז לקבלת הצעות לניהול והפעלת חניונים

  111. תקנות חובת המכרזים התקשרויות מערכת הבטחון

  112. צו מניעה לביטול מכרז למינוי דובר עירייה

  113. זכות להישאר בתפקיד / בעבודה עד פרסום הליכי מכרז

  114. החזר ערבות למציע במכרז עקב ביטולו זכייתו

  115. מכרז לביצוע עבודות פיתוח תשתיות בהוד השרון

  116. תקנות חובת המכרזים חובת שיתוף פעולה תעשייתי

  117. הסכם לאחר זכיה במכרז למתן שירותי גינון ואחזקה

  118. שומר בסופרמרקט "זיל וזול" פוטר - הפסידה מכרז בקו-אופ

  119. עתירה לביטול החלטת ועדת המכרזים של עיריית באר שבע

  120. עבדה כסייעת לגננת פוטרה בטענה שהיא מונתה ללא מכרז

  121. מכרז בחירת עובד - התאמת עובד לדרישות תקן - נטל הוכחת נוהג

  122. תקנות חובת המכרזים העדפת תוצרת מאזורי עדיפות לאומית

  123. האם היועץ במכרז קבע ניקוד בלא כל נימוק ו/או אסמכתא ?

  124. עתירה לפסילת הצעה במכרז, מאחר וצירפה להצעתה ערבות מיטיבה

  125. רשלנות המינהל במשלוח שובר התשלום בנפרד מהודעת הזכייה במכרז

  126. בקשה לביטול פסילת הצעה למכרז פומבי לשירותי ניקיון בבתי ספר

  127. עתירה לביטול החלטת ועדת המכרזים במכרז להצבת והפעלת דוכני קפה

  128. תביעה שעניינה מכרז פנימי לתפקיד אמרכ"לית במעון של משרד הרווחה

  129. במסמכי המכרז נקבעו עקרונות ושיטות השקלול והניקוד שיינתנו למציעים

  130. פסק דין הצהרתי מדיניות המונעת מקציני הים להציג את מועמדותם במכרזים פנימיים

  131. תביעה למתן צו קבוע לביטול מכרז למשרות ניהול לתפקיד מנהל בית ספר יסודי

  132. תקנה 30 לתקנות העיריות (מכרזים לקבלת עובדים) שעניינה "מינוי המועמדים"

  133. חבר מועצת עירייה זכה במכרז העירייה - סעיף 122 ב 3 לפקודת העיריות

  134. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון