פסק דין 1. בפנינו "בקשת צד לסכסוך קיבוצי" על פיה מתבקש בית הדין לקבוע, כי המשיבה הפרה את הוראות ההסכמים הקיבוציים החלים וכי פיטוריה של העובדת גב' אסתר בר לא היו כדין ולכן הינם מבוטלים. כן מתבקש בית הדין לקבוע, כי פיטורי העובדת הינם פיטורים בניגוד להסכמים הקיבוציים ו/או נעשו בחוסר תום לב וכי על המשיבה לבטל את הפיטורים ולהשיב את העובדת לעבודתה באותם תנאים. 2. גב' אסתר בר הינה עובדת קבועה אצל המשיבה ועובדת כמנהלת חשבונות החל מחודש נובמבר 74. המשיבה הינה חברה פרטית הפועלת בענף הבניה. עד ליום 23.2.95 היתה המשיבה חברה ממשלתית ובמועד זה, בעקבות הליך הפרטה, נמכרו כל מניות המשיבה לחברות פרטיות והחל ממועד זה המשיבה הינה חברה פרטית לכל דבר וענין. לאחר הפיכת המשיבה לחברה פרטית, הוחלט להעביר את עובדי המשיבה לשכר שורה באמצעות החתמתם על חוזים אישיים. כיום מתוך כ- 100 עובדים קיימים במשיבה רק כ- 8 עובדים אשר טרם עברו לחוזים אישיים ובתוכם גב' בר. לאור האמור פנה מר חיים יודלביץ, סמנכ"ל ומנהל מינהל נכסים ומשאבי אנוש במשיבה לגב' בר ובקש ממנה כי תסכים לעבור ולעבוד על פי שכר שורה. למרות נסיונות חוזרים ונשנים סרבה גב' בר לבקשה זו. ביום 21.5.2000 בשעות הצהריים נקראה גב' בר למשרדו של מר יודלביץ. במקום נכח גם מר ויקטור ארביב הממונה הישיר של גב' בר. לשאלתו של מר יודלביץ הבהירה גב' בר, כי היא מסרבת לחתום על חוזה אישי הואיל ובכך היא מרעה את תנאיה. כן הבהירה כי לא קבלה קידום בדרגות משנת 93 למעט קידום שהיה חלק מתנאי השכר במשק לשנים 93-96. מר יודלביץ השיב כי גב' בר איננה מקופחת ובזאת נסתיימה השיחה. באותו יום נמסר למר ארביב מכתב פיטורים אשר גם גב' בר קבלה אותו באותו יום בשעות אחה"צ. זהו נוסח מכתב הפיטורים: " הנדון: סיום עבודה עקב אילוצי המערכת, אנו מצטערים להודיעך על סיום עבודתך בשו"פ בתאריך 30.6.00. אנו מאחלים לך בהצלחה בהמשך דרכך". יום למחרת לאחר פנייתה של גב' בר למבקשת, נשלח למשיבה מכתב בו מודיעה המבקשת, כי פיטוריה של גב' בר נעשו בניגוד לאמור בהסכם הקיבוצי, באופן שרירותי, חד צדדי וללא הסכמה ועל כן אין הפיטורים תקפים. 3. הטענה העיקרית של המשיבה בפנינו היא, כי לא חל ביחסי המשיבה עם עובדיה כל הסכם קיבוצי תקף ועל כן, בפיטוריה של התובעת לא הפרה המשיבה הוראות כלשהן בהסכם קיבוצי. נבחן איפוא את ההסכמים החלים על יחסי העבודה במשיבה, והאם מדובר בהסכמים קיבוציים. ההסכמים הינם: (א) הסכם שכותרתו "הסכם עבודה קיבוצי מיוחד" אשר נחתם ביום 25.12.77 (להלן- הסכם 77). (ב) "הסכם לתנאי פרישה לעובדים בפיטורי צמצום" מיום 12.4.78. (להלן - הסכם 78). (ג) הסכם בדבר פיטורי צימצום מיום 9.6.85 ( להלן- הסכם 85). (ד) סיכום מיום 20.1.83 בדבר הארכת תוקפו של הסכם 77 עד ליום 31.3.84 (להלן - הסכם 83). (ה) הסכם שכותרתו "הסכם קיבוצי מיוחד לתקופה 31.3.90 - 1.4.88" מיום 29.3.89 (להלן - הסכם 89). (ו) הסכם קיבוצי לשנים 90-92 מיום 31.1.91 ( להלן- הסכם 91). (ז) הסכם קיבוצי לתקופה מיום 1.4.92 ועד ליום 31.12.92 שנחתם ביום מיום 28.8.92 (להלן- הסכם 92). (ח) הסכם קיבוצי לשנת 93-96 מיום 20.3.94 (להלן - הסכם 94). (ט) הסכם קיבוצי מיוחד מיום 12.2.95 (להלן - הסכם 95). כל ההסכמים נחתמו בין המשיבה לבין מועצת פועלי ת"א - יפו, הסתדרות הפקידים סניף ת"א. 4. א. הסכם 77, הסכם 78 הסכם 85 והסכם 83 נחתמו כולם כאמור על ידי מועצת פועלי ת"א יפו- סניף הסתדרות הפקידים. עד לשינוי חוקת ההסתדרות בחודש נובמבר 85 לא היתה מוסמכת מועצת פועלים ולא סניף של הסתדרות ארצית במועצת פועלים להיות צד להסכם קיבוצי. (דב"ע תשן / 4-17 ההסתדרות הכללית ואח' נ. אלקו בע"מ פד"ע כ"ב 235.דב"ע נו / 3-141 בן בסט נ. שבתאי פד"ע לב 646). מכאן כי ההסכמים שצויינו לעיל הינם הסדרים קיבוציים ולא הסכמים קיבוציים. ב. הסכם 89, הסכם 91, הסכם 92, הסכם 94 והסכם 95 הינם כולם הסכמים קיבוציים הואיל ונחתמו לאחר חודש נובמבר 85 על ידי הסתדרות הפקידים במועצת הפועלים ת"א שמאותו מועד ואילך הוסמכה להיות צד להסכמים קיבוציים. לא נטען בפנינו ביחס להסכמים אלו כי לא קויימו התנאים האחרים המחוייבים מכח הדין, להיותם של ההסכמים הסכמים קיבוציים. ג. סעיף 7 בהסכם 89 קובע: "תנאים שנקבעו בעבר בין הצדדים בהסכמים קיבוציים או בהסדרים קיבוציים או בהתחייבויות בכתב, ימשיכו להיות בני תוקף בתקופת תוקפו של הסכם זה, אלא אם שונו במפורש או במשתמע על ידי הוראה מהוראות הסכם זה". סעיף בנוסח דומה מופיע גם בהסכם 91 (סעיף 6 ג'), בהסכם 92 ( סעיף 6.3) ובהסכם 94 (סעיף 4.3). בהסכם 95 נכתב בסעיף 8 כי: "הסכם זה אינו גורע מכל זכות ומכל חובה הנקובים בהסכמים קיבוציים קודמים בין הצדדים למעט הוראות סעיף 6.1 לעיל". אין ספק, כי ניתן לאמץ בהסכם קיבוצי הסדרים קיבוציים קודמים ובכך להפכם להסכמים קיבוציים, אולם לצורך זאת יש צורך באימוץ ספציפי מפורש ומפורט של המסמכים וההוראות שאומצו. אין די בקביעה כוללנית גורפת בדבר אימוץ תנאים ותניות שנקבעו בעבר בדרך כלשהי בין הצדדים. ( דב"ע מח / 4-4 ההסתדרות הרפואית ואח' נ. הסתדרות המדיצינית הדסה פד"ע י"ט 268. דב"ע מז / 4-19 ההסתדרות הכללית נ. רשות השידור פד"ע י"ח 427). סעיף 7 בהסכם 89 כמו גם הסעיפים הדומים לו בהסכמים המאוחרים יותר, לא קבע ספציפית מהם ההסדרים הקודמים המאומצים , לא קבע כי הסדרים אלו יהיו הסכמים קיבוציים ואף לא נקט בנוסח לפיו ההסכמים הקודמים יהיו חלק מהסכם 89 שהינו הסכם קיבוצי. מניתוח סעיף זה עולה כי כל שביקשו הצדדים הינו להאריך את תוקפם של ההסדרים הקודמים אך לא ביקשו ליתן לאותם הסדרים קודמים ,מעמד אחר ושונה מהמעמד שהיה להם בעת עריכתם. מכאן כי הסדרים קודמים להסכם 89 אינם הסכמים קיבוציים על כל המשתמע מכך. אף הסתמכותה של המבקשת על סעיף 8 (1) לחוק הסכמים קיבוציים התשי"ז - 1957 לא תועיל לה. סעיף זה דן בעשיית הסכם קיבוצי בדרך של "חתימה על כתב הצטרפות לכללים שהוסכם עליהם בין ארגון עובדים ובין ארגון מעבידים בעניינים העשויים להיות נושא להסכם קיבוצי". בסעיף 7 להסכם 89 לא מדובר "בהצטרפות" לכללים שהוסכם עליהם ולא מצויין בו באלו כללים מדובר. גם כתב הצטרפות מעין זה חייב להיות ברור וספציפי ולא גורף וכללי. מכתב ההצטרפות צריך ויעלה כי אכן הצדדים התכוונו להצטרף לאותם כללים. תנאים אלו אינם מתקיימים בסעיף 7 להסכם 89. 5. המבקשת טוענת, כי המשיבה הפרה הוראות שונות בהסכם 77. הוראות אלו עניינן פיטורי צימצום ללא שיתוף המבקשת, הוראות בדבר בוררות והוראה הקובעת, כי המבקשת לא תתנה הסכם עם עובד אלא על פי האמור בהסכם 77, בהסכמת העובד תוך הודעה לועד העובדים. משאין מדובר בהסכם קיבוצי אלא בהסדר קיבוצי הרי שביחסים שבין הצדדים לו, בהבדל משאלת היחסים בין העובד כפרט למעביד, אין הוא ניתן לאכיפה במשפט אלא אם כן עולה במפורש ממנו, כי הצדדים התכוונו שההסדר יהיה אכיף ( דב"ע שם / 4-11 ההסתדרות הכללית נ. לאוביט, שירות ביטוח בע"מ פד"ע י"ב 169). התוצאה מן האמור הינה,כי לא קיים סכסוך קיבוצי מכח סעיף 24 (א) (2) לחוק בית הדין לעבודה , התשכ"ט - 1969 ואין המבקשת רשאית לנקוט בהליך על פי תקנות בית הדין לעבודה (סדר הדין בסכסוך קיבוצי), התשכ"ט - 1969. יצויין, כי אף לאחר תיקון מס' 18 לחוק אשר תיקן את סעיף 24 (א) (2) לחוק בית הדין לעבודה וקבע,כי דין אחד להסכם קיבוצי ולהסדר קיבוצי, לא נשתנה מהותו של "ההסדר הקיבוצי". (דב"ע נב / 4-15 ההסתדרות הכללית נ. בנק כרמל למשכנתאות והשקעות בע"מ פד"ע כ"ד 168). 6. משאין מדובר בסכסוך קיבוצי, נמחקת הבקשה. אין צו להוצאות. פיטורים