עורך דין מקרקעין בטבריה - בקשת רשות לערער על החלטת בית משפט - עיקול על נכס מקרקעין

פסק דין בקשת רשות לערער על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופט א' אמינוף) מיום 17.10.96, בתיק המרצה 2920/96 , בה הוטל עיקול על נכס מקרקעין הידוע כגוש 15036 חלקה 74. 1. לבית משפט קמא הוגשה תובענה על ידי שתי אגודות שיתופיות חקלאיות, מושב שיתופי מולדת וקיבוץ בית השיטה ("המשיבות"). התובענה הופנתה נגד ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל ("ההסתדרות הכללית"), קופת חולים של ההסתדרות הכללית , ולשכת המס של ההסתדרות הכללית ("לשכת המס"), הן המבקשות בהליך שבפני. בגידרה של תובענה זו, הגישו המשיבות בקשה להטלת עיקול על זכויותיה של לשכת המס בנכס מקרקעין הידוע כגוש 15036 חלקה 74, הוא הבנין בו שוכנים משרדיה של לשכת המס בטבריה ("הנכס"). הנכס אינו רשום בספרי המקרקעין על שם מי מן הנתבעות בתובענה. הוא רשום על שם חברה בשם נל"ה נכסי לשכות המס של ההסתדרות הכללית בע"מ ("נל"ה"). למען שלמות התמונה יצויין, כי בסוף שנת 1995 חלו שינויים בחברת נל"ה. שם החברה שונה, ועתה היא נקראת קרן הרווחה של ההסתדרות החדשה בישראל בע"מ ("קרן הרווחה"). חל שינוי גם במבנה האחזקות של המניות בחברה. עד סוף שנת 1995 שלטה בחברה חברת העובדים השיתופית הכללית בארץ ישראל בע"מ ("חברת העובדים"), שהיא אגודה שיתופית אשר יש לה זיקה הדוקה להסתדרות הכללית. עתה מחזיקים במניותיה של קרן הרווחה שבעה גופים, ובהם ההסתדרות הכללית, חברת העובדים, חברת נאמנות של חברת העובדים בע"מ, קרן השקעות של חברת העובדים בע"מ , חברה בשם השקעות עובדים בע"מ, עמותה בשם תנופה לצמיחה, וחברה בשם מרכז משען בע"מ. 2. בית המשפט נעתר לבקשה להטיל את העיקול. הוא עשה כן, חרף העובדה שהנכס אינו רשום על שמן של מי מן הנתבעות. בית המשפט ציין, כי מראשי התיבות המרכיבים את שמה של נל"ה עולה, כי החברה הוקמה על ידי לשכת המס כדי שתחזיק בנכסיה. בית המשפט עמד על כך, כי שמה החדש של החברה מלמד על כך שמדובר ב"גוף הסתדרותי בעל קשר ישיר למשיבות". עוד ציין בית המשפט, כי מחוקת ההסתדרות הכללית עולה כי היא פועלת "באמצעות תאגידים אשר הינם נפרדים ממנה מבחינה פורמלית בלבד". מכך הסיק, כי "כל דרך פעולתה של ההסתדרות היא פעילות מעין קונצרנית". בהקשר זה, ציטט בית המשפט מחוקתה של חברת העובדים, בה נאמר כי מטרותיה הן, בין השאר, "לעזור להגשמתן של מטרות חברתיות בתחום החינוך, הבריאות, ההגנה על זכויות העובד, הרווחה, התרבות ומטרותיה האחרות של ההסתדרות ....... ולשם כך להעמיד את נכסי חברת העובדים שנוצרו על ידי השתתפות החברים בהון האגודה ורווחיה המצטברים לרשות ההסתדרות לשם הגשמת מטרותיה, ובלבד שהעמדת הנכסים כאמור לא תמנע מן האגודה את היכולת לעמוד בכל התחייבויותיה בהגיע מועד קיומן". בית המשפט ציין, כי השינוי בשמה של נל"ה, או בחלוקת המניות בה, אין בו כדי למנוע את הטלת העיקול. הוא ציין, כי אין משמעות לשמה של החברה אשר אוחזת בנכס, שכן היא שייכת להסתדרות הכללית. בהקשר זה הוסיף בית המשפט, כי לא הוצג נסח המעיד על שינוי בבעלות בנכס בעקבות השינוי בשם החברה. בית המשפט העיר עוד, כי חברת נל"ה או קרן הרווחה של ההסתדרות לא פנו לבית המשפט בענין העיקול, ומצא בכך סיוע למסקנתו כי החברות האמורות, והמבקשות בענייננו, "אחת הן". בית המשפט סבר, כי במצב דברים זה יש להרים את המסך מעל חברת נל"ה, ולהעתר לבקשה להטלת העיקול על הנכס. נגד החלטה זו של בית משפט קמא מופנית הבקשה לרשות לערער שבפני. 3. החלטתי לדון בבקשה כבערעור, ולקבל את הערעור על החלטתו של בית משפט קמא. הבסיס הנורמטיבי בו נטועה החלטתו של בית משפט קמא הוא הדוקטרינה של הרמת מסך. בית משפט זה טרם קבע הלכה סדורה לגבי הנסיבות בהן ניתן להתעלם מקיומן הנפרד לכאורה של חברות שונות באשכול חברות, ולגבי המודל המשפטי המאפשר התעלמות כזו. לענין זה קיימים מודלים משפטיים אחדים, ובהם מודל של הרמת מסך בין החברות באשכול החברות, ומודל של שליחות בין החברות (ראו מ' בן יאיר, " הרמת מסך באשכול חברות", קובץ הרצאות במשפט האזרחי מאת השופט מיכאל בן יאיר בעמודים 42 - 47)). אך תהא העמדה הנורמטיבית אשר תהא - ואין צורך שאנקוט עמדה בשאלה זו בענין שבפני - אין חולק כי בית המשפט יוכל להפעיל דוקטרינות משפטיות אלה רק בהתקיים תנאים עובדתיים מסויימים. עומד על כך י' כהן בספרו דיני חברות (כרך א') ( תל אביב, 1988). בדונו במודל השליחות, אומר המחבר כי ".....השאלה האם חברה היא שלוחת בעלי מניותיה היא שאלה עובדתית, אשר יש לדון בה בהתאם לנסיבות כל מקרה ומקרה. השליטה כשלעצמה, ואפילו שליטה אבסולוטית בכל מניות החברה, אינה הופכת את זו האחרונה לשלוחת בעלי המניות" (בעמוד 238). ואמנם, בן יאיר עומד בספרו הנ"ל (בעמוד 47) כי המסקנה בדבר התקיימותם של יחסי שליחות בין חברה אם לבין חברה בת באשכול חברות מעוגנת בנתונים עובדתיים שונים, ובהם בשאלה מי מינה את מנהלי העסקים של החברה הבת; האם החברה האם היא המוח המפעיל של העסק; האם רווחי העסק של החברה הבת מופקים ממומחיותה ושיקול דעתה של החברה האם; האם החברה האם שולטת בעסקיה של החברה הבת; האם החברה האם היא בעלת יכולת החלטה לגבי הונה של החברה הבת והאם שליטתה של החברה האם בחברה הבת היא אפקטיבית ומתמדת. באופן דומה, גם הרמת מסך מותנית בקיומה של יסודות עובדתיים מסויימים - קיומה של יחידה כלכלית אחת, זהות בבעלי המניות והמנהלים בתאגידים השונים, ושליטה מלאה של חברת האם בחברה הבת כדי שלילת רצונה העצמי של החברה הבת (שם, בעמוד 43). המבחן הוא האם החברה הבת מהווה מכשיר או צינור לפעולותיה של החברה האם (שם, בעמוד 44). גם כאן, נדרשת מעצם טיבם של יסודות אלה הנחה של תשתית עובדתית מפורטת לענין היחס בין התאגידים העומדים לדיון. 4. האם המשיבים הניחו תשתית המבססת את קיומם של יסודות אלה? אני סבור, כי התשובה היא בשלילה. (א) נקודת המוצא לענין זה היא, כי יש לבחון את מצב הדברים בתאגידים הרלוונטיים בעת הגשת הבקשה לעיקול - קרי, לאחר השינוי המבני הנזכר לעיל שנעשה בנל"ה. השאלה היא, האם הובאו ראיות המלמדות, כי קרן הרווחה של ההסתדרות הכללית, במבנה פעילותה הקיים, מקיימת בפועל יחס של יחידה כלכלית אחת עם ההסתדרות, בהתאם למשתנים האמורים. לענין זה, איני מייחס משקל לעובדה שבספרי המקרקעין רשומה כבעלים בקרקע חברה נל"ה בע"מ, שהרי "שינוי שמה של חברה לא יפגע בכל זכות או חובה שלה"(סעיף 37(ג) לפקודת החברות (נוסח חדש) התשמ"ג 1983), ו"קיימת רציפות בזכויותיה וחובותיה" של החברה לאחר שינוי שמה (כהן בספרו הנ"ל, בעמוד 264). מכאן, כי לענייננו ניתן לראות את הנכס כשייך לקרן הרווחה. (ב) אוסיף, כי לא הובאו נתונים מפורטים על היחסים בין לשכת המס לבין קרן הרווחה. מן החומר עולה, כי לשכת המס אינה מחזיקה במניות כלשהן של נל"ה. הנתון העיקרי שהובא הוא העובדה ששמה של נל"ה - נכסי לשכת המס - מרמז על זיקה בינה לבין לשכת המס. נתון נוסף עולה מדברים שנאמרו על ידי בא כוחן של ההסתדרות הכללית ושל לישכת המס, עורך דין בן חיים, בהליך אחר (נספח ב' לתשובת המשיבים), אשר לפיהם הבניינים של לשכות המס התקבלו בעבר בהשאלה מנל"ה. על פי המבחנים שעליהם עמדתי לעיל, גם בעובדה זו לא ניתן לעגן את המסקנה כי יש להרים את המסך בין לשכת המס לבין נל"ה. זאת ועוד, אין בדברים אלה התייחסות למצב היחסים שבין קרן הרווחה לבין לשכת המס. אדרבא, נספח ב' האמור לתשובת המשיבים מסתיים בנקודה בה פונה עו"ד בן חיים למצב כיום, לאחר שהוקמה קרן הרווחה. במצב דברים זה, לא הונחה תשתית לטענה כי יש להרים את המסך בין לשכת המס לבין קרן הרווחה. (ג) הדיון, אם כן, מתמקד ביחסים שבין קרן הרווחה לבין ההסתדרות הכללית. בחומר אותו מציגות המשיבות אין תשובה ברורה לגבי טיבם ומהותם של יחסים אלה. אין בחומר זה כדי לבסס את היסודות הנדרשים לצורך ביצוע הרמת מסך או לצורך קביעה כי קיימים בין תאגידים אלה יחסי שליחות. אכן, עולה מן החומר כי ההסתדרות הכללית עצמה היא בעלת מניות בקרן הרווחה. עולה מן החומר עוד, כי לחברות המחזיקות במניות של קרן הרווחה יש קשר לחברת העובדים. גם משמן של חלק מן החברות - חברת נאמנות של חברת העובדים, קרן השקעות של חברת העובדים - עולה כי יש ביניהן לבין חברת העובדים קשר. מן החומר עולה גם, כי קיימים קשרי גומלין בין אחדות מן החברות המחזיקות במניות של קרן הרווחה, וכי קיים מבנה של החזקות צולבות בין חברות אלה. עולה מן החומר גם, כי מרכז משען היא חברה בשליטה של חברת העובדים, וכי להסתדרות הכללית מעורבות בניהולה של עמותת "תנופה לצמיחה". אוסיף עוד, כי ממסמכי היסוד של חברת העובדים עולה כי מוסדות מרכזיים של חברת העובדים - הועידה הכללית, המועצה והמינהלה - הם מוסדות של ההסתדרות הכללית , וכי המינהלה בוחרת במוסד המבצע של חברת העובדים, הוא הועדה המנהלת(סעיפים21(א) (7) ו - 21(ב) (2) לחוקת חברת העובדים). הועדה המנהלת כפופה להוראות של המינהלה (סעיף 21(ב) (3)). אך נתונים אלה, גם בהתלכדם יחדיו, אינם מלמדים כי בפועל קרן הרווחה של ההסתדרות הכללית מנוהלת על ידי ההסתדרות הכללית עצמה, או אפילו כי היא מנוהלת בפועל על ידי חברת העובדים. נתונים אלה לא מלמדים כי ההסתדרות הכללית או חברת העובדים שולטות בקרן הרווחה באופן שקרן הרווחה היא מכשיר בידיהן, או כי נשלל כוח רצונה. הם לא מלמדים על כך, שלהסתדרות הכללית או לחברת העובדים יש יכולת שליטה אפקטיבית בקרן הרווחה. למעשה, מן החומר שבפנינו לא עולה כל מסקנה לענין אופן ניהולה בפועל של קרן הרווחה . אין זה ברור גם, האם חמישה עשר המנהלים שמונו לקרן הרווחה בתחילת שנת 1996 (ראו נספח ג' לבקשה לרשות לערער) , הם מנהלים או נושאי מישרה בהסתדרות הכללית או בחברת העובדים. הנתונים אינם מלמדים מה נעשה ברווחיה ונכסיה של קרן הרווחה ומי מחליט על כך. על כן, איני סבור כי המשיבות הניחו תשתית ראייתית אשר די בה כדי לעגן קביעה מושכלת כי יש להרים את המסך בין ההסתדרות הכללית לבין קרן הרווחה, או כי קיימים קשרי שליחות בין גופים אלה. בתוך כך, אין בנתונים אלה אפילו כדי לבסס הרמת מסך או יחסי שליחות בין חברת העובדים לבין קרן הרווחה. אעיר, כי מסקנתי זו אינה משתנה לאחר עיון במבוא לדו"ח של מבקר ההסתדרות הכללית לגבי נל"ה , נספח ב1' לתשובת המשיבים. המדובר הוא במסמך משנת 1992. מסמך זה אמנם דן באופן בו מנוהלים בפועל היחסים שבין נל"ה לבין ההסתדרות הכללית ולשכת המס. ברם, אין חולק כי מאז ועד להגשת הבקשה לעיקול התחוללו שינויים מהותיים בחברת נל"ה, הן מבחינת מבנה האחזקות, הן מבחינת זהות המנהלים בחברה והן מבחינת מטרות החברה. במצב דברים זה, איני סבור כי יש בדברים שבדו"ח מבקר ההסתדרות כדי לשנות את מסקנתי. 5. בשולי הדברים אעיר, כי גם לטענות כי ההסתדרות הכללית מאורגנת באופן אשר יש בו משום שמוש לרעה בעיקרון האישיות המשפטית כדי לחמוק מנושים, וכי ההסתדרות מאורגנת באופן שיש בו משום "מימון דק", לא הונחה כל תשתית . אין כל בדל ראיה בפני לכך שיש דבר מה בלתי לגיטימי באופן ההתארגנות של ההסתדרות. לכן, אין בפני בסיס כי עילות אלה להרמת מסך מתקיימות במקרה שבפנינו . מוטב היה להם למשיבים לו נמנעו מהעלות טענה כה חמורה על בסיס ראייתי כה דל. אשר על כן, דין הערעור להתקבל. צו העיקול שנתן בית משפט קמא לגבי הנכס - מתבטל. המשיבות ישאו בהוצאות המבקשות בסך 10,000 ש"ח. עורך דיןמקרקעיןרשות ערעור (בזכות או ברשות)עיקול