האתר מכיל רשימה ארוכה של מאמרים ופסקי דין בנושא דיני ביטוח, עיון בפסקי דין מהווה דרך מצויינת להעמיק בנושא המורכב של דיני ביטוח.

מהי פוליסת ביטוח ?
פוליסת ביטוח הינה "חוזה" ככל חוזה אחר, ועל כן כפופה פרשנותה לפרשנות הכללית של דיני החוזים כפי שנקבע בסע' 25 לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג-1973, וסעיף 3 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981, וכפי שפורשה בפסיקה העניפה שדנה בפרשנות חוזים.

חוזה ביטוח אינו חוזה רגיל במשמעות של ניהול משא ומתן, הצעה וקיבול תנאיו.

מדובר בהסכם המנוסח כל כולו על ידי חברת הביטוח, ולמבוטח לא נותר אלא לחתום עליו כלשונו. מכאן, החשיבות הרבה שבית המשפט מייחס ללשון חוזה הביטוח, ובעיקר להבהרת והבלטת לב ליבו של החוזה – אופן חישוב הפיצוי.

התכלית האובייקטיבית של פוליסת ביטוח נמדדת, כענין נורמטיבי, על-פי הערכים, המטרות, והציפיות החברתיות הכלליות מהסדר חוזי מסוג זה.

בית המשפט פסק כי יש לבחון את תכליתה של הפוליסה מנקודת מבטם של אנשים סבירים והוגנים, בבואם לקיים את התכליות שפוליסות מסוג זו נועדו להגשים, בהתחשב, בין היתר, בדין ובנוהג.

פירושו של חוזה הביטוח ייעשה בזיקה למטרתו בעיני הצדדים, לסבירות ולהגיון העסקי שבו, מתוך התחשבות בנוהג המקובל, ומתוך חתירה להגשמה יעילה וצודקת של המטרות שההסדר נועד להשיג. (למידע נוסף מומלץ לפנות אל עורך דין ביטוח).

גרימת מקרה ביטוח
ההלכה הרווחת בנוגע לבדיקת טענה של מבטח, לפיה המבוטח גרם למקרה הביטוח, ידועה היטב. היא נקבעה, בין השאר, בע"א 78/04 המגן חברה לביטוח בע"מ נ' שלום גרשון הובלות בע"מ [פורסם במאגרים ממוחשבים, 5.10.06] [ענין שלום גרשון], שם הכריע בית המשפט העליון בין שלוש הגישות שהיו נהוגות בשאלת נטלי ההוכחה. בית המשפט העליון חזר לאחרונה בע"א 10199/09 אוריון נ' המגן חברה לביטוח בע"מ על ההלכה שנקבעה:

"על המבוטח להוכיח תחילה את התרחשות האירוע המוגדר, במקרה זה את התרחשותה של הפריצה, על בסיס נתונים עובדתיים. לאחר מכן על המבטח להוכיח התקיימותם של חריגים לפוליסה, כגון גרימה במכוון של האירוע הביטוחי על ידי המבוטח… מקום בו מועלית טענה המייחסת לצד אחר ביצוע עבירה פלילית הרי שיש להוכיח טענה זו בכמות ראיות גדולה יותר מהדרוש במשפט אזרחי רגיל (ראו ע"א 475/81 זיקרי נ' "כלל" חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מ(1) 589, פסקה 2 לפסק דינו של הנשיא ברק (1986); רע"א 9215/10 פלדמן נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ [פורסם במאגרים ממוחשבים, 12.4.11])". (פסקה 15 לפסק הדין).

ובענין שלום גרשון נקבע: "עסקינן בטענה של חברת הביטוח המאשימה את המבוטח בביצוע עבירה פלילית (קבלת דבר במרמה, עבירה לפי סעיף 415 לחוק העונשין, תשל"ז-1977). באשר להוכחת עבירה פלילית בהליך אזרחי, קיימות מדינות שבהן דורשים רף הוכחה גבוה יותר ממאזן ההסתברויות. על אף שגישה זו נדחתה אצלנו, נפסק כי מידת ההוכחה תהא מוגברת ומושפעת ממהותו של הנושא וממידת החומרה של טענותיו, היינו, כמות הראיות שתידרש על מנת לעמוד בנטל השכנוע תהא גדולה יותר (ראו דעת הרוב בע"א 475/81 זיקרי נ' "כלל" חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מ(1) 589, 606-607 (1986); ע"א 678/86 חניפס נ' "סהר" חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מג(4) 177, 184 (1989)). עניין זה נובע מכך שבקביעה שאדם ביצע פעולות המהוות עבירה פלילית, הגם אם היא נעשית במסגרת הליך אזרחי, יש השלכות החורגות מהמשמעות הכלכלית של ההפסד במשפט - לקביעה כזו עשויה להתלוות סטיגמה, אשר גם אם אינה חמורה כסטיגמה המתלווה להרשעה בהליך פלילי, עלולות להיות לה השלכות על מי שהקביעות היו מכוונות כלפיו". (פסקה 33 לפסק הדין).

ובהמשך, בענין שלום גרשון: "עצם העובדה שהמידע באשר למעורבות המבוטח בקרות מקרה הביטוח מצוי לעיתים בתחום ידיעתו המיוחדת, אין משמעה חיובו בנטל השכנוע, אלא במקרים המתאימים עשוי בית המשפט להסתפק בהבאת ראיות קלות ביותר מצד חברת הביטוח, כדי להעביר את נטל הבאת הראיות למבוטח. גם המבוטח, בעבור הנטל אליו, יוכל לצאת ידי חובתו על-ידי הבאת ראיות מופחתות (בשים לב לקושי בהוכחת יסוד שלילי), ויוכל להרים את הנטל באמצעות מסירת העובדות הידועות לו. בקביעת עוצמת הראיות שתידרש חברת הביטוח להביא על מנת לשכנע כי המבוטח גרם במכוון לקרות מקרה הביטוח, יש להתחשב גם בכך שמדובר בייחוס מעשה פלילי בהליך אזרחי, אולם אין להפריז בשיקול זה, בשים לב לנחיתות האינפורמטיבית האמורה של חברת הביטוח. לסיכום, כמות הראיות שתידרש חברת הביטוח להביא כדי לעמוד בנטל השכנוע, וכן כמות הראיות שיהיה על המבוטח להביא כדי לסתור את הראיות שהביאה, מושפעות מהשיקולים האמורים, ותשתנינה לאור נסיבות העניין, ובמקרה של ספק - יזכה המבוטח בתביעתו." (פסקה 42 לפסק הדין). (למידע נוסף מומלץ לפנות אל עורך דין ביטוח).

נטל הראיה בתביעות ביטוח
סעיף 26 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א- 1981 (להלן - "חוק חוזה הביטוח"), קובע, כי אם "נגרם מקרה הביטוח בידי המבוטח או בידי המוטב במתכוון, פטור המבטח מחבותו." מכאן, שאם יוכח כי מי מטעם קיסרית נתן ידו לגרימת השריפה בזדון, כי אז נשללת חבותה של אררט הן כלפי קיסרית והן כלפי גלריה, פנחס כהן וסהר.

בעוד שבתביעה לתשלום תגמולי ביטוח מוטל נטל ההוכחה ככלל על המבוטח, הרי שבנוגע לנטל ההוכחה בטענה לגרימה מכוונת של נזק התעוררה מחלוקת בפסיקה: האם על המבטחת להראות כי המבוטח גרם במכוון לקרות מקרה הביטוח, או שמא על המבוטח להראות כי ידו לא היתה במעל (וראו ש. ולר, פירוש לחוקי החוזים-ביטוח, כרך ראשון, תשס"ה, המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי ע"ש סאקר, עמ' 580).

לפי דעת הרוב בפסיקה, אשר באה לידי ביטוי בפסק הדין של השופטת נתניהו ב-ע"א 391/89 וייסנר נ' אריה חברה לביטוח בע"מ ואח', פ"ד מז(1) 837 ובפסק דינו של השופט אור ב-ע"א 1845/90 סיני נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מז(5) 661, סוג מקרה הביטוח משליך על נטל השכנוע המוטל על המבוטח. כאשר בביטוח אש עסקינן, על המבוטח להוכיח שהנזק נגרם כתוצאה מאש, אך אין הוא נדרש להוכיח כי לא הוא שהצית את הנכס. מנגד, על המבטח להוכיח, על פי מאזן ההסתברויות, כי האש נגרמה במתכוון על ידי המבוטח או בקנוניה עמו (ר' בספר פירוש לחוקי החוזים-ביטוח עמ' 852).

טענה מצד המבטחת, כי המבוטח חטא במרמת ביטוח היא טענה חמורה אשר מרמזת על ביצוע עבירות פליליות על ידי המבוטח. לפיכך, נקבע בפסיקה, כי כאשר מבקשת המבטחת לטעון שהמבוטח גרם להתרחשות מקרה הביטוח, עליה להביא ראיות בעלות משקל ניכר לתמיכה בטענה זו (ע"א 475/81 זיקרי נ' כלל חברה לביטוח, פ"ד מ(1) 589,

601). יחד עם זאת הובהר, כי אין לומר שבין שתי דרגות ההוכחה הרגילות (האזרחית והפלילית) קיימת דרגת ביניים, שבה על המבטחת לעמוד כשהיא מייחסת למבוטח ביצוע עבירה פלילית בהתדיינות אזרחית, ודי למבטחת לשכנע כי כך היה ברמה של הטיית מאזן ההסתברויות לטובת גרסתה (ר' למשל ב-ע"א 475/81 הנ"ל 605-604; ע"א 678/86 חניפס נ' סהר, פ"ד מג(4) 177, 184). (למידע נוסף מומלץ לפנות אל עורך דין ביטוח).

תנאי או סייג לחבות
סעיף 3 לחוק חוזה הביטוח, קובע כי "תנאי או סייג לחבות המבטח או להיקפה יפורטו בפוליסה בסמוך לנושא שהם נוגעים לו, או יצוינו בה בהבלטה מיוחדת; תנאי או סייג שלא נתקיימה בהם הוראה זו, אין המבטח זכאי להסתמך עליהם".

תנאי מוקדם לחבות
סעיף 21 לחוק חוזה הביטוח קובע, כי אם "הותנה שעל המבוטח או על המוטב לנקוט אמצעי להקלת סיכונו של המבטח הקלה מהותית ואותו אמצעי לא ננקט תוך הזמן שנקבע לכך יחולו הוראות סעיפים 18 ו-19, בשינויים המחויבים". על פי סעיפים 19-18, אין המבטח חייב אלא בתגמולי ביטוח מופחתים בשיעור יחסי, שהוא כיחס שבין דמי הביטוח שהיו משתלמים לפי המקובל אצלו במצב שלאחר החמרת הסיכון לבין דמי הביטוח המוסכמים. כך גם על פי סעיפים 18 – 19, פטור המבטח כפוף לחוזה ביטוח אף בפרמיה גבוהה יותר.

ביטוח אובדן כושר עבודה
השאלות מהו "עיסוק סביר אחר המתאים לניסיונו, השכלתו והכשרתו" של המבוטח, ומהו היחס הנדרש בין עיסוקו של המבוטח עובר לתאונה ובין עיסוקו לאחר התאונה, נדונו בע"א 300/97 חסון נ' שמשון חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נב(5) 746, 757-758 (להלן – "הלכת חסון"), ואלה היו דברי בית המשפט (מפי כב' השופט אריאל):

אין צורך בזהות בין עיסוקו של המערער עובר לתאונה לבין עיסוקו לאחר התאונה. עם זאת צריך שה"עיסוק הסביר האחר" יהלום את השכלתו, את הכשרתו ואת ניסיונו של המבוטח. במובן זה ראוי שהעיסוק יעלה בקנה אחד עם מכלול ההקשרים התעסוקתיים של עבודתו הקודמת של המבוטח. עיסוק סביר הוא עיסוק שכל אדם סביר, בעל נתונים ורקע הזהים לאלה של המבוטח במקרה הנדון, היה רואה בו עיסוק חלופי שווה ערך לעיסוקו הקודם. כך גם ניתן להוסיף ולהגדיר "עיסוק סביר" ככזה שאינו פוגע באופן משמעותי בכושרו להשתכר וכן מתאים לאורח חייו של המבוטח.

ה"עיסוק הסביר" אינו בעל תכנים סובייקטיביים בלבד, כמו גם אינו בעל תכנים אובייקטיבים בלבד. העיסוק הסביר הוא בעל ממד סובייקטיבי וממד אובייקטיבי. סובייקטיבי, שכן המבוטח צריך שאותו "עיסוק" יתאים לאורח חייו ולנטיותיו התעסוקתיות. אובייקטיבי, שכן את אותו "עיסוק סביר" יבחן בהתאמתו לאדם הסביר בעל נתוני השכלה והכשרה כשל המבוטח...את ה"עיסוק הסביר" יש למדוד על-פי "סוג ההתמחות" – אם היא כוללת אפשרויות רבות או שמא היא תוחמת את העוסק בתחום עיסוק צר. ככל ש"סוג ההתמחות" צר, והעובד הגיע לרמת מיומנות גבוהה יותר, כך יקשה למצוא לאותו עובד "עיסוק סביר" שאינו דומה דמיון רב לעיסוקו הקודם.

ככל ש"סוג ההתמחות" של העובד עובר לתאונה רחב יותר, והוא טרם רכש מיומנות גבוהה יותר, כך יקל למצוא "עבודות סבירות" שוות ערך לעבודתו הקודמת של אותו עובד. (למידע נוסף מומלץ לפנות אל עורך דין ביטוח).

העלאת נימוקי דחיה בהזדמנות הראשונה
הלכה פסוקה היא כי על חברת הביטוח להעלות את כל נימוקיה, בין משפטיים ובין עובדתיים, לדחיית תביעתו של מבוטח כבר בהזדמנות הראשונה. בעניין חביב אסולין, בו אישר בית המשפט העליון את הנחיות המפקח בעניין זה, הדגיש כב' השופט רובינשטיין כי:

"הנחיות אלה משקפות את המדיניות המשפטית שהוצגה לעיל בדבר ההגנה על המבוטחים וצמצום אי השויון בינם לבין המבטחות; הן אף עולות בקנה אחד עם עקרונות של יעילות משפטית, שכן מבוטח שבפניו תיפרש עמדה ברורה ומנומקת של המבטחת בנוגע לתביעתו, יוכל להעריך את כדאיותה של הגשת תביעה בבית משפט. לכך חשיבות מהיבטים שונים, של המבוטח ושל בתי המשפט כאחד. הנחיות אלה משתלבות היטב במגמה של הרחבת חובת הגילוי של המבטח כלפי המבוטח, כחלק מחובת תום הלב, המוטלת על המבטח [...] הנחיות המפקח לא קבעו חובה חדשה, כי אם העלו על הכתב אחד ההיבטים והנגזרות של חובת תום הלב" (חביב אסולין, פסקאות ד(3) - ד(4) לפסק הדין).

כאמור, בית המשפט אינו רואה בהנחיות אלו "מחסום דיוני" גרידא, כי אם ביטוי לחובה המהותית המוטלת על חברת הביטוח, בין היתר על רקע אי השוויון שבינה ובין המבוטח הבודד. עם זאת, בהמשך דבריו, מעיר בית המשפט:

"ייתכנו נסיבות - אם גם חריגות - שיצדיקו העלאתן של טענות נוספות בבית המשפט מעבר לנטען בתשובות המבטחות למבוטחים, והדלת לא תינעל כליל. נסיבות אלה, בסופו של יום, יהיו כאלה שהצדק זועק בהן כנגד יישום ההנחיה, כגון שנטען למרמה של המבוטח- התובע, כבפרשת מנורה הנזכרת, ואין מקום לקבוע רשימה סגורה. זאת בנוסף לסייגים שבהנחיית המפקח מיום 23.5.02, כאמור. מכל מקום, ראוי שנסיבות אלו יפורשו בצמצום, שאחרת ירוקנו מתוכן הנחיות המפקח. במבחני השכל הישר, לחברות הביטוח די משאבי כסף ומשאבי זמן כדי להיערך כך שתשובותיהן למבוטחים לא יהיו חלקיות אלא מבוססות ורציניות, ובכך יינטל עיקר העוקץ מן הטענה" (חביב אסולין, פסקה ד(6) לפסק הדין). (למידע נוסף מומלץ לפנות אל עורך דין ביטוח).

עקרון השיפוי בדיני ביטוח
אין חולק כי עקרון השיפוי הינו "אחד מעקרונות היסוד של הביטוח" ומטרתו "להביא את המבוטח ככל האפשר למצב בו היה נמצא אילולא קרות מקרה הביטוח" (רע"א 3577/93 הפניקס הישראלי חברה נ' אהרון מוריאנו, פ"ד מח(4), 70 (1994)). בפרשת מנופי אבי (רע"א 5449/97 ורע"א 3948/97 מגדל, חברה לביטוח נ' מנורה, פ"ד נה(3), 769 (2001)) ציטט בית המשפט מדבריו של פרופ' שוורץ הגורס כי:

"הרציונל שבבסיס עקרון השיפוי הוא לא ליצור תמריץ למבוטח לגרום להתרחשות מקרה הביטוח, שהרי מכוח העיקרון, הוא לא ישופה ממילא מעבר לנזקיו. בכך מתקהה היסוד ההימורי שבביטוח, שהרי לא נוצרת תקווה בלב המבוטח כי יתעשר בעקבות האירוע הביטוחי" (ד' שוורץ "דיני ביטוח – תהליכים ומגמות", ספר השנה של המשפט בישראל – תשנ"ו 78 (1997)).

עם זאת, עיקרון זה אינו ניצב לבדו בעולמם של דיני הביטוח ולצידו משמשים עקרונות נוספים כדוגמת עיקרון תום הלב ממנו נגזרים, בין השאר, חובות גילוי הדדיים המוטלים על הצדדים לעסקת הביטוח. (למידע נוסף מומלץ לפנות אל עורך דין ביטוח).





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ביטוח חיים

  2. ביטוח רכב

  3. ביטוח רכוש

  4. ביטוח שריפה

  5. ביטוח רפואי

  6. ביטוח סיעודי

  7. ביטוח פריצה

  8. ביטוח ספורט

  9. ביטוח אווירי

  10. התיישנות ביטוח

  11. השתתפות עצמית

  12. ביטוח צד שלישי

  13. ביטוח גניבת רכב

  14. חוק חוזה הביטוח

  15. אובדן כושר עבודה

  16. חובת הגילוי ביטוח

  17. ביטוח נסיעות לחו"ל

  18. ביטוח חבות מעבידים

  19. ביטוח תאונות אישיות

  20. ביטוח אחריות מקצועית

  21. ביטוח עבודות קבלניות

  22. תביעות נגד סוכני ביטוח

  23. החלקת רכב

  24. ביטוח הצתה

  25. חובת הגילוי

  26. מוביל אווירי

  27. דוח חוקר חסוי

  28. התיישנות ביטוח

  29. רישיון נהיגה זר

  30. עשיית דין עצמית

  31. פיקוח על הביטוח

  32. הליך תלוי ועומד

  33. מקרה ביטוח

  34. חוזה הביטוח

  35. כוונת מרמה - ביטוח

  36. תום לב - חברת ביטוח

  37. פרשנות פוליסת ביטוח

  38. השתתפות עצמית בביטוח

  39. התיישנות ביטוח

  40. התיישנות בביטוח

  41. נטל הראיה תביעת ביטוח

  42. הוצאות משפט לצד הזוכה

  43. הודעה על ביטול פוליסה

  44. נהיגה בשכרות ברכב שכור

  45. סמכויות המפקח על הביטוח

  46. גניבת רכב שכור - אחריות

  47. הציפיות הסבירות של המבוטח

  48. סעיף 39 לחוק החוזים

  49. ראיות בתביעות ביטוח

  50. התנגדות מבוטח לפשרה

  51. חובת הגילוי של חברת הביטוח

  52. הודעה על תאונה לחברת הביטוח

  53. הנחיות המפקח על הביטוח

  54. אי שיתוף פעולה עם חברת ביטוח

  55. המפקח על הביטוח תלונות הציבור

  56. עיכוב תשלום מחברת הביטוח

  57. נימוקי דחייה - חברת ביטוח

  58. ביטוח אחריות מקצועית לשומרים

  59. אחרי כמה זמן אפשר לתבוע את הביטוח

  60. זכות החזרה של ביטוח לאומי כלפי חברת הביטוח

  61. האם ''מחלה'' נחשבת ''תאונה'' בפוליסת ביטוח

  62. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון