מהו ביטוח לאומי ?
תכליתו המרכזית של הביטוח הלאומי הסוציאלי הינה לממש את חובתה של המדינה להבטיח רף קיום מינימלי לכלל תושביה, כדי שלא ידרדר אדם אל מתחת לסף של חיים בכבוד.

חוק הביטוח הוא חוק סוציאלי, שבעיקרו נועד להגן על רמת חייהם של תושבי המדינה, להבטיח את עתידם הסוציאלי, לבל יימצאו בקרבנו תושבים חסרי כול, המהווים נטל על החברה, כתם על צביונה ופגם בתדמיתה של המדינה כישות שלטונית נאורה, הדואגת תדיר לרווחת תושביה.

חוק הביטוח הוא חוק סוציאלי מובהק, שמצד אחד מעניק את ההטבות בתנאים המפורשים בחוק לכלל הזכאים ומשתדל להעניק ביטוח סוציאלי לפחות ברמה מינימאלית לכלל הציבור, וכל זאת על-פי כללים ומבחנים השווים לכל נפש ואשר מוגדרים היטב בדין.

בית המשפט עמד לא אחת על תכליתו הסוציאלית של חוק הביטוח הלאומי ועל הצורך לפרש וליישם את החוק באופן שיגשים את יעדיו הסוציאליים.

המוסד לביטוח לאומי הינו תאגיד, כשר לכל חובה, זכות ופעולה משפטית, והוא כפוף לפיקוחו הכללי של שר העבודה והרווחה (סעיפים 8(א) ו-8(ג) לחוק הביטוח הלאומי). בתורת תאגיד ציבורי, מהווה המוסד חלק מן המינהל הציבורי, וכפוף, ככל רשות מינהלית, לעקרון חוקיות המינהל ולביקורת שיפוטית מלאה על פעולותיו.

פועל יוצא מהיות המוסד אורגן ציבורי, שכוחו וסמכויותיו שאובים מן החוק, הוא, כי היחסים בינו לבין ציבור המבוטחים נובעים ונגזרים גם הם מן החוק.

אין מדובר ביחסים הנשלטים על-ידי המשפט הפרטי, אלא ביחסים מתחום המשפט הציבורי, המוגדרים כולם בחוק.

ככלל, דמי הביטוח הלאומי נגבים כאחוז מהכנסתו של המבוטח, כאשר בלוח י"א לחוק הביטוח הלאומי מוגדרות ההכנסה המזערית וההכנסה המרבית החייבות בדמי ביטוח, לפי סוגי המבוטחים.

בהתאם, סעיף 348 לחוק הביטוח הלאומי מורה כי, לענין דמי הביטוח, לא יבוא בחשבון סכום ההכנסה של מבוטח העולה על הסכום המרבי הקבוע בלוח י"א לחוק זה.

המוסד לביטוח לאומי הוא אחד מעמודי-התווך עליהם נשענת המדיניות החברתית בישראל. הוא פועל מכוח חוק הביטוח הלאומי, אשר התקבל בכנסת לראשונה בשנת 1953, ועבר פעמיים ניסוח משולב, לראשונה בשנת 1968, ולאחר מכן בשנת 1995.

חוק הביטוח הלאומי, כבר בראשיתו, שם לו למטרה להסדיר הענקת "ביטוח סוציאלי כולל" לתושבי המדינה, זאת, על בסיס קווי-היסוד של הממשלה הראשונה בישראל שהוקמה ביום 8.3.1949, בהם הוצהר כי המדינה תקים בשלבים פרוגרסיביים מערכת מוסדות לביטוח סוציאלי ועזרה הדדית מפני חוסר-עבודה, תאונה, נכות, זיקנה, יתמות ואלמנות.

נושא הביטוח הסוציאלי הועבר לבחינתה של ועדה בין-משרדית אשר מונתה עוד בשנת 1949 לצורך "עריכת תוכנית לביטוח סוציאלי במדינת ישראל", והדין-וחשבון שהגישה ועדה זו, הוא "דו"ח קנב", שימש בסיס להכנת הצעת חוק הביטוח הלאומי, ומאוחר יותר לנוסחו הראשון של החוק עצמו.

במקורו, הסדיר חוק הביטוח הלאומי רק ביטוח זקנה; ביטוח מוות (אשר לימים נקרא "ביטוח חיים", וכיום: "ביטוח שאירים"); ביטוח נפגעי עבודה; וביטוח אמהות (פרקים י"א, ה' ו-ג' לחוק בנוסחו דהיום, בהתאמה).

בהמשך, עוגנו בחוק ביטוחים נוספים: ביטוח ילדים (פרק ד' לחוק); ביטוח נפגעי תאונות (פרק ו' לחוק); ביטוח אבטלה (פרק ז' לחוק); ביטוח זכויות עובדים בפשיטת רגל ובפירוק תאגיד (פרק ח' לחוק); ביטוח נכות (פרק ט'); ביטוח סיעוד (פרק י'); תגמולים למשרתים במילואים (פרק י"ב); ותגמולים למתנדבים (פרק י"ג). (למידע נוסף מומלץ לפנות אל עורכי דין ביטוח לאומי).

הביטוח הסוציאלי
הביטוח הסוציאלי, ומסגרות החוק שנועדו להגשימו, הם מרכיב חשוב בהגשמת האידיאה של חברה המבוססת על אדני צדק, שוויון ודאגה סוציאלית לנזקק.

הביטוח הסוציאלי הוא ביטוי לדאגת החברה להבטחת אמצעי קיום מינימליים לפרט שאינו מסוגל לדאוג לעצמו מסיבות שאינן תלויות בו.

ייעודו של הביטוח הסוציאלי לפתור בעיות סוציאליות ולהושיט עזרה לאלה הזקוקים לה. הוא מושתת על עיקרון של סולידריות חברתית, ומטרתו להעניק ביטחון כלכלי לכל.

על-פי ראייה זו, הבטחת אמצעי קיום מינימאליים לנזקקים אינה רק אינטרס של הפרט הנצרך, אלא ערך חברתי כללי, המקרין על דמותה של החברה והמדינה כמדינת רווחה. (למידע נוסף מומלץ לפנות אל עורכי דין ביטוח לאומי).

מתי מגישים תביעה לביטוח לאומי ?
סעיפים 296(א) ו-296(ב) לחוק הביטוח הלאומי קובעים כדלקמן:

"מועד לתביעת גמלת כסף והתקופה שבעדה תשולם

(א) כל תביעה לגמלת כסף, תוגש למוסד תוך שנים עשר חודשים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה.

(ב) הוגשה התביעה אחרי המועד האמור בסעיף קטן (א), וקבע המוסד כי התובע זכאי לגמלה בעד תקופה שקדמה להגשת התביעה, תשולם לו הגמלה שהוא זכאי לה, ובלבד שלא תשולם גמלה בעד תקופה העולה על 12 חודשים, שקדמו בתכוף לפני החודש שבו הוגשה התביעה כאמור; היתה התביעה שהוגשה כאמור, למענק או לגמלה אחרת שאינה משתלמת בעד תקופה מסוימת, ישולמו המענק או הגמלה האמורים, בתנאי שבחודש שבו הוגשה התביעה למוסד, טרם חלפו 18 חודשים מהחודש שבו נוצרו התנאים המזכים בגמלה."

שאלת פרשנותו של סע' 296 לחוק והכללים בדבר מועד הגשת תביעה למוסד, נדונו ע"י בית הדין הארצי בשורה של פסקי דין, ובהם: - עב"ל 1096/04 המוסד לביטוח לאומי – מוריס בדעאן
- עב"ל 96/03 דוד פריג' – המוסד לביטוח לאומי
- עב"ל 1245/02 המוסד לביטוח לאומי – מנחם אעידן

בפרשת בדעאן קבע בית הדין הארצי (כב' השופט צור) כי תביעה לגמלה יש להגיש תוך פרק זמן קבע "מהיום בו נוצרה עילת התביעה", כאמור בסע' 296(א) לחוק. לעניין זה, קבע בית הדין כי המושג "עילת תביעה" אינו מוגדר בחוק אך מושכלות ראשונים מלמדים כי "עילת תביעה" בקשר לאירוע מזכה בגמלה, הן הנסיבות העובדתיות המצמיחות את הזכות לתבוע גמלה, היינו אירוע הפגיעה או התאונה הרלוונטי. כב' השופט צור קובע בפסק הדין כי "סע' 296 לחוק יוצר קשר בין מועד היווצרות העילה (התאונה או הפגיעה) לבין מועד הגשת התביעה. קשר זה חיוני ומובן שהרי הגמלה נועדה להעניק לנפגע פיצוי כספי על הנכות שנגרמה לו ופשיטא שתביעה לגמלה יש להגיש בתכוף ככל האפשר למועד בו נוצרה 'עילת התביעה', היינו – אירוע הפגיעה".

בפרשת פריג', קבע בית הדין הארצי (כב' השופט פליטמן):

"על פי חוק הביטוח הלאומי יש לאבחן בין זכאות לגמלה לבין זכאות לתשלום גמלה. הזכאות לגמלה משמעה – שהתובע עונה על תנאי הדין המזכים בגמלה. הזכאות לתשלום גמלה נבחנת לאחר שקמה הזכאות לגמלה והיא מותנית בתנאים נוספים, כגון: זכאות לכפל קצבה על פי סעיף 320(ג) לחוק; תשלום דמי ביטוח על פי סעיף 366 לחוק; מועד הגשת התביעה למוסד על פי סעיף 296 לחוק וכו'.

התניית תשלום הגמלה, במועד הגשת התביעה לגמלה למוסד, עולה בקנה אחד עם תכלית תשלומה של הגמלה לשם מתן מענה לצרכי הקיום השוטפים של המבוטח." (למידע נוסף מומלץ לפנות אל עורכי דין ביטוח לאומי).

כפל גמלאות ביטוח לאומי
סעיף 320 (ט) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק") קובע בזו הלשון:

קיבל זכאי לקצבת נכות לפי פרק ט' מענק לפי סעיף 107 או לפי סעיף 113, יהיה המוסד רשאי לנכות מקצבת הנכות את המענק או חלק ממנו, הכל לפי כללים, מבחנים ודרכי חישוב שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה.

תקנה 2 לתקנות הביטוח הלאומי (ניכוי מענק לפי פרק ה' לחוק מקצבת נכות לפי פרק ט') התשמ"ד – 1984 קובעת כך:

נכה עבודה שקיבל מענק, ותוך התקופה שלגביה חושב המענק נעשה זכאי לקבלת קיצבת נכות, תשולם לו הקיצבה בתקופה האמורה, אם סכום קיצבת הנכות המגיע לו בעד החודש הקובע (להלן - קיצבת נכות מלאה) עולה על סכום המענק בערכו החודשי.

תקנה 3 לתקנות קובעת כי התשלום יהיה בערך ההפרש בין הקצבאות:

עלתה קיצבת הנכות המלאה על סכום המענק בערכו החדשי, תשולם קיצבת נכות חלקית בשיעור השווה ליחס שבין הפרש הסכומים האמורים לבין קיצבת הנכות המלאה.

דין המענק כדין גמלת נכות מעבודה, היות שבא להחליפה. מכלל הן אתה שומע לאו, כאשר ערך גמלת הנכות מעבודה לחודש עולה על גובה קצבת הנכות הכללית לחודש, ואין פער בין הקצבאות לטובת הנכה, אין מקום לתשלום כפל גמלאות.

בעב"ל (ארצי) 88/98 המוסד לביטוח לאומי נ' גדעון נאמן (ניתן ביום 11.5.06) נדונה הסוגיה של כפל גמלאות כבענייננו, ונקבע שם מפורשות כי לשון הסעיף ברורה ואינה מאפשרת תשלום קצבת נכות כללית למי שקיבל מענק בגין גמלת נכות מעבודה, בנסיבות דומות לנסיבות דנן:

"חוק הביטוח הלאומי אינו מאפשר תשלום כפל גמלאות. קביעה זו נוגדת את הרעיון הביטוחי ואת הרעיון הטמון בתכליתו של הביטוח הסוציאלי. מטרתה של קצבה הוא להחזיר את מצבו של הניזוק לקדמותו. ...

ברי כי אין אדם יכול לקבל פיצוי כפול בגין אותה עילה, נכות או פגיעה. עמד על כך השופט י' אנגלרד בעניין הילה וייס (ע"א 1162/96 הילה וייס, קטינה, באמצעות הוריה ואחרים נ. אביעד יוסף מאק ואחרים פ"ד נג(2), 79). " ראו גם: בל (ת"א) 6386/04 אלוני יצחק נ' המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 28.1.07) (למידע נוסף מומלץ לפנות אל עורכי דין ביטוח לאומי).

הגדרת "נכה"
"נכה" בביטוח לאומי מוגדר בסעיף 195 לחוק הביטוח הלאומי תשנ"ה – 1995 לאמור:

"'נכה' – מבוטח, למעט עקרת בית שכתוצאה מליקוי מתקיימים בו אחד מאלה:

(1) אין לו כושר להשתכר מעבודה או ממשלח יד ואינו משתכר סכום השווה ל 25% מהשכר הממוצע.

(2) כושרו להשתכר מעבודה או ממשלח יד, וכן השתכרותו בפועל, צומצמו עקב הליקוי, בין בבת אחת ובין בהדרגה, ב50% או יותר."

סעיף זה מכיל בהגדרה של "נכה" מעבר להיותו בעל ליקוי, את האופן בו צמצם המבוטח את כושר השתכרותו, הווי אומר שרק אם צמצם המובטח את כושר השתכרותו יוכל להיכלל בהגדרת נכה ויוכל לקבל קצבת נכות.

האופן בו מתבצע החישוב של שיעור הצמצום לכלל המבוטחים קבוע בתקנה 2 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (צמצום בהשתכרות), התשמ"ד – 1984 כדלקמן:

"לשם קביעת שיעור הצמצום בהשתכרותו של מבוטח, לעניין הגדרת 'נכה' שבסעיף 195(2) לחוק תובא בחשבון הכנסתו של המבוטח מעבודה או ממשלח יד בתקופה הקובעת, וכן הכנסתו החודשית מעבודה או ממשלח יד לאחר התאריך הקובע כדלקמן." (למידע נוסף מומלץ לפנות אל עורכי דין ביטוח לאומי).

סוגי הגמלאות להן זכאי נכה בביטוח לאומי
סעיף 199 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 מפרט את סוגי הגמלאות להן זכאי נכה. בין הגמלאות להן זכאי נכה הוא "שיקום מקצועי – לפי סעיפים 203 עד 205".

סעיף 204 קובע:

"שיקום מקצועי יינתן לפי אותם העקרונות והכללים ובאותן הדרכים החלים לגבי נפגע לפי פרק ה'. התקנות וההוראות בדבר שיקום מקצועי מכוח פרק ה' יחולו לגבי מבוטח כאמור בסעיף 203, בשינויים המחוייבים, זולת אם קבע השר הוראה אחרת".

לאור הוראת סעיף 204 לחוק, חלות על שיקום מקצועי לנכים בענף נכות כללית תקנות הביטוח הלאומי (שיקום מקצועי), התשט"ז-1956 שהותקנו מכוח סעיף החוק שמופיע בנוסח המשולב של החוק מתשנ"ה כסעיף 88. (למידע נוסף מומלץ לפנות אל עורכי דין ביטוח לאומי).

דמי שיקום
תקנה 9(א)(2) לתקנות קובעת:

"(א) לנפגע שניתן לו שיקום מקצועי ישולמו –

(2) ההפרש שבין קיצבת הנכות המשתלמת לו ובין קיצבת הנכות שהיתה משתלמת לו אילו דרגת נכותו היתה 100% אם הוא מועסק בהכשרתו המקצועית לשיקום לא פחות מ-20 שעות לשבוע, או אם לדעת לשכת העבודה של שירות התעסוקה, עקב שיקומו הוא אינו ניתן לסידור בעבודה לתקופת היותו בהכשרה מקצועית.

אם אין משתלמת לו קיצבת נכות ונתמלאו התנאים כמאור – ישלום לו סכום השווה לקיצבה שהיתה משתלמת לו אילו דרגת נכות היתה 100% (להלן – דמי שיקום). ישנה לנפגע הכנסה ממשלח ידו בתקופת מתן השיקום המקצועי, רשאי פקיד השיקום, בשים לב למצבו הסוציאלי, להפחית דמי השיקום, במלואם או במקצתם, ובלבד שההפחתה לא תעלה על ההכנסה כאמור".

מתקנה 9(א)(2) עולה כי התנאי הראשי לזכאות לדמי שיקום הוא העסקה בהכשרה מקצועית לא פחות מ-20 שעות בשבוע, אך קיימת לכך חלופה: מתן אישור של שירות התעסוקה כי עקב שיקומו של הנכה אין הוא ניתן לסידור בעבודה לתקופת היותו בהכשרה מקצועית. (למידע נוסף מומלץ לפנות אל עורכי דין ביטוח לאומי).

גיל פרישה
סעיף 195 לחוק הביטוח הלאומי קובע כי אדם שהגיע לגיל פרישה איננו מבוטח עוד בביטוח נכות לפי פרק ט'. הסעיף אינו מבחין בין המינים לעניין גיל הפרישה. גיל הפרישה השונה בין נשים לגברים, נובע מהגדרת גיל פרישה ומהטבלה שבתוספת א' לחוק (ראו לעיל סעיף 6). אולם עיון במתווה שבחוק, לבחינת גיל פרישה לצורך זכאות לקצבה, אכן מצביע שגיל פרישתה של אישה, בתור שכזו, הוא צעיר יותר. הבחנה זו שואבת חיותה, כאמור, מחוק גיל פרישה.

בנקודה זו יובהר, כי באומרנו "גיל פרישה" כוונתנו היא לגיל בו זכאי עובד לפרוש מעבודתו (לאור הוראות סעיף 3 לחוק גיל פרישה), להבדיל מגיל פרישת חובה (הכוונה לגיל בו ניתן לחייב את העובד לפרוש - סעיף 4 לחוק גיל פרישה).

כאמור בחוק גיל פרישה, קובע אף סעיף 195 לחוק הביטוח הלאומי העוסק בנכות כללית כך: "'מבוטח'- 'תושב ישראל שמלאו לו 18 שנים וטרם הגיע לגיל פרישה'".

סעיף 1 לחוק ( הביטוח הלאומי) מגדיר -

'"גיל הפרישה" - הגיל הקבוע לגבר ולאשה, בהתאם לחודש לידתם, בחלק א' בלוח א'1;'".

על פי המצוין בלוח:גיל פרישתה של אישה אשר חודש ושנת לידתה הם כשל התובעת עומד על 60 שנים ואילו גיל פרישתו של גבר, שנולד בתאריך לידת התובעת, 67 שנים. (למידע נוסף מומלץ לפנות אל עורכי דין ביטוח לאומי).

ניכוי הכנסות מקצבת ביטוח לאומי
סעיף 202 לחוק הביטוח הלאומי, שעניינו ניכוי הכנסות מקצבה, קבע, נכון למועד הרלוונטי לתביעה (תיקון מס' 60 לחוק, ס"ח 1877 התשס"ג - 2002 עמ' 101), כדלקמן:נ

"(א) בסעיף זה, "הקצבה הקובעת" - סכום השווה לקצבה חודשית מלאה, ואם שולמה לנכה קצבה חודשית נוספת, סכום השווה לקצבה חודשית מלאה בצירוף הקצבה החודשית הנוספת.

(ב) עלתה קצבה של נכה על הקצבה הקובעת (לעודף זה ייקרא בחוק זה - יתרת הקצבה), ינהגו כך:

(1) כל הכנסה שהיתה לו לא תנוכה מסכום השווה לקצבה הקובעת;

(2) היתה לו הכנסה חודשית לפי סעיף 2(1), (2) או (8) לפקודת מס הכנסה בסכום העולה על 40% מהשכר הממוצע, ינוכו מיתרת הקצבה 60% מההכנסה העודפת;

(3) היתה לו הכנסה חודשית שלא לפי סעיף 2 (1), (2) או (8) לפקודת מס הכנסה, תנוכה הכנסה זו מיתרת הקצבה".

סעיף 195 לחוק (תיקון מס' 60), שהינו סעיף ההגדרות לפרק ט' - ביטוח נכות, מגדיר "הכנסה" לצורך אותו פרק, כדלקמן:

"הכנסה" - הכנסה שהשר קבע באישור ועדת העבודה והרווחה ומתאריך שקבע, וכל זמן שלא קבע כאמור - "הכנסה" כמשמעותה בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה, הכל למעט קצבת ילדים לפי פרק ד', ולמעט הענקות מכוח סעיף 40 (ב1)(2) לחוק חיילים משוחררים".

סעיף 195 לחוק בתיקונו האחרון (תיקון מס' 109), מגדיר "הכנסה מעבודה או ממשלח יד", כ"הכנסה חודשית, בפועל, לפי סעיף 2(1), (2) או (8) לפקודת מס הכנסה".

מכוח סמכותו לפי סעיף 195, התקין השר את תקנות הביטוח הלאומי (הגדרת הכנסת נכה), התשל"ו-1975, אשר תקנה 1 שבהן קובעת: "הכנסה" - לענין הגדרת הכנסה שבסעיף 127כא לחוק, היא הכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה, למעט הכנסה הפטורה מתשלום דמי ביטוח לפי סעיף350(א)(1) 168(א)(1) לחוק ולפי תקנה 2 לתקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור מתשלום דמי-ביטוח), תשכ"ו-1966, וכן הטבות מכוח סעיף 9 לחוק והענקות לפי סעיף 40(ב1) לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), תש"ט-1949" (למידע נוסף מומלץ לפנות אל עורכי דין ביטוח לאומי).



מאמרים ופסקי דין בנושא ביטוח לאומי הם מקור מידע חיוני להעמקת הידע בכל הקשור לביטוח לאומי, להלן רשימה מגוונת של פסקי דין בנושא ביטוח לאומי:





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. דמי לידה

  2. קצבת זקנה

  3. דמי אבטלה

  4. קצבת ילדים

  5. נכות כללית

  6. אחוזי נכות

  7. שמירת הריון

  8. קצבת שאירים

  9. הבטחת הכנסה

  10. תאונות עבודה

  11. גזזת

  12. סיעוד

  13. תושבות

  14. ניידות

  15. ילד נכה

  16. ביטוח בריאות

  17. זכויות חיילים

  18. ועדות רפואיות

  19. חוק ביטוח לאומי

  20. נפגעי פעולות איבה

  21. הכרה בתאונת עבודה

  22. זכויות עובדים בפירוק

  23. טינטון

  24. נכה נזקק

  25. מענק לידה

  26. סירוב עבודה

  27. גזזת פיצויים

  28. נימוקי ערעור

  29. פוליו בישראל

  30. השתלות בחו''ל

  31. מהי גזזת

  32. שירותים מיוחדים

  33. חוק שמירת הריון

  34. קיצוץ קצבת זקנה

  35. עובד מעביד משפחה

  36. חוקר ביטוח לאומי

  37. תושב קבע - הגדרה

  38. אירוע חריג

  39. מבחן מירב הזיקות

  40. מיקרוטראומה

  41. תביעת שיבוב מל''ל

  42. מובטל ביטוח לאומי

  43. גזזת הקרקפת

  44. ביטוח לאומי - שיבוב

  45. מיהו נכה נזקק

  46. גזזת החמרת מצב

  47. מיקרוטראומה - דוגמאות

  48. דמי תאונה ביטוח לאומי

  49. תקופת אכשרה לדמי אבטלה

  50. קצבת תלויים ביטוח לאומי

  51. גזזת - ביטוח לאומי

  52. טינטון ביטוח לאומי

  53. אוטם שריר הלב תאונת עבודה

  54. התיישנות חוב לביטוח לאומי

  55. שירותי בריאות במדינות חוץ

  56. חישוב דמי פגיעה בעבודה

  57. יחסי עובד מעביד – ביטוח לאומי

  58. יחסי עובד מעביד בין בני משפחה

  59. יום כיף לעובדים - תאונת עבודה

  60. שיקולים תקציביים בחקיקה

  61. שינוי תקדים - בית המשפט העליון

  62. מי חייב לשלם ביטוח לאומי

  63. גידול בבלוטת התריס - גזזת

  64. תאונת עבודה עצמאי - עבודה מהבית

  65. תאונת עבודה - החזר הוצאות רפואיות

  66. שימוש ברכב לצורך קבלת טיפול רפואי

  67. סעיף 120 לחוק הביטוח הלאומי

  68. ריבוי נישואין - הבטחת הכנסה

  69. קשר סיבתי משפטי - קשר סיבתי רפואי

  70. האם עקרת בית צריכה לשלם ביטוח לאומי

  71. פיצוי על איחור בתשלום קצבת ביטוח לאומי

  72. טיפולים אלטרנטיביים - מימון ביטוח לאומי

  73. זכאות לקצבת נכות כללית - עקרת בית

  74. חובת ביטוח לאומי ליידע על זכויות מבוטחים

  75. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון