פסק דין 1. במהלך חודש פברואר 2005 הגיעו ארבעה צעירים למשרדי הנתבעת 2 בקרית אתא (להלן: חברת איסתא) והזמינו חבילת נופש לעיר אנטליה שבדרום טורקיה אשר הוצעה על ידי הנתבעת 1 (להלן: חברת קשרי תעופה). בעבור לינה בבית מלון למשך ארבעה לילות, טיסות הלוך ושוב והסעות מנמל התעופה באנטליה לבית המלון ובחזרה שילם כל אחד מהם 193$. בעת רכישת חבילת הנופש קבלו הצעירים מחברת איסתא תדפיס ממידע המתפרסם באתר האינטרנט של הצד השלישי 2 (להלן: חברת אמדאוס) בו פרטים שונים על בית המלון המיועד, כולל תמונה. אין חולק כי התיאור באתר עונה על זה של CLUB HOTEL DELPHIN, בית המלון המיועד בעיר אנטליה בעל דרוג ארבעה כוכבים ברם התמונה שצורפה אינה שלו אלא של בית מלון אחר בשם CLUB DELPHIN בעל דרוג חמישה כוכבים הממוקם באתר הנופש אלניה (ALANYA) המרוחק מאנטליה מרחק 32 ק"מ. 2. כתב התביעה הוגש על ידי שלושה מתוך ארבעת הצעירים. במהלך הדיון חזר בו אחד מהם מתביעתו כך שכיום תלויה ועומדת תביעת שניים בלבד. כתב התביעה מגולל מסכת תלאות שנאלצו לעבור הצעירים החל מרגע הגעתם לנמל התעופה באנטליה, שם לפי הנטען לא המתין נציג של חברת קשרי תעופה כמובטח ולא סופק להם שירות הסעה לבית המלון כמוסכם, וכלה בתנאי השהייה בבית מלון שבניגוד למוסכם לא זו בלבד שלא היה "הטוב ביותר" אלא שלא היו בו מים חמים, לא היתה בריכת שחיה, רמת האוכל היתה ירודה "ועוד כהנה וכהנה כשלים". עוד נטען, כי בהעדר הסעה לבית המלון הופנו על ידי נהג מונית לבית המלון באתר הנופש אלניה, ולאחר נסיעה בת שעתיים התבררה להם הטעות. מאחר שרק בשעות הלילה המאוחרות הגיעו סוף סוף לבית המלון המיועד הרי שבנוסף לכל התלאות גם הפסידו יום נופש אחד. כתב התביעה הוגש נגד חברת איסתא, סוכנות הנסיעות ממנה רכשו את חבילת הנופש, ונגד חברת קשרי תעופה, ספקית חבילות תיור. התובעים טוענים כי בהתנהגותן הפרו הנתבעות את החוזה עמם. הפרתן גרמה להם נזק בעיקר בלתי ממוני אותו העריכו בסך 10,000 ₪. עם ויתור אחד התובעים על תביעתו הועמד סכום התביעה על שני שלישים מסכום זה. בד בבד עם הגשת כתב הגנה שלחו הנתבעות הודעות לצד שלישי הדדיות וגם נגד חברת אמדאוס, אשר לטענתם פרסמה באתר האינטרנט שהיא מנהלת תמונה שגויה של בית המלון. כתב התביעה הוגש בסדר דין מהיר ולכן ההנמקה תהא תמציתית כמצוות הדין. ייאמר כבר עתה, כי כבר בתחילת הדיון התברר כי "לא כצעקתה" וכי אם הופר החוזה הרי שההפרה היחידה מתבטאת בהצגת תמונה שגויה של בית המלון אשר נטעה בלב התובעים אמונה כי ינפשו בבית המלון הנראה בתמונה. מלבד זאת לא הוכח דבר על ידי התובעים. 3. גרסת התובעים בכתב התביעה (שתוכנו היווה למעשה תצהיר עדות ראשית) התבררה כמוגזמת ובלתי מדויקת. טענתם כי הובטח להם "בית המלון הטוב ביותר" בעל דרוג של חמישה כוכבים לא היתה ולא נבראה. מעדותם עולה, כי בעת הזמנת הנופש לא נתנו את דעתם לדרוג בית המלון וכאשר ראו את התמונה אשר הוצגה להם הבינו ששם ישהו. אמנם בעדותו טען התובע 1 כי ציפה לבית מלון בו שוהים צעירים "ולא זקנות" ברם אמירה זו נותרה בעלמא כי לא הוכח ההרכב האנושי של באי בית המלון וממילא לא הוכח כי הובטח להם מקום בו ינפשו רק צעירים בני גילם. טענת התובעים כי בנמל התעופה לא המתין להם נציג חברת קשרי תעופה וכי בניגוד למוסכם לא היה שירות הסעה מנמל התעופה לבית המלון התבררה אף היא כבלתי נכונה. אמנם נכון, התובעים החמיצו את ההסעה אך זאת מסיבות הקשורות בהם. לפי עדותם השפה האנגלית אינה שגורה בפיהם ברם, אין זה סביר כי הסיבה נעוצה בגורם זה שהרי היו בטיסה נוסעים רבים דוברי עברית בהם יכלו להיוועץ. סביר יותר להניח כי חפצו לשכור רכב ובחרו לעשות כן כבר בנמל התעופה. תהא הסיבה אשר תהא אינה קשורה בנתבעות, שאף אחריותן לשירותי קרקע במקום היעד מוטלת בספק. אובדן הזמן הנטען בשל נסיעתם לכפר הנופש אלניה בחיפושיהם אחר בית המלון היתה ממילא נחסכת לו ניצלו את שירות ההסעה שהועמד לרשותם. כמו-כן לו עיינו בשובר (VOUCHER) שנמסר להם בחברת איסתא היו מגלים על נקלה לאן מועדות פניהם. גם במקרה זה לא היה קושי להיעזר במאן דהו אחר (גם טרם יציאתם את הארץ) אם תוכן המסמך לא היה נהיר להם די הצורך. הטענות בדבר רמת האוכל והשירותים בבית המלון נותרו בעלמא והטענות בדבר העדר מתקנים כמובטח (כגון בריכה) הופרכו בעדות התובעים עצמם. 4. הוכח, כי התובעים רכשו חבילת תיור אשר כללה טיסות הלוך ושוב, שהייה בבית מלון ברמה של ארבעה כוכבים בתנאי חצי פנסיון, הסעות מנמל התעופה לבית מלון ובחזרה וכי כל אלה סופקו להם. 5. בעת רכישת חבילת התיור (בעת כריתת החוזה) הוצגה להם תמונה של בית מלון אחר שהסתבר כי הוא בעל דרוג חמישה כוכבים. מאחר שהפרסום באתר חברת אמדאוס כלל מידע נכון על בית המלון המיועד וזולת התמונה שפורסמה תאם יתר המידע למציאות, הרי שהתובעים לא ידעו כי דירוג בית המלון המופיע בתמונה הוא חמישה כוכבים. מכאן, הנתבעות או מי מהן הפרו אמנם את החוזה עמם (ובשלב זה איני מתייחסת ליחסים בין הנתבעות לבין עצמן ובינן לבין הצד השלישי) אך זאת אך ורק בכך שבניגוד למצג שהוצג להם היה מבנה בית מלון שונה מהמובטח. 6. אלא שאי-התאמה זו לא גרמה לתובעים נזק, לא כל שכן בסכום הנתבע העולה עשרות מונים על הסכום ששילמו בעד חבילת הנופש שרכשו. זולת מבנה בית המלון קבלו התובעים בדיוק את אשר הזמינו תמורת המחיר ששילמו. לא הוכח מה המתקנים שהיו בבית המלון שתמונתו פורסמה שלא היו בבית המלון בו נפשו. ממילא לא הוכח כי הוצג להם מצג שווא בנוגע למתקנים או לשירותים שעתידים היו לקבל בבית המלון שהוזמן. 7. דין התביעה אפוא להדחות. 8. לו קבעתי כי נגרם נזק לתובעים בעטייה של ההפרה אזי הייתי רואה את חברת איסתא אחראית כלפיהם שכן היא זו שהציגה לתובעים את התמונה השגויה שפורסמה. עם זאת, הייתי מחייבת את חברת קשרי תעופה ואת חברת אמדאוס לשפותה שווה בשווה שכן הוכח כי חברת קשרי תעופה ידעה על הטעות בפרסום עוד לפני שיווק חבילת הנופש לתובעים וחרף זאת לא העמידה את איסתא עליה. חברת אמדאוס, אשר מעדות נציגה עולה כי לצרכי המחשה נוהגת לעתים להוסיף תמונות בתי המלון בפרסומי האתר חבה אף היא כלפי איסתא שכן לא זו בלבד שפרסמה תמונה שגויה באתר אלא שלאחר שקבלה פניה מצד חברת קשרי תעופה לא תקנה מיד את הטעות. ברם כאמור, משלא נגרם נזק לתובעים אין מקום לפיצוי וממילא אין מקום לשיפוי. 9. סוף דבר, התובענה נדחית. לא בלי היסוס החלטתי שלא להטיל על התובעים הוצאות משפט. בית מלוןנופשסוכני נסיעות (תביעות)בתי מלון (תביעות)