חופשת סקי - תביעת פיצויים

פסק דין העובדות הצריכות לעניין: התובע הזמין בתאריך 19.12.05 אצל הנתבעת חופשת סקי בצרפת באתר בשם Les Houch למשך שבעה ימים החל מתאריך 24/12/05. החופשה הוזמנה מאת הספק העונה לשם Eurogroup. מחיר העסקה ליחיד עמד על 499 יורו. מכאן למעשה מתחילים חילוקי הדעות בין התובע לנתבע. אליבא דגרסתו של התובע: לגישתו, עם הגיעו למלון הדירות בו היה אמור להשתכן, נוכח כי ישנו מרחק רב בין מה שסופר לו אודות תנאי בית הדירות לבין המציאות, שלדבריו, טפחה לו על הפנים. לדבריו, בעת ההזמנה אצל הנתבעת נאמר לו כי ישנם מקומות חניה רבים בקרבת בית הדירות, והללו הינם חינם אין כסף, אך כשהגיע למקום נוכח, כי אין מקומות חניה רבים, וכי אלו שאכן נמצאים, עולים 49 יורו. בנוסף, נאמר לו בעת ההזמנה כי לבית הדירות בו אמור היה להשתכן יש בריכה צמודה, ואילו בדיעבר נסתבר לו, כי אמנם ישנה בריכה, אז זו לא שייכת לבית הדירות בו התגורר, כי אם למלון הצמוד לבית הדירות הזו, והכניסה אליו אפשרית רק לדיירי המלון. בנוסף, הדירה בה נאלץ התובע להתגורר הייתה ברמת תחזוקה נמוכה ביותר - ובעיקר הדברים אמורים לעניין העדר החימום בה, בימים בהם הטמפרטורה במקום היתה מינוס עשרים מעלות צלסיוס - שלא רק שלא עלתה כדי רמת תחזוקה של מתקן בן 3 כוכבים, כפי שהובטח להם, לדבריו בעת רכישת החבילה ע"י הנתבע, אלא לא מגעת כדי 0 כוכבים. כל התקלות הללו כולן הובילו את התובע ליצור קשר מיידי עם הנתבעת, על מנת שזו תתקן את הדרוש תיקון, דבר שהביא בסופו של יום להחלפת החדר לחדר אחר באותו בניין "רעוע", כהגדרת התובע, שגם בו לא חסרו התקלות (העדר מים חמים, העדר מים קרים, מעלית שעובדת אך לסירוגין וכד'). אליבא דגרסתה של הנתבעת: לגישת הנתבעת לא נכתב באף מסמך שניתן לתובע בעת הזמנת החבילה, כי בית הדירות בו אמור היה לשהות, הינו ברמת 3 כוכבים. ההפך הוא הנכון, לטענת הנתבעת: מלשון ההן אתה למד על הלאו - נאמר "בית דירות" ולא נאמר "מלון", ועל כן צא ולמד כי רמת בית הדירות לא מגעת כדי רמת המלון. עוד טוענת הנתבעת כי למיטב ידיעתה, ועניין זה מאששת היא תוך עיון באתר האינטרנט של האתר בו שוכנים המלון ובית הדירות, הבריכה הינה אחד ממספר מתקנים המשותפים לבית הדירות ולמלון, ולכן אין לה כל מידע אודות אי מניעותם של דיירי בית הדירות להשתמש בבריכה האמורה. בנוסף, טוענת הנתבעת כי תלונותיו של התובע אודות העדר מין חמים וחימום נאות בדירה, הינן תלונות קטנוניות, שאין מקומן בבית המשפט, וכי אף אם אכן התרחשו אותן התקלות האמורות, אין לנתבעת כל יכולת שליטה עליהן, וכי אלו נופלות לגדר התקלות האינהרנטיות בכל מסע נופש שהוא. באשר לעניין עלות החניה, לדברי הנתבעת מעולם היא לא אמרה לתובע בעת הזמנת החבילה, כי במקום ישנם מקומות חניה למכביר, וכי הללו הינם חינם אין כסף. דיון: באשר למחלוקת בין התובע לנתבעת אודות הכינוי לבית הדירות/מלון בו שהה התובע, נדמה כי דבריה של הנתבעת כאילו היה על התובע להבין כי אין המדובר ברמת בית מלון כי אם ברמת בית דירות (על כל המשתמע מכך לעניין טיב התחזוקה וכד'), אינם מדויקים, שכן עיון בדפי אתר האינטרנט של הנתבעת, מעלה כי היא עצמה ראתה לנכון לכנות את בית הדירות בו אמור היה להשתכן התובע כ"מלון", ולכן אמירה בכתב ההגנה כאילו התובע הוא זה שייחס, ולמצער רצה לייחס, לבית הדירות, תכונות של מלון, הינה אמירה לא נכונה; התובעת כינתה בעצמה את בית הדירות בכינוי "מלון", ולכן שומה היה עליה לספק הרמה הנדרשת מבית מלון. זאת ועוד: בכתב הגנתה מנסה הנתבעת לתת הסבר לרמה הנמוכה, לטענתו של התובע, של בית המלון בו בהה, תוך שימוש בטענה, לפיה התובע קבל את התמורה ההולמת לרמת המחיר אותו שלם. אך למעשה, הנתבעת "שוכחת" לציין, כי המחיר אותו קבל התובע היה מחיר מבצע, כלומר - בגלל סיבות כאלו ואחרות החליטה הנתבעת להוריד את מחיר החבילה ממחיר גבוה אחר שהיה קודם להורדה למחיר אותו שלם התובע. העובדה שהנתבעת החליטה מסיבותיה היא להוריד את מחיר החבילה, לא אמורה לפגום כהוא זה ברכיביה המקוריים של החבילה, ואין התובע אמור לקבל פחות ממה שהיה מקבל לו שלם את המחיר המלא. טענתה של הנתבעת כאילו למיטב ידיעתה שני חלקי אתר הנופש היו שייכים בעת ביצוע הזמנת הנופש לספק, וזו הסיבה לכך שחשבה כי הבריכה הינה אחד מאותם מתקנים משותפים לשני חלקי האתר, הינה טענה שאין לקבלה. אין מדובר בפרט זניח שלא ניתן לבררו כהלכה. ראוי היה, וכך ראוי שיהיה גם להבא, שהנתבעת תוודא היטב אצל ספק השירותים עמו היא עובדת, מהם התנאים אותן הוא נותן, ומה הרכב הנכס המצוי בידו. אין זה סביר שחברה שכל ייעודה הוא תיווך לאספקת שירותים, תבצע פעולת התיווך אך ורק על סמך "דעתה" ששירות כזה או אחר אכן מצוי בידיו של הספק. שומה עליה לברר היטב אצל הספק, מה יש ברשותו, ומה אין ברשותו, על מנת שלא להכשיל עצמה ואת מקבלי השירותים, ולהשלותם כאילו שירותים מסוימים אכן קיימים, בעוד דה-פקטו הללו אינם בנמצא. לו רק היתה הנתבעת מבררת היטב אצל ספק השירותים האם בוצע רה-ארגון כלשהו באתר בו עתידים היו להשתכן התובע ובת זוגתו, כי אז היה ודאי מסתבר לו, מה הוא אותו רה ארגון, וכיצד התובע היה מושפע ממנו. או אז היה התובע יודע היטב מהם אותם שירותים שיכול היה ליהנות מהם עת היה מגיע לאתר, אם כלל היה מעוניין להגיע לשם על סמך המידע המלא והאמין שנמסר לו ע"י הנתבעת. למעשה, הנתבעת, לא עשתה כל שביכולה על מנת להבהיר הבהר היטב לתובע את מהות "הסחורה" וטיבה אשר היה עליו לקבלו, ומשכך נוצר מצב, בו מחדלה של הנתבעת מלברר אצל הספק אילו שירותים יינתנו למזמינים חופשה באתר האמור, הביא לקרות "התקלה". נקודת המוצא היא כי על הנתבעת לספק לתובע כל המידע הרלוונטי והאקטואלי אודות האתר בו מעוניין התובע לנפוש, בין אם עדכונים אלו אודות מצב האתר יינתנו ע"י ספק השירותים לנתבעת מיוזמתו, ובין אם יינתנו לאחר פניה יזומה של הנתבעת לספק. את התובע סדר ההתקשרויות בין הנתבעת לספק לא מעניין ולא אמור לעניין. הוא רשאי לקבל את מלוא המידע הרלוונטי והאקטואלי אודות מצב האתר בו רוצה הוא לנפוש. הא ותו לא. לאור האמור לעיל, המידע כי הבריכה האמורה, כבר לא הייתה בחזקת בית הדירות בו שוכן התובע עת הגיע אליו, היה אמור להיות אצל הנתבעת, ומשספקה מידע מוטעה לתובע, עילה לפצותו. כן אמור הדבר באשר לעניין החמום שלא היה בחדר אותו קבל התובע. נכון הדבר, כי החימום אינו נכנס לגדר קטגורית "המידעים" שאמורים להיות אצל הנתבעת כשהיא מספקת מידע לתובע, אך אין להמעיט מערך תקלה זו, שכן עניין החימום באתר נופש הררי כדוגמת אתר הסקי בו רצה לנפוש התובע, הינו אינהרנטי לשהות במלון. אין מדובר בתקלה שולית וזעירה, כי אם בתקלה רבת משמעות, אשר יכולה הייתה הנתבעת למנוע, ולמצער לנסות למזער את סיכוי היתכנותה, בכך שהייתה מוודאת היטב מה רמת בית הדירות אליו היא מפנה התובע, ואם הייתה עושה כן, הייתה ודאי נוכחת לדעת, כי בבית הדירות הזה, על רמתו תחזוקתו, הסיכויים לקרות תקלה במנגנוני החימום, גבוהים. החלטה: לאור כל האמור לעיל בעניין אחריות הנתבעת לברר היטב רמת השירותים שמספק הספק עמו היא נמצאת בקשר ובעניין מחדלה מלבצע הצפוי ממנה, הריני לקבוע כי התביעה מתקבלת חלקית לעניין העדר הבריכה והחימום הנאות ביום הראשון לנופש באתר. הנתבעת תשלם לתובע פיצוי בסכום של 2,000 ₪ הכולל הוצאות משפט, תוך 30 יום מיום מתן פסק הדין. פיצוייםסקי