פסק דין 1. בחודש 2/94 התקשרו התובעים עם הנתבעת בהסכם לאספקת אריחי שיש טבעי מיובאים מאיטליה בשם "קרם ורנה" ( להלן "האריחים" ), וכן לביצוע עבודות ריצוף, ליטוש והברקת האריחים בדירתם. כשלושה חודשים לאחר סיום עבודות הריצוף, כוסו חלק מהאריחים הממוקמים במפלס התחתון של הסלון באזור הגובל במרפסת המערבית של הדירה, בכתמים שחורים. התובעים טוענים כי מקור הבעיה נעוץ בטיב האריחים שסופקו להם על ידי הנתבעת, וכי האריחים שסופקו להם לא תאמו את האריחים שהוזמנו על ידם הן מבחינת גודלם והן מבחינת צבעם. כן טענו כי הנתבעת איחרה בביצוע העבודה וגרמה להם נזקים במהלך ביצועה, על כן הם עותרים לחייב את הנתבעת לפצותם בגין נזקים אלה בסך כולל של 253,500 ₪ נכון ליום הגשת התביעה. 2. הנתבעת הכחישה את טענות התובעים וטענה כי האריחים סופקו במידות שסוכמו בין הצדדים, וכי התובעים מנועים מלהעלות טענה של אי התאמה לאחר שהריצוף בוצע בפיקוחם ואישורם. כן הכחישה את טענת האיחור בביצוע העבודה וטענה כי אם היה איחור הרי זה נגרם באשמם של התובעים. לעניין הפגמים, טענה הנתבעת כי הנזק לאריחים אינו קשור בטיב האריחים אלא מקורו בחדירת רטיבות ממקור חיצוני או מדליפת צנרת עקב ביצוע לקוי של עבודות האיטום בדירתם של התובעים, דבר שאינו נמצא באחריותה. 3. לאור מהות המחלוקת מונה בהסכמת הצדדים אינג'ניר מר רפאל גיל כמומחה מטעם בית המשפט ( להלן "המומחה" ). המומחה הגיע לידי מסקנה כי חדירת הרטיבות והופעת הכתמים על פני אריחי השיש בסלון, נובעים מכשל באיטום בין שטח הסלון לבין המרפסת המערבית הגובלת בו ( ראה התייחסותו לעניין זה בעמ' 25 לחוות הדעת מ/1 ). כשל זה גורם לחדירת מים מהמרפסת דרך חול המצע שמתחת לרצפת הסלון ועלייתם באופן קפילרי דרך המרצפות. המומחה קבע כי כשל זה אינו נמצא באחריותה של הנתבעת. המומחה גם קבע כי לא נמצאה אי התאמה במידות האריחים ביחס לפרטי ההזמנה, וייחס לנתבעת אחריות רק לשלושה אריחי שיש בעלי גוון חריג, שעלות החלפתם הוערכה על ידו בסך של 1,950 ₪. 4. לאחר קבלת חוות הדעת העלו התובעים טענה חדשה ולפיה עבודות האיטום בין הסלון לבין המרפסת המערבית בוצעו על ידי עובדי הנתבעת. הנתבעת הכחישה מכל וכל טענה זו וטענה כי מדובר בהרחבת חזית, אולם משיקולים של יעול הדיון, הסכימה לנהל הוכחות גם בשאלה זו תוך שמירה על זכותה לטעון כל טענה מתאימה בסיכומיה. 5. בסיכומיהם, זנחו התובעים את טענותיהם בעניין האיחור בביצוע העבודה ובעניין אי התאמת האריחים מבחינת צבעם וגודלם, על כן, פסק הדין להלן יתייחס אך לעניין הכתמים שהתגלו על פני האריחים כמתואר בסעיף 1 לעיל. 6. דיון המומחה הגיש חוות דעת מפורטת שהתבססה על מימצאים פוזיטיביים אשר גובו בתמונות שצולמו על ידו. מסקנותיו היו ענייניות ומקצועיות ועמדו במבחן ההגיון והשכל הישר. הוא גם נחקר ארוכות על חוות דעתו והשיב לשאלות ב"כ הצדדים בצורה מפורטת, עניינית ומשכנעת, ומימצאיו עמדו במבחן החקירה הנגדית ולא נסתרו. 7. בסיכומיו טען ב"כ התובעים כי קביעותיו של המומחה התבססו על שני מימצאים נסיבתיים - רמת הלחות ההולכת ופוחתת ככל שמתרחקים מהמרפסת, ושכבת האיטום בסמוך לדלת הויטרינה אשר נפגעה מפטריות בדופן הפנימית הפונה אל המרפסת - , בעוד שלטענתו עמדה בפני המומחה האפשרות לבצע בדיקת הצפה שיכולה היתה להצביע באופן פוזיטיבי על מקור הרטיבות. עוד טען כי מימצאיו של המומחה אינם עומדים בשורת ההגיון לאור העובדה שמפלס הסלון הינו גבוה ממפלס המרפסת. לטענת ב"כ התובעים, טעמים אלה ממעיטים באופן משמעותי ממהימנותם של המסקנות שבחוות הדעת. אין בידי לקבל את עמדתו הנ"ל של ב"כ התובעים. ההסתייגויות אותם העלה בסיכומיו כאמור, הינם עניינים שבמומחיות, ותמוה בעיני מדוע לא נתבקשה התייחסות המומחה אליהם הן באמצעות שאלות ההבהרה שנשלחו אליו על ידי ב"כ התובעים או בחקירתו הנגדית בבית המשפט. משכך, בהעדר בחינתם של הסתייגויות אלה בעיני מומחה לדבר, לא ניתן להסתמך עליהם בקביעת מימצא עובדתי או משפטי. בנוסף יובהר כי כל מומחי הצדדים לרבות מומחה בית המשפט היו תמימי דעים כי מקור הרטיבות הוא בחדירת מים מהמרפסת אל תוך רצפת הסלון מתחת לאריחים, על כן, לא נהיר הצורך בביצוע בדיקת ההצפה. עוד יצויין כי תופעת חלחול המים עליה דיבר מומחה בית המשפט מתרחשת בשכבת חול המצע שמתחת לריצוף, על כן, לא ברורה מידת חשיבותה של הטענה בדבר השוני בגבהים בין המפלסים של הסלון והמרפסת. מכל מקום, משלא נבחנו הסתייגויות אלה על ידי מומחה לדבר כאמור, אין ביכולתי לבסס עליהם כל מימצא משפטי כמצויין לעיל. התוצאה היא, שהנני מאמצת את האמור בחוות דעתו של מומחה בית משפט שלא נסתרה כאמור, וקובעת כי הכתמים באריחים נגרמו מחדירת מים מכיוון המרפסת המערבית הגובלת בסלון אל תוך חול המצע שמתחת לרצפת הסלון, עקב כשל באיטום בין שני איזורים אלה. 8. מסקנה זו עוררה, אם כי בשלב מאוחר כפי שיפורט להלן, פלוגתא נוספת בין הצדדים הנוגעת לשאלה מי ביצע את עבודות האיטום, והאם הכשל באיטום המתואר לעיל נמצא באחריותה של הנתבעת? התובעים טענו כי עבודות האיטום שבין המרפסת המערבית לסלון בוצעו על ידי עובדי הנתבעת, ואילו הנתבעת הכחישה מכל וכל טענה זו כאמור. 9. לאחר שבחנתי את עדויות הצדדים ואת חומר הראיות בנוגע לפלוגתא זו, הגעתי למסקנה כי התובעים לא הצליחו להרים את נטל הוכחת טענתם כי עבודות האיטום בוצעו על ידי הנתבעת, וזאת מהנימוקים להלן. א. בכל ההתכתבויות שהתנהלו בין התובעים לבין הנתבעת בסמוך למועד גילוי הנזק, חזרה הנתבעת וטענה כי מקור הכתמים שבאריחים הינו בחדירת רטיבות מהמרפסת המערבית ו/או מאזור אחר מחוץ לבנין. לטיעון זה לא נתקבלה מעולם תשובה מטעם התובעים ו/או באי כוחם ולפיה הנתבעת היא זו שביצעה את עבודות האיטום לגרסתם, וטענתם הנ"ל עלתה לראשונה רק לאחר קבלת חוות דעתו של מומחה בית המשפט שלפיה קבע כי מקור הבעיה נעוץ בכשל באיטום. גם המכתב שנשלח על ידי הנתבעת כשנתיים לאחר הגשת התביעה ובו הביעה הנתבעת את נכונותה להחליף את משטח השיש שניזוק בכפוף לנשיאת התובעים בעלות ההחלפה במידה והכתמים יופיעו שוב, לא זכה למרבה הפלא לתשובה מטעם התובעים בעניין האיטום. מיותר לציין כי חוסר ההתייחסות המיידית לעניין האיטום על ידי התובעים כאמור, אומרת דרשני לאור חשיבותה המכרעת של סוגיה זו לעניין שבמחלוקת. ב. בכתב התביעה אמנם נטענה טענה כללית של ביצוע לקוי של עבודות הריצוף, אולם לא הועלתה טענה מפורשת של ביצוע לקוי של עבודות האיטום, וזאת בשים לב לעדויות הצדדים מהם יצאנו למדים כי עבודות הריצוף ועבודות האיטום אינם חד הם. גם כשהנתבעת טענה במפורש בכתב הגנתה כי האחריות לפגמים רובצת על התובעים עקב עבודות איטום לקויות ( ראה סעיף 11 (ג) לכתב ההגנה ), טענה זו לא זכתה למענה מאת התובעים באמצעות הגשת כתב תשובה, וזאת בשים לב שהטענה ולפיה עבודות האיטום בוצעו על ידי הנתבעת הינה טענה חדשה שיש להעלותה במסגרת כתב תשובה בכדי שתהווה פלוגתא הניתנת לבירור במסגרת הליך זה ( ראה ד"ר י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית ), בעמ' 280, סעיף 223). טענה זו גם לא הועלתה בישיבות המקדמיות שהתנהלו בתיק עד לשלב שבו הוגשה חוות דעתו של מומחה בית המשפט שבה קבע כאמור כי הכתמים נובעים מכשל באיטום בין שטח הסלון לבין המרפסת המערבית הגובלת בו. יודגש כי גם אז לא קמו התובעים וזעקו כי עבודות האיטום בוצעו על ידי הנתבעת ו/או כי עבודות אלה נמצאים באחריותה של הנתבעת, והטענה הועלתה לראשונה על ידי התובעים רק בחלוף כשנה ממתן חוות דעתו של מומחה בית המשפט, ולאחר מספר דחיות לבקשתם של התובעים על מנת לאפשר להם ללמוד את המשך צעדיהם בתביעה. התובע נשאל מפורשות לגבי האיחור בהעלאת הטענה הנ"ל, אולם לא ניתנה על ידו כל תשובה עניינית ומשכנעת בעניין זה. גם העד מטעמו מר מטאנס התחמק בחקירתו הנגדית ממתן תשובה עניינית וישירה לשאלה זו. נסיבות אלה, וכבישת הטענה הנ"ל על ידי התובעים כמתואר לעיל, יש בהן כדי לחזק את גרסתה של הנתבעת בדבר אי ביצוע עבודות האיטום על ידה. ג. מומחה בית המשפט שב והדגיש כי עבודות האיטום אינן בתחום אחריותם של המרצפים ואינן אמורות להיות בתחום מומחיותם ( ראה עדותו בעמ' 4 ש' 1-6 לפרוטוקול ). כמו כן, מהעדויות התברר כי עובדי הנתבעת החלו בעבודות הריצוף לאחר שחול המצע הוכן ופוזר בשטח על ידי פועלים מטעם התובעים. יודגש כי התובעים לא הצליחו להפריך עובדה זו. מאידך, מהתמונות שצורפו לחוות דעתו של המומחה עולה כי שכבת יריעת האיטום העוברת באופן אופקי מהמרפסת אל עבר הסלון מתחת לאריחים ומתחת לחגורת הבטון, הונחה קודם לפיזור חול המצע וקודם להנחת אריחי הריצוף בסלון. צירופן של עובדות אלה אף הוא מחזק את גרסת הנתבעת ולפיה עבודות האיטום בוצעו על ידי אחרים קודם לביצועה עבודות הריצוף על ידה. ד. כל עדי ההגנה של הנתבעת העידו בתצהיריהם כי עבודות האיטום אינן מהוות חלק מעבודות הריצוף המבוצעות על ידם, וכי עבודות אלה הינן עבודות בניה המבוצעות על פי רוב על ידי קבלני בניה או קבלנים העוסקים ספציפית בתחום האיטום, וכי ביצוען של עבודות אלה מחייב מיומנות, ידע וכישורים מיוחדים, וכן הצטיידות בכלים וחומרי עבודה שאינם נמצאים ברשותם של רצפים. מר קובי סער ששימש כאחראי מטעם הנתבעת על עבודות רצפים בתקופה הרלוונטית הצהיר כי עבודות אלה לא הוזמנו על ידי התובעים, וכי במשך כל שנות עבודתו אצל הנתבעת, הנתבעת לא עסקה בביצוע עבודות אלה, וממילא לא היתה מסכימה לבצען לו היתה מתבקשת לכך ( ראה סעיף 9 לתצהירו נ/1 ), ודבריו הנ"ל לא נסתר, אף נתמכו בדבריו של מר מרק קרסניאנסקי ( ראה תצהירו נ/3 ), וגם בדברי עדי ההגנה הנוספים של הנתבעת . ה. הנתבעת לא הביאה כל עדות חותכת לעניין ביצוע האיטום על ידי עובדי הנתבעת, ועדותו של מר מטאנס בעניין זה היתה עמומה ומעורפלת, ולא ניתן היה להסיק ממנה ממצא ברור וחד משמעי. בנוסף, עדותו של מר מטאנס לעניין אופן ביצוע עבודות הריצוף על ידי הנתבעת הינה עדות יחידה שלא זכתה לכל סיוע, זאת בנוסף לעובדה שבתקופה זו הוא שימש כמפקח עבודה מטעם התובעים, מעמד שהופך אותו לבעל אינטרס בתוצאות התביעה. גם הוכח כי בתקופה הרלוונטית התקיימו קשרים עסקיים הדוקים בין חברה בבעלות אביו של מר מטאנס לבין התובע. כל אלה חייבו לבחון את עדותו בזהירות יתר, וכפי שציינתי לעיל לא יכלתי לסמוך על עדותו בעניין הטענה של ביצוע עבודות האיטום על ידי הנתבעת. ו. העובדה שעבודות האיטום לא קיבלו שום ביטוי בהזמנת העבודה שנערכה בין הצדדים, לא במרכיב פירוט העבודות המוזמנות ולא ברכיב הכספי של ההזמנה, אף היא מחזקת את המסקנה כי עבודות אלה לא בוצעו על ידי הנתבעת. 10. לאור כל האמור לעיל הגעתי למסקנה כי התובעים לא הצליחו להרים את נטל הוכחת טענתם בדבר ביצוע עבודות האיטום על ידי הנתבעת. 11. האם על הנתבעת היתה מוטלת חובה לבצע את עבודות האיטום הנדרשות במקרה דנן, ולחילופין היתה מוטלת עליה חובה ליידע את התובעים בצורך בעבודות אלה ולהימנע מביצוע הריצוף כל עוד עבודות אלה לא בוצעו כפי שנדרש, כטענת התובעים? אינני סבורה שכן. הוכח כי עבודות האיטום הינן עבודות בניה עצמאיות שאינן מהוות חלק אינטגרלי מעבודות הריצוף. עבודות אלה מחייבות כישורים ומיומנויות מיוחדים שאינם נדרשים מפועלי ריצוף, והאחריות לתכנונם ולביצוען מוטלת על מתכנני הבניין ו/או קבלני הבניין שתפקידם, בין היתר, להכשיר את השטח על ידי הנחת התשתיות הדרושות לרבות יריעות איטום בין קווי תפר בבנין, על מנת למנוע חדירות מים. במצב דברים זה, לא שוכנעתי כי יש להטיל על הנתבעת חובת זהירות מושגית, ומקל וחומר גם לא חובת זהירות קונקרטית, לביצוע עבודות האיטום, הגם שלא הוכח בענייננו כי עבודות אלה הוזמנו מאת הנתבעת או שהנתבעת התחייבה לבצען. 12. האם היתה מוטלת על הנתבעת חובה לוודא את ביצוען של עבודות האיטום ( להבדיל מבדיקת טיב ביצוען ) לפני ביצוע עבודות הריצוף על ידה? על אף שברמה העקרונית התשובה לכך הינה חיובית ( ראה בהקשר זה גם עדותו של עד הנתבעת מר סער בעמ' 45 ש' 29 לפרוטקול ), אלא שהתשובה לשאלה זו מתייתרת בענייננו, שכן אין מחלוקת כי בדירת התובעים אכן בוצעו עבודות איטום בין המרפסת לבין הסלון, וכי שורש הבעיה הינו בכשל שהתגלה בעבודות אלה, שהתבטא, על פי קביעת מומחה בית המשפט, בהנחת יריעת האיטום בצורה אופקית אל תחתית רצפת הסלון במקום לעלות על קורת ההפרדה מבטון ולאטום קורה זו, ובאופן שלא מנע חדירת המים מן המרפסת אל עבר הסלון. 13. האם מוטלת על הנתבעת חובה להימנע מביצוע הריצוף כל עוד עבודות האיטום לא בוצעו כפי שנדרש, כטענת התובעים? אין ספק כי במקרה והכשל באיטום הינו גלוי לעין, אז מחובתה של הנתבעת היה להתריע על כך ולהימנע מביצוע עבודות הריצוף עד לתיקונו של הכשל הנטען, אולם אין זה המצב בענייננו, שכן יריעת האיטום כפי שעולה מהתמונות שצורפו לחוות דעת המומחה, היתה מונחת על שכבת הבטון ומכוסה בערימות חול שהונחו על ידי מי מעובדי התובעים. במצב דרבים זה לא ניתן להטיל על הנתבעת חובה לבדוק את טיב עבודות האיטום שבוצעו, לפני תחילת הריצוף על ידה, הואיל ויש בכך משום הרחבת אחריותה לעבודות שלגביהם נקבע כאמור כי אין היא חבה בחובת זהירות במישור המושגי הנורמטיבי. כמו כן יוזכר כי באתר נכחו שני אחראים על ביצוע העבודה מטעם התובעים, מפקח העבודה ומהנדס הבניין, שבדיקות טיב העבודות המבוצעות באתר ותקינותן, נמנות על תפקידיהם. אוסיף על כך העובדה שהתבררה במהלך המשפט ולפיה גם התובע הינו קבלן בניין שמשמש כסגן נשיא התאחדות הקבלנים, שחזקה שעובדות אלה נמצאות בתחום ידיעתו ומומחיותו. 14. האם מדובר בשיש רגיש במיוחד לרטיבות? לא הוכח שהשיש שסופק לתובעים הינו בעל תכונות חריגות מבחינת ספיגת הלחות ו/או הרטיבות המחייבות רמה מוגברת של זהירות ו/או חובת גילוי מוגברת ו/או הנחיות מיוחדות בהתקנתו, כטענת התובעים. בהקשר זה ראוי להפנות לדבריו של העד מר סער שלפיהם מסר כי השיש "קרם ורונה" אינו שונה מסוג שיש אחר מבחינת הספיגה שלו, וכי התקנתו אינה שונה מהתקנת שיש סטנדרטי בכל בנין אחר כדבריו ( ראה עדותו בעמ' 47 ש' 29, ובעמ' 45 ש' 25 לפרוטוקול ). אציין גם כי לא שוכנעתי בטענת התובעים בדבר מעשה ההשקיה במהלך ביצוע עבודות הריצוף, טענה שלא הוכחה במידה הדרושה במישור העובדתי. 15. תקן ת"י 1629 ב"כ התובעים טען כי חבותה של הנתבעת קמה מכח הוראות תקן מס' 1629 שהיה תקף בתקופה הרלוונטית לתביעה, ואשר קובע הוראות לביצוע ריצוף. לטענתו, הוראות תקן זה מטילות חובה על הנתבעת לביצוע עבודות האיטום במפגש בין אזור ריצוף יבש לבין איזור רטוב. גם טענה זו אין בידי לקבל, שכן היא מתעלמת מעדותו של מומחה בית המשפט המקובלת עלי בעניין זה, שממנה התברר כי הוראות אלה נוגעות לתכנון, וכי נושא התכנון הינו בתחום אחריותם של המתכננים ולא הרצפים. 16. המסקנה מכל האמור לעיל היא כי התובעים לא הצליחו להוכיח כי מקור הבעיה הינו בטיב האריחים שסופקו להם על ידי הנתבעת. נהפוך הוא, הוכח כי מקור הכתמים באריחים שהותקנו בדירתם של התובעים הינו כשל באיטום בין המרפסת המערבית לסלון הגובל בה, כשל שאינו נמצא באחריותה של הנתבעת. 17. מסקנה זו משמעותה דחיית התביעה מבחינת מרבית הסעדים שנתבעו בה, למעט לגבי שלושה אריחים שלגביהם התגלתה אי התאמה, ואשר עלות החלפתם לרבות ליטושם, הוערכה על ידי מומחה בית המשפט בסך של 1,950 ₪ בתוספת מע"מ. בעניין זה, מצאתי לנכון להתיר לנתבעת לבצע את ההחלפה הדרושה, הן לאור תוצאת פסק הדין שלפיה לא נמצא רבב בעבודת הנתבעת, והן לאור היקף העבודה הקטן, וגם לאור הנכונות שהובעה על ידי הנתבעת מתחילת הדרך להחלפת אריחים בדירת התובעים. 18. סוף דבר א. התביעה על מרבית הסעדים שבה נדחית, למעט האמור בס"ק ב' להלן. ב. הנתבעת תחליף תוך 30 יום, את שלושת האריחים בדירת התובעים באריחים תואמים, ותדאג לליטושם. ג. לעניין הוצאות המשפט - לאור התוצאה לעיל, ולאור הדרך בה ניהלו התובעים את תביעתם על ידי העלאת טענות חדשות שנולדו לאחר קבלת חוות דעתו של מומחה בית המשפט, טענות שהיוו הרחבת חזית ואף לא הוכחו במהלך המשפט, הנני מחייבת את התובעים לשפות את הנתבעת ב-80% מהסכום ששולם על ידי הנתבעת למומחה בית המשפט, וכן לשלם לה שכ"ט עו"ד בסך של 10,000 ₪ בתוספת מע"מ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. הפרת חוזהחוזהשישסוגי אריחים (רצפה)אספקה