ביטול עסקה חבילת התקשרות טלפון נייד

פסק דין א. רקע ביום 11.1104 התקשרו הצדדים בהסכם, לפיו רכשה הנתבעת מהתובעת חבילת התקשרות הכוללת 4 מכשירי טלפון לצרכים פרטיים. עלות העסקה הייתה 5,292 ש"ח. במסגרת ההסכם התחייבה הנתבעת לתשלום חודשי קבוע, גם אם לא ייעשה שימוש במכשירים. (להלן "ההסכם") ביום 21.12.04, פנתה הנתבעת אל התובעת בבקשה לביטול העסקה וביום 21.1.05 ביטלה את הוראת הקבע, שבאמצעותה בוצעו התשלומים להתחייבויותיה לתובעת. התובעת הגישה תביעה נגד הנתבעת לתשלום הסך 2,971 ש"ח בגין שירותים שניתנו לנתבעת ובגין דמי יציאה. הנתבעת הגישה תביעה שכנגד, להחזר עלות המכשירים כפי ששולמה לתובעת בסך 5,621 ₪. ב. טענות התובעת והנתבעת שכנגד (להלן "התובעת") בהתאם לתנאי ההסכם, הנתבעת קיבלה 4 מכשירים לשימושה והתחייבה לשלם עבורם סך של 5,292 ש"ח ב- 36 תשלומים חודשיים. הנתבעת השתמשה בשירותי התובעת ובחודשים נובמבר - דצמבר 2004 נערכו שיחות רבות ממכשירים אלה. ביום 22.12.04 ביקשה הנתבעת לבטל את העסקה, בטענה שיש בעיות קליטה במכשיר המוחזק על ידי פקידתה. טרם מכתב זה, לא פנתה הנתבעת בטענה מסוג זה אל התובעת. כל השיחות והפניות מתועדות בטופס פירוט פניות שצורף לכתב התביעה. התובעת הציעה לנתבעת לבטל את ההסכם רק בהקשר לאחד המכשירים שלגביו היתה בעיית קליטה, אך הנתבעת סירבה להצעה זו וביום 2.1.05 התקבל מכתבה בו הודיעה על ביטול ההרשאה לחיוב לחברת האשראי וביטול ההסכם. סעיף 1 לתנאי ההצטרפות קובע שעל הנתבעת להישאר לקוחה של התובעת בכל 36 החודשים ועליה בכל מקרה, לשלם את כל יתרת החוב לו התחייבה. לכן על הנתבעת לשלם לתובעת את סכום התביעה. לעניין התביעה שכנגד, טוענת התובעת, שהיא מלאה את חלקה בהסכם. על הנתבעת היה לבטל את ההסכם 14 יום מיום כריתתו ולהשיב את הציוד כבר אז. התובעת מכחישה את הנזקים הנטענים על ידי הנתבעת ולטענתה, הנתבעת לא פירטה את סכום התביעה. לטענת התובעת, הנתבעת עשתה שימוש במכשירים, מה שנוגד את טענתה שלא הייתה קליטה במכשירים. הנתבעת לא פנתה כלל אל התובעת בטענה שאין קליטה וסירבה לכל הצעות התובעת להטבות שתינתנה לה וביקשה רק לסיים את ההסכם. ג. טענות הנתבעת והתובעת שכנגד (להלן "הנתבעת") עקב קשיי הקליטה, המכשירים לא היו פעילים מרבית שעות היום ואחד מהמכשירים לא היה פעיל כשבועיים עקב פגם שהתגלה בו, עד אשר הוחלף. גם לאחר החלפתו היו קשיי קליטה שהגבילו את השימוש בו. פנית הנתבעת בכתב לביטול העסקה נעשתה לאחר פניות רבות מצידה בעל פה אל נציג התובעת, עמו נערכה העסקה. פניותיה אלה לא נענו ורק אז וכדי להקטין את נזקיה פנתה הנתבעת אל חברת האשראי לביטול התשלומים. בכתב התביעה שכנגד טוענת הנתבעת, שעל התובעת ליטול את המכשירים ולהחזיר לה את התשלומים ששילמה. ד. דיון לטענת התובעת, הנתבעת ביקשה לבטל את העסקה ללא סיבה, לכן לא קיבלה את הצעות התובעת להטבות, כגון ביטול העסקה לגבי אחד המכשירים והתקנת מגבר בבית הפקידה, ששם הייתה בעיית קליטה וביטלה את ההסכם. לטענת הנתבעת, המכשירים לא פעלו כראוי אחד מהם הושבת למשך כשבועיים ועקב קשיי קליטה לא עשתה בהם שימוש ולכן, רשאית הייתה לבטל את העסקה. לטענת הנתבעת, היא פנתה בעל פה מספר פעמים אל יצחק חזיזה, נציג התובעת בביצוע העסקה, כדי לפתור את בעיית הקליטה במכשירים ומשלא נענתה, לא נותרה בידה הברירה, אלא לבטל את העסקה. לטענת התובעת, הנתבעת עשתה שימוש רב במכשירים בחודשים נובמבר דצמבר 2004, מה שמוכיח שהמכשירים היו ראויים והייתה יכולה קליטה. עד התובעת מר בוכשרייבר השיב בחקירתו כי למרות שבסעיף 6 לתצהירו הפנה להוכחת טענת התובעת שהנתבעת ביצעה שיחות רבות, לחשבונית שהונפקה לנתבעת, חשבונית זו לא צורפה. משכך, התובעת לא הוכיחה את טענתה לפיה, הנתבעת ערכה מספר רב של שיחות במכשירים בחודש דצמבר 2004. החזקה הראייתית בדבר הימנעות הנתבע מהבאת ראיה רלוונטית, הקובעת, כי אם בעל דין נמנע מהבאת ראיה רלוונטית שבהישג ידו, ניתן להסיק שאילו הובאה הראיה היא היתה פועלת נגדו, ויש בהימנעותו כדי לאשש את גירסת הצד שכנגד. "מעמידים בעל דין בחזקתו שלא ימנע מבית המשפט ראיה שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלוונטית שהיא בהישג ידו ואין לו לכך הסבר סביר - ניתן להסיק, שאילו הובאה הראיה הייתה פועלת כנגדו (602ז')". עא 55/89 קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נ' טלקאר חברה בע"מ מד(4) 595) מר בוכשרייבר אישר שבדו"ח פניות הלקוח של הנתבעת מצוין שהיא פנתה אל התובעת בעניין קשיי הקליטה במכשירים ו/או בחלקם כבר ביום 28.12.04 והשיב, כי במקומות מסוימים בקרית גת יש בעיות קליטה ואין כיסוי של 100%. לגרסתו, על איש המכירות היה ליידע לקוח המתגורר באותו רחוב, בו קיימות בעיות קליטה. הוא אישר שמדובר בעסקה במסגרתה יש הוזלה בשיחות בין כל המכשירים שנרכשו באותה עסקה. תשובתו זו תומכת בגרסת הנתבעת, לפיה, המכשירים נרכשו לצרכי ביתה ומשרדה, במטרה להוזיל את עלויות השיחות בין מחזיקי המכשירים. הנתבעת הצהירה בפני כי פקידת משרדה, אשר עבורה נרכש אחד המכשירים בעסקה, סירבה שיותקן מגבר בדירתה, מחשש לקרינה. כן השיבה בחקירתה כי טרם ששלחה את מכתב ביטול העסקה פנתה פעמים רבות לנציג התובעת יצחק חזיזה, אשר הציג עצמו בפניה כמוסמך מטעם התובעת לטפל בתלונות. הנתבעת והפקידה מטעמה, גב' גבסי העידו בפני כי גב' גבסי, אחותה של הנתבעת, המשמשת במשרה חלקית גם כפקידתה, קיבלה באמצעות המכשיר שהיה בחזקתה, שיחות מלקוחות הנתבעת, במשך כל שעות היום, כאשר הנתבעת עצמה לא הייתה זמינה, גם כאשר גב' גבסי הייתה במקום עבודתה הנוסף. התובעת לא העידה מטעמה את יצחק חזיזה כדי שיכחיש את טענת הנתבעת לפיה, היא פנתה אליו טלפונית פעמים רבות, בהקשר לתקלות המכשירים ובעיות הקליטה וכן את טענתה שמר חזיזה הציג עצמו כמוסמך מטעם התובעת לטפל בתלונות לקוחותיה. וכבר נקבע כי "אי הבאת עד רלוונטי מעוררת, מדרך הטבע, את החשד, כי יש דברים בגו וכי בעל הדין, שנמנע מהבאתו, חושש מעדותו מחשיפתו לחקירה שכנגד" וכן "... אבכן, ככלל, אי העדת עד רלוונטי "יוצרת הנחה לרעת הצד שאמור היה להזמינו...". (ראה: ע"א 641/87) קלוגר נ' החברה הישראלית לטרקטורים וציון בע"מ פד"י (1) 239 בע"מ 245. ת.א. (ראשון לציון) 4712/01 ב.ג. את א. נ' צ'רבוס ניהול, תק-של 2002 (2) 650, עמ' 655. ע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' סלימה מתתיהו ואח'. פד"י מה (4), 651, 654) ודי לי בדברים אלו. התובעת לא הציגה בפני כל מסמך כדי לתמוך בטענתה שהיה שימוש רב במכשירים בחודשים שטרם ביטול העסקה על ידי הנתבעת ולא הוכיחה את טענתה, לפיה, הנתבעת ביטלה את ההסכם זמן רב לאחר כריתתו. לטענת הנתבעת, היא המתינה לתשובות נציג התובעת יצחק חזיז ורק משנואשה, שלחה את מכתב ביטול העסקה. מכאן שיצחק חזיזה אשר הציג עצמו כמוסמך מטעם התובעת לטפל בתלונות הלקוחות לא השיב לפניותיה ו/או התובעת לא הצליחה לתקן את התקלה ולכן העיכוב במשלוח מכתב ביטול העסקה מוצדק. מכתבה הראשון של הנתבעת נשלח ביום 21.12.04 כאשר ההסכם נערך ביום 11.11.04, דהיינו כ-40 יום לאחר ביצוע העסקה. בהתחשב בכך שהנתבעת פנתה קודם לכן בעל פה אל יצחק חזיז, אשר הציג עצמו כמוסמך מטעם התובעת לטפל בתלונות וחיכתה לתשובתו, מדובר בזמן סביר לחלוטין. הצעות התובעת למתן הטבות לנתבעת אינן עומדות במבחן הסבירות. הנתבעת רכשה 4 מכשירים לצורך עבודתה וצרכיה הפרטיים, מתוך כוונה להוזיל את השיחות המתנהלות בין מחזיקי המכשירים. הצעת התובעת, לפיה, תבוטל העסקה לגבי אחד המכשירים, מרוקנת מתוכן את כוונת הנתבעת שעמדה בבסיס עסקת ההתקשרות עם התובעת. לעניין התקנת המגבר, אין כל סיבה שהגב' גבסי תסכים להתקנת מגבר כזה, ועל התובעת היה לבדוק טרם ביצוע העסקה האם קיימות בעיות קליטה בכתובת המשתמשים וליידעם מראש שיהיה צורך בהתקנת מגבר. משלא עשתה כן, אין להלין אלא על עצמה. דברי לעניין אי הבאת עד, יפים גם לכך, שמר חזיזה לא הובא להעיד בשאלה האם הודיע לנתבעת, טרם ביצוע העסקה, שקיימות בעיות קליטה מקומיות בקרית גת, כפי שהעיד מר בוכשרייבר. על התובעת היה ליידע את הנתבעת, טרם ביצוע העסקה, שייתכן ויהיה צורך בהתקנת מגבר בבית אחותה/פקידתה. מהמפורט בפסק דיני זה עולה, שהתובעת לא הצליחה להעניק לנתבעת את השירות לו התחייבה בהסכם ולא אפשרה לנתבעת להשתמש בארבעת המכשירים, בהתאם לעסקה בין הצדדים. השימוש בכל ארבעת המכשירים על ידי המשתמשים בהם, לצרכי עבודה וצרכים אישיים, עמד בבסיס העסקה בין הצדדים. בכך הפרה התובעת את ההסכם הפרה יסודית. משכך עמדה לנתבעת הזכות לבטל את העסקה. אני דוחה את התביעה ומקבלת את התביעה שכנגד. התובעת תיטול את המכשירים מהנתבעת ותשיב לה את הסך 5,621 ₪ כשהם צמודים ונושאי ריבית כדין מיום 1.3.06 ועד לתשלום בפועל. כן תשלם התובעת לנתבעת הוצאותיה ובנוסף שכר טרחה בסך 1,500 ₪ בצירוף מע"מ. סלולר (תביעות)טלפוןביטול עסקה (הגנת הצרכן)