פסק דין 1. ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל-אביב (כב' השופטת דותן) בת.א. 25565/98 לפיו חוייבה המערערת לשלם למשיבה סך 568,450 ש"ח - תגמולי ביטוח המגיעים לה כמוטב בפוליסת הביטוח של בעלה המנוח. 2. העובדות: המנוח-עמוס גונן, שימש כקברניט באל-על. המשיבה הינה אלמנתו והמוטבת על-פי פוליסת ביטוח בה בעלה היה מבוטח. המערערת, חברת הביטוח ביטחה את המנוח בפוליסה שהוגדרה כ"פוליסת אובדן רישיון טיס", שהיתה בתוקף בעת שנפטר ושעל-פיה זכאית היתה המשיבה, בהתקיים מקרה הביטוח (אובדן הכושר) לתגמולים בסכום של 120,000 דולר. טיסתו האחרונה של המנוח במסגרת עבודתו באל-על נערכה ב- 27.9.95. ב- 28.9.95, בבוקר הודיע המנוח למוקד המבצעים של אל-על על מחלה ובשעה 12:00 לאותו היום הודיע על סיום מחלתו. למחרת היום ב- 29.9.95 מצא המנוח את מותו באופן מיידי כתוצאה מהתקף לב אשר ארע לו בביתו. אין מחלוקת כי המוות היה מיידי וכי מעולם לא נשלל רישיון הטיס של המנוח. בפרק 4 סיפא קובעת הפוליסה כי סכום הביטוח ישולם למוטב במקרה של מות המבוטח מכל סיבה שהיא כתוצאה, ו/או בעקבות, ו/או בקשר עם מחלה כלשהי, ו/או אם פגיעה כלשהי, ובלבד שחלפו 24 שעות מרגע תחילת המחלה או הפגיעה אשר הביאה לאובדן כושר הטיס. המערערת דחתה את דרישתה של המשיבה לתשלום תגמולי ביטוח בטענה כי לא ארע מקרה הביטוח הקבוע בפוליסה. שכן, כאמור , הכיסוי הבטוחי, על-פי פרק 4 לפוליסה נכנס לתוקפו רק כעבור 24 שעות מקרות מיקרה הביטוח. דהיינו: 24 שעות ממועד אובדן רישיון הטיס של המבוטח וקירקועו. מכיוון שהמנוח נפטר באופן מיידי, ומבלי שאיבד את רישיון הטיס שלו קודם לכן, אין עליה כל חבות לתשלום על-פי הפוליסה. המחלוקת היחידה שעמדה להכרעה היתה שאלת פרשנותה המשפטית של הפוליסה והתוקף שיש ליתן לה בהתאם לעקרונות הפרשנות בכלל, ובהתחשב בתכליתה ובאופייה של הפוליסה, בפרט. בפסק דינה קבעה כב' השופטת דותן כי בהתאם לפרשנות הפוליסה, ולאור העובדה כי מחלתו של המנוח קיננה בגופו לפחות מספר חודשים, ואילו ידע המנוח על מחלתו היה זכאי להגיש תביעה בגין הפוליסה, אזי מתקיימים תנאי פרק 4 לפוליסה, המזכים את המשיבה בפיצוי. בית משפט קמא איבחן את הערעור הנדון מן המקרה שנדון בע"א 200/98 אוהד ורד נ' שילוח מאחר ובאותו ענין היתה התובעת אלמנתו של טייס שנהרג בהתרסקות מטוס אל-על באמסטרדם. והמחלוקת שם נתמצתה בשאלה האם מותו בנסיבות המתוארות שם היווה "מקרה ביטוח" על-פי הפוליסה, שכן המוות היה מיידי. במקרה נשוא הערעור הנדון, לעומת זאת, נפטר המנוח עקב המחלה שקיננה בגופו בזמן בלתי ידוע עובר לפטירתו, וברי כי לו ידע מינהל התעופה על מצבו הבריאותי, היה רשיונו נשלל. הערעור: 3. המערערת שלפנינו טוענת כי השאלה שנדונה בע"א 200/98 הנ"ל, אשר אושרה בבית משפט העליון ברע"א 2972/98 הינה זהה למקרה דנן. מדובר במתן פרשנות לסעיף זהה בפוליסה ולשוני בעובדות המיקרה אין ולא צריכה להיות כל רלבנטיות או השפעה על פרשנות הסעיף. לטענתה יש להחיל את אותה פרשנות על שני המיקרים. הערכאות השונות שדנו בפרשת אוהד ורד פסקו כי יש לפרש את פרק 4 סיפא לפוליסה על-פי משמעותו המילולית, לפיה מקרה הביטוח המקנה זכות לקבלת דמי ביטוח הינו אובדן של רישיון הטיס אשר יכול שימשך פרק זמן קצר או ארוך, אולם תנאי לקיומו הוא אובדן כושר עבודה למינימום של 24 שעות. מיקרה הביטוח איננו מותו של המבוטח אלא אובדן כושר העבודה. המערערת טוענת כי אין מדובר בפוליסת ביטוח חיים אלא פוליסה בגין העדר כושר עבודה. לטענתה יש גם לדחות את הטענה לפיה מאחר ונתגלה כי המנוח סבל מטרשת עורקים, הרי כושרו אבד זמן רב לפני מותו ולכן הוא זכאי לתגמולי הביטוח. אובדן כושרו של הטייס המבוטח איננו הכושר העקרוני לעסוק במקצוע, אלא הכושר בפועל להשתכר במקצועו כטייס. אין מחלוקת כי יומיים קודם למותו טס המנוח בשירות אל-על ומעולם לא נשלל רשיונו עקב בעיה רפואית, היינו מעולם לא היה במצב של אי כושר עבודה אשר גרם לתחילת מקרה הביטוח. המשיבה מצידה טוענת כי המחלה קיננה בגוף המנוח תקופה ארוכה עובר לפטירתו ולפיכך יש לראות בכך שלילת כושרו לטוס משך זמן רב לפני פטירתו. דיון: 4. לאחר שעיינו בעיקרי הטיעון ובחומר שהונח בפנינו הגענו למסקנה כי בנסיבות מקרה זה יש מקום לקבל את הערעור. אין מחלוקת כי הפוליסה העומדת לדיון הינה אותה פוליסה שעמדה לדיון בבסיס המקרה של ורד אוהד נגד שילוח-הראל [ע"א 200/98]. זוהי פוליסה המנוסחת בלשון האנגלית והנושאת את הכותרת: EL AL Israel Airlines LTD - Aircrew Employees - Insurance for loss of Licence Disability. פוליסה זו מבטחת את כלל טייסי ומהנדסי הטייס החברים בארגון צוות אוויר והמועסקים על-ידי אל-על. בפרק 4 לפוליסה נקבע כי דמי ביטוח ישולמו למוטב כאמור במקרה של מוות שהוא כתוצאה או בעקבות או בקשר עם מחלה כלשהי ו/או עם פגיעה כלשהי ובלבד ש: "...provided always that the cover under this benfit will be in force only after 24 hours have elapsed from the moment of occurrence of such injury or illness as referred to above". כבר קבענו בע"א 200/98 כי פרשנות הפוליסה הינה ברורה כעולה מן הכתוב בה. הוראות הפוליסה מפרטות כי האירוע הביטוחי הוא אובדן של רישיון הטיס לאיש צוות האויר. אובדן כזה יכול שיתמשך פרק זמן ארוך יותר או קצר יותר, אבל חייב שיתקיים אובדן כושר עבודה. תקופת הזמן הנדרשת לאי כושר היא מינימלית ביותר כ- 24 שעות בלבד, ואי כושר הוא האירוע הביטוחי המקים חבות על-פי הפוליסה. אין המדובר בפוליסת ביטוח חיים רגילה אלא בפוליסת של אובדן כושר. מקרה הביטוח איננו מותו של המבוטח, מיקרה הביטוח הינו אובדן "רישיון הטיס של המבוטח", שרק אז משתכללת הזכאות לדמי הביטוח, זכאות שלא תתבטל גם במקרה של מות המבוטח לאחר שנשלל ממנו רישיון הטיס. קביעת זמן מינימלית של 24 שעות לאובדן הכושר הוא תנאי שבהסכמה שבין הצדדים. ובמבט כולל זהו תנאי הבא להיטיב עם המבוטח יותר מאשר קביעת זמן אחרת של תקופה ארוכה יותר של אי כושר כגון: שבוע או חודש ימים. אין המקרה שבפנינו שונה מהמקרה של ורד אוהד הנ"ל. שכן גם אם קיננה בגופו של המנוח מחלה מספר חודשים לפני שקרה מקרה הביטוח, אין מחלוקת כי מחלה זו לא שללה את כושר עבודתו וכל עוד עבד המנוח והמשיך לטוס, כי אז לא ניתן לומר שהיה אובדן כושר, זמן רב לפני מותו המקים את תחולת הסעיף. אובדן כושרו של הטייס המבוטח על-פי הפוליסה, איננו הכושר העקרוני לעסוק במקצוע, אלא הכושר בפועל לטוס ולהשתכר במקצועו כטייס. רק פרשנות זו משתלבת עם תכליתה של הפוליסה. אין מחלוקת כי יומיים קודם למותו טס המנוח בשירות אל-על ומעולם לא נשלל רשיונו עקב בעיה רפואית. במילים אחרות; המנוח לא היה במצב של אי כושר עבודה אשר הוא שגרם להתהוות מיקרה הביטוח. פרשנותו של בית משפט קמא לפרק 4 אינה מתיישבת עם תכליתה של הפוליסה, אלא יוצרת מצב הפוך לפיו יהא זכאי מבוטח לתגמולי ביטוח גם במצב בו הוא ממשיך את עבודתו, אולם מבחינה רפואית אינו כשיר לעשות כך. במקרה הנדון בו נפטר המבוטח באופן מיידי וכלל לא החלה התקופה בה היה משולל כושר טיסה, ברור מאליו כי אין יורשיו זכאים לפיצוי. 5. אשר על כן החלטנו לקבל את הערעור ולדחות את תביעת המשיבה. בנסיבות הענין תשלם המשיבה למערערת הוצאות ושכ"ט עורך-דין בסכום של 15,000 ש"ח + מע"מ, ריבית והפרשי הצמדה מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל. ההתחייבות העצמית תוחזר למערערת. תעופהרישיון טיסטיסאלמנות / אלמנים