בקשה להצהיר על קיומם של יחסי עובד-מעביד


פסק דין

1. התובע מבקש מביה"ד להצהיר על קיומם של יחסי עובד-מעביד בינו לבין הנתבעת, ועל תחולת חוקת העבודה לעובדי מוסדות ההסתדרות (להלן: "חוקת העבודה") על מערכת יחסי העבודה בין הצדדים.


כמו כן, תובע התובע את הזכויות הכספיות המגיעות לו, לטענתו, מהנתבעת מכח משפט העבודה וחוקת העבודה, ותשלום שכר עבודה בעבור חודש אוקטובר 96'.


2. מוסכם על הצדדים כי התובע שימש כמדריך, מנחה ומנהל מוסיקלי של חבורת הזמר "טף לתו" ששמה שונה ל"דור מז'ור" (להלן: "הלהקה"), שפעלה במסגרת מחלקת החינוך או התרבות של הנתבעת.


התובע שימש בתפקידו הנ"ל כ- 8 שנים.


3. טענות התובע:


א. התובע הועסק בנתבעת כמדריך וכמנחה חבורת זמר, החל מתאריך 1.9.88 ועד לפיטוריו שנכנסו לתוקפם ביום 30.10.96.


ב. בין התובע לבין הנתבעת התקיימו יחסי עובד ומעביד.


ג. תקופת העסקתו של התובע השתרעה על פני 8 שנים בימים ובשעות קבועות.


לצורך ביצוע עבודתו השתמש התובע באמצעים שסופקו ע"י הנתבעת, כגון: אולם חזרות, כלי נגינה, ביגוד וכו'. העבודות והיצירות היו רכוש הנתבעת.


ד. הנתבעת פיקחה על עבודתו של התובע, והוא היה כפוף לחובות הארגוניות והמשמעתיות שהכתיבה לו הנתבעת.


ה. לקראת מועדי הופעות הלהקה, עמד התובע לרשות הנתבעת בכל עת לקיים חזרות נוספות על אלה שנקבעו מראש.


ו. עם התובע נחתמו הסכמים, אשר אין בהם קביעה השוללת יחסי עובד ומעביד בין הצדדים, אלא כל שנקבע בהם הוא שהתובע אינו זכאי לזכויות כגון הבראה, קופת גמל ופיצויי פיטורים.


ז. שכרו של התובע היה קבוע ועלה בהתאם לתוספות היוקר ששולמו לעובדים השכירים והוא קיבל מידי שנה חופשה שנתית בת חודש ימים. זכאותו של התובע לתנאים אלה השאובים ממשפט העבודה מעידה על ראיית הצדדים בתובע כעובד הנתבעת.


ח. עיסוקיו הנוספים של התובע - שאינם מוכחשים - אינם מונעים קיומם של יחסי עובד ומעביד בינו לבין הנתבעת, מאחר ואין כל מניעה שאדם ייחשב כ"עובד" של גורם א' ונותן שירותים לגורם ב' (דב"ע מג3-106/ יחיאל ולטנר נ' גור בטח).


ט. התובע לא היה אמור ליהנות מייעול עבודה או חסכון בהוצאות, הוא לא השקיע באמצעי הייצור לצורך עבודתו בלהקה, ולא היה לו כל רווח או הפסד - בהון שהושקע לצורך פעילות הלהקה.


הכספים שנגבו מהילדים לא הועברו לתובע והסכום שנגבה לא שינה משכרו, אותו קיבל ישירות מהנתבעת. (דב"ע לג3-46/ פירר הנהלת רכוש בע"מ נ' אברהם שטלפר).


י. הסעדים אותם מבקש התובע הם:


(1). משכורת חודש אוקטובר 1996 - עבודתו של התובע נמשכה בפועל עד חודש אוקטובר 1996, ומשכורתו בסך 2,772 ש"ח לא שולמה.


(2). פיצויי פיטורים - לאור יחסי העבודה בין הצדדים שהסתיימו בפיטורי התובע ביום 30.10.96, עקב פיזור הלהקה וביוזמת הנתבעת עקב קשיי תקציב, זכאי התובע לפיצויי פיטורים בסך של 22,638 ש"ח בצירוף פיצויי הלנת פיצויי פיטורים.


(3). זכויות סוציאליות מכח חוקת העבודה:

ביה"ד התבקש להחיל על הצדדים את חוקת העבודה, וכן צווי ההרחבה החלים על כלל העובדים ולראות בתובע עובד קבוע של הנתבעת, הזכאי לכל הזכויות הבאות מכח חוקת העבודה: קצובת ביגוד, דמי נסיעה, החזרת הוצאות רכב (ביטוח ואגרות), שי לחגים, קרן השתלמות, גמול השתלמות, חסכון, הבראה, ביטוח גמלאות, בסך כולל של 116,122 ש"ח.


4. טענות הנתבעת:



א. אין לראות ביחסים שבין התובע לנתבעת יחסי עובד ומעביד, וזאת מן הטעמים הבאים:


ב. התובע הינו מוסיקאי מוכשר שעיסוקיו הרבים כללו כתיבת מוסיקה, הלחנה, עיבוד והפקה (פרסומות, תשדירי רדיו, סרטים והצגות).
אחד מעיסוקיו של התובע היה ניצוח על חבורות זמר.
בזמנים הרלבנטיים לתביעה זו שימש התובע, לצד היותו מנצח חבורת הזמר של הנתבעת, כמנצח של חמש חבורות זמר - שתי חבורות זמר בחיפה, אחת בפתח תקוה, אחת בטבריה ואחת בעכו (בנוסף לחבורת הזמר של הנתבעת).


ג. התובע פעל כעצמאי והיה עוסק מורשה ברשויות המס והוציא חשבוניות על מכלול השירותים שנתן לרבות שרותי הניצוח עבור הנתבעת על אותו מספר עוסק מורשה.
אופן התשלום לתובע היה כנגד חשבוניות מס ולא באמצעות תלושי שכר.


ד. עצמאותו של התובע בכל הנוגע לקביעת זמן ואופי קיום החזרות, הווה אומר, ביום קבוע בשבוע שנקבע על פי יומנו של התובע ושליטתו המלאה בדבר קיום החזרות, אי החתמת כרטיסי נוכחות והיותו של התובע בלתי כפוף לחובות המשמעתיות אצל הנתבעת כפי שעולות בחוקת העבודה של הנתבעת, לרבות האיסור עבודה במקומות אחרים החל על עובדי הנתבעת.


ה. התקשרותו של התובע עם הנתבעת נעשתה על ידי הסכמי העסקה לתקופה קצובה שחודשו ונחתמו מדי שנה בשנה, ביוזמתו של התובע, מהם עולה כי התובע ידע והסכים כי ההתקשרות בינו לבין התנבעת אינה התקשרות בין עובד ומעביד, אלא התקשרות זמנית בין נותן ומקבל שרותים.


ו. חתימתו של התובע מדי שנה על הסכמי העסקה בהם הצהיר התובע כי אינו זכאי לכל זכות מהזכויות המגיעות ברגיל לעובד ולעובד ההסתדרות בפרט, היינו, הצהרה בדבר אי תחולת חוקת העבודה של ההסתדרות על העובד.


ז. העובדה כי התמורה בגין שירותי התובע נקבעה בשונה מהשכר המשתלם לעובדי הנתבעת, המשתלם על פי רכיבים שונים.


ח. התמורה הגבוהה אותה קיבל התובע עבור מתן השרותים, כאשר בגין ארבע חזרות בחודש, כל אחת לשעתיים, היינו, בגין שרות שווה ערך ל- 4% משרה, קיבל התובע תמורה חודשית בשיעור של כ- 3,800 ש"ח, תמורה שעל פי כל הגיון סביר, אינה יכולה להוות שכר עבודה של עובד באחוזי משרה אמורים.


ט. בחינת העובדות המפורטות לעיל לצורך המבחנים שנבעו בפסיקה לקביעת יחסי עובד מעביד, שוללת את קיומם של יחסי עובד ומעביד בין התובע לנתבעת, כך, אין התובע מקיים את דרישת מבחן ההשתלבות, במקום בו לאור אופי ההתקשרות בינו לנתבעת, אין הוא יותר מאשר נותן שרותים עצמאי על פי חוזה השולל יחסי עובד מעביד, בעוד שעצמאותו ואופן מתן השרותים של התובע אינם מקיימים את דרישת מבחן הפיקוח והשליטה.


י. אף אם יקבע בית הדין כי בין התובע לנתבעת התקיימו יחסי עובד מעביד, הרי שאין יהיה התובע זכאי לתשלום פיצויי פיטורים ולכל הזכויות הסוציאליות להם עתר התובע, וזאת לאור האמור בהסכמי ההעסקה שנחתמו בין התובע לנתבעת, ובהם הצהיר התובע כי ידוע לו כי אין הוא זכאי להנות מכל תשלומים נוספים על התמורה אותה קיבל על פי ההסכם, או מכל תנאים סוציאליים שהם, בין היתר, הבראה, קופות גמל, פיצויי פיטורים וכו', וכן ידוע לו כי לא יחולו עליו הוראות חוקת העבודה של עובדי מוסדות ההסתדרות.
י"א. התכחשותו של התובע היום להוראות הסכם עליו לא רק חתם ביודעין אלא יזם את חתימתו, מהווה התנהגות חסרת תום לב ואין כל מקום ליתן יד לאי כיבודו של הסכם שנחתם ביודעין מתוך רצון חופשי ויוזמה של התובע, ותוך היותו של התובע במעמד שווה מול הנתבעת, שהרי התובע היה נותן שרותים מוכשר ובעל שם שפעל כעצמאי והיה חופשי שלא לקבל את תנאי ההסכם.


י"ב. התובע עתר לתשלום זכויותיו הסוציאליות המגיעות לו על פי חוקת העבודה לעובדי ההסתדרות.
חוקת העבודה, הינה הסדר קיבוצי.
זכויות עובד מכח הסדר קיבוצי ניתנות לויתור.
אשר על כן, ולאור האמור בהסכמי העסקה יש לדחות את תביעתו של התובע לכל הזכויות הנובעות מחוקת העבודה וליתן תוקף להתחייבותו וויתורו של התובע על זכויותיו בהסכם ובהתנהגותו משך השנים עד לסיום העסקתו בשרות הנתבעת.


י"ג. התובע עתר לתשלום פיצויי פיטורים ודמי הבראה, שמקורם בחוק ובצו הרחבה.
הנתבעת טענה כי יש לדחות את תביעת התובע בשל הפרת חובת תום הלב מצידו של התובע.


י"ד. כן נטען כי תביעת התובע לפיצויי הלנה בגין תשלום פיצויי הפיטורים, התיישנה בשל מועד הגשת התביעה, כי דמי הבראה ניתנים לפדיון לתוקפה של שנתיים מתום ההעסקה וכי יש לחשב את המגיע לתובע עפ"י חלקיות משרתו.
באשר לתביעתו של התובע לקבלת שכר עבודה בגין חודש אוקטובר 96' -

טענה הנתבעת כי התובע לא עמד בנטל ההוכחה ולא הוכיח כי נתן שרות בחודש אוקטובר 96' המקנה לו זכות לקבלת שכר.


הנתבעת טענה כי הסכם ההעסקה האחרון הסתיים ב- 30.6.96 וכי נאותה לפנים משורת הדין ליתן לתובע שכר בגין תקופה נוספת של שלושה חודשים, היינו, עד ליום 30.9.96, בשל טענתו כי על פי הסכם ההעסקה, לא ניתן להפסיק לאלתר את ההעסקה אלא ליתן הודעה של שלושה חודשים.


הווה אומר, אף לפי שיטת התובע, נוכח אי חתימת הסכם ההעסקה החדש, תמה ההתקשרות בין הצדדים ביום 30.9.96.


5. לאחר שעיינו בכל החומר שבפנינו אנו קובעים כדלקמן:



א. התובע הינו עובד הנתבעת.


על פי מבחן ההשתלבות עובד הוא אדם המשתלב במפעל (הפן החיובי) ואין לו עסק עצמאי משלו המשרת את המפעל כגורם חיצוני (הפן השלילי).


בעניינינו מתקיים בתובע מבחן ההשתלבות, הן בפן החיובי, הן בפן השלילי.


7. לעניין זה יפים דבריו של כב' הנשיא ברק בפרשת מור:

"...אין לו מערך ארגוני משלו. אין לו לקוחות משל עצמו. ההשקעה, היוזמה לקבלת לקוחות, סיכויי הרווח וסכנת ההפסד אינם מוטלים עליו אלא על בעל משרד החקירות". (בג"צ 5168/93 שמואל מור נ' ביה"ד הארצי לעבודה).


8. נקבע בפסיקה כי :
"לעניין דיון במעמדו של אדם כעובד או כמפרנס עצמאי אין להגיע לכלל מסקנה, אלא על פי מכלול הסממנים והעובדות הנותנים, במצטבר, תמונה כוללת ושלמה". (דב"ע לג0-30/, המל"ל נ' כהן ומאפיית כץ בע"מ, פד"ע ד 393, 399).


על כן מקובל לדבר על "מבחן מעורב" אשר המרכיב הדומיננטי בו הוא "ההשתלבות במפעל".


המבחן המעורב, ובמרכזו מבחן ההשתלבות - מבוסס על איזון בין "סממנים" שונים בדבר יחסי עבודה, לשם עריכתו של איזון זה יש לתת ל"סממנים" השונים "משקל".


9. במקרה דנן, "הסממנים" הנ"ל מטים את הכף ומצביעים על קיום יחסי עובד מעביד בין התובע ובין הנתבעת; תקופת העסקתו של התובע השתרעה על פני 8 שנים בימים ובשעות קבועות, לצורך ביצוע עבודתו - השתמש התובע באמצעים שסופקו על ידי הנתבעת, העבודות והיצירות היו רכוש הנתבעת, הנתבעת פיקחה על עבודתו של התובע וכו'.


10. קריטריון חשוב נוסף להבחנה בין עובד ו"משתתף חופשי" מתבטא במידה שבה מובא המועסק בחשבון בארגון העבודה וחלוקתה ע"י המעסיק.
פן זה מעיד על מידת השתלבותו של המועסק במפעל. (לג3-9/ רשות השידור נ' סיון, פד"ע 3 520, 526-7).


עמד על כך כב' הנשיא מנחם גולדברג:


"בהבחנה בין עובד לבין משתתף חופשי יש לתת את

הדעת, בין היתר, על כך שהמפעל מהווה יחידה

אורגנית, ובמסגרתה יש למעביד זכות לארגן את

העבודה ולחלקה כראות-עיניו. להשתייכות ליחידה

אורגנית סימני-היכר רבים, וביניהם - היות

האדם נתון במסגרת ארגונית-מינהלית בהקשר

לעבודה והבאתו בחשבון לעניין ארגון העבודה

הכללי של המחלקה. על כן, אחד המבחנים

המבחינים בין השניים הוא, כי משתתפים

חופשיים, להבדיל מ'עובדים', 'חופשיים מכל

חובות ארגוניות, וחופשיים מכל חובת משמעת,

רוצים - תורמים מפרי עטם או יצירתם, אינם

רוצים - אינם תורמים'".


(בג"צ 5168/93 שמואל מור נ' ביה"ד הארצי לעבודה, עבודה ועוד, כרך מ"ד, 573).


"המעבר לדפוסי עבודה גמישים מטשטש את הגבול, האפור ממילא, בין

העובד לבין "המשתתף החופשי". על כן, נראה כי יש להעביר את המשקל מסממנים של זמני עבודה קבועים ומקום ביצוע העבודה כסממנים להיותו של המועסק "עובד", לסממנים של משך ההעסקה, סדירות ורציפות."



(בג"צ 5168/93 שמואל מור נ' ביה"ד הארצי לעבודה).


11. אמנם, תקופת המשכות הקשר אינה יכולה, כשלעצמה, להצביע על קיומם של יחסי עובד מעביד. עם זאת ככל שמתמשכת תקופת ההתקשרות מתחזקים האלמנטים המעידים על תלות אישית ומחוייבות של המועסק, בשל כך יש והיחסים לובשים מהות שונה לאורך זמן.


במקרה דנן, הועסק התובע ע"י הנתבעת במשך 8 שנים בימים ובשעות קבועים.


12. שיטת התשלום הגם ששוקלת היא לעניין ההבחנה בין "עובד" לבין "קבלן", אינה בעלת משקל להבחנה בין "עובד" לבין "משתתף חופשי".


עוד אין ליתן משקל מכריע לסממנים כגון מקום ביצוע העבודה או היקף שעות העבדוה. (בג"צ 5168/93 שמואל מור נ' ביה"ד הארצי לעבודה).


13. לטענת הנתבעת, כי בזמנים הרלבנטיים לתביעה זו שימש התובע, לצד היותו מנצח חבורת הזמר של הנתבעת, כמנצח של חבורות זמר נוספות - טענה זו אינה מעידה דבר לגבי קשריו של התובע עם הנתבעת. שומה עלינו לבחון אך ורק את היחסים בינו לבין התנבעת, במנותק מהיחסים שהיו לו עם אחרים. לעניין זה נפסק כבר כי:



"יכול אדם להיות בעל "מפעל" משלו, או לפעול בדרך אחרת

כ'מפרנס עצמאי' חלק מהזמן, ובחלק אחר של זמנו - לפעול

כ'עובד' בשירותו של הזולת; יכול אדם להיות רופא בעל

'פרקטיקה פרטית' הפועל במשרה חלקית כ'עובד' במסגרת

מוסד רפואי מסויים; יכול עורך דין לקיים, בשותפות עם

עורך דין אחר, משרד עורכי דין, ובאותו זמן להיות,

במשרה חלקית, מורה או אפילו 'יועץ משפטי' של תאגיד,

הפועל כחלק מהמנגנון של אותו תאגיד ואותו עורך דין

'עובד' לכל דבר; יכול אדם לקיים מפעל מסויים או להיות

שותף במפעל מסויים, ובעת ובעונה אחת להיות 'עובד

במפעל אחר' " (דב"ע לב/3-1 "גלוב" שירות נסיעות בע"מ -

לוי פד"ע ג' 246, 250 וראה גם דב"ע לו/3-110 טויטו

- מגן דוד אדום פד"ע ט' 238, 240; דב"ע לה/3-82

הרשליקוביץ - פז-גז בע"מ פד"ע יז 97, 102(



14. לעניין ראיית הצדדים את מהות היחסים, ניתן ללמוד מדבריו של גזבר הנתבעת, מר אלכס חקשוריאן, מעין הודאה בזכאותו של התובע לפיצויי פיטורים:


"ש. נכון שבשנה האחרונה אמרת לתובע שאתה לא רוצה להפסיק את הפעילות של הלהקה, כי אז תצטרך לשלם לו פיצויי פיטורים וזה עולה לך הרבה כסף?

ת. נכון.
לאב"ד:

ש. איך זה מסתדר עם הטענה שלך שהוא לא עובד שלך?

ת. כי ידעתי שאם זה יגיע לביה"ד נצטרך לשלם לו. בזמנו דיברתי שאני אשלם לו שש משכורות, ובזה ייגמר הסיפור. " (עמ' 9 לפרוטוקול).


15. לסיכומו של דבר, כל הסממנים הנזכרים לעיל, מעידים על קיומם של יחסי עובד ומעביד בין התובע לנתבעת, והמבחנים המשפטיים והעובדתיים לקיומם מתקיימים רובם ככולם:



א. הפן החיובי של מבחן ההשתלבות מתקיים במלואו.


ב. מבחן הקשר האישי לאורך זמן מתקיים במלואו.


ג. מבחן הפיקוח מתקיים במלואו.


ד. מבחן השימוש באמצעי הייצור והאדמיניסטרציה של הנתבעת מתקיים במלואו.


ה. אין כל מניעה כי לאדם ייחשב כ"עובד" של גורם א' ונותן שירותים לגורם ב' (דב"ע מג3-106/ יחיאל ולטנר נ' גור בטח, סוכנות לביטוח בע"מ).


ו. בעניינינו, התובע לא היה אמור להנות מיעול עבודה או חסכון בהוצאות, הוא לא השקיע באמצעי הייצור לצורך עבודתו כמעבד המוסיקלי של הלהקות, ולא היה לו כל יד - רווח או הפסד - בהון שהושקע לצורך פעילות הלהקה. כלומר, הכספים שנגבו מהילדים לא הועברו לתובע והסכום שנגבה לא שינה משכרו, אותו קיבל ישירות מהנתבעת. (דב"ע לג3-46 פירר הנהלת רכוש בע"מ נ' אברהם שטלפר, פד"ע ה 108).


16. זכאות לסעדים הנתבעים:


א. משכורת חודש אוקטובר 1996



התובע לא עמד בנטל ההוכחה ולא הוכיח כי נתן שירות בחודש אוקטובר 1996 המקנה לו זכות לקבלת שכר.


מאחר ובפנינו גרסאות סותרות, הרי שלכל היותר כפות המאזניים מאוזנות.
התובע, שנטל ההוכחה מוטל על כתפיו, לא הביא ראיה נוספת שתטה את כפות המאזניים לטובתו, ולפיכך דין התביעה למשכורת אוקטובר 96' - להדחות.


ב. פיצויי פיטורים



יחסי העבודה בין הצדדים הסתיימו בפיטורי התובע ביום 30.9.96 עקב פיזור חבורת הזמר וביוזמת הנתבע, עקב קשיי תקציב. לפיכך זכאי התובע לפיצויי פיטורים בסך 22,407 ש"ח. (הסכום חושב עד ליום 30.9.96).


ג. סעדים שמקורם בחוקת העבודה



אנו קובעים כי הוראות חוקת העבודה אינן חלות על התובע.


כפי שצוטט לעיל, קיים בהסכם ההעסקה שבין התובע לנתבעת סעיף הקובע כי חוקת העבודה של עובדי מוסדות ההסתדרות לא תחול על ההתקשרות שבין הצדדים.


בשורה ארוכה של פסקי דין נקבע כי חוקת העבודה הינה הסדר קיבוצי, ולפיכך הוראותיה מהוות "תנאי מכללא" בחוזה העבודה של כל עובד.


בהיות הוראות החוקה "תנאי מכללא" כאמור, יכול לגבור עליה רק הסכם מפורש (דב"ע שנ3-88/ הסתדרות מדינית הדסה נ' מליחה אלפרוק).
תנאי מפורש גובר על תנאי מכללא, והסכם הקובע מפורשות כי חוקת העבודה לא תחול - שולל את תחולת החוקה.


(ר' גם דב"ע מו3-160/ אוניברסיטת חיפה נ' משה שרר).


לפיכך אין להחיל את הוראות חוקת העבודה על ההתקשרות שבין הצדדים.


ד. דמי הבראה והוצאות נסיעה



רכיבים אלה מקורם בצוי הרחבה.


בהסכם ההעסקה שנחתם בין הצדדים נקבע כי שכרו של התובע יכלול את כל התנאים הסוציאליים, לרבות הבראה, פיצויי פיטורים וכיו"ב, ומעבר לשכר זה לא יהיה התובע זכאי לתשלומים נוספים בגין זכויות סוציאליות.


אין צורך להכביר מילים על האיסור לכלול פיצויי פיטורים או גמל במסגרת השכר הרגיל המשולם לעובד.


לעומת זאת, משבהבראה והוצאות נסיעה עסקינן, קבעה הפסיקה כי אין מניעה לכלול בשכר המשולם לעובד גם דמי נסיעות ודמי הבראה כאשר העובד מאשר זאת במסגרת הסכם ההתקשרות שבין הצדדים.
(דב"ע שנ1-7/ אלייקים חדי נ' אוריינט קולור תעשיות צילום (1996) בע"מ).
לאור ההוראה הברורה בהסכם ההתקשרות שבין הצדדים, אנו קובעים כי שכרו של התובע כלל דמי הבראה והוצאות נסיעה.


לאור כל המפורט לעיל הננו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובע פיצויי פיטורים בסך 22,407 ש"ח.


עקב המחלוקת הכנה שבין הצדדים לגבי מעמד התובע, אנו מעמידים את פיצויי הלנת פיצויי פיטורים בגובה ריבית והצמדה מיום 30.9.96 ועד למועד התשלום, ובלבד שהסכום ישולם לתובע בתוך 60 יום מהיום.


לא ישולם הסכום בתוך 60 יום מהיום - יתווספו אליו פיצויי הלנת פיצויי פיטורים כדין החל מהיום ועד לפרעון.


כן תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט בסך 3,000 ש"ח + מע"מ, צמודים כדין החל מהיום.




לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הגדרת יחסי עובד מעביד

  2. עובד מעביד משפחה

  3. יחסי עובד מעביד פשרה

  4. העסקת בן משפחה

  5. מבחן הפיקוח - קשר אישי

  6. יחסי עובד מעביד - רבנים

  7. יחסי עובד ומעביד - מנכ"ל

  8. הגדרת יחסי עובד מעביד

  9. יחסי עובד מעביד - כדורגל

  10. יחסי עובד מעביד בעל ואישה

  11. יחסי עובד מעביד קבלן משנה

  12. מיקור חוץ - outsourcing

  13. יחסי עובד מעביד קבלן משנה

  14. יחסי עובד מעביד גנן

  15. מבחן ההשתלבות במשפט העבודה

  16. יחסי עובד מעביד בין אם לבנה

  17. יחסי עובד ומעביד קבלן עצמאי

  18. יחסי עובד מעביד בין אב לבתו

  19. יחסי עובד מעביד מדריך טיולים

  20. פועל רומני - יחסי עובד מעביד

  21. יחסי עובד מעביד - ספר במספרה

  22. יחסי עובד מעביד – ביטוח לאומי

  23. יחסי עובד מעביד בין אשה לבעלה

  24. יחסי עובד מעביד בין בני משפחה

  25. עובד או קבלן עצמאי ?

  26. הסכם זכיינות - יחסי עובד מעביד

  27. יחסי עובד מעביד - עסק פיצוחים

  28. קבלן או עובד - יחסי עובד מעביד

  29. שירותי הובלה יחסי עובד מעביד ?

  30. יחסי עובד מעביד - עירייה

  31. התנדבות יחסי עובד מעביד

  32. חוזה יועצים - יחסי עובד מעביד ?

  33. מעמד בעל משאית - יחסי עובד מעביד

  34. בקשת מפרק בעניין יחסי עובד מעביד

  35. שירותי עיתונאות – יחסי עובד מעביד

  36. יחסי עובד מעביד - קרבה משפחתית

  37. יועץ חיצוני יחסי עובד מעביד

  38. משגיח כשרות יחסי עובד מעביד

  39. עירוב נכסים - יחסי עובד מעביד

  40. עובד / בעל מניות - יחסי עובד מעביד ?

  41. מבחנים לשאלת ניהול עסק עצמאי

  42. יחסי עובד מעביד הפן השלילי / פן חיובי

  43. יחסי עובד מעביד / פרילנסר - עיתונאי ?

  44. לא היו יחסי עובד ומעביד - בעלות במניות

  45. קשרי ידידות או יחסי עובד מעביד

  46. האם בעל מניות בחברה יכול ויחשב כעובד ?

  47. צביעת שער כאות מחאה - יחסי עובד מעביד

  48. יחסי עובד ומעביד בן משפחה - ביטוח לאומי

  49. בקשה להצהיר על קיומם של יחסי עובד-מעביד

  50. ערעור על אי הכרה ביחסי עובד מעביד

  51. יחסי עובד מעביד בין רופא לבין קופת חולים

  52. יחסי עובד מעביד בין חבר קיבוץ לבין הקיבוץ

  53. תביעה של עובדים גלי צה"ל – יחסי עובד מעביד

  54. סיכוני רווח והפסד - יחסי עובד מעביד

  55. יחסי עובד מעביד - נותן שירותי גרירה

  56. קיום יחסי עובד מעביד בעבודה לא "סדירה"

  57. הגבלת חופש העיסוק בסיום יחסי עובד מעביד

  58. מתאמן לפי חוק חוקרים פרטיים - יחסי עובד מעביד ?

  59. יחסי עובד מעביד בין שופט כדורגל להתאחדות

  60. תקופת הכשרה של עובד בעבודה - יחסי עובד מעביד

  61. התפטרות בגלל שכר נמוך יחסית לעובדים אחרים

  62. התקשרות לצורך הקמת שותפות עסקית או יחסי עובד מעביד ?

  63. כרטיס עובד / תלושי שכר / הסכמה בע"פ - יחסי עובד מעביד ?

  64. "משתמש" בעובד באמצעות קבלן כוח אדם - יחסי עובד מעביד

  65. נדחתה תביעה לדמי אבטלה בנימוק כי לא התקיימו יחסי עובד מעביד

  66. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון