זקוקים לעורך דין דיני עבודה ביבנה ? מתי כדאי לתבוע מעסיק באמצעות עו"ד לענייני עבודה ? בין אם אתם מעסיקים ובין אם אתם עובדים, מומלץ להתייעץ עם עורך דין בעל ניסיון, מיומן ובקיא בתחום דיני עבודה.

מטרת דיני עבודה ביבנה להגן על גם על העובדים וגם על המעסיקים. עורכי דין דיני עבודה ביבנה מעניקים ייצוג משפטי וייעוץ בענייני עבודה במגוון הליכים משפטיים. כל מעסיק וכל עורך דין המתמחה בדיני עבודה ביבנה, חייב להכיר בשינוי המהותי שעבר תחום דיני העבודה בשנים האחרונות, אנו מאמינים כי שיתוף הלקוח באסטרטגיית ניהול המשפט מהווה את הבסיס להצלחה ולכן אנו מעמידים לרשותכם "מדריך דיני עבודה" שבאמצעותו תוכלו לקבל הצצה לעולם דיני העבודה. לרשימת הפוסטים המלאה - 🔍 עורך דין דיני עבודה יבנה ##מחיר (שכר טרחה) עורך דין דיני עבודה:## מרבית העובדים והמעסיקים שהחליטו לבחור באופציה של "עורך דין דיני עבודה זול" - כלומר לייצג את עצמם...ולא להיות מיוצגים על ידי עורך דין מומחה בדיני עבודה ביבנה, מצאו את עצמם מתמודדים עם סיטואציות שהם לא בהכרח מבינים כראוי. האם עורך דין שעובד על אחוזים נחשב "עורך דין זול"? לא בהכרח. לעיתים שכר טרחת עורך דין דיני עבודה באחוזים נגזר מהפחתת תשלום. (1) תביעות בבית הדין לעבודה

##(א) פיצויים פיטורים לעובד שנפטר ביבנה## השאלה שתוכרע בהליך זה - האם המנוח היה זכאי לפיצויי פיטורים עם סיום עבודתו אצל הנאשם (להלן - יבנה), בדצמבר 1997, לרבות: בנסיבות סיום עבודתו, האם היה המנוח זכאי לפיצויים. לְשַׁלֵם? האם, כפי שטוענת יבנה, נוכח הוראות הסכם הפשרה שנחתם עם המנוח ומטרתו, יש לדחות את התביעה לפיצויי פיטורים, לפחות בכל הנוגע לתקופה עד לחתימת הסכם הפשרה. סדר השימוע יהיה כדלקמן: הרקע להליך זה, כולל ההליך הקודם שהתנהל בין הצדדים בו נדונה תביעת המנוח להפרשי שכר ושכר, ובמיוחד הקביעות בהליך הקודם המהוות פלגיאט. שתיקה בהליך זה; האם המנוח היה זכאי לפיצויי פיטורים בנסיבות סיום יחסי העבודה בינו לבין יבנה; השלכות של הסכם פשרה על זכאות המנוח לפיצויי פיטורים. יבנה טענה בהליך הקודם, בין היתר, כי סעיף ג 'להסכם הפשרה קבע רק עיקרון, המחייב השלמה, לרבות קביעת תנאי העסקתו של המנוח ביבנה; יבנה הייתה רשאית לנכות מסכומי השכר של המנוח שנרשמו בספרי החברה כחוב של המנוח. ##הכרעת בית הדין לעבודה:## בין המנוח ליבנה התקיימו יחסי עובד מעביד, תוך 30 יום מהיום תשלם יבנה לתובע פיצויי פיטורים שהגיעו למנוח בסך 757,320 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית על פי החוק מיום 31 בדצמבר 1997 עד למועד התשלום בפועל. ##(ב) תביעה של עובד זר שעבד ביבנה לתשלום שכר מינימום## התובע, מהגר מאריתריאה, הגיש תביעה נגד הנתבעים, בגין תשלום זכויות שונות הנובעות מתקופת עבודתו וסיומו. לטענת התובע, הוא הועסק בסופרמרקט ביבנה בין התאריכים 3/11 ל- 12/11 ובסופר ברחובות בין ה- 1/12 ל- 9/12. פסק הדין הטיל אחריות משותפת על המשתמש ועל צדדים שלישיים המעורבים בהעסקת עובדים, על מנת להגן על זכויות העובדים ומכוח חובת המשתמש לבדוק ולהבטיח כי קבלן כוח האדם עמו הלקוח מתקשר, יישא תשלום זכויות עובדים. בהתאם להוראות חוק הגנת השכר לאחר התיקון (סעיף 26) בתביעת עובד לתשלום שכר עבודה, לרבות גמול שעות נוספות או דמי מנוחה שבועיים, בהם שנויות במחלוקת על שעות העבודה בהן נתבע השכר, המעביד חייב להוכיח כי העובד לא היה פנוי במשך שעות. העבודה השנויה במחלוקת, אם המעסיק לא הציג רישומי נוכחות ממרשם שעות העבודה, כל עוד עליו לנהל אותה עד לתקרה של 15 שעות שבועיות נוספות או 60 שעות חודשיות נוספות. ##הכרעת בית הדין לעבודה:## בגין תקופת העבודה של 18 חודשים, הנתבע ישלם לתובע בגין 13.5 ימי חופשה, בשיעור יומי של 164 ₪ (שכר העבודה היומי המינימלי לעובד בשבוע עבודה בן 6 ימים) בסך כולל של ₪ 2,214. ##(ג) הפחתת שעות עקב מעבר המעביד לעיר יבנה## ענייננו נוגע לתביעה בה עתר התובע לתשלום פיצויי פיטורים מלאים, פיצויים בגין פיטורים שלא כדין, פיצויים בגין הפרת הסכם השמירה, פיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת והפרשי שכר. במהלך כהונתו של התובע עבד שעות נוספות וגם עבד בשבתות. במסגרת המיזוג חתמה הנתבעת על "הסכם שימור ותמורה" עם מספר עובדים. לדבריו, הפעילות במפעל הופסקה במהלך החודשים מאי-יוני עקב מיזוג המפעלים והעברת הפעילות מהבניין. עוד הוכח כי בשלושה מועדים שונים לפחות, בימים 2.8, 9.8 ו -16.8 התובע הגיע לאתר ביבנה בניגוד לצו הממונים עליו, שכן איגור שוחח עם התובע קודם ואמר לו במפורש שיש אין עבודה באתר בשבתות. כתוצאה מהמעבר של החברה מיבנה, חלה ירידה במספר משמרות הלילה של התובע ובשלב מסוים גם קיבל הודעה על הפסקת עבודה בשבת. בחודשים אלה המפכ"ל לא אישר את הנוכחות מכיוון שהוא לא שהה באופן קבוע ביבנה. ##הכרעת בית הדין לעבודה:## התובע היה רשאי להתפטר עקב החמרת התנאים שלטענתו התרחשו, אולם הוא בחר להמשיך לעבוד אצל הנתבעת ואף לחתום על הסכם השימור, ולכן אינו יכול כעת לטעון טענות בדבר הרעת התנאים. ##(ד) זכויות עובד שמירה ביבנה## מדובר בתביעה לתשלום פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת וזכויות כספיות אחרות, שלטענת התובע לא שולמו לו בתקופת העבודה - דמי חופשה, דמי חופשה ודמי הבראה ודמי ביטוח לאומי. ביום 22.6.2009 נשלח מכתב לתובע על ידי הנתבעת כדלקמן: "עבודתך כמאבטח ביבנה - אני נאלץ להפסיק את עבודתך בחניון" קונקים "ביבנה, גם לאור דרישת הלקוח. התובע הסביר כי הוא גר ביבנה והוא לא יכול להגיע כל יום לתל אביב ולכן ביקש להציב אותו לעבודה באזור מגוריו. העסקתו של התובע כפופה להוראות ההסכם הקיבוצי הכללי בענף השמירה והביטחון, אשר נערך ונחתם ביום 1 ביולי 1972 וכפי שהורחב בצו ההרחבה לכלל העובדים והמעסיקים בענף השמירה. נטען כי העברת מקום העבודה מבניין לתל אביב מהווה הרעה מהותית בתנאי העבודה. לטענת התובע, הנתבעים השתמשו בנתבעת במטרה להונות את התובע להתחמק מתשלום שכר וזכויות סוציאליות. ##הכרעת בית הדין לעבודה:## לאור האמור לעיל, אני מקבל את טענות בא-כוח התובעת בדבר חובת הנתבעת להשלים את הפרשי הפיצויים, למעט החישובים שעומדים להיעשות על בסיס הפסד של 25% מהשכר ולא על בסיס הפסד של 50% מהשכר. ##(ה) תביעה של עובדת שעבדה ביבנה לתשלום עמלות## התובעת הגישה תביעה לתשלום שכר עבודה, ולתשלום פיצויים "בגין נזק כלכלי ופיננסי" שנגרם לה מתביעתה עקב התנהלות הנתבעת. במסגרת הסכם העבודה הוסכם כי בתמורה למכירות שבוצעה על ידי התובעת, תשולם לה עמלה בשיעור של 10%, ללא מע"מ, מכל מכירה שבוצעה על ידה עבור שירותי השיווק, הייצוג והמכירות . בנוסף, התובע, במכתב מיום 14.7.02, דרש תשלום שכר טרחה עבור שני מושבים ביבנה בסך 550 ₪ שהיו אמורים להתקיים ביום 24 ביולי. הנתבעת הוסיפה כי התובע אינו זכאי לעמלה כלשהי בגין ההתקשרות עם המתנ"ס ביבנה, משום שלא נחתמה הזמנת עבודה על ידי עיריית יבנה זמן סביר לפני האירוע, אלא רק יום קודם - מה שהוביל לביטולה. ##הכרעת בית הדין לעבודה:## באשר לסכסוך בין הצדדים בדבר זכאותו של התובע לקבל עמלות בגין עבודה במתנ"ס יבנה, אנו סבורים כי יש להעדיף את עמדת הנתבעת בעניין זה. (2) מהם חובות המעביד כלפי העובד ?

החוק מטיל על כל מעסיק ביבנה חובה למסור לעובד הודעה לעובד על תנאי העסקה לא יאוחר משלושים ימים מהיום שהעובד התחיל לעבוד אצלו. (3) מהן זכויות עובדת בהריון ולאחר חופשת לידה ?

החוק אוסר על פיטורים בהריון ביבנה ללא היתר, גם במקרים בהם המעביד לא ידע כלל על ההיריון בעת ההחלטה על הפיטורים, וגם אם הפיטורים אינם קשורים להיריון. (4) האם ניתן להגביל את חופש העיסוק ?

במקרים מסוימים ניתנה למעסיק אפשרות להגביל את חופש העיסוק של עובדיו. הגבלת חופש העיסוק ביבנה נעשית בדרך כלל באמצעות תניית אי תחרות בחוזה עבודה כל עוד מטרתה להגן על אינטרס לגיטימי של המעביד והיא אינה חורגת מעבר לסביר. (5) מה ההבדל בין חוזה עבודה לבין חוזה רגיל ?

בחוזה רגיל היחסים בין הצדדים לחוזה ביבנה בדרך כלל מסתיימים לאחר חתימת החוזה, יחודו של חוזה עבודה אישי הוא בכך שהוא יוצר יחסים מתמשכים, כלומר לאחר חתימת החוזה היחסים בית הצדדים רק מתחילים ותנאיהם משתנים מעת לעת. (6) רכיבי השכר

החוק קובע שכר מינימום לעובדים וחל גם על תשלום על התלמדות בעבודה ביבנה, כאשר שכר יסוד הנו השכר "הרגיל" לעניין גמול שעות נוספות משמעו, השכר המשתלם בעד השעות שקדמו לשעות הנוספות. תשלומים ישירים או בלתי ישירים המשתלמים לעובד שלא בעד פרקי הזמן שבהם לא עבד ולא העמיד עצמו לרשות העבודה הם בתחום התנאים הסוציאליים כגון: ##(א)## דמי הבראה - צו ההרחבה הכללי בדבר תשלום דמי הבראה קובע כי הזכאות לדמי הבראה, קמה רק לאחר שהשלים העובד את שנת עבודתו הראשונה. ##(ב)## דמי חגים - מענק חג הוא הטבה כספית טהורה, שממנה נהנה העובד בלבד, לכן בהיותה טובת הנאה לעובד מדובר בזכות נלווית אשר ניתנת לפדיון גם לאחר תום יחסי עובד-מעביד. ##(ג)## דמי חופשה שנתית - חוק חופשה שנתית מקנה לעובד זכות לקבל חופשה שנתית, ובמקביל מוטלת על המעביד ביבנה חובה לתת אותה. פדיון חופשה, המשולם מכוח חוק חופשה שנתית, תכליתו לפצות את העובד שמסיבה זו או אחרת לא ניצל בתקופת עבודתו אצל המעסיק את ימי החופשה השנתית המגיעים לו. ##(ד)## דמי מחלה - חוק דמי מחלה מעניק לעובד זכות לקבל דמי מחלה בעד תקופת מחלתו. גם כאן ראוי לשים לב שהוראות הפטור למעביד מתשלום דמי מחלה מתייחסת לדמי מחלה לפי חוק דמי מחלה ולא לפי חוקים אחרים. ##(ה)## דמי נסיעות - על המעביד החובה להשתתף בהוצאות הנסיעה של עובדיו לפי תעריף תחבורה ציבורית, גם כאשר העובד עושה שימוש ברכבו הפרטי, כאשר תקרת החזר הוצאות הנסיעה ליום עבודה נקבע בצו ומתעדכן מעת לעת. ##(ו)## תשלומי אש"ל - זכות זו אינה בגדר שכר עבודה במובן הצר של המילה, היינו תמורה בעד עבודה שנעשתה. חובת המעביד להשתתף בתשלום אש"ל במהלך תקופת העבודה אינה ניתנת לפדיון אלא אם כן הוסדרה הזכות לפדיון בחוק או בהסכם. ##(ז)## תשלומים לקרן פנסיה - כל עוד לא מתאפשר להפריש עבור העובד את ההפרשות הנדרשות לקרן הפנסיה, זכאי העובד לפיצוי בגין אי-ביצוע ההפרשה לפנסיה, כאשר גיל הפרישה בישראל הינו אחיד וקבוע ולא המתחשב בנתוניו הפרטניים של כל עובד ביבנה. רכיבי שכר נוספים ניתן למצוא, בעיקר בענף ההי-טק, במקרים של הסדר של הענקת אופציות לעובדים לרכישת מניות של חברה שנועד להעניק הטבה כלכלית לעובד. (6) הלנת שכר

על מנת להרתיע מעבידים ביבנה מלא לשלם לעובדים את שכרם בזמן ולמנוע מקרים של הפרשי שכר בין השכר שהעובד קיבל לבין השחר שמגיע לו, חוק הגנת השכר קבע כי במקרה של הלנת שכר לעובד ישולמו לו פיצויים. (7) שעות עבודה ומנוחה

##(א) שעות נוספות ## - לנוכח הגידול בהיקף התופעה של התעלמות מעבידים ביבנה מחובות רישום שעות עבודה המגמה כיום בעניין הוכחת שעות נוספות של עובד היא לקבוע כי בהעדר רישומים בקשר לעבודתו של העובד ע"י המעביד כמתחייב מהוראות החוק, יועבר נטל ההוכחה על שעות נוספות למעסיק. ##(ב) עבודה בשבת ## - תכלית איסור העסקה בשבת היא סוציאלית, תכלית זו באה לחייב את העובד לנוח שלושים ושש שעות בשבוע עבודה. התכלית השנייה היא תכלית המבקשת לשמר את צביונה היהודי של מדינת ישראל. ##(ג) הפסקה בעבודה## - החוק מחייב את המעביד להעניק לעובד הפסקות בעבודה. המונח "הפסקה" הקבוע בחוק שעות עבודה ומנוחה תלוי במכלול העובדות של כל מקרה. ##(ד) עבודה בחגים## - זכות עובד יומי לדמי חגים בגין עבודה בחג אינה מעוגנת בחוק כלשהו. זכות זו יכול ותבוא מהסכם קיבוצי, צו הרחבה ##(ה) עבודת לילה ## - חוק שעות עבודה ומנוחה מגדיר "עבודת לילה כעבודה ששתי שעות ממנה, לפחות, הן בתחום השעות שבין 22 ובין 06.00. (8) שימוע לעובד לפני פיטורים

מהי זכות השימוע ? זכות שימוע לעובד היא זכותו לדעת מהן הטענות המועלות כלפיו, ולהשמיע את טענותיו בפני הגורם שאמור להחליט על פיטוריו ולנסות לשכנעו להחליט אחרת. כנגד חובתו של המעביד ביבנה לערוך לעובד שימוע טרם פיטוריו, ניצבת חובתו של העובד להופיע להליך השימוע, אי התייצבות לשימוע - משמעות אי התייצבות לשימוע היא ויתור של העובד על זכות הטיעון (9) פיטורים

השכר הקובע לפיצויי פיטורים מחושב בדרך כלל לפי ממוצע 12 החודשים האחרונים לעבודתו ועל מנת לזכות בתביעתו, על העובד להוכיח כי תקופת ה"הפסקה" לא הביאה לקטיעת רצף העבודה לצורך פיצויים. חוק פיצויי פיטורים מכיר ברציפות בעבודה לא רק אצל אותו מעביד אלא גם במקום עבודה אחד. במקרה של פיטורים שלא כדין הסעד אותו ראוי להעניק לעובר - פיצויי פיטורים בלבד או אכיפתם של יחסי העבודה, וכן היקפה הראוי של האכיפה - נתון לשיקול דעתו של בית הדין לעבודה. (10) יחסי עובד מעביד

במשפט הישראלי למונח יחסי עובד מעביד אין הגדרה מוחלטת ומובנו של מונח זה משתנה עם ההקשר בו הוא מופיע. קיימים 3 סוגים של עובדים: "עובד", "משתתף חופשי" ו"עצמאי", כאשר רק "עובד" זכאי לזכויות ולהגנות שמקנה משפט העבודה ואילו "משתתף חופשי" ועצמאי אינם זכאים להן. (11) אפליה הטרדה מינית ופגיעה בפרטיות עובדים

לבית הדין לעבודה סמכות לדון בתביעות הטרדה מינית בעבודה, תביעה מכח החוק למניעת הטרדה מינית בעבודה באזור יבנה יכולה להיות מוגשת כנגד המטריד, על עצם מעשה ההטרדה, וכנגד המעביד, כמי שנושא באחריות בהתאם לחוק. (12) ארגוני עובדים

זכות ההתארגנות במישור יחסי העבודה הקיבוציים בישראל מוגשמת באמצעות ארגון עובדים יציג אחד העומד בתנאים הנדרשים בחוק, והמוגדר כ"ארגון העובדים היציג" והוא זה אשר יכול להיות צד להסכם קיבוצי מול המעסיק ותפקידו בין היתר לדאוג להשוואת תנאים בין עובדים שונים ביבנה. (13) סוגיות נוספות בדיני עבודה

##(א) ##עובדי מדינה ביבנה - על המדינה כגוף שלטוני חלה חובה מוגברת לנהוג , ללא שיקולים זרים, על פי כללי הצדק הטבעי וללא ניגוד אינטרסים, אך לא תמיד זהו המצב. קיימים מקרים בהם בית הדין לעבודה יבחן את סבירות ההחלטה של המדינה כגון העברה יזומה של עובדי הוראה, שכר עידוד, אישור שקילות לתואר לצורכי שכר, קיצור תקופת צינון ועוד. ##(ב)## עובדי שטחים - חוקי מדינת ישראל לא חלים באזור יהודה ושומרון אלא מוחלת בו תשתית המורכבת מן הרובד של הדין הירדני, ומצווים שהוציא המפקד הצבאי מתוקף הסמכות שהוקנתה לו על פי כללי המשפט הבינלאומיים. ##(ג) ## דיני עבודה בקיבוצים - "חבר קיבוץ" לא מוגדר כ"עובד" של הקיבוץ כשהוא מועסק במסגרת סידור העבודה הפנימי של הקיבוץ. במסגרת זו, חבר הקיבוץ לא מקבל "שכר" תמורת עבודתו. הקיבוץ לא משלם לו משכורת, לא מנפיק לו תלושי שכר ולא משלם לו זכויות סוציאליות. ##(ד) ## זכויות עובדים בפירוק חברה ביבנה - קיימים מקרים בהם חברה נסגרת מבלי ששילמה לעובדיה את שכרם, במקרים מסוימים בית המשפט יכול לחייב את בעלי החברה באופן אישי לחובות העובדים בהליך המכונה "הרמת מסך", אולם הרמת מסך בדיני עבודה תיעשה רק במקרים חריגים.

 

תביעה של פקידה נגד חברה לעבודות בניין

פסק דין 1. בפני תביעה לתשלום פיצויי פיטורים. 2. בכתב ההגנה נטען כי התובעת לא פוטרה ע"י הנתבעת אלא הפסיקה את עבודתה ביזמתה ללא כל הודעה מוקדמת. עוד נטען כי למרות שהנתבעת פנתה מספר פעמים לתובעת שתחזור לעבודה והתחייבה לשלם הוצאות נסיעה היא סירבה. לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים ועיינתי במסמכים שהוגשו לתיק, להלן החלטתי: 3. התובעת עבדה אצל הנתבעת, חברה לעבודות בניין, החל מחודש 09/95 ועד לחודש 04/98, בתור פקידה במשרדים באתר הבניה ביבנה. התובעת עבדה על בסיס משכורת חודשית לפי שכר מינימום. התובעת התפטרה מעבודתה. 4. המחלוקת בין הצדדים נסבה סביב השאלה האם יש לראות בהתפטרות התובעת עקב מעבר הנתבעת מיבנה לגבעת שמואל בדין פיטורים המזכה בתשלום פיצויי פיטורים מכוח סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורין התשכ"ג - 1963 (להלן-החוק). כבר נפסק כי: "בפיטורים משלמים פיצויי פיטורים ובהתפטרות אין משלמים. רק בהתקיים האמור בסעיפים 4-9 או 11 לאותו חוק יהא המתפטר זכאי לפיצויי פיטורים" (ור' לעניין זה דב"ע נג3-210/ רביב נ' נאקו שיווק, (לא פורסם)). סעיף 11 (א) לחוק קובע: "התפטר עובד מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה או מחמת נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו, רואים את התפטרותו לעניין חוק זה כפיטורים". בסעיפי החוק שעניינם התפטרות המזכה בפיצויים נאמר במפורש ש"מדובר בהתפטרות "לרגל", "עקב" או "מחמת" האמור באותם הסעיפים, ללמדך שלא די שהגורם קיים אלא - והוא העיקר - צריך שאותו גורם יהיה הפועל המניע והמביא לתוצאה". ((דב"ע לה3-41/, יעקב היגר - דינה שוורץ, פד"ע ז' 24, 27). ביחס לטיב ההרעה בתנאי העבודה נקבע שההרעה צריכה להיות מוחשית עד כדי כך שאין לדרוש מהעובד כי ימשיך בעבודתו או שניתן לייחס למעביד את הרצון להתפטר מן העובד. (ע"א 496/67, שוקורי - מדינת ישראל, פ"ד כב(1) 395; ע"א 171/66, עירית פתח תקוה - שלמה בן צור, פ"ד כ(3) 262; ע"א 235/67 מרכז החינוך העצמאי של אגודת ישראל - מרגלית קרני, פ"ד כא(2) 255). מבחינת נטל ההוכחה הרי "על העובד להוכיח שהוא מצוי בתוך מסגרת הזכאים לפיצויים..." (דב"ע לג/ 3-58 האוניברסיטה העברית ירושלים נ' בתיה מינטל פד"ע ה' 65). 5. התובעת העידה בחקירתה הנגדית כי כאשר מנהל הנתבעת פנה אליה ואמר לה כי עוברים לגבעת שמואל וכי היא מתבקשת לעבור לעבוד במקום החדש, ענתה שאין באפשרותה לעבור לעבוד בגבעת שמואל כיוון שאין לה רכב. לטענתה, לשם הגעתה לעבודה בגבעת שמואל עליה להשתמש בשלושה אוטובוסים, אוטובוס המגיע לתחנה המרכזית ביבנה, משם לצומת גבעת שמואל ואוטובוס נוסף לאתר (ר' עמ' 2 לפרוטוקול). מר רבי מוחמד, מנהל הנתבעת (להלן "רבי") העיד בחקירתו הנגדית כי בבירור שערך באגד נאמר לו שיש אוטובוס שנוסע מיבנה לגבעת שמואל ומגיע עד האתר (ר' עמ' 3 לפרוטוקול). לא הוצג כל מסמך ו/או נתונים שהם מחברת האוטובוסים שיש בהם לתמוך בגירסת הנתבעת. גירסת התובעת לפיה על מנת להגיע למקום העבודה החדש עליה להטלטל בשלושה אוטובוסים לא נסתרה ולא הופרכה. 6. רבי העיד כי הציע לשלם לתובעת את הוצאות הנסיעה וכן תשלום עבור זמן נסיעה אולם התובעת סירבה לכל הצעה שהיא (ר' עמ' 3 לפרוטוקול). התובעת מאשרת שאכן הוצע לה תשלום בגין הוצאות הנסיעה אולם הכחישה הצעת תשלום כלשהיא בגין זמן הנסיעה (ר' עמ' 2 לפרוטוקול). הנתבעת לא הוכיחה טענתה לפיה הוצע לשלם לתובעת פיצוי בגין זמן נסיעה וזאת מעבר להחזר הוצאות הנסיעה בתחבורה הציבורית. כבר נפסק: העתקת מקום עבודה למרחק של 27 ק"מ המחייבת הזקקות לשלושה אוטוסים ע"מ להגיע למקום העבודה, מהווה הרעת תנאים מוחשית, המזכה עובד מתפטר בפיצויי פיטורים (דב"ע נו/ 3-288 רשת מעונות מרגלית נ' עליזה כהן, טרם פורסם). אמנם לא הובא בפני ביה"ד כל נתון לגבי המרחק בין יבנה לגבעת שמואל אולם נראה לי כי בנסיבות העניין ולאור הפסיקה כאמור, עת מדובר במעבר למקום עבודה חדש המרוחק ממקום העבודה הקודם והמצריך הזקקות לנסיעה בשלושה אוטובוסים בלא שהוצע לתובעת כל פיצוי בגין זמן הנסיעה או שינוי בתנאי העסקה עקב המעבר- יש לראות בכך משום שינוי בתנאי העסקה בגדר "הרעת תנאים מוחשית", המזכה את התובעת בפיצויי פיטורים מכוח סעיף 11(א) לחוק. 6. הנתבעת טענה בכתב ההגנה כי התובעת הפסיקה את עבודתה מיזמתה ללא מתן הודעה מוקדמת. הכלל הוא שבמקרה של התפטרות עקב הרעת תנאים מוחשית על העובד העומד להתפטר להעמיד את המעביד על כוונתו, כך שתהיה לו הזדמנות לסילוק הסיבה (דב"ע מח/ 3-60, מח/ 3-174 טלסיס בע"מ נ' מיכאל רוגל, פד"ע כ 417). בעניינו לא היה מקום לדרוש מהתובעת כי "תתרה" בנתבעת טרם התפטרותה, שכן מהעדויות עולה כי הנתבעת הודיעה על המעבר לגבעת שמואל בשל סיום הפרוייקט וסגירת האתר ביבנה כחודש לפני השינוי. 7. אשר על כן אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת הסכומים כדלקמן: א. פיצויי פיטורים בסך 7,075 ש"ח בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.5.98 ועד לפרעון. ב. הוצאות משפט בסך 500 ש"ח צמודים כדין מהיום. דיני עבודה