פסק דין 1. בפנינו תביעה לתשלום הוצאות נסיעה, הפרשי שכר והפרש הפרשות לביטוח מנהלים. 2. בכתב ההגנה נטען ששולמו מלוא הזכויות המגיעות לו במסגרת יחסי העבודה בין הצדדים לרבות הפרשות לביטוח מנהלים. לאחר ששמענו עדויות הצדדים ועיינו במסמכים שהוגשו לתיק, להלן החלטתינו: 3. הנתבעת עוסקת בהתקנת צלחות לויין וציוד תקשורת. התובע הועסק אצל הנתבעת בתפקיד איש מכירות, החל מחודש 03/97 ועד מועד התפטרותו בחודש 02/99. התובע עבד על בסיס משכורת חודשית, על סך של 4,000 ש"ח נטו לחודש כמוסכם בין הצדדים. 4. באשר להוצאות נסיעה: לטענת הנתבעת המשכורת החודשית כללה הוצאות נסיעה. התובע העיד כי במהלך תקופת עבודתו לא פנה ודרש תשלום בגין הוצאות נסיעה. אין בהוראת סעיף 5 לחוק הגנת השכר התשי"ח - 1958, כדי למנוע הכללת "דמי נסיעה" בשכר הכולל ואין בהכללת דמי נסיעה בשכר הכולל כדי לפגוע בזכויות עובד מכח הסכם קיבוצי או צו הרחבה לאותם דמי נסיעה (דב"ע שן/ 1-7 אליקים הדי נ' אורינט קולור תעשיות צילום בע"מ פד"ע כג', 45). עיון בתלוש שכר לחודש 04/97 מעלה כי הוצאת נסיעה בסכום השווה בשיעורו דאז למחירו של כרטיס חודשי-חופשי (144 ש"ח), נכללו בשכר הכולל המוסכם. ע"פ תלושי השכר, טופס 106 לשנת 1998 וטבלת החישובים שערך התובע ושצורפה לכתב התביעה, ניתן לקבוע כי שכרו הכולל של התובע הועלה כאשר הועלו מחירי כרטיסי חופשי-חודשי כנקוב במסמך של חברת "דן" שהוצג לתיק. משכך אין התובע זכאי להפרשים בשכרו הכולל בגין העלאת הוצאות הנסיעה הציבורית. תביעתו להחזר הוצאות נסיעה נדחית. 5. באשר להפרשי שכר: לטענת התובע לא עודכן שכרו בהתאם לתוספות היוקר ששולמו במשק בתקופה הרלבנטית. בהתאם לצו ההרחבה שפורסם בי"פ 4525, עמ' 3622 עמדה תוספת היוקר בחודש 8/97 על 2.4%, ובהתאם לצו ההרחבה שפורסם בי"פ 4719, עמ' 1531 עמדה תוספת היוקר בחודש 8/98 על 0.5%. עיון בטופס 106 לשנת 1998 מעלה כי תוספת יוקר בסכום השווה ל- 28 ש"ח ע"פ שיעורה דאז של תוספת היוקר בחודש 8/98 (0.5%) שולמה לתובע במשכורת חודש 8/98. ע"פ טבלת החישובים שערך התובע ושצורפה לכתב התביעה ניתן לראות כי שכרו הכולל של התובע הועלה בהתאם להעלאות בשכר בגין תוספות היוקר שהשתלמו במשק במועדים הרלבנטיים, כנטען על ידו. משכך אין התובע זכאי להפרשים בשכרו הכולל בגין תוספות היוקר. 6. באשר להפרשות ביטוח מנהלים: לטענת התובע בהתאם לצו ההרחבה בענפי היבוא, היצוא והמסחר בסיטונות (להלן "צו ההרחבה"), החל על הנתבעת, היה עליה להפריש עבור הנתבע תגמולים לביטוח מנהלים החל מהיום הראשון לעבודתו בעוד שבפועל הפרישה הנתבעת לפוליסת ביטוח מנהלים רק מהחודש הרביעי לעבודתו של התובע אצל הנתבעת. סעיף יא לצו ההרחבה הדן בקופת תגמולים קובע: "המעסיק יפריש וישלם מדי חודש בחודשו לזכותו של העובד 5% מהשכר החודשי שלו לכל קופת תגמולים מוכרת." ההסכם הקיבוצי הכללי בענפי היבוא, היצוא, המסחר בסיטונות ושירותים (להלן "ההסכם הקיבוצי") קובע בסעיף 2(א) כי ההסכם חל על כל המעסיקים החברים בלשכת המסחר תל אביב יפו, בעת חתימת ההסכם, או שיעשו לחברים תוך תקופת ההסכם. מר צבי הרשקוביץ, מנהל הנתבעת (להלן "הרשקוביץ") העיד כי החברה, העוסקת בהתקנת צלחות לווין וציוד תקשורת, אינה חתומה על ההסכם הקיבוצי (ר' עמ' 4 לפרוטוקול). התובע לא הוכיח חלותו של ההסכם הקיבוצי על היחסים בין הצדדים. בחקירתו הראשית העיד התובע כי התקבל לעבודה בנתבעת כאיש מכירות של מוצרים כגון: צלחות לווין, מקלטים ועוד. הלה אישר כי החברה היא יבואנית של המוצרים המצויינים (ר' עמ' 3 לפרוטוקול). בנספח לצו ההרחבה נכללת מצורפת רשימת הענפים עליהם חל הצו. בין הענפים שברשימה נכלל "ענף האלקטרוניקה- מוצרים, מכשירים וציוד" אליו לטענת התובע משתייכת הנתבעת. ההזקקות לסיווג האחיד של משלחי יד, שנקבע ע"י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, (להלן הסיווג האחיד) המיועד למטרות סטטיסטיות, מקובל בהקשר שלפנינו (ר' דב"ע לא/ 5-6 "מבטחים"- סקילי, פד"ע ח', 321, 326; דב"ע מב/ 6-1 גולד בע"מ- "מבטחים", פד"ע י"ג, 302, 306; דב"ע מב/ 3-132, להבות ואח'- פרנסה, פד"ע י"ד, 264, 268). צו ההרחבה הנדון חל "על כל העובדים והמעבידים בענפי היבוא, הייצוא והמסחר בסיטונות, בשירותים ובענפים שבנספח מס' 1". אין חולק כי הנתבעת עוסקת בהתקנת צלחות לויין וציוד תקשורת דהיינו התקנת מתקני תקשורת. עיון בסיווג האחיד מעלה כי בענף הראשי 45 (בניה), תחת ענף משנה 453 (התקנת מתקני מים, חשמל ומיזוג) מצוי תת ענף 4536 (התקנת מתקני תקשורת) התואם לעיסוק הנתבעת. הנתבעת אם כן אינה מסווגת כ-"ענף האלקטרוניקה- מוצרים, מכשירים וציוד" כטענת התובע ועל כן לא חלות הוראות צו ההרחבה על היחסים בין הצדדים ולא חלה על הנתבעת חובה שבדין להפריש לקופת גמל. משום כך אין התובע זכאי להשלמת הביטוח לקופת גמל בגין 3 חודשי העבודה הראשונים. 7. סוף דבר דין התביעה להידחות. סוכן מכירות