בקשה לצו עיקול בגלל כוונה להפסיק את הפעילות העסקית

פסק דין 1. לפני ערעור במעמד צד אחד, על החלטת כב' הרשמת ש' ולך מיום 2.2.00 בתיק בש"א 1483/00 לפיה נדחתה בקשת המערערת להטלת עיקול זמני על נכסי המשיבה. הדיון בערעור זה התקיים במעמד צד אחד, כמתחייב מהתקנות, ובו נתבקשתי לבטל את החלטת כב' הרשמת וליתן צו עיקול זמני כמבוקש בבקשה. 2. בתאריך 14.3.99 הגישה המבקשת תביעה בה עתרה לתשלום פיצויי פיטורים, דמי הבראה, והוצאות נסיעה בסכום כולל של 358,602 ש"ח (קרן), בצירוף פיצויי הלנה. 3. המערערת טוענת כי לאחר הגשת התביעה, התגלו לה עובדות ונסיבות המצביעות על כוונה ברורה של מנהל המשיבה להפסיק לחלוטין את פעילותה העיסקית של המשיבה , ולרוקן את החברה מנכסיה. המערערת הגישה לבית הדין מספר בקשות להטלת העיקול הזמני על נכסי המשיבה להבטחת ביצוע פסה"ד בתובענה בתיק זה. בקשות אלו נדחו תוך שנקבע כי אין די סמנים המעידים על הצורך בהטלת העיקול . גם ערעור שהוגש על ההחלטה שלא להתיר את הטלת העיקול הזמני נדחה. 4. הנימוק העיקרי לערעור שבפני הוא, כי - נוסף לעובדות שפורטו בבקשות הקודמות, קיימות עתה נסיבות חדשות המצדיקות הגשת בקשה חדשה ושינויי החלטה קודמת. 5. בבקשה להטלת עיקול צורף תצהיר המערערת, בו טענה כי המשיבה פיטרה את כל עובדיה למעט עובד אחד אשר אינו מועסק בכל פעילות יצרנית כי אם בפעילות מזדמנת ובשליחויות. כן נטען בתצהיר כי המשיבה מכרה את כלי הרכב שהיו לה, נכון ליום הגשת הבקשה להטלת עיקול נותרו בידי המשיבה ארבעה כלי רכב בלבד עליהם נתבקש העיקול. המערערת טוענת בתצהיר כי המשיבה אינה מקבלת יותר הזמנות להספקת מוצרי מחצבה ולקוחותיה התפזרו בין ספקים אחרים. החל מתאריך 13.10.99 משרדה סגור והטלפון בו אינו עונה. 6. כנטען בתצהיר - המשיבה מציעה את כל יתרת רכושה למכירה, וכנגד החברה המשיבה הוגשו תביעות רבות במליוני שקלים ןבין היתר הוגשה תביעה ע"י בנק לאומי, וכמו כן החברה נמצאת בסכסוך עם המושב השיתופי נורדיה שבתחומו הופעלה בעבר המחצבה. 7. עילת הערעור היא כי לאור כל הנסיבות המצוינות לעיל, אין כל ספק כי אם לא ינתן לאלתר צו לעיקול זמני של יתרת הנכסים השייכים עדיין לחברה הרי שעד לסיום הדיון לא ישאר לחברה כל רכוש ולא יהא ניתן לבצע כל פס"ד שינתן נגדה. 8. התקנה העיקרית הדנה בעניין הטלת עיקול זמני היא תקנה 360 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד 1984. (להלן התקנות). עיקול זמני ע"פ התקנות מוגבל לתביעות שבסעדים בהם הם: א. בתביעה לסכום כסף (ת' 360 (א)). ב. בתביעת דבר שבעין(ת' 360 (א) סיפא). 9. פרט ליסודות של קיום "תביעה כספית " או "דבר שבעין" , דורשת תקנה 360 יסוד מצטבר נוסף והוא , כי התביעה נתמכת במסמך או בראיות מהימנות אחרות להנחת דעתן של בית המשפט או הרשם. (ד"ר יואל זוסמן סד"א מהדורה 7 עמ 583). לבקשה זו צורפו תצהיר המערערת ובעלה. האמור בתצהירים אלה מהווה ראיה לכאורה באשר למצבה הכלכלי - פיננסי של המשיבה, אך אני ערה לכך כי יש קושי לעובד להוכיח במסמכים את מצבה הכלכלי של החברה המעסיקה. 10. הכלל הוא כי "גם אם נתמלאו התנאים הנקובים בתקנות עדיין מסור לבית המשפט שיקול דעת , אם להיעתר לבקשה למתן צו העיקול אם לאו(ראה לעניין זה עמ' 581 סדרי הדין האזרחי ד"ר יואל זוסמן מהדורה שביעית 1995 ) המסמך או הראיות המהימנות צריכות להנחי את דעתו של נותן הצו . אולם אפילו מולאו כל היסודות האמורים בתקנה 360, בעניין מהותה של התביעה (תביעה כספית)ובעניין תמיכה ראייתית , אין בית המשפט חייב ליתן את צו העיקול. הנושא הוא בגדר סמכותו ועליו לשקול אם להפעילה. הראיה לכך היא כי מתקין התקנות משתמש בנוסח המילה "ראשי" (סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה 5 אורי גורן עמ 425 ). 11. אני ערה לכך כי מאז חקיקתו של חוק יסוד כבוד האדם וחרותו, יש להקפיד הקפדת יתר במתן סעדים זמנייםהעלולים להתנגש עם עקרונותיו של חוק היסוד. על הסעד שענינו עיקול זמני, כבר נתנה הפסיקה את דעתה. נקבע כי אין ליתן צו עיקול זמני "על דרך שגרה". עם חקיקת חוק היסוד כבוד האדם וחרותו, שהכיר בזכות הקניין כזכות חוקתית, שומה על בית המשפט לייחס משקל רב יותר מבעבר לאיכות הראיות שיש בהן כדי לתמוך בבקשת העיקול ולכמותן. (רע"א 5937/97 רוני סיני נ' יעקב גלנז: רע"א 5242/95 סינגל שירותי אלקטרוניקה בע"מ נ' דנבאר בע"מ - טרם פורסם). 12. עם זאת, בבקשה למתן צו עיקול זמני יש לאזן בין האינטרס של התובע להגשים זכויותיו כפיי שיקבע בפסק הדין, אם זכויות אלו יוכרו, לבין אינטרס הנתבע שזכות הקניין שלו לא תיפגע. העיקול המתבקש הוא על נכסים, שהטלת העיקול עליהם לא תשבש את פעילותה של המשיבה, שכן - מתבקש עיקול על כלי רכב ונכס במקרקעין. מאידך - יש לעובד קושי להוכיח במסמכים את הטענה כי המשיבה מצוייה בקשיים כלכליים, וקיים חשש כי עד למתן פסק הדין לא תוכל התובעת להיפרע ממנה אם תזכה בתביעתה. 13. לאחר שעיינתי בבקשה להטלת עיקול זמני, בהחלטת הרשמת מיום 2.2.00, בתצהיר התובעת לרבות התיק העיקרי, בנימוקי הערעור ובטענות ב"כ המערערת אשר נשמעו במעמד צד אחד, אני קובעת כי לאחר איזון אינטרסים בין הצדדים, ולאחר שלכאורה לא תשבש הטלת העיקול את פעילות המשיבה, אך אי הטלתו יכול שתכביד על מימוש פסק הדין - אני מקבלת את ערעור המבקשת. 14. התיק יוחזר אל כב' הרשמת ולך אשר תבצע את הליכי הטלת העיקול בצירוף ערובה מתאימה שתוטל על המערערת. הערעור - התקבל. העתק פסק הדין ישלח לב"כ המערערת בלבד. צוויםעיקול