פסק דין סגן הנשיא י' אליאסוף 1. לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בחיפה מיום 11.7.1999 (תב"ע תשן3-1170/; השופטת קציר ונציג הציבור דואק), בו חייב בית הדין האזורי את המערערת (הנתבעת בבית הדין האזורי) בתשלום סכומים שונים למשיב (התובע בבית הדין האזורי). ההליך בבית הדין האזורי 2. ההליך בבית הדין האזורי, בתביעה כספית של המשיב כנגד המערערת, התנהל לפני מותב שבו היה גם נציג הציבור המנוח יעקב גל ז"ל. המנוח השתתף בדיוני בית הדין האזורי בימים 19.11.1992 ו20.11.1992-, שבהם הושמעה עדות המשיב. בשלושה דיונים נוספים שקיים מותב בית הדין, בימים 1.2.1994, 12.2.1996 ו12.3.1996-, לא השתתף המנוח. בראשית כל דיון בימים הנ"ל, החליט בית הדין האזורי לקיים את אותו דיון, בהעדרו של המנוח. בדיונים אלה הושמעו עדות של עד נוסף מטעם המשיב וכן ארבע עדויות מטעם המערערת. הגשת הסיכומים בהליך בבית הדין האזורי הושלמה ביום 15.1.1997. בהליך בבית הדין האזורי היו הצדדים מיוצגים על ידי עורכי דין אחרים מעורכי הדין המייצגים אותם בהליך הערעור שלפנינו. 3. ביום 14.6.1999 נתנה אב בית הדין, השופטת קציר, את ההחלטה דלקמן: "עקב פטירתו של נציג הציבור מר יעקב גל ז"ל, אני מבקשת את הסכמת באי כח הצדדים למתן פסק דין בהרכב חסר. על הצדדים להודיע בכתב לביה"ד את עמדתם בנדון - תוך שבוע ימים מהיום. אם לא תתקבל כל תגובה בכתב מבאי כח הצדדים אזי פירוש הדבר יהיה, כי אין להם התנגדות למתן פסק דין בהרכב חסר. יש להביא את התיק בפני למעקב, בהעדר הצדדים, בתאריך 20.6.99." לפי הרישומים בתיק בית הדין האזורי נשלחה ההחלטה בפקסימיליה ביום 14.6.1999 אל עו"ד יורם פיי, אשר ייצג את המשיב, ואל עו"ד עמי אסנת, אשר ייצג את המערערת. בתיק בית הדין האזורי לא מצויה כל תגובה מטעם ב"כ הצדדים להחלטה מיום 14.6.1999. 4. ביום 11.7.1999 נתן מותב בית הדין האזורי פסק דין מפורט בהליך. פסק הדין ניתן ונחתם על ידי השופטת קציר ונציג הציבור מר דואק. בפיסקה 102 של פסק הדין צויין: "פסה"ד נחתם בהרכב חסר לאור פטירתו של נציג הציבור מר יעקב גל ז"ל, וזאת עפ"י החלטת ביה"ד מיום 14.6.99, ובהעדר תגובה כלשהי מבאי כח שני הצדדים להחלטת ביה"ד הנ"ל". 5. לאחר מתן פסק הדין של בית הדין האזורי, הוחלף ייצוגה של המערערת. באי-כוח המערערת (עו"ד דן אבי-יצחק ועו"ד דניאל רובינס) הגישו לבית הדין האזורי, ביום 24.8.1999, בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין (בשא 7910/99). בבקשה פורטו נימוקים שונים, וביניהם הנימוק כי בית הדין האזורי חרג מסמכותו "כאשר התיימר ליתן פסק דין בהרכב חסר, ופסק הדין שניתן בטל מדעיקרא, אינו יוצר מעשה בית דין, ואין לו נפקות". בטרם נערך דיון בבקשה, הודיעו ב"כ המערערת וכן ב"כ המשיב (עו"ד יורם פיי), לבית הדין האזורי, כי הם הגיעו להסדר דיוני, אשר פורט בהודעה, ואשר מייתר את הדיון בבקשת עיכוב הביצוע של פסק הדין, וזאת "מבלי לגרוע מטענה כלשהי של מי מן הצדדים ומבלי שההסכמה דלהלן תהווה כביכול הודאה מצד המבקשת בתוקף פסק הדין שניתן ביום 11.7.99 ע"י בית הדין נכבד זה בתיק שבכותרת או בכל עניין אחר". בהחלטה מיום 13.9.1999 עיכב בית הדין האזורי את ביצוע פסק הדין, על-פי ההסכמה שבין הצדדים. הליך הערעור 6. ביום 26.9.1999 הגישה המערערת את הודעת הערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי. הודעת הערעור היא מפורטת, והיא כוללת טענות מקדמיות, שאחת מהן היא הטענה בדבר בטלות פסק דינו של בית הדין האזורי שניתן ונחתם על ידי שני חברי המותב בלבד. כן נטען כי יש להחזיר את העניין לבית הדין האזורי, על מנת שידון בהרכב חדש בהליך. 7. ביום 18.10.1999 הוגשה לנו בקשה מוסכמת של ב"כ המערערת ושל ב"כ המשיב (עו"ד ארנון שגב), כדלקמן: "בעקבות פסיקותיו של בית -דין נכבד זה לעניין נפקות פסק דין שניתן על ידי 'הרכב קטוע' וכדי לחסוך בזמנם של הצדדים ושל בית-הדין הארצי הנכבד, הגיעו הצדדים להסכמה על הסדר דיוני כאמור להלן והם מבקשים כי יינתן להסדר האמור תוקף של פסק דין בערעור זה: 1. 'פסק דין' נשוא הערעור, שניתן בתיק תש"ן 3/1170 (מותב בראשות כב' השופטת קציר ונציג הציבור דואק ובהעדר המנוח יעקב גל ז"ל, נציג הציבור השני שנפטר) ניתן בהרכב קטוע, הוא מתבטל, וכך יקבע בית הדין הארצי הנכבד. 2. באשר לתוצאות, לגבי המשך הטיפול בתיק, הנובעות מן האמור בסעיף 1 דלעיל, קיימת מחלוקת בין הצדדים: א. לטענת המערערת, התיק צריך להידון על ידי מותב חדש של בית הדין האזורי, כשאף אחד מחברי המותב החדש לא יהיה מי שישב במותב הקודם שנתן את פסק הדין. ב. לטענת המשיב, התיק צריך להידון על ידי מותב שיכלול את חברי המותב שנתן את פסק הדין ושאליו יצורף נציג ציבור אחר במקום המנוח יעקב גל ז"ל שנפטר; ועל כל פנים, המערערת תוכל להעלות את טענותיה בדבר הרכב וזהות המותב בפני בית הדין קמא; והכל כמפורט בדב"ע נז3-186/, משה גורן נ' דרור צעירי ז"ל. 3. מוסכם בין הצדדים כי הם יעלו את טענותיהם, כאמור בסעיף 2 דלעיל, בפני כב' בית הדין הארצי, שיכריע בדבר. במסגרת טיעון זה יוכל כל צד לטעון גם (בין היתר) שיש להשאיר את ההכרעה בשאלות האמורות שבמחלוקת בידי בית הדין קמא ו/או שמן הראוי כי בית הדין הארצי הנכבד ינחה את בית הדין קמא כיצד עליו לנהוג בכל הקשור לזהות המותב ולהרכבו. 4. הערבות הבנקאית שהפקידה המערערת בגזברות בית הדין הארצי הנכבד תושב לידה לאחר מתן תוקף של פסק דין להסדר הנ"ל, ויחד עם זאת תבוטל החלטת בית הדין קמא בבש"א 7910/99. 5. אין בהסדר הנ"ל משום ויתור על טענה מטענות הצדדים ביחס לפסק הדין ואין בה משום הסכמה מפורשת או מכללא לקביעה מקביעותיו של בית הדין קמא. 6. כל צד ישא בהוצאותיו בערעור זה. אשר על כל אלה, מתבקש בית הדין הארצי הנכבד ליתן תוקף של פסק הדין להסדר האמור, ולזמן את הצדדים, במועד קרוב ככל האפשר, לטעון בכתב או בעל פה בפני כב' בית הדין הארצי כאמור בסעיפים 2-3 דלעיל". 8. בבקשה הנ"ל שני חלקים עיקריים: (א) באי-כוח הצדדים מסכימים כי פסק דינו של בית הדין האזורי, "הוא מתבטל". בנושא זה אין הצדדים מבקשים את הפעלת שיקול דעתנו ואת הכרעתנו, אלא בקשתם היא כי בית הדין הארצי "יקבע", במסגרת של פסק דין, כי פסק דינו של בית הדין האזורי, "הוא מתבטל"; (ב) בין באי-כוח הצדדים אין הסכמה בשאלת המותב אשר ידון בהליך בבית הדין האזורי, לאחר שנקבע כי פסק הדין "הוא מתבטל", דהיינו - מותב חדש או המותב שנתן את פסק הדין ושאליו יצורף נציג ציבור אחר במקום המנוח. בנושא זה הם מבקשים את הכרעתנו. 9. בדיון שהתקיים לפנינו ביום 15.2.2000 נשאלו באי-כוח הצדדים, בין השאר, בדבר עצם האפשרות של הסכמה של הצדדים לביטול פסק דין של ערכאה דיונית, וקיום דיון מחדש או המשך דיון בתובענה בערכאה הדיונית. באותו דיון הועלתה גם אפשרות לפתרון מוסכם של המחלוקות שבין הצדדים. בתום הדיון ניתנה ההחלטה דלקמן: "1. על-פי הצעת בית הדין, באי כוח הצדדים יבואו בדברים בינם לבין עצמם כדי להגיע לפתרון מוסכם של המחלוקות שביניהם. 2. הצדדים יודיעו לבית הדין תוך 30 יום את תוצאות המגעים שביניהם. 3. ככל שלא יימצא פתרון מוסכם של המחלוקות בין הצדדים, יגישו הצדדים לבית הדין את התייחסותם בכתב להחלטת בית הדין האזורי מיום 14.6.1999. שקדמה למתן פסק הדין של בית הדין האזורי. כמו כן, ישלימו הצדדים טיעוניהם בנושא המפורט בפיסקאות 2 ו3- של בקשתם המוסכמת לבית הדין מיום 14.10.1999. התייחסות באי כוח הצדדים תישלח במקביל לבית הדין תוך 15 יום לאחר מתן ההודעה על-פי פיסקה 2 לעיל". 10. ביום 16.3.2000 הודיעו לנו ב"כ הצדדים כי לא עלה בידם לגבש הסכם פשרה מוסכם. לפיכך, הגישו ב"כ הצדדים את התייחסותם וטיעוניהם לפי החלטתנו מיום 15.2.2000. ב"כ המערערת הגיש גם תגובה לטיעונים מסוימים של ב"כ המשיב. 11. בטרם נביא את ההתייחסות והטיעונים של הצדדים כאמור לעיל, נפרט את הוראות החוק וההלכה בדבר שיתוף נציג ציבור שנעדר מדיון או מדיונים, במתן פסק הדין, וכן בדבר "מותב קטוע". היעדרות נציג ציבור, "מותב חסר" ו"מותב קטוע" 12. החשיבות של שיתוף נציגי הציבור בהליכים בבית הדין האזורי לעבודה, וההקפדה על כך, צוינו בפסיקה, והודגש גם כי אין הבדל בין השופט בהליך לבין נציג הציבור בהליך (ר' דב"ע נא2-8/ יוסי אגסי - מדינת ישראל, פד"ע כד 283, 286; דב"ע נד0-7/ ברוך שוורצמן - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כז 44, 47). 13. לעניין העדר נציג ציבור מדיון שאליו הוזמן, נקבעו בסעיף 22 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט1969-, ההוראות דלקמן: "22. (א) נציג ציבור שהוזמן ולא בא רשאי בית הדין, מנימוקים שיירשמו, לקיים את הדיון ללא השתתפותו, והוא רשאי, בשים לב לשלב שבו נמצא הדיון, להורות על הפסקת השתתפותו של אותו נציג ציבור באותו הליך ולקבוע כי יש להמשיך את ההליך עם נציג ציבור אחר. (ב) נשאר המותב מספר זוגי והיו הדעות שקולות, תכריע דעתו של אב בית הדין". ב-דב"ע נו2-2/; נו9-109/, לוג'יק בע"מ - אהרון וולשטיין ואח', פד"ע כט 560, פורטו ההלכה בעניין נציג ציבור שהוזמן לדיון ולא בא, וכן הכללים בדבר שיתוף נציג ציבור שנעדר, במתן פסק הדין והחלטות אחרות. בפסק הדין בהליך האמור צוינו המקרים השונים של העדרויות נציג ציבור ושיתופו, או אי-שיתופו, במתן פסק הדין. על פי הרקע העובדתי לעניין ההליך שלפנינו, כאשר נציג הציבור המנוח השתתף בשני דיונים מתוך חמישה דיונים שהתקיימו, חל האמור בפיסקה 17 לפסק הדין הנ"ל, כדלקמן (בעמ' 570): "17. בהליך שבו מתקיימים כל אלה: (א) יש מחלוקת עובדתית בהליך; (ב) הושמעו עדויות או הוגשו ראיות בהליך; (ג) התקיימו מספר דיונים שבהם הושמעו עדויות או הוגשו ראיות; (ד) נציג ציבור נכח בדיון אחד לפחות, שבו הושמעו עדויות או הוגשו ראיות; (ה) הושמעו סיכומים בעל-פה או הוגשו סיכומים בכתב בהליך, יש לשתף במתן פסק הדין את נציג הציבור או נציגי הציבור אשר נכחו בדיון האחד לפחות שבו הושמעו עדויות או הוגשו ראיות, למרות שלא נכחו בדיון או בדיונים אחרים בהליך". על-פי האמור לעיל, בעניין שלפנינו, הרי שלמרות שנציג הציבור המנוח לא השתתף בכל דיוני בית הדין האזורי, היה נדרש לשתף אותו במתן פסק הדין, אלמלא נפטר. 14. כמפורט לעיל, נפטר נציג הציבור המנוח לפני מתן פסק הדין של מותב בית הדין האזורי, דהיינו - כאשר ההליך היה עדיין תלוי ועומד. עם פטירתו של נציג הציבור המנוח, הפך מותב בית הדין ל"מותב קטוע", שמשמעותו היא שהרכב מותב בית הדין נעשה בלתי שלם (לעומת "מותב חסר" שבו הרכב מותב בית הדין הוא שלם, אך חבר המותב נעדר מדיון מסויים). 15. ב-דב"ע נז3-186/ משה גורן - דרור צעירי ז"ל (טרם פורסם) (להלן - "פס"ד גורן - צעירי"), נדונה הסוגיה של "מותב חסר" ו"מותב קטוע" בהליכים בבית הדין לעבודה. בשאלה כיצד יש לנהוג בהליך ב"מותב קטוע" בבית דין לעבודה, נפסק בהליך הנ"ל כדלקמן: "24. לאור ההלכות האמורות והמצב המשפטי בנושא זה, מן הראוי לקבוע את הכלל וההנחיה שעל פיהם יש לנהוג בבית הדין לעבודה בהליך אזרחי שהמותב בו נעשה 'מותב קטוע', כאשר נמנע או נבצר מחבר המותב (שופט או נציג ציבור) להמשיך או לסיים את הדיון, מחמת סיום הכהונה, פסילה, מחלה ממושכת או פטירה. 25. הקו המאפיין בהסדרים החקיקתיים לגבי 'מותב קטוע' (ר' פיסקה 19 לעיל), הוא כי ניתן למנות חבר מותב אחר בערכאה השיפוטית במקום חבר המותב שנמנע או שנבצר ממנו להמשיך או לסיים את הדיון. במקרה כזה ניתנת הרשות לשמוע את ההליך מתחילתו ולשמוע מחדש את הראיות, או להמשיך בדיון מהשלב שהופסק מבלי לשמוע מחדש את הראיות. מן הראוי שקו מאפיין זה יחול גם בבית הדין לעבודה בהליך אזרחי שהמותב בו נעשה 'מותב קטוע', וזאת גם על-פי היקש מן המצב על-פי תקנה 177 לתקנות סדר הדין האזרחי... 26. פירוש הדבר הוא כדלקמן: (א) ב'מותב קטוע' יש למנות חבר אחר במותב במקום חבר המותב שנמנע או שנבצר ממנו להמשיך או לסיים את הדיון. המינוי של החבר האחר במותב ייעשה על-פי סעיף 19 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט1969-; (ב) באשר להמשך הדיון לפני המותב, על המותב בהרכבו החדש לתת תחילה לצדדים להליך הזדמנות להשמיע טענותיהם בנושא זה. ככל שניתן, יש לפעול כדי להגיע להסכמה בין בעלי הדין בדבר דרך המשך הדיון בהליך; (ג) המותב כולו בהרכבו החדש יחליט בהחלטה מנומקת האם יש לשמוע את ההליך מתחילתו ולשמוע מחדש את הראיות, כולן או חלקן, או להמשיך בדיון מהשלב שהופסק מבלי לשמוע מחדש את הראיות. במתן ההחלטה בעניין זה יש להביא בחשבון, בין השאר, גורמים אלה: אפיו של ההליך ואופי השאלות העומדות לבירור ומורכבותן; הסוג העיקרי של הראיות שהוגשו בהליך (מסמכים בכתב, תצהירים או עדויות); השלב שבו נמצא ההליך ומידת חומר הראיות שכבר הוגש; יעילות הדיון; השאלה האם החבר החדש של המותב יוכל להשתתף בקביעת ממצאים עובדתיים על פי עדויות שנשמעו לא לפניו ושלא היתה לו הזדמנות להתרשם מהן; האיזון הנדרש והצודק בין גישות הצדדים להליך; (ד) בהקשר זה, ייתכן שתהיה נדרשת חריגה מההנחיות והכללים שב-דב"ע נו2-2/ הנ"ל, בכך שהחבר החדש של המותב אשר לא השתתף בדיון בו הושמעו ראיות, יקח בכל זאת חלק בהכרעה ובמתן פסק הדין". טיעוני הצדדים 16. הטענות העיקריות של ב"כ המערערת לפנינו, הן כדלקמן: (א) על-פי תקנה 109(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב1991- (להלן - תקנות סדרי הדין), רשאי בית הדין הארצי לתת פסק דין אם בעלי הדין שבערעור הגיעו לידי הסכם על צורת פסק הדין בערעור. כמו כן, על פי תקנה 110 לתקנות סדרי הדין מוסמך בית הדין הארצי לתת כל החלטה "שצריך היה לתיתה". בהתאם לתקנות הנ"ל, אין מקום להתערבות ערכאת הערעור בסוגיה אשר באה עליה הסכמת הצדדים. יתר על כן, כשם שייתכן ושתיקת ב"כ הצדדים איפשרה לבית הדין האזורי לתת את פסק דינו במותב הקטוע, כך הסכמתם המשותפת של ב"כ הצדדים מאיינת ומבטלת מסקנות ו/או המשמעות של שתיקת הצדדים אשר קדמה לכך; (ב) החלטת אב בית הדין האזורי מיום 14.6.1999 (ר' פיסקה 3 לעיל), היא נטולת כל תוקף, משום שניתנה ללא שיתופו של נציג הציבור שנותר בהרכב, משום שאין זה רצוי להגיע למצבים שבהם נדרשים בעלי הדין להביע דעה לגבי הרכב המותב וכן משום שייתכן שלשתיקת ב"כ הצדדים לגבי ההחלטה מיום 14.6.1999, משמעויות רבות אחרות; (ג) הסכמה של הצדדים, או שתיקתם, אינה יכולה להקנות לבית הדין סמכות בהרכב שלא הכיר בו המחוקק. בית הדין האזורי יכול היה לפעול להשלמת הרכב המותב, על פי "פס"ד גורן - צעירי", ולא לפעול בדרך בה נקט במתן החלטתו מיום 14.6.1999. בהשלמת הרכב המותב היתה באה גם לביטוי תרומתו של נציג הציבור השני במותב; (ד) הזמן שעבר ממועד האירועים הקשורים לנשוא התביעה בבית הדין האזורי ועד למתן פסק הדין, ניהול ההליך בנושא הקטנת נזקי המשיב, וכן הקביעות העובדתיות שקבע בית הדין האזורי, מצדיקים קביעת הרכב חדש בהליך אשר יוחזר לבית הדין האזורי; (ה) כאשר שניים מחברי המותב הקטוע הביעו את עמדתם בפסק הדין שנתנו, אין טעם אמיתי ואין גם תועלת להחזיר את העניין למותב הקודם אשר הרכבו יושלם. בהבחנה מההכרעה ב"פס"ד גורן - צעירי", בו לא היתה אפשרות לשוב ולשמוע את עדותו של המשיב שנפטר, בעניין שלפנינו ניתן לשמוע את עדויות הצדדים לפני ההרכב החדש של המותב; (ו) אין זה כדאי להשאיר את שאלת קביעת זהות המותב להכרעת בית הדין האזורי, ורצוי כי נושא זה יוכרע כבר עתה לפני ערכאת הערעור; (ז) בקשת המערערת בסיכום טיעוניה היא כדלקמן: "אשר-על-כן מתבקש בית הדין הארצי הנכבד להעתר לבקשת הצדדים ולקבוע כי פסק הדין של בית דין קמא בטל, בין מכוח הסכמת הצדדים האמורה ובין מכוח כל דין, וכן לקבוע כי התיק יוחזר לדיון בפני הרכב חדש של בית-הדין האזורי אשר יקבע, בהתייעצות עם הצדדים, כיצד לנהוג בראיות אשר כבר נגבו, כשאף אחד מחברי המותב החדש לא יהיה מי שישב במותב הקודם שנתן את פסק הדין". 17. הטענות העיקריות של ב"כ המשיב לפנינו, הן כדלקמן: (א) שתיקת ב"כ הצדדים לגבי החלטת בית הדין האזורי מיום 14.6.1999 יכולה להיחשב כהסכמה או כהשלמה מפורשת עם מתן פסק דין בהרכב קטוע. בנסיבות אלה נוצר השתק דיוני לגבי העלאת טענות כנגד פסק הדין; (ב) הסכמת הצדדים בדבר בטלות פסק דינו של בית הדין האזורי, אינה מחייבת את בית הדין; (ג) ככל שיוחזר העניין לבית הדין האזורי, יש למנות חבר אחר של המותב במקום נציג ציבור המנוח, ולפעול על-פי ההנחיה שב-"פס"ד גורן - צעירי"; (ד) המותב בהרכבו המלא ישקול את העניין שלפניו, בדומה לעניין המוחזר לערכאה הדיונית על ידי ערכאת הערעור. חזקה על חברי המותב כי ינהגו בהגינות כלפי הצדדים וכלפי נציג הציבור החדש שייצטרף אליהם; (ה) עמדת המשיב בסיכום טיעוניו, בנושא זה, היא כדלקמן: "זאת ועוד, במסגרת הדיון שיתקיים מן הסתם בפני בית הדין קמא, ביחס לשאלה מהיכן יש להמשיך את ההליך, מן הסתם, המותב החדש יתחשב בעמדת נציג הציבור החדש בטרם יכריע שאלה זו. בית הדין קמא, ביחד עם נציג הציבור החדש שימונה, נמצא במצב הטוב ביותר להעריך את מידת יכולתו ליתן פסק דין על בסיס החומר המצוי לפניו. כך שיש לשער, שאם נציג הציבור החדש יחוש כי אין ביכולתו ליתן פסק דין על בסיס החומר המצוי בתיק בית הדין קמא, יתחשב בנקודה זו ויפעל בהתאם". תוקף פסק דינו של בית הדין האזורי מיום 11.7.1999 18. לאור התוצאה שאליה אנו מגיעים בהמשך, אין עלינו להכריע בהליך זה בשאלה האם יש בכוחם של צדדים להליך ערעור, להסכים בדבר "בטלות" או "ביטול" של פסק דין של ערכאה דיונית, ואם כן - באלו נסיבות. כמו כן, אין עלינו להכריע בהליך זה בשאלה האם חייבת ערכאת הערעור לתת תוקף להסכמה כאמור של צדדים להליך, ככל שבכוחם להגיע להסכמה מעין זו, או שערכאת הערעור רשאית להפעיל את שיקול דעתה ולסרב להיעתר לבקשת הצדדים למתן תוקף של פסק דין להסכמה שביניהם (השוו לעניין סמכות בית הדין במתן תוקף של פסק דין לפשרה מוסכמת בין הצדדים - דב"ע נד2-29/; נה9-177/ הרצל כהן - המועצה הדתית אור יהודה, פד"ע כט 11, 22 - 23). נושא זה יידון בבוא העת וכשיידרש כך. 19. משניתן "פס"ד גורן - צעירי" ביום 26.4.1998, בקבעו את הכללים וההוראות בשאלה כיצד יש לנהוג בהליך ב"מותב קטוע" בבית דין לעבודה, היה על בית הדין האזורי לפעול על פי כללים והוראות אלה, כהלכה של ערכאת הערעור המחייבת את הערכאה הדיונית (ר' לעניין זה דב"ע לו0-64/ המוסד לביטוח לאומי - חיים שרף, פד"ע ז 461, 465 - 466; דב"ע לט3-114/, איגוד המפרסמים - חיה פרוסט, פד"ע יא 144, 150 מול האות א'; דב"ע מה3-77/ יחזקאל גרשון ואח' - מדינת ישראל, פד"ע יז 337, 349 מול האותיות ה' - ז'; דב"ע נא0-152/ המוסד לביטוח לאומי - יצחק שהם, פד"ע כג 446, 449 מול האות ג'). חשיבותה של הלכה מנחה של ערכאת הערעור היא בהבהרת הסוגיה המשפטית הנדונה ויציבותה של ההלכה באותה סוגיה, הן כלפי הצדדים להליך והן כלפי הערכאות הדיוניות. כפועל יוצא מכך - ככל שההלכה המנחה לא קבעה לעצמה סייגים וחריגים, או ככל שסייגים וחריגים אינם נובעים מן העניין עצמו - אין לחרוג מן ההלכה המנחה, ואין זה רצוי כי תתבקש הסכמה של צדדים להליך, בצורה כלשהיא, שיש בה משום חריגה מההלכה המנחה. 20. בעניין שלפנינו יש להדגיש כדלקמן: (א) למרות שנציג הציבור המנוח לא השתתף בכל דיוני בית הדין האזורי, היה נדרש לשתף אותו במתן פסק הדין, אלמלא נפטר (ר' פיסקה 13 לעיל); (ב) כל עוד לא ניתן פסק הדין של בית הדין האזורי, לא נסתיים הדיון בבית הדין האזורי; (ג) עם פטירתו של נציג הציבור המנוח, לפני סיום הדיון בבית הדין האזורי, נעשה מותב בית הדין - "מותב קטוע"; (ד) משנעשה המותב - "מותב קטוע", לא היה מקום לבקש את "הסכמת באי כח הצדדים למתן פסק דין בהרכב חסר", כאמור בהחלטה מיום 14.6.1999, אלא היה מקום לפעול על-פי הנוהל המפורט בפיסקה 26 של "פס"ד גורן - צעירי" (כמצוטט בפיסקה 15 לעיל). 21. משלא נעשה כן, אנו מחליטים כי פסק דינו של בית הדין האזורי מיום 11.7.1999, מתבטל, ועל בית הדין האזורי לפעול על-פי הנוהל המפורט בפיסקה 26 של "פס"ד גורן - צעירי". משום כך, אין אנו מקבלים את עמדת המערערת כי העניין צריך להידון בפני מותב חדש של בית הדין האזורי. 22. לאור זאת, העניין מוחזר אל בית הדין האזורי בחיפה על מנת שהשופט הראשי של בית הדין יתן החלטה בדבר החבר במותב במקום נציג הציבור מר יעקב גל ז"ל. לאחר מכן, יפעל המותב של בית הדין בהרכבו החדש, בהתאם לפיסקאות 26(ב), (ג) ו-(ד) של "פס"ד גורן - צעירי". 23. על-פי בקשת הצדדים, אנו נותנים תוקף של פסק דין למוסכם ביניהם בדבר הערבות של המערערת והוצאות הערעור, כמפורט בפיסקאות 4 ו6- להסכמה ביניהם (ר' פיסקה 7 לעיל). ס י כ ו ם 24. לאור כל האמור לעיל, פסק דינו של בית הדין האזורי מתבטל, והעניין מוחזר של בית הדין האזורי, כמפורט בפיסקאות 21 ו22- לעיל. נציגי ציבור (בבית הדין לעבודה)שאלות משפטיות