יחסי עובד ומעביד בן משפחה - ביטוח לאומי

הגישה הרווחת בארץ היא כי דיני ביטוח לאומי הינם דינים סבוכים ומורכבים, על כן אחת הדרכים להעמיק בדינים אלו היא עיון בפסקי דין - להלן פסק דין שניתן ע"י השופטת יפה שטיין בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים שעניינו יחסי עובד ומעביד בן משפחה - תביעה דמי לידה ביטוח לאומי הקדמה ועובדות : בפני בית הדין תביעה לדמי לידה, לאחר שתביעה שהוגשה למוסד לביטוח לאומי (להלן: המוסד), נדחתה. היות ושני נציגי ציבור לא הופיעו, ועל מנת למנוע עינוי דין, קויים הדיון בהעדרם. השאלה שבתיק זה האם התקיימו יחסי עובד ומעביד בן התובעת לבין חמיה או בעלה או שמא יש לראות את עבודתה של התובעת כעזרה משפחתית להלן העובדות בתיק: התובעת ילדה ביום 28/6/04, וביום 15/2/04 הגישה למוסד תביעה לדמי לידה. לחמיה של התובעת, מר מאיר כהן, חברה בבעלותו בשם "מרכז לדרכי עישון בע"מ". בעלה של התובעת, אבי כהן (להלן: אבי) הינו שכיר בחברה, בתפקיד מנהל החברה ועובד בה החל משנת 1995. אין מחלוקת כי התובעת פעלה במסגרת העבודה, מטעם החברה ואף קיבלה תלושי שכר, וזאת במקביל ללימודיה באוניברסיטה הפתוחה. לאחר שילדה לא חזרה לעיסוקה בחברה. החל מ 1/6/05 הועסק בחברה עובד בשם גלוז מנחם החוק והפסיקה : סעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה - 1995 מגדיר עובד כדלקמן: "... לרבות בן משפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחס של עובד ומעביד, ובלבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאילולא עשה אותה היתה נעשית בידי עובד". על פי הפסיקה, כשמדובר בהעסקת בן משפחה, על בית הדין לבחון בקפידת יתר אם אכן היחסים שנוצרו בין הצדדים היו יחסי עובד ומעביד או שהעבודה נעשתה במסגרת עזרה משפחתית (דב"ע לג/108-0, המוסד - שרה כץ, פד"ע ה', 31, וכן נג/0-87 פיגלשטיק - המוסד כמו כן נקבעו בפסיקה מבחנים שונים על מנת לאבחן האם מדובר ביחסי עובד ומעביד או בעזרה משפחתית. בין השאר נקבע כי יש לבחון פרמטרים נוספים: מהי מסגרת שעות העבודה, האם השכר ראלי, האם משהו אחר מילא את מקום התובע בהעדרו, ואילולא נעשתה העבודה על ידי התובע, והאם היתה העבודה נעשית בידי עובד אחר. (עב"ל 1147/01 מוסטפא כאמל - המוסד, תק-אר 2003 (4), 73. בפסק דין אחר, 20105 יהלום - המוסד, פד"ע לו', 603 קבע בית הדין מבחנים נוספים: האם הסדר העבודה עם בן המשפחה (התובע) הינו אמיתי או שמדובר בפיקציה, האם בוצעה עבודה בפועל על ידי בן משפחה והאם התקיים דיווח שוטף על בן המשפחה כ"עובד" וכן: האם ניתן לקבוע מה היה שכרו של בן המשפחה, האם נשאו התשלומים אופי של שכר והאם התמורה שהוגדרה כשכר עבודה היא אכן תמורה בעד ביצוע עבודה בפועל מסגרת השעות : לדברי התובעת העבודה התבצעה על בסיס יומי קבוע, אולם מס' השעות לא היה חשוב אלא ההספק - לכל יום היו מטלות על פי הרכישות וההזמנות שנעשו, ועל התובעת היה למלא אחר יעדי ההספק ללא חשיבות לשאלת הזמן. לדברי התובעת, על פי הודעתה בחקירתה מיום 11/10/04 עמ' 4 ו - 5), שעות העבודה אינן קבועות, וכי: "זה להכנס על הבוקר לאתר ולראות אם יש הזמנות. אני יכלה לעשות עדכונים בלילה. אני סטודנטית באוניברסיטה הפתוחה, אז יש לי שעות גמישות כשיש מסה של עבודה זה יכול להיות ימים שלמים". וכך גם בחקירתה הנגדית (עמ' 21 שורות 8-3): "היתה לי עבודה רבה והייתי צריכה לבצע אותה בכמה זמן שזה יקח מהאמור לעיל עולה כי אכן מסגרת השעות היתה מאוד גמישה, והתאימה הן לעובדה שעבדה מהמחשב בבית, והן לעובדה שהיתה באותה עת סטודנטית. יש לזכור לעניין זה כי אכן בסוג עבודה שכזה, שאלת זמני העבודה ומועד ביצועה, פחות רלבנטים, ומאידך - המטרה לספק את הסחורה, כפי שהתבקשה - היא הרלבנטית למעסיק משכורות : התובעת המציאה תלושי משכורת מסודרים ורציפים, ואף שולמו דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות כנדרש. יצוין כי על פניו שולמו לתובעת משכורות מסודרות החל מ - 9/02 (זמן רב קודם ללידתה), ועל פניו, ומהחומר שבתיק עולה, כי סכומים אלו אכן שולמו לה, ובאופן קבוע. הטענה כי השכר לא היה ראלי אינה מתקבלת. לא הוכח מהו שכר ראלי בגין עבודתה של התובעת מילוי מקום בתקופת העדרותה : אין מחלוקת כי תקופה מסויימת לאחר שהתובעת יצאה לחופשת לידה והפסיקה את עבודתה, נכנס לעבוד עובד אחר בשם מנחם גליוז. עובד זה לא עבד מהבית, כפי שעבדה התובעת, ולקח על עצמו תפקידים נוספים, בהיותו איש מקצוע ובקיא ברזי העישון. ואכן, עבודתו אמנם "בולעת" את התפקידים שביצעה התובעת, אך לא ניתן לומר כי מדובר בתפקיד אחר. לעניין זה מקובלת עלי טענתו של אבי כי לאחר שהתברר שהיו בעיות עם המוסד לעניין אופן העסקתה, הוחלט שצורת העסקה זו מהבית תיפסק. אין זה אומר, כפי שמשתמע מדברי ב"כ ביטוח לאומי, כי מדובר בהעסקה פיקטיבית, אלא, שמשהתברר להם כי במוסד לא מקבלים את צורת העסקתה כלגיטימית - החליטו להפסיק להעסיק מהבית העדויות מטעם התובע : ככלל, התובעת ועדיה אמינים על בית הדין. אכן מתברר שחמיה של התובעת אינו מעורה בעסק, ואינו בקיא במה שנעשה בניהולו. אעפ"כ, וכאמור - העדויות מתקבלות, כאמינות. משבית הדין משקלל את כל הרכיבים דלעיל - המסקנה היא כי למרות שמדובר בצורת העסקה שאינה נמדדת בזמן, התובעת קיבלה שכר קבוע וברציפות עוד זמן רב לפני הלידה, מישהו אחר מילא את מקומה (אף אם לא מייד), עשה את עבודתה שלה, ואף אם הוסיף תכני עבודה נוספים, על פי כישוריו המיוחדים - איך בכך כדי להפחית מהעובדה שמילא את עבודתה בפועל. מכל האמור לעיל, קובע בית הדין כי היחסים האמיתיים היו יחסי עובד ומעביד, ולא יחסים של עזרה משפחתית עבור קרובי המשפחה הכרעת בית הדין : מכל האמור לעיל, דין התביעה להתקבל. ביטוח לאומי ישלם לתובעת את דמי הלידה, כנתבע. כמו כן, ביטוח לאומי ישלם לתובעת סך של 2,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק הוצאות ושכ"ט עו"ד. ערעור על פסק דין זה ניתן להגיש לבית הדין הארצי תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין ליד הצד המבקש לערעריחסי עובד מעבידביטוח לאומי