ועדה רפואית לעררים לענין ניידות רכב

פסק דין 1. בפני ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים לענין ניידות רכב מיום 17.11.99, (להלן - "הועדה לעררים"), אשר קבעה, כי הממצאים אשר נמצאו לגבי המערער, אינם ניתנים ליישום במסגרת רשימת הליקויים הקיימת. יצויין, כי הועדה לעררים התכנסה ודנה בעניינו של המערער, בעקבות פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה מיום 8.4.99, דב"ע נ"ז/ 01-3 , טרם פורסם. (להלן - "פסק הדין המנחה"). 2. ב"כ המערער טען בכתב הערעור ובדיון בפני כב' הרשמת איש שלום, כי הועדה לעררים פעלה בניגוד לפסק הדין המנחה. לטענתו, הועדה לעררים התבססה בעיקר, ולמעשה באופן בלעדי על סרט וידאו בו צולם המערער כשהוא יורד במדרגות, הולך ואף רוכב על אופנוע, כל זה לכאורה ללא מגבלות תנועה. לדבריו, בעת הדיון בפני הועדה לעררים, הסביר המערער, כי בעת שצולם בוידאו, היה מותקן בגבו מכשיר שהקטין את כאביו, ולכן יכל לנוע ללא מגבלות כמעט. בינתיים הוצא המכשיר והכאבים חזרו להגביל את תנועותיו. הועדה לעררים ציינה בפרוטוקול הדיון, כי מנתוני התובע מתברר שבעת צילום הוידאו לא היה לו מכשיר , שכן לדבריו: " כבר שנה אני מחכה למכשיר". בהקשר זה הודה ב"כ המערער בכתב הערעור, כי אכן זכרונו של המערער הטעה אותו, והמכשיר לא היה מותקן בגבו בעת צילום סרט הוידאו, אולם הוא הוצא מגופו זמן קצר לפני מועד הצילום, כך שהשפעתו על הפחתת הכאבים, נמשכה . כן ציין ב"כ המערער, כי קביעת הועדה לעררים שגם אם יש למערער כאבים, הם לא ניתנים להערכה כמגבילי ניידות , סותרת את פסק הדין הארצי ויש לבטלה. 3. לטענת ב"כ המשיב, יש לדחות את הערעור מאחר ולא נפל כל פגם משפטי בהחלטת הועדה לעררים. היא פעלה בהתאם להנחיות פסק הדין המנחה. 4. פסק הדין המנחה קבע כדלקמן: "לאור האמור לעיל, אנו מחליטים לקבל את הערעור בכך שעניינו של המערער יוחזר לועדה לעררים אשר תפעל לפי הודעת ב"כ המוסד לביטוח לאומי כמצוטט בפיסקה 9 לעיל. הועדה לעררים תחליט בענין על בסיס החומר הרפואי הנמצא לפניה, אך אם היא תמצא , לפי שיקול דעתה, כי נדרשת בדיקה של המערער לפני מתן החלטתה, היא רשאית להזמין את המערער לבדיקה כאמור". הודעת ב"כ המוסד המצוטטת מפיסקה 9 לפסק הדין המנחה, הינה: "המשיב מוכן להורות על השבת עניינו של המערער לועדה הרפואית לעררים על מנת שזו תבחן , האם כאביו של המערער , כפי שצויינו בדו"ח הועדה מיום 13.2.96, הם בעוצמה כזו השוללת את יכולתו של המערער להניע את מפרקיו במהלך פעילותו היום יומית. במידה וקיימת מניעות מעין זו, תתבקש הועדה לקבוע מהם אחוזי המוגבלות בניידות המתאימים למערער". עוד יצויין , כי על פי פסק הדין המנחה סעיף הליקוי ברשימת הליקויים שבתוספת א' להסכם בדבר גמלת ניידות , מיום 1.6.97, הרלונטי לענין הנדון, הוא סעיף ו' שתוכנו "הגבלות בכושר תנועת המפרקים". הועדה לעררים זימנה את המערער לבדיקה אף שלא היתה חייבת לעשות כן על פי פסק הדין המנחה, ובין היתר, לצורך מתן החלטתה, עיינה בסרט וידאו מיום 30.6.99, בעניינו של המערער, בנוכחותו, וקבעה, כי מתצפית בסרט הוידאו, ניתן לקבוע, כי "לתובע אין מגבלות בעלות משמעות בהליכה ואופי ניידותו כפי שהודגם בסרט, אינו מזכה אותו באחוזי נכות לצורך ניידות". יודגש, כי הועדה לעררים לא הסתפקה בצפיה בסרט הוידאו כאמור לצורך ההחלטה בעניינו של המערער, אלא היא ביצעה לו בדיקה מטעמה. הועדה לעררים ציינה בפירוט את מהות הבדיקה שביצעה למערער ואת הממצאים שמצאה ולפיכך, המסקנה שהגיעה אליה בסופו של דבר נובעת גם מבדיקה זו ולא רק מצפיה בסרט הוידאו, כפי שטען ב"כ המערער. הועדה לעררים לא התרשמה , כי מדובר בכאבים קשים מהם סובל המערער והבהירה במסקנתה, כי אין בידה אפשרות לכמת נושא של כאבים וכי: "סעיפי ניידות אינם מקנים משקל לכאבים שעליהם טוען התובע , אלא אם כאבים אלה גורמים למגבלה אובייקטיבית בניידות". כאמור לעיל, התרשמות הועדה לעררים היתה , כי המערער אינו סובל מכאבים קשים, דהיינו, כאלו שעלולים לגרום למגבלה בניידות ולפיכך, הגיעה למסקנה, כי הממצאים לגביו, אינם ניתנים ליישום במסגרת רשימת הליקויים הקיימת. השאלה המשפטית במקרה שלפנינו , כאשר חוזר ענין לדיון בפני ועדה לעררים לאור פסק דין מנחה, היא, האם פעלה הועדה לעררים על פי פסק הדין כאמור. למקרא דו"ח הועדה לעררים נראה , כי הועדה לעררים מילאה את כל שנתבקשה על פי פסק הדין המנחה ועשתה את כל המוטל עליה בנדון. לא נפל כל פגם משפטי בהחלטתה. המערער חולק למעשה, על הקביעות הרפואיות של הועדה לעררים וקביעות שכאלה, הן בסמכותה הבלעדית של הועדה לעררים ובית הדין אינו מתערב בשיקוליה הרפואיים. אשר על כן הערעור נדחה . אין צו להוצאות. רכברפואהניידותועדה רפואיתערר