קשר בין תאונה לפגיעה ברגל

פסק דין 1. המערער הגיש ביום 23.1.00 ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים לנפגעי עבודה מיום 3.1.00, שקבעה כי לא חל שינוי בדרגת נכותו בגין תאונה בעבודה מיום 9.9.92 (להלן : "הועדה"). 2. המערער מנמק ערעורו באלה : א. המערער נפגע בתאונה ברגל ולפיכך היה על הועדה לקבוע קשר בין התאונה לפגיעה ברגל, ואף קיים תעוד רפואי בענין הפגיעה ברגל, והתקפים מהמחלה עוד משנת 1994. ב. הועדה התעלמה מכך כי סובל הוא משושנה ברגל וכי עוד משנת 1994 מדובר באותה מחלה. ג. בועדה היה צריך לשבת רופא עור. 3. המשיב עתר לדחיית הערעור בנימוקים אלה : א. מדובר בהליך החמרה, כשעפ"י טענות המערער מדובר במחלה ממנה סבל עוד בטרם ההליך הקודם. ב. הועדה בדקה המערער וציינה כי אין החמרה למצבו הקודם. ג. אין טעות משפטית בהחלטת הועדה. 4. לאחר ששבתי ועיינתי בכל החומר שבפניי - ניתן פסק-הדין : א. הועדה התכנסה בעניינו של המערער בהליך החמרה, עפ"י מסמך מיום 24.3.99 חתום ע"י ד"ר ויינשטיין, רופאה תעסוקתית, לפיו חלה החמרה במצב המערער, לעומת וועדות מ7/96- ומ4/94-, שכן החל מ5/94- החל המערער לסבול מ- "Peccur Cellulitis" ברגל שמאל. ב. בועדה שקדמה להליך ההחמרה נקבעה למערער דרגת נכות בשיעור של 14.5% לפי פריט 47 (2) (א) ו32- (6) (א) (1) - מותאמים, ובתוספת תקנה 15, סה"כ 19%. ג. הועדה בדקה המערער בפירוט ונימקה ממצאיה. ד. הועדה מציינת כי מיפוי העצמות אינו מגלה סימני דלקת או זיהום, וביקשה לקבל כרטיס קופ"ח. משהומצא הכרטיס מציינת הועדה כי המערער סבל מהדלקת באפריל-יוני 99', ופעם נוספת במרץ 96'. ה. בהתאם לממצאיה קובעת הועדה שאין החמרה במצב המערער. יש לזכור כי תלונת המערער מתייחסת למחלת אריזיפלס (שושנה), מחלה בתחום זיהומי העור. הוא הדין במחלת הצלוליטיס המופיעה באישור ההחמרה. משכך, צודק המערער בטענתו כי רופא עור הינו הרופא המתאים לתחום הפגימה הרלבנטי להחמרה. משלא ישב רופא עור בועדה ולמצער אף לא פנימאי, ראוי היה כי בהרכבה יכלל רופא עור או שתקבל הועדה חוו"ד רופא עור, כאמור בתקנה 3, 10 לתקנות (מכח תקנה 31). ראוי לציין עוד כי אף הועדה עצמה סברה כי יש מקום לעיין בכרטיס רפואי בתחום זה (ראה ס' 29 לדו"ח מיום 20.10.99). ו. אציין כי בפני הועדה בישיבתה מ20.10.99- טען המערער על התקפי שושנה המופיעים כ3- פעמים בשנה. בבדיקת אותה ועדה נמצאה צלקת עם קשקשים בצד המדיאלי, ללא סימני דלקת, ללא בצקת אך עם רגישות למגע באיזור. בישיבתה השניה מצאה הועדה רישום על דלקת שטופלה במשך חודשיים ומחצה בשנת 99', ורישום נוסף בשנת 96'. אין לדעת מרישום הועדה אם הוצגו בפניה כל כרטיסיו הרפואיים של המערער כבקשתה, ואין לדעת מדוע לא הוענקה נכות בגין הדלקת הרשומה בכרטיס או המחלה הקשורה בה. הועדה אף לא מציינת אבחנה או הנמקה לקביעתה על אף הרישום הרפואי - מדוע אין החמרה ומדוע אין להעניק למערער ולו נכות זמנית. ז. לאור כל אלה - מוחזר עניינו של המערער לועדה ע"מ שתפעל כמתחייב מסעיפים ה'-ו' לעיל. הועדה תפרט ממצאיה ותנמק מסקנותיה, ותקבע האם חלה החמרה במצבו של המערער ומהי. המשיב ישלם למערער הוצאות הליך זה בסך 1,000 ש"ח בתוך 30 יום. רגליים